Tuesday, March 26, 2013

המדיניות הטורקית במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית

אל תטעו! למרות הסכם-הפיוס בין טורקיה לישראל שהושג ב-22 במרס 2013 בתיווכו של הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה, עם סיום ביקורו בישראל שנמשך שלושה ימים, ארדואן עדיין מסוכן מאוד לישראל ללא שום קשר למעשיה או למחדליה של מדינת-ישראל. עוד לפני אירועי ספינת טרור של ארדואן (המרמרה) ב-31 במאי 2010, הזהרתי מפני העתיד לבוא בנושא הטורקי בסדרת מאמרים שהתפרסמו במגזין המזרח התיכון על כוונותיו האמיתיות של ארדואן בנוגע למזרח-התיכון ובנוגע למעמדה של ישראל בעיני חמומי המוח המנהלים בעשור האחרון את טורקיה.
 
ימים רעים מאוד עוברים על טורקיה תחת הנהגתו של ארדואן שהצליח לסגל לעצמו אלמנטים פסיכופטיים בדומה לבשאר אל-אסד, לקדאפי, למוחמד מורסי, לאיסמעיל הנייה, לחסן נסראללה, לאחמדינג'אד ולשאר המנהיגים המוסלמים הברוטאליים השולטים כיום בעולם הערבי והמוסלמי המתפורר. בשנים האחרונות, טורקיה הפכה למוסלמית יותר - על כל המשתמע מכך, הן במרחב הציבורי והן בהלך-הרוח הפוליטי והאזרחי של המדינה.
 
במהלך השנים האחרונות, ארדואן הצליח להסתכסך עם יוון, עם קפריסין, עם ישראל, עם סוריה, עם עיראק, עם ארמניה, עם איראן ועם האיחוד האירופאי. מהמדיניות של "אפס בעיות", טורקיה גלשה תחת הנהגתו למדינה המנוהלת על-פי הקפריזות של חמומי-מוח שאינם מהססים לנקוט בצעדים אלימים כדי לממש את מדיניותם הברוטאלית. כך למשל, מאות קציני צבא ואנשי-רוח נאסרו בטורקיה רק בשל הבעת עמדה ביקורתית כלפי מדיניותו של ארדואן בענייני פנים וחוץ כאחד.
 
בתחילת חודש מרס 2013 הושג הסכם עם המחתרת הכורדית - ה-PKK - על הפסקת-אש תמורת הענקת אוטונומיה למיעוט הכורדי המונה כ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה הטורקית. הסכם זה הושג לאחר אירועי הדמים של שנת 2012 - בין הצבא הטורקי למחתרת הכורדית - שבמהלכה נהרגו לפחות 1,000 בני-אדם, רובם פעילים כורדים. ועם כל זאת, פלגים כורדים קיצוניים עדיין מתכננים להתנקש בחייו של ארדואן בכל רגע נתון.
 
השאיפות של ארדואן בנוגע לביסוס מעמדה הבכיר של טורקיה בזירה המזרח-תיכונית עדיין לא נמוגו למרות הימוריו הכושלים בנוגע ללוב תחת משטרו של קדאפי ובנוגע לסוריה תחת משטרו של בשאר אל-אסד. למרות המפלות האזוריות שטורקיה ספגה בשנתיים האחרונות לאור התמוטטותו של הסדר הערבי במזרח-התיכון, ארדואן עדיין רואה את טורקיה כמעצמה אזורית המכתיבה את תנאיה למדינות האזור ובכללן גם למדינת-ישראל. לאור העובדה הזו, ארדואן יפעיל לחץ בלתי-פוסק כלפי ישראל במטרה להשפיע באופן ישיר על המשא-ומתן המדיני בין ישראל לרשות-הפלסטינית. דוגמאות אחדות יבהירו על מה מדובר:
 
טורקיה ניסתה להתערב במחלוקת שנגעה לבניית הגשר במעלה-המוגרבים בירושלים; היא העניקה חיבוק חם ואוהד לאנשי החמאס בעזה - שהוא ארגון ג'יהאדי המתבסס על עקרונות גזעניים; היא מנהלת קשרים עסקיים עם איראן למרות האמברגו; היא ניסתה להשפיע על מצרים שתסכים לנוכחותם של חיילים טורקים במעברים ברצועת-עזה; היא ניסתה לתווך בין החמאס לבין אבו-מאזן מעל לראשה של מצרים ובניגוד לדעתה; טורקיה ניסתה להשפיע על ישראל שתסכים לאשר את בנייתו של בית-חולים פלסטיני בשטח ישראלי בגלבוע, לכאורה למען מטרה הומאנית; טורקיה אותתה לישראל שהיא (ורק היא) יכלה לשחרר את גלעד שליט; טורקיה ניסתה להשפיע על ישראל שתעניק הכרה כלשהי לרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין; כאשר בית-הדין הבינלאומי הוציא צו-מעצר נגד נשיא סודאן, עומר אל-באשיר, בגין אחריותו לפשעים נגד האנושות בחבל דארפור, ארדואן יצא להגנתו של אל-באשיר בטענה ש"מוסלמי אינו יכול לבצע רצח-עם"; טורקיה ניסתה לאיים על ישראל כדי שזו תשפיע על הארגונים היהודיים לבל יפעלו למען הכרה אמריקאית בשואה הארמנית ובאחריותה של טורקיה לשואה זו; ומעל הכול, טורקיה רצתה להעניק לסוריה את כל רמת-הגולן על חשבון מדינת-ישראל בעת כהונתו של ראש-הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בל נשכח, לאחר אירועי המרמרה ב-מאי 2010, ארדואן "השתעשע" עם הרעיון להגיע לעימות צבאי מוגבל עם ישראל כדי להבהיר את כוונותיו. כאשר ארדואן יערוך את ביקורו ברשות-הפלסטינית באפריל 2013, תהיה לו הזדמנות נוספת להשתלח בישראל כפי שאירע פעמים רבות בעשור האחרון. טורקיה יכולה להתנהג באיפוק, אך היא אינה יכולה להשתלט על הפה הגדול של ארדואן.
 
לפיכך אסור לישראל לתת לארדואן דריסת-רגל כלשהי במשא-ומתן המתגבש בין ישראל לרשות-הפלסטינית גם אם ארדואן יגדף את ישראל מבוקר ועד ערב. בתנאים הנוכחים, ישראל אינה יכולה לסמוך על טורקיה תחת הנהגתו של ארדואן וחבורתו האלימה המנהלת כרגע את יחסי-החוץ של טורקיה. כאשר ארדואן החל את כהונתו בשנת 2003, הוא מיהר להצהיר ש"ישראל היא מדינת טרור". מאז אותה הצהרה, ממשלת ארדואן מנהלת מלחמת-התשה נגד ישראל בתחומים אחדים הנוגעים לאינטרסים האזוריים של טורקיה - זו הרואה במזרח-התיכון מרחב אסלאמי טבעי בו ניתן לפעול בהתאם לשאיפותיה האימפריאליות. טורקיה בוחנת את המזרח-התיכון דרך הפריזמה האסלאמית והיא רואה בו קרקע פורייה עליה ינבטו פעם נוספת מעמדה ההיסטורי והשפעתה הפוליטית על מדינות האזור. לדעת אחדים ממעצבי המדיניות הטורקית הנוכחית, זהו המרחב הטבעי האמיתי של טורקיה על-פי תפיסתה המסורתית. ועם זאת, הטורקים "כועסים מאוד על כל העולם" משום שהמציאות אינה "מתנהגת יפה" בהתאם לתכתיביהם.
 
שום דבר מהותי לא השתנה בעמדתו הבסיסית של ארדואן כלפי ישראל. ארדואן, בסך הכול, היה ונותר עוד מנהיג מוסלמי ברוטאלי שאינו שונה בהרבה משאר המנהיגים המככבים בפוליטיקה של המזרח-התיכון ב-60 השנים האחרונות - בעיקר מאז עלייתו של עבד אל-נאצר, נשיא מצרים המנוח, בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, עדיין מסוכן למדינת-ישראל", מגזין המזרח התיכון, 25 במרס 2013.



Sunday, March 03, 2013

טרור אסלאמי - ינואר 2013

תשומת-הלב העולמית התמקדה בחודש ינואר 2013 בנעשה בסוריה ובהתערבות הצבאית של צרפת במאלי נגד ארגוני טרור אסלאמיים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה שהצליחו לכבוש את כל צפון מאלי. ללא המעורבות הצבאית הישירה של צרפת, ארגוני טרור האסלאמיים היו מצליחים להשתלט על כל מאלי, ובכך מדינה זו הייתה הופכת לקרש-קפיצה לקראת השתלטותם של ארגוני הטרור האסלאמיים על מדינות אפריקאיות נוספות. דוברים רשמיים בצרפת מסרו כי בעקבות הסיוע שכוחותיהם הגישו למאלי, נהרגו מאות טרוריסטים מוסלמים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה. ראוי לציין שהמעורבות הצבאית ישירה של צרפת במאלי עברה ללא מחאה ציבורית בעלת משמעות, וזאת בניגוד גמור לאירועים בהם מעורבת מדינת-ישראל במלחמתה בטרור הערבי במרחב המזרח-תיכוני.

למרות הצלחותיה של האופוזיציה הסורית להשתלט על חלקים נרחבים מהמדינה הסורית המתפוררת, עדיין המשטר העלווי של בשאר אל-אסד מצליח לרכז סביבו תומכים רבים המאפשרים לו להמשיך לנהל את המדינה ולנהל את המלחמה נגד המורדים. על-פי הערכות אחדות שמקורן במוסדות האו"ם, נהרגו בסוריה יותר מ-70,000 בני-אדם מאז שהחלה מלחמת-האזרחים בחודש מרס 2011. ככול שמלחמת-האזרחים מתארכת ללא הכרעה ברורה, סוריה הופכת לשדה ניסויים של ארגוני טרור אסלאמיים הפועלים בה ללא הפרעה בדומה למה שמתרחש באפגניסטן, בסומליה, בתימן, במאלי ובמדינות ומוסלמיות נוספות.

בחודש ינואר 2013 נערכה באלג'יריה התקפה של טרוריסטים מוסלמים על מתקן להפקת גז המופעל בידי חברה זרה. במהלך ההתקפה ובעקבות ניסיונות החילוץ של הצבא האלג'ירי, נהרגו לפחות 60 בני-אדם - כולל 37 זרים שנהרגו מירי של טרוריסטים מוסלמים ומירי של אנשי כוחות-הביטחון שפעלו במתקן.

לאורך כל חודש ינואר 2013 התבצעו אלפי פעולות טרור בידי ארגונים אסלאמיים שכללו רצח של נשים שסייעו לנזקקים או לילדים, הנחת מטעני-חבלה, פיצוץ של עשרות מכוניות-תופת, הריסת מסגדים של בני העדה השיעית על יושביהם, חיסול יומיומי של נוצרים, הריסת בתי-ספר, התנכלויות לארגוני סיוע, מניעת סיוע אזרחי לאוכלוסיות במצוקה, חיסולים הדדיים, ביזה ואונס שיטתי של נשים כאקט מלחמתי.

בסיכומו של דבר, בחודש ינואר 2013 נהרגו 6,812 בני-אדם. על-פי הערכות אחדות, מספר זה אינו משקף כיאות את כל ההרוגים באירועי הטרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית שהתרחשו במהלך התקופה הנדונה.
המלחמה בטרור האסלאמי:

כאמור, המעורבות הצרפתית במאלי בחודש ינואר 2013 נגד ארגוני הטרור האסלאמיים שהשתלטו על צפון מאלי, הביאה להריגתם של מאות טרוריסטים מוסלמים. סביר להניח שארה"ב תסייע לצרפת במסגרת מדיניות החיסולים-הממוקדים המופעלת בפקיסטן, בתימן ובסומליה.

במהלך החודש נהרגו 34 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שהתבצעו בפקיסטן. לאורך כל שנת 2012 נהרגו בפקיסטן 297 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בתימן נהרגו בחודש ינואר 2013 לפחות 23 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים במסגרת הסיוע הצבאי שמגישה ארה"ב לממשלת תימן במלחמה בארגון אל-קאעידה המתרכז בעיר בדרום תימן. לאורך כל שנת 2012 נהרגו בתימן לפחות 147 בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. ככול הידוע, גם בחודש ינואר 2013 נערכו חיסולים-ממוקדים אמריקאים גם בסומליה נגד טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-שבאב", אולם לא נמסר ממקורות מהימנים על מספרם המדויק של ההרוגים בפעילות זו.

בחודש ינואר 2013 נהרגו באפגניסטן 8 חיילי נאט"ו - מרביתם חיילים אמריקאים. ראוי לציין שלאורך כל שנת 2012 נהרגו באפגניסטן 405 חיילי נאט"ו, בשנת 2011 נהרגו 566 חיילי נאט"ו ובשנת 201 נהרגו באפגניסטן 711 חיילי נאט"ו.

הנתונים המופיעים בטבלה זו נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מעקב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 בינואר 2013 ועד ל-31 בינואר 2013. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה כולל אזרחים, חיילים וטרוריסטים מוסלמים על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים תנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש ינואר 2013", מגזין המזרח התיכון, 15, בפברואר 2013.