אי-אפשר להסביר את המדיניות הטורקית הנוכחית כלפי ישראל ללא התייחסות מסוימת למיקומה הגיאוגרפי וליחסיה המעורערים של טורקיה עם שכנותיה בעשרות השנים האחרונות. למרות מאמצי ההתפייסות של טורקיה עם חלק משכנותיה, בכל רגע נתון עולל להתפרץ עימות מזוין עם איראן, עם סוריה, עם יוון, עם ארמניה, עם עיראק ואף בשאלת הנוכחות הצבאית הטורקית על האי הקפריסאי. יתרה מזאת, תסכוליה של טורקיה נובעים גם בשל התייחסותן של המדינות האירופאיות בשאלת צירופה של טורקיה לאיחוד. הדחיות האירופאיות בנדון, מעלה תהיות פוליטיות בקרב הציבור הטורקי למניעיהם האמיתיים של האירופאים המעכבים את הצטרפותה של טורקיה כחברה לגיטימית לאיחוד האירופאי. מדינות אירופאיות אחדות מתנגדות באופן נחרץ לצירופה של טורקיה לאיחוד בשל סיבות מוצדקות הנובעות מעצם היותה של טורקיה מדינה מוסלמית המקיימת מערכת ערכים שהיא שונה באופן מהותי מיתר המדינות האירופאיות - וזאת, בעיקר מאז שהחלה כהונתו של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, בעקבות ניצחונה של "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית בנובמבר 2002.
כמדינה מוסלמית המתחרה על ההגמוניה האזורית לנוכח מאמציה של איראן לרכוש טכנולוגיה גרעינית, ולאור העבר ההיסטורי המפואר של האימפריה העות'מאנית, טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן רואה את עצמה כ"מעצמה אסלאמית" חשובה שיש לה אינטרסים מגוונים בכל המרחב המזרח-תיכוני. לפיכך, לאור התסכולים הרבים שהיו מנת חלקו של השלטון האסלאמי הנוכחי, טורקיה מצאה לפתע "שק חבטות" בדמותה של מדינת-ישראל כדי להדגים לעולם המוסלמי כולו את חשיבותה האסטרטגית באזור. אולם, השאיפות האימפריאליות הטורקיות נתקלות, כרגיל, במציאות פנימית ואזורית העלולה להפוך את הקערה על פיה. להלן נושאים אחדים המדגימים בקצרה את נקודות-התורפה של טורקיה כמדינה בעלת שאיפות אזוריות מרחיקות-לכת. שיגעון-הגדלות של ארדואן נחבט, פעם אחר פעם, אל מול פני המציאות הברוטלית הטורקית - הן בהיבט המקומי והן בהיבט הבינלאומי.
הדו"ח האירופאי על הברוטליות הטורקית
נציבות האיחוד האירופאית פרסמה, ב-14 באוקטובר 2009, דו"ח ביקורתי, קשה במיוחד, בנוגע למצב זכויות האדם והאזרח בטורקיה ועל התייחסותה הברוטלית של ממשלת טורקיה כלפי מיעוטים הנמצאים בשליטתה. מחברי הדו"ח הביעו דאגה עמוקה לנוכח הפגיעות החמורות בחופש-הביטוי; בחופש העיתונות; בזכויותיהם של מיעוטים כורדיים לנהל את אורחות חייהם הדתיים; בזכות התאגדות החופשית של העובדים בטורקיה; בהפעלת עינויים קשים בידי כוחות-הביטחון הטורקיים; וכן, טורקיה מנציחה את מצבן הרעוע של הנשים בטורקיה תוך כדי התעלמות שלטונית מכוונת בשאלת רצח של נשים בטורקיה על רקע, מה שמכונה, "חילול כבוד המשפחה". מחברי הדו"ח גם הביעו דאגה עמוקה לנוכח פגיעה הקשה והמתמשכת בעיתונאים ובאנשי-רוח - כדוגמת הסופר אורהאן פאמוק שהוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006.
תזכורת לברוטאליות הטורקית
טורקיה היא מדינה ברוטאלית וחסרת-רחמים - בכל רגע נתון, מדינה זו צפויה לאיזו הפיכה צבאית שתסלק את המשטר האסלאמי הצבוע של ראש-ממשלת טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן. ביום בו הצהיר ארדואן שיש לסלק את ישראל מהאו"ם (ב-16 בינואר 2009), השלטונות הטורקיים פרסמו הודעה "חשובה" מלווה בשביעות-רצון ומהולה בגאווה גדולה שבמהלך שנת 2008 הם רצחו כ-700 מורדים כורדים, וכי הם הצליחו לתפוס כ-400 כורדים נוספים. מאז שטורקיה החלה לחסל את המיעוט הכורדי בתחומה, נרצחו ונטבחו עשרות אלפי כורדים חפים-מפשע הרחק מעיני התקשורת הטורקית והרחק מעיני התקשורת הבינלאומית - למעט במקרים יוצאים מהכלל. באזורים מסוימים ברחבי טורקיה ההררית, רק מעטים יודעים מה מתחולל שם באמת בכל העימותים הברוטאליים שמנהל הצבא הטורקי נגד המיעוט הכורדי המדוכא.
בטורקיה נערכו מספר הפיכות צבאיות. כך למשל בהפיכה של ספטמבר 1980, הצבא הטורקי טען שבמהלך השנים 1980-1979, נרצחו בפעולות טרור ברחבי-טורקיה כ-5,300 איש ועוד כ-14,000 אחרים נפצעו. בעקבות ההפיכה הצבאית, נעצרו למעלה מ-100,000 איש בטענות שונות, חלקם נותרו בכלא למשך שנים ארוכות ללא סיבה מספקת.
ב-9 באוקטובר 2007, שר החוץ הטורקי, עלי באבג'אן, ערך ביקור מדיני בישראל, וזאת לאחר גיחה קצרה לסוריה ופגישה עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. סביר להניח כי בידיו של שר-החוץ הטורקי היה מסר כלשהו מפי הנשיא הסורי, שכן אסד הודה בראיון עיתונאי, שפורסם ב-11 באוקטובר 2007, כי טורקיה נטלה על עצמה תפקיד של מתווכת בין סוריה לישראל. אולם הסיבה האמיתית לבואו של שר-החוץ הטורקי לישראל הייתה ניסיונה של טורקיה לגייס את ישראל, ברגע האחרון, כדי שזו שתפעיל את השפעתה בארה"ב במטרה למנוע מהקונגרס האמריקאי להגדיר את טבח הארמנים שנעשה בידי הטורקים במלחמת-העולם-הראשונה כ"רצח-עם" (ג'נוסייד). הברוטליות הטורקית אינה מסתיימת רק בארמנים: כך למשל, מפקד העליון של כוחות נאט"ו (מאז מרס 2009), האדמירל ג'יימס סטוורידיס, טען כי סבו שהיה ממוצא יווני גורש מטורקיה שנות ה-20 כחלק ממסע שטתי של "טיהור אתני" שנערך בטורקיה נגד המיעוט היווני.
טורקיה היא כוח כובש בקפריסין
מאז 1974, האי הקפריסאי מחולק לשתי ישויות נפרדות. האחת: (דרום) קפריסין - שהיא חברה באיחוד האירופאי ומוכרת על ידי מרבית המדינות בעולם. והשניה: "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", שהכריזה על עצמאותה ב-1983. מלבד טורקיה, אף מדינה נוספת בעולם אינה מכירה בעצמאותה של הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין, אולם זה לא מונע מטורקיה לפעול למענה מרחבי-העולם מטעמים מובנים. יתרה מזאת, טורקיה ניתקה את היחסים הדיפלומטים עם קפריסין והיא ממאנת להגיע לפשרה בנוגע לרפובליקה הטורקית שבאי. גם קפריסין עצמה, מסרבת להגיע לפשרה בשאלה זו, שכן היא חשה, ובצדק, שהיא הצד הנפגע בסכסוך הנמשך כבר עשרות שנים. על-פי הערכות אחדות, טורקיה מחזיקה באי הקפריסאי כ-40 אלף מחייליה שתפקידם להגן על הרפובליקה הטורקית ואף להוות גורם מרתיע מפני כל התערבות צבאית חיצונית. שאלת קפריסין מעיבה, בין היתר, גם על היחסים בין האיחוד האירופאי לבין טורקיה הנתקלת בקשיים הולכים וגוברים לקראת צירופה לאיחוד (שכנראה לא יתרחש לעולם).
בתחילת נובמבר 2007, נשיא המדינה, שמעון פרס, ערך ביקור מוצלח מאוד בטורקיה. לצד גינוני הכבוד הרבים שהורעפו של הנשיא פרס, השיחות עסקו גם בעניין הפלסטיני ובקידום פרויקטים כלכליים משותפים, כמו למשל הקמת אזור תעשייה במחסום תרקומיה שבדרום הר-חברון. בין לבין, אנשי ממשל טורקיים ביקשו מישראל שתאשר את פתיחתה של נציגות בתל-אביב מטעם "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", כדי שזו תייצג את האינטרסים הכלכליים של החלק הטורקי באי. לא רק שלטורקיה אין שגרירות בירושלים, אלא שהיא אף ביקשה מישראל לאשר את פתיחתה של נציגות המייצגת ישות מדינית שאינה מוכרת בעולם, ובכך לפגוע ביחסים התקינים השוררים בין ישראל לקפריסין.
מה מותר לכורדי לעשות בטורקיה
רק לפני שנים ספורות בלבד טורקיה ביטלה את עונש המוות על כל מי ששידר בשפה הכורדית ברדיו ובטלוויזיה, וזאת בעקבות לחץ אירופאי לקראת כניסתה העתידית של טורקיה לאיחוד. גם כיום, טורקיה מערימה קשיים על כל הגופים הכורדיים המנסים לקדם את התרבות הכורדית במדינה. על-מנת להקשות על התלמידים ללמוד את השפה הכורדית, ממשלת טורקיה הטילה בכפיה שכר-לימוד בלתי נסבל. בפרלמנט הטורקי עדיין אסור להתבטא בכורדית אפילו במילים ספורות, שכן בגין כל התבטאות שכזו עומדת סנקציה של מאסר לתקופה ארוכה. כ-20 אחוזים מאזרחי טורקיה הם כורדים, אולם בעיני ארדואן וחבריו, אלה הם אבק-אדם לעומת העליונות הגזענית הטורקית שעדיין אינה מצליחה להשתחרר מהלהיטות האימפריאלית העות'מנית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בטבח הנורא בארמנים ב-1915.
מדינת-ישראל הרשמית טעתה בכך שהיא לא הכירה בטרגדיה הקשה של הארמנים וברצח-העם שנעשה במזיד על-ידי הטורקים. הגיע הזמן לשנות את הגישה הישראלית כלפי הטרגדיה הארמנית בכל המערכות הציבוריות שלנו - כאיתות ישראלי מוסרי, ברור וגלוי לעין, המיועד לכל הצמרת הטורקית הנוכחית. זאת ועוד, המקרה הטורקי מוכיח לכל עולם-החופשי שאי-אפשר לסמוך על אף מדינה מוסלמית. יתרה מזאת, טורקיה במדיניותה הנוכחית מהווה איום על אירופה - איום שהוא גדול הרבה יותר מאשר על ישראל. במילים אחרות, טורקיה מצדיקה במעשיה את היותה "האדם החולה של אירופה", וזאת בהתאם לתפיסה האירופאית הנושנה של סוף המאה ה-19.
==
כמדינה מוסלמית המתחרה על ההגמוניה האזורית לנוכח מאמציה של איראן לרכוש טכנולוגיה גרעינית, ולאור העבר ההיסטורי המפואר של האימפריה העות'מאנית, טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן רואה את עצמה כ"מעצמה אסלאמית" חשובה שיש לה אינטרסים מגוונים בכל המרחב המזרח-תיכוני. לפיכך, לאור התסכולים הרבים שהיו מנת חלקו של השלטון האסלאמי הנוכחי, טורקיה מצאה לפתע "שק חבטות" בדמותה של מדינת-ישראל כדי להדגים לעולם המוסלמי כולו את חשיבותה האסטרטגית באזור. אולם, השאיפות האימפריאליות הטורקיות נתקלות, כרגיל, במציאות פנימית ואזורית העלולה להפוך את הקערה על פיה. להלן נושאים אחדים המדגימים בקצרה את נקודות-התורפה של טורקיה כמדינה בעלת שאיפות אזוריות מרחיקות-לכת. שיגעון-הגדלות של ארדואן נחבט, פעם אחר פעם, אל מול פני המציאות הברוטלית הטורקית - הן בהיבט המקומי והן בהיבט הבינלאומי.
הדו"ח האירופאי על הברוטליות הטורקית
נציבות האיחוד האירופאית פרסמה, ב-14 באוקטובר 2009, דו"ח ביקורתי, קשה במיוחד, בנוגע למצב זכויות האדם והאזרח בטורקיה ועל התייחסותה הברוטלית של ממשלת טורקיה כלפי מיעוטים הנמצאים בשליטתה. מחברי הדו"ח הביעו דאגה עמוקה לנוכח הפגיעות החמורות בחופש-הביטוי; בחופש העיתונות; בזכויותיהם של מיעוטים כורדיים לנהל את אורחות חייהם הדתיים; בזכות התאגדות החופשית של העובדים בטורקיה; בהפעלת עינויים קשים בידי כוחות-הביטחון הטורקיים; וכן, טורקיה מנציחה את מצבן הרעוע של הנשים בטורקיה תוך כדי התעלמות שלטונית מכוונת בשאלת רצח של נשים בטורקיה על רקע, מה שמכונה, "חילול כבוד המשפחה". מחברי הדו"ח גם הביעו דאגה עמוקה לנוכח פגיעה הקשה והמתמשכת בעיתונאים ובאנשי-רוח - כדוגמת הסופר אורהאן פאמוק שהוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006.
תזכורת לברוטאליות הטורקית
טורקיה היא מדינה ברוטאלית וחסרת-רחמים - בכל רגע נתון, מדינה זו צפויה לאיזו הפיכה צבאית שתסלק את המשטר האסלאמי הצבוע של ראש-ממשלת טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן. ביום בו הצהיר ארדואן שיש לסלק את ישראל מהאו"ם (ב-16 בינואר 2009), השלטונות הטורקיים פרסמו הודעה "חשובה" מלווה בשביעות-רצון ומהולה בגאווה גדולה שבמהלך שנת 2008 הם רצחו כ-700 מורדים כורדים, וכי הם הצליחו לתפוס כ-400 כורדים נוספים. מאז שטורקיה החלה לחסל את המיעוט הכורדי בתחומה, נרצחו ונטבחו עשרות אלפי כורדים חפים-מפשע הרחק מעיני התקשורת הטורקית והרחק מעיני התקשורת הבינלאומית - למעט במקרים יוצאים מהכלל. באזורים מסוימים ברחבי טורקיה ההררית, רק מעטים יודעים מה מתחולל שם באמת בכל העימותים הברוטאליים שמנהל הצבא הטורקי נגד המיעוט הכורדי המדוכא.
בטורקיה נערכו מספר הפיכות צבאיות. כך למשל בהפיכה של ספטמבר 1980, הצבא הטורקי טען שבמהלך השנים 1980-1979, נרצחו בפעולות טרור ברחבי-טורקיה כ-5,300 איש ועוד כ-14,000 אחרים נפצעו. בעקבות ההפיכה הצבאית, נעצרו למעלה מ-100,000 איש בטענות שונות, חלקם נותרו בכלא למשך שנים ארוכות ללא סיבה מספקת.
ב-9 באוקטובר 2007, שר החוץ הטורקי, עלי באבג'אן, ערך ביקור מדיני בישראל, וזאת לאחר גיחה קצרה לסוריה ופגישה עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. סביר להניח כי בידיו של שר-החוץ הטורקי היה מסר כלשהו מפי הנשיא הסורי, שכן אסד הודה בראיון עיתונאי, שפורסם ב-11 באוקטובר 2007, כי טורקיה נטלה על עצמה תפקיד של מתווכת בין סוריה לישראל. אולם הסיבה האמיתית לבואו של שר-החוץ הטורקי לישראל הייתה ניסיונה של טורקיה לגייס את ישראל, ברגע האחרון, כדי שזו שתפעיל את השפעתה בארה"ב במטרה למנוע מהקונגרס האמריקאי להגדיר את טבח הארמנים שנעשה בידי הטורקים במלחמת-העולם-הראשונה כ"רצח-עם" (ג'נוסייד). הברוטליות הטורקית אינה מסתיימת רק בארמנים: כך למשל, מפקד העליון של כוחות נאט"ו (מאז מרס 2009), האדמירל ג'יימס סטוורידיס, טען כי סבו שהיה ממוצא יווני גורש מטורקיה שנות ה-20 כחלק ממסע שטתי של "טיהור אתני" שנערך בטורקיה נגד המיעוט היווני.
טורקיה היא כוח כובש בקפריסין
מאז 1974, האי הקפריסאי מחולק לשתי ישויות נפרדות. האחת: (דרום) קפריסין - שהיא חברה באיחוד האירופאי ומוכרת על ידי מרבית המדינות בעולם. והשניה: "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", שהכריזה על עצמאותה ב-1983. מלבד טורקיה, אף מדינה נוספת בעולם אינה מכירה בעצמאותה של הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין, אולם זה לא מונע מטורקיה לפעול למענה מרחבי-העולם מטעמים מובנים. יתרה מזאת, טורקיה ניתקה את היחסים הדיפלומטים עם קפריסין והיא ממאנת להגיע לפשרה בנוגע לרפובליקה הטורקית שבאי. גם קפריסין עצמה, מסרבת להגיע לפשרה בשאלה זו, שכן היא חשה, ובצדק, שהיא הצד הנפגע בסכסוך הנמשך כבר עשרות שנים. על-פי הערכות אחדות, טורקיה מחזיקה באי הקפריסאי כ-40 אלף מחייליה שתפקידם להגן על הרפובליקה הטורקית ואף להוות גורם מרתיע מפני כל התערבות צבאית חיצונית. שאלת קפריסין מעיבה, בין היתר, גם על היחסים בין האיחוד האירופאי לבין טורקיה הנתקלת בקשיים הולכים וגוברים לקראת צירופה לאיחוד (שכנראה לא יתרחש לעולם).
בתחילת נובמבר 2007, נשיא המדינה, שמעון פרס, ערך ביקור מוצלח מאוד בטורקיה. לצד גינוני הכבוד הרבים שהורעפו של הנשיא פרס, השיחות עסקו גם בעניין הפלסטיני ובקידום פרויקטים כלכליים משותפים, כמו למשל הקמת אזור תעשייה במחסום תרקומיה שבדרום הר-חברון. בין לבין, אנשי ממשל טורקיים ביקשו מישראל שתאשר את פתיחתה של נציגות בתל-אביב מטעם "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", כדי שזו תייצג את האינטרסים הכלכליים של החלק הטורקי באי. לא רק שלטורקיה אין שגרירות בירושלים, אלא שהיא אף ביקשה מישראל לאשר את פתיחתה של נציגות המייצגת ישות מדינית שאינה מוכרת בעולם, ובכך לפגוע ביחסים התקינים השוררים בין ישראל לקפריסין.
מה מותר לכורדי לעשות בטורקיה
רק לפני שנים ספורות בלבד טורקיה ביטלה את עונש המוות על כל מי ששידר בשפה הכורדית ברדיו ובטלוויזיה, וזאת בעקבות לחץ אירופאי לקראת כניסתה העתידית של טורקיה לאיחוד. גם כיום, טורקיה מערימה קשיים על כל הגופים הכורדיים המנסים לקדם את התרבות הכורדית במדינה. על-מנת להקשות על התלמידים ללמוד את השפה הכורדית, ממשלת טורקיה הטילה בכפיה שכר-לימוד בלתי נסבל. בפרלמנט הטורקי עדיין אסור להתבטא בכורדית אפילו במילים ספורות, שכן בגין כל התבטאות שכזו עומדת סנקציה של מאסר לתקופה ארוכה. כ-20 אחוזים מאזרחי טורקיה הם כורדים, אולם בעיני ארדואן וחבריו, אלה הם אבק-אדם לעומת העליונות הגזענית הטורקית שעדיין אינה מצליחה להשתחרר מהלהיטות האימפריאלית העות'מנית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בטבח הנורא בארמנים ב-1915.
מדינת-ישראל הרשמית טעתה בכך שהיא לא הכירה בטרגדיה הקשה של הארמנים וברצח-העם שנעשה במזיד על-ידי הטורקים. הגיע הזמן לשנות את הגישה הישראלית כלפי הטרגדיה הארמנית בכל המערכות הציבוריות שלנו - כאיתות ישראלי מוסרי, ברור וגלוי לעין, המיועד לכל הצמרת הטורקית הנוכחית. זאת ועוד, המקרה הטורקי מוכיח לכל עולם-החופשי שאי-אפשר לסמוך על אף מדינה מוסלמית. יתרה מזאת, טורקיה במדיניותה הנוכחית מהווה איום על אירופה - איום שהוא גדול הרבה יותר מאשר על ישראל. במילים אחרות, טורקיה מצדיקה במעשיה את היותה "האדם החולה של אירופה", וזאת בהתאם לתפיסה האירופאית הנושנה של סוף המאה ה-19.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טורקיה - האדם החולה שעל הבוספורס", 15 באוקטובר 2009, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment