הבדיחה הנורבגית מכה גלים בעולם. הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה, זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2009. ברק חוסיין אובמה, החל את כהונתו בינואר 2009, וכבר לאחר 10 חודשים הוא "תרם" כל כך רבות לשלום-העולם, עד כדי-כך שרק הוועדה הנורבגית המגוחכת ראתה את מעשיו הכבירים של ברק חוסיין אובמה במקומות רבים ברחבי-העולם - אולם, בני תמותה רגילים כמונו אינם מצליחים לראות את האמת המציאותית.
הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה, מעורב עד צוואר בשתי מלחמות איומות - בעיראק ואפגניסטן. אולם, חמישה פוליטיקאים נורבגים החליטו להתעלם מ-205 מועמדים אחרים הראויים יותר ממנו לקבל את פרס נובל לשלום: כאלה שסיכנו את חייהם למען השלום ולמען זכויות-האדם הבסיסיות ביותר במקומות רוויי-אלימות כמו בסין, בבורמה, בסודאן, בסוריה, באפגניסטן, בפקיסטן, באמריקה הלטינית ובמדינות רבות ביבשת האפריקאית. למרות שגישתו כלפי הסכסוך הערבי-ישראל מובנת, אך זו אינה סיבה מספיק טובה להעניק לו פרס חשוב כל-כך.
הבדיחה הנורבגית פוגעת במיליוני אנשים ובמאות ארגונים הפועלים ללא הרף למען האנושות ברחבי-העולם - במקומות קצת יותר קשים מאשר כהונה קצרה בבית הלבן. על כן, ההפתעה העולמית והתהיות הרבות העולות מפי אנשים רבים ברחבי-העולם, מראה בעליל כי הוועדה הפוליטית הנורבגית ניסתה להתחנף לידוען הנמצא במקרה בחזית התקשורתית העולמית מתוקף משרתו - אך לא יותר מכך.
לברק חוסיין אובמה, אין הישגים רבים להתהדר בהם - גם ובעיקר לאור התקופה הקצרה שעברה מאז שהחל לכהן כנשיא האמריקאי. לפיכך, שואלים בעולם הרחב, "ממתי נותנים פרס על כוונות או על נאומים יפים ככל שיהיו"? השאלות הללו הועלו בערוצי החדשות הבינלאומיים מייד עם היוועד דבר זכייתו בפרס היוקרתי. בדרך-כלל הפרס הוענק לאנשים ולגופים בגין פעילות ארוכת-שנים או על הישגים קונקרטיים בעלי-חשיבות אנושית ובינלאומית. אולם, במקרה של ברק חוסיין אובמה, נראה כאילו הוועדה הפוליטית הנורבגית ניסתה למלכד את הנשיא האמריקאי לדבוק בתבנית פוליטית מסוימת מבלי להתחשב בקשיים אובייקטיביים או להתנהל בגמישות על-פי המציאות הפוליטית הקיימת בעולם.
הקרקס הנורבגי מקבל משנה-תוקף בעיקר לאור העובדה שרשימת המועמדים לתואר הנכסף נסגרה לפני כ-4 חודשים בשעה שברק חוסיין אובמה כיהן כחצי שנה בלבד בתפקידו. למרות הנואמים היפים, העולם המוסלמי לא הפסיק לרגע לחסל "כופרים" ו"מאמינים" במלוא החופן ברחבי-העולם. למרות הדיבורים היפים הכתובים על נייר נשיאותי, צפון-קוריאה ואיראן ולא חדלו לרגע לאתגר את העולם החופשי והדמוקרטי. למרות הכוונת היפות, אי-אפשר להצביע על הישג אחד של הנשיא ברק חוסיין אומבה מאז שנכנס לתפקידו בראשית 2009. בשל כך, ההחלטה המגוחכת של הוועדה הפוליטית הנורבגית מרוקנת מכול תוכן את פעילותם האמיצה של אישים וארגונים הפועלים ללא הרף למען האנושות במקומות רבים ברחבי-העולם - לעיתים תוך כדי סיכון אישי בלתי נתפס.
כעת, גם אוהדיו של אובמה מנסים לאמץ את מוחם במטרה להמציא סיבות מתחת לאדמה מדוע הוא בכל זאת ראוי לפרס. תעקבו אחרי הכתבות המתפרסמות בתקשורת - וכרגיל, תגלו שוב את הלולינות הלשונית המפותלת שנועדה להצדיק החלטה פוליטית שנויה-במחלוקת. דווקא הענקת הפרס היוקרתי לנשיא שאין באמתחתו הישגים כלשהם בשלב כל-כך מוקדם לכהונתו, תחשוף את הנשיא האמריקאי ללחץ מלאכותי להגיע באורח-כפוי להישגים מפוקפקים בעזרת קיצורי-דרך מסוכנים. מאידך, הענקת הפרס לברק חוסיין אובמה מדגישה ביתר-שאת את תרבות האינסטנט הליברלית המדגישה את העטיפה בלבד ולא את התוכן האמיתי. הסכנה היא, שהעולם כולו גולש לעבר מתן דגש רב יותר על "דיבורים" ו"כוונות", ולא על מעשים ועובדות - שהם אלה הקובעים באמת את גורלם של מאות מיליונים ברחבי-העולם.
הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה, מעורב עד צוואר בשתי מלחמות איומות - בעיראק ואפגניסטן. אולם, חמישה פוליטיקאים נורבגים החליטו להתעלם מ-205 מועמדים אחרים הראויים יותר ממנו לקבל את פרס נובל לשלום: כאלה שסיכנו את חייהם למען השלום ולמען זכויות-האדם הבסיסיות ביותר במקומות רוויי-אלימות כמו בסין, בבורמה, בסודאן, בסוריה, באפגניסטן, בפקיסטן, באמריקה הלטינית ובמדינות רבות ביבשת האפריקאית. למרות שגישתו כלפי הסכסוך הערבי-ישראל מובנת, אך זו אינה סיבה מספיק טובה להעניק לו פרס חשוב כל-כך.
הבדיחה הנורבגית פוגעת במיליוני אנשים ובמאות ארגונים הפועלים ללא הרף למען האנושות ברחבי-העולם - במקומות קצת יותר קשים מאשר כהונה קצרה בבית הלבן. על כן, ההפתעה העולמית והתהיות הרבות העולות מפי אנשים רבים ברחבי-העולם, מראה בעליל כי הוועדה הפוליטית הנורבגית ניסתה להתחנף לידוען הנמצא במקרה בחזית התקשורתית העולמית מתוקף משרתו - אך לא יותר מכך.
לברק חוסיין אובמה, אין הישגים רבים להתהדר בהם - גם ובעיקר לאור התקופה הקצרה שעברה מאז שהחל לכהן כנשיא האמריקאי. לפיכך, שואלים בעולם הרחב, "ממתי נותנים פרס על כוונות או על נאומים יפים ככל שיהיו"? השאלות הללו הועלו בערוצי החדשות הבינלאומיים מייד עם היוועד דבר זכייתו בפרס היוקרתי. בדרך-כלל הפרס הוענק לאנשים ולגופים בגין פעילות ארוכת-שנים או על הישגים קונקרטיים בעלי-חשיבות אנושית ובינלאומית. אולם, במקרה של ברק חוסיין אובמה, נראה כאילו הוועדה הפוליטית הנורבגית ניסתה למלכד את הנשיא האמריקאי לדבוק בתבנית פוליטית מסוימת מבלי להתחשב בקשיים אובייקטיביים או להתנהל בגמישות על-פי המציאות הפוליטית הקיימת בעולם.
הקרקס הנורבגי מקבל משנה-תוקף בעיקר לאור העובדה שרשימת המועמדים לתואר הנכסף נסגרה לפני כ-4 חודשים בשעה שברק חוסיין אובמה כיהן כחצי שנה בלבד בתפקידו. למרות הנואמים היפים, העולם המוסלמי לא הפסיק לרגע לחסל "כופרים" ו"מאמינים" במלוא החופן ברחבי-העולם. למרות הדיבורים היפים הכתובים על נייר נשיאותי, צפון-קוריאה ואיראן ולא חדלו לרגע לאתגר את העולם החופשי והדמוקרטי. למרות הכוונת היפות, אי-אפשר להצביע על הישג אחד של הנשיא ברק חוסיין אומבה מאז שנכנס לתפקידו בראשית 2009. בשל כך, ההחלטה המגוחכת של הוועדה הפוליטית הנורבגית מרוקנת מכול תוכן את פעילותם האמיצה של אישים וארגונים הפועלים ללא הרף למען האנושות במקומות רבים ברחבי-העולם - לעיתים תוך כדי סיכון אישי בלתי נתפס.
כעת, גם אוהדיו של אובמה מנסים לאמץ את מוחם במטרה להמציא סיבות מתחת לאדמה מדוע הוא בכל זאת ראוי לפרס. תעקבו אחרי הכתבות המתפרסמות בתקשורת - וכרגיל, תגלו שוב את הלולינות הלשונית המפותלת שנועדה להצדיק החלטה פוליטית שנויה-במחלוקת. דווקא הענקת הפרס היוקרתי לנשיא שאין באמתחתו הישגים כלשהם בשלב כל-כך מוקדם לכהונתו, תחשוף את הנשיא האמריקאי ללחץ מלאכותי להגיע באורח-כפוי להישגים מפוקפקים בעזרת קיצורי-דרך מסוכנים. מאידך, הענקת הפרס לברק חוסיין אובמה מדגישה ביתר-שאת את תרבות האינסטנט הליברלית המדגישה את העטיפה בלבד ולא את התוכן האמיתי. הסכנה היא, שהעולם כולו גולש לעבר מתן דגש רב יותר על "דיבורים" ו"כוונות", ולא על מעשים ועובדות - שהם אלה הקובעים באמת את גורלם של מאות מיליונים ברחבי-העולם.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פרס נובל לשלום לברק אובמה - החלטה מפוקפקת", 9 באוקטובר 2009, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment