Wednesday, January 31, 2007

הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית

הייפא והבי, אחת מהזמרות המפורסמות והפרובוקטיביות בעולם-הערבי, שוב עוררה שערורייה באחת מהופעותיה האחרונות שנערכה בעיר ביירות, בירת לבנון. התמונות המביכות מההופעה המדוברת שהופצו באתרים אחדים, עוררו שוב את הויכוח הציבורי בשאלת השפעתן של הזמרות החדשות על הנוער הערבי, שרובו נע בין רצון לשמור על המסגרת המסורתית החמה והמוכרת, לבין השאיפה להשתייך לתרבות הפופולארית כפי שהיא משתקפת היטב בערוץ MTV ובערוצים הדומים לו. מי היא בעצם הייפא והבי המצליחה לעורר נגדה שוב ושוב ביקורת נוקבת ואכזרית?

מדרום לבנון לצמרת עולם הבידור
ככל הידוע, והבי נולדה ב-10 במרס 1976 לאב לבנוני בן העדה השיעית ולאם מצריה-קופטית. כבר מגיל צעיר היא נודעה ביופייה, ובשל כך היא זכתה בגיל 16 בתואר "מיס דרום לבנון" שסלל בפניה את הדרך לתחרות "מיס לבנון" שהתקיימה ב-1995. בתחרות זו והבי זכתה בתואר "האישה הצעירה היפה ביותר". על-פי תקנון התחרות רק נשים רווקות רשאיות להשתתף בתחרות. על כן, לכשנודע כי והבי היתה נשואה בעת קיום התחרות, עניין זה עורר גל של שמועות על עברה ומעשיה. הסתבר, כי אכן והבי היתה נשואה ואימא לתינוקת בשם זיינב, על כן תוארה נלקח ממנה בשל היותה אישה נשואה. לאחר שוהבי התאוששה מהפרשה העגומה הזו מבחינתה, היא החלה לדגמן ולככב על רבים משערי המגזינים המופיעים בלבנון וברחבי העולם-הערבי. מעט לאחר שפרצה לעולם הדוגמנות, ואהבי ובעלה החליטו לפרק את הנישואים. בשל החוקים הנוגעים למשמורת על ילדים להורים גרושים, זיינב גדלה בביתו של אביה בלבד, וכך כבר למעלה מ-10 שנים הייפא והבי לא ראתה את בתה היחידה.

טרגדיה נוספת מעיבה על חייה של והבי נוגעת למותו של אחיה האהוב שנפטר בגיל 24. למרות העניין שהיא מעוררת ברחבי העולם-הערבי, והבי אינה משתפת פעולה עם התקשורת בכל מה שקשור לחייה הפרטיים ולשמועות הרבות הנוגעות ליחסיה עם אנשים הקשורים לעבודתה האמנותית. יחסיה של והבי עם התקשורת הערבית מתוחים מאוד, והיא נוהגת לומר כי התקשורת הערבית יורדת לחייה בשל הצלחתה המוסיקלית ופרסומה בעולם-הערבי ומחוצה לו.

המתח והתחרות על ליבם של המאזינים הצעירים בעולם-ערבי, גורמת לעיתים לתקריות בין הזמרים לבין עצמם. כך אירע לאחרונה בעת זכייתה של הזמרת אליסה בתואר "אמן השנה במזרח-התיכון" שהוענק לה בטקס רב-רושם שנערך בלונדון. או אז נפוצו שמועות כי התואר נקנה בכסף על-סמך דבריו של אחד מהזמרים הערביים – שלטענתו דחה את ההצעה לקנות את התואר בסכום נכבד מאוד. הייפא והבי, שכנראה היתה בין המועמדים לזכות בתואר, בירכה את חברת התקליטים של אליסה ומסרה כי זהו הישג גדול, ויחד עם זאת היא ציינה כי היא אינה מופתעת שלא זכתה בתואר הנכסף משום שהיא "אינה קונה תארים בכסף".

נשים משדרות פופ
האלבום הראשון של והבי יצא ב-2002, ומאז ועד ימים אלה היא נחשבת לאחת מהזמרות המצליחות ביותר בעולם-הערבי. והבי שוכנת בצמרת הזמרות היקרות ביותר לצד ננסי עג'רם, אליסה וניקול סאבא – גם הן זמרות לבנוניות המושמעות ללא הרף בתחנות הרדיו והטלוויזיה הערביות. בשל התחרות העזה הקיימת בין הזמרות מהשורה הראשונה ובשל שיקולי יוקרה, שכרה של והבי עשוי להגיע לכדי 65 אלף דולר להופעה אחת בלבד. והבי מופיעה ברחבי המזרח-התיכון, באירופה וביבשת אמריקה, והיא זוכה לקהל אוהד וצעיר שנשאב ברצון רב לתוך תרבות הפופ שהיא מייצגת. כמו כן, והבי הציגה לקהל הלבנוני את הראפר קרטיס ג'קסון היודע בכינויו "50 סנט", בעת שערך הופעה בביירות ב-10 ביוני 2006. ובכך, והבי הפכה לזמרת הראשונה בעולם-הערבי שנתנה הופעת חימום לראפר הבינלאומי.

והבי נחשבת לזמרת פרובוקטיבית במיוחד, והיא נוטה להופיע בלבוש מינימלי על-פי הסטנדרטים של העולם-הערבי. הופעותיה, בדרך כלל, מעוררות כעס רב הן בשל הלבוש והן בשל סגנון המוסיקה המאפיין את שיריה – זהו סגנון המתבסס על מוסיקת-דאנס עם נגיעות חזקות של מוסיקת-טרנאס. השיר "פי ענייק" יאפשר לכם הצצה מוסיקלית לסגנון המאפיין את שיריה. ולמרות זאת, והבי אינה מוותרת על כלים מסורתיים כמו דרבוקה, תוף-מרים ועוד כלים נוספים המאפיינים את המוסיקה הערבית הקלאסית. לאוהבי הסגנון מומלץ לשמוע את הרמיקס לשיר הידוע של אום כולתום, "אינתה עומרי".

בעולם-הערבי קיימות כ-200 תחנות טלוויזיה. אחדות מהן משדרות מוסיקה בלבד גם באמצעות הלוויין - בדומה לערוץ ה-MTV המשדר גם בערוצים מקומיים רבים ברחבי העולם. למוסיקת הפופ יש משיכה עצומה בקרב הצעירים ותחנות אחדות מנצלות זאת כדי להגביר את הרייטינג באמצעות זמרות צעירות וססגוניות בדומה להייפא והבי המהווה מודל לחיקוי לזמרות צעירות רבות. הזמרות והזמרים הלבנוניים נמצאים בצמרת הזמר הערבי, והם נחשבים לבעלי ההכנסה הגבוהה ביותר מבין הזמרים הערביים. ההכנסה של אחדים מהם מגיעה לעיתים קרובות גם למיליוני דולרים מידי שנה.

מעבר לדגש המוסיקלי שנועד להגביר את המכירות בקרב הצעירים, הזמרות האלה מעבירות מסר סמוי המבקש להביא לשינוי חברתי. מה שקשה להגיד בראש-חוצות בשל דעת-הקהל המסורתית, ניתן לעשות זאת באמצעות מוסיקת הפופ שקשה יותר להתנגד לה. שורה ארוכה של זמרות צעירות מצהירות באמצעות שירתן והופעותיהן הססגוניות שהגיע הזמן לשינוי חברתי, בעיקר ביחס כלפי הנשים החיות בחברה המסורתית הסובבת אותן. לאור העובדה שהייפא והבי אינה יכולה לראות את בתה, ניתן להבין היטב את מצבן העגום של הנשים בחברה הערבית - קל וחומר בנוגע למצבן העגום של נשים גרושות, אלמנות או רווקות מבחירה. מי שמבין היטב את המסר הסמוי, הם אנשי-הדת המתנגדים לכל שינוי היכול לערער את "המוסר" בחברה הערבית-המוסלמית, בעיקר בקרב הדור הצעיר החשוף לאמצעי תקשורת רבים ומגוונים.

והבי מעוררת התנגדות
בשל הופעתה הססגונית ולבושה מינימלי, והבי מעוררת הערצה רבתי בקרב בני הדור הצעיר מחד-גיסא, ולסלידה עצומה בקרב השכבות המסורתיות, מאידך. הגדיל לתאר זאת אתר מצרי בשם "חמאסנה", ששם לו למטרה להיאבק בדוגמניות ובזמרות הערביות שעברו את גבול הטעם הטוב, והגיעו – לדעת האתר - עד לרמה של זנות.

האתר, המנוהל בידי צעירים מוסלמים במצרים, ערך משאל בקרב הגולשים בנוגע לזמרות פרובוקטיביות ביותר בעולם-הערבי, או בלשונו של האתר עצמו: "מי הן הזמרות העירומות והפורנוגרפיות ביותר בעולם-הערבי". הייפא והבי זכתה במקום הראשון במשאל, שכן "היא חצתה את כל הגבולות בתחום השירה ובעיקר בלבושה החושפני". עורכי הסקר ידעו לספר, שכ-75 אחוזים מהנשאלים טענו כי הקליפים של הזמרות הפרובוקטיביות מעוררות את היצר המיני, וזה עלול להוביל בסופו של דבר להטרדה מינית של בחורות תמימות ברחוב הערבי. לצורך חיזוק הטענה הזו, גויס ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת עין-שמס המצרית, שאמר כי צפויה עלייה במקרי פשעי-המין כתוצאה מצפייה מוגברת בקליפים האלה, הנתפסים בעיניו כ"סרטים פורנוגרפיים".

במשאל מאזינים אחר שנערך בסוריה, התברר כי והבי אינה זוכה לפופולריות רבה כנראה בשל שירתה וסגנון לבושה. ויחד עם זאת, למרות המאמצים הנעשים כדי לערער את מעמדה, והבי עדיין נחשבת לדמות פופולרית בקרב רבים מדוברי הערבית ברחבי-העולם.

והבי והפוליטיקה הלבנונית
בדומה למקומות אחרים בעולם, התנהגותם ודבריהם של ידוענים בעולם-הערבי תופסים כותרות החורגות לעיתים מהפרופורציות. בישראל, אנו מכירים את התופעה הזו, חדשות לבקרים, כמעט בכל תחום אפשרי הגוזל לעיתים קרובות מדי את האנרגיה הציבורית ומרחיק את תשומת-הלב מעיסוק בעניינים הרבה יותר חשובים. בשעה שפרצה מלחמת לבנון השניה ביולי 2006 עם חטיפת שני חיילי צה"ל בידי ארגון חיזבאללה, רבים מתושבי לבנון עזבו את ביתם. ביום בו צה"ל הפגיז את שדה-התעופה של ביירות, והבי החליטה שהגיעה השעה לעזוב את לבנון ולמצוא מקום מפלט במקום מעט יותר בטוח, דהיינו היא עברה לסוריה ומשם למצרים. במצרים היא השתתפה בערב התרמה למען תושבי לבנון יחד עם אמנים נוספים.

עזיבתה של והבי את לבנון כבר בראשית המלחמה זכתה לביקורת נוקבת בכלי התקשורת הערביים, שראו בכך בגידה במאמץ הלאומי בידי מי שמסמלת את השינוי שעברה לבנון בשנים האחרונות. והבי ניסתה לתרץ זאת בכך, שנהגה האישי התבלבל בשל הלחץ הרב שנגרם בעקבות ההתקפה הישראלית, ובטעות הנהג פנה לאחד מהכבישים המובלים לתוך סוריה במעבר הצפוני, ולא פנה לכביש ביירות-דמשק. ויחד עם זאת, והבי עברה מיד מעמדת התגוננות לעמדת התקפה כשטענה כי "לאף אחד אין זכות לבחון את הפטריוטיזם שלי... אף אחד לא שאל לדעתנו לפני שפתח במלחמה הזאת". בדרך זו והבי שלחה חצי ביקורת לעבר נסראללה בדומה לרבים אחרים בלבנון ומחוצה לה, שהטיחו לעברו האשמות שונות הקשורות לאירועים האלימים שהתפתחו בעקבות חטיפת שני חייל צה"ל ביולי 2006.

לאחר המלחמה, כשהתעמולה של נסראללה עשתה מאמצים גדולים להציג את המפלה כניצחון היסטורי על ישראל, התגייסה והבי להודות לנסראללה על הניצחון שהוא העניק ללבנון בעקבות המלחמה. ובכך היא שילמה את חובה כאזרחית לבנונית ממוצא שיעי – הנעה בתפר בין תרבות חילונית פופולרית לבין מחויבותה העדתית.

תוכניותיה לעתיד הקרוב
כבת לאב ממוצא שיעי ולאם ממוצא קופטי, הייפא והבי יכולה להציג את עצמה ככל שתחפוץ. פעם היא מוסלמית מאמינה המקיימת את צום הרמדאן, ופעם היא חילונית הבועטת במוסכמות. בהופעה המדוברת בלבנון, הנזכרת בפתיחת המאמר, נגרם לזמרת אירוע מביך בשעה שנחשפה פטמתה של הזמרת תוך כדי ריקוד על הבמה. צילומים מהאירוע הופצו ברבים, והיו כאלה שטענו כי זה העונש המגיע לה בשל הופעותיה החושפניות. ולמרות זאת, והבי אינה נותנת לשום דבר להפריע לה והיא ממשיכה להופיע כרגיל. היא חולמת על הקמת משפחה חדשה ועל הוצאת דיסק חדש שיוקדש כולו לשירי ילדים. סביר להניח שאם כך יהיה, שורה ארוכה של זמרות פופולריות יתחילו להפיק דיסקים המוקדשים לשירי ילדים, וזאת כדי לאזן את התמונה הכוללת של תרבות הפופ בעולם-הערבי, שרבות מהן תרמו לעיצובו במהלך השנים האחרונות.
לאתר הרשמי של הייפא והבי.
האזנה לאחדים משיריה.
Haifa Wehbe
===
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הייפא והבי – דיוקנה של זמרת לבנונית", 31 בינואר 2007, The Mideast Forum.

Saturday, January 27, 2007

בלבנון מזהירים ממלחמת אזרחים

ביום חמישי ב-25 בינואר 2007, הצהיר מזכ"ל חיזבאללה "כל מי שנושא נשק בפני אחיו הלבנוני בשל חילוקי-הדעות ביניהם, או יורה עליו, הוא לדעתי ישראלי. הנשק שבו נעשה שימוש בתוך לבנון הוא ישראלי". כך, ניסה נסראללה פעם נוספת לשרבב את שמה של ישראל לתוך קלחת המהומות האלימות שפרצו בימים האחרונים בין הסונים לשיעים בלבנון. דבריו של נסראללה באו בתגובה לאלימות המחודשת שפרצה באותו יום באוניברסיטה הערבית בביירות, שכתוצאה מכך נהרגו לפחות ארבעה אנשים ונפצעו עוד רבים אחרים.

העימות באוניברסיטה
התגרה בין הסטודנטים החלה במקלות ובידוי אבנים בקמפוס של האוניברסיטה, ולאחר מכן התפשטה לרחובות הסמוכים. האלימות הידרדרה לקרב יריות ברובי-סער ובאקדחים, שבמהלכו ירו סטודנטים משני הצדדים ותושבים - אלה על אלה. לא ברור מי פתח ראשון באש, אך תחנות הטלוויזיה של כל מחנה האשימו את המחנה היריב. עדי-ראייה דיווחו על יריות שנורו על סטודנטים מגגות, באזור הסוני בעיקר, ועל התקפות של שיעים על בית ספר סוני באזור אחר של העיר (הארץ, 26 בינואר 2007). תחנות הטלוויזיה בלבנון סיקרו את האירוע בזעזוע רב, ודומה היה כי רק צעד דרסטי של הממשלה הלבנונית היה מונע הידרדרות נוספת. וכך, בצעד יוצא דופן, הממשלה הכריזה על עוצר לילי בביירות עד ליום שישי בבוקר.

התגובה לאירועים האלימים
אזרחי לבנון התעוררו ליום חדש עם חשש כבד. זהו חשש שהיה משותף לרבים בשל הזיכרונות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה לפני 17 שנה. היטיבו לבטא את החשש הכבד עיתוני לבנון שיצאו במהדורת יום שישי בכותרות גדולות על אירועי יום אתמול שהחלו באוניברסיטה הערבית של ביירות וגלשו לעבר רחובותיה של ביירות. עיתון "אל-בלד" כתב: "חזרה כללית לקראת מלחמת אזרחים", והעיתון הפרו-סורי "אל-ספיר" מרח כותרת ענקית: "מקולל מי שעורר את זה".

לצד החשש של כלי התקשרות בלבנון שידעו לבטא את תחושותיהם של מרבית האזרחים בלבנון, מנהיגים פוליטיים ניסו את כוחם והשפעתם לעצור את ההידרדרות. כך למשל, מנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלט – הנחשב לאנטי סורי בוטה – הזמין את נסראללה לביתו כדי לדון באירועים האחרונים בכדי להרגיע את הרוחות ולמנוע אלימות נוספת כפי שהתרחשה באוניברסיטה הערבית של ביירות. במקביל לכך, ג'ונבלט לא חשש להצביע שוב לעבר סוריה כאחראית למהומות הקשות שפרצו והוא טען כי "אסד מנסה להצית את ביירות".


וועידת פריז השלישית
ביום רביעי ב-24 בינואר נפתחה וועידת פריז השלישית שעסקה בגיוס כספים למען שיקומה של לבנון – בחסותו של נשיא צרפת ז'אק שיראק ובהשתתפותם של נציגים מכ-40 מדינות וארגונים. ניקולאס ברנס, תת מזכירת המדינה האמריקנית, הצהיר בכנס הרצליה שנערך בישראל ימים אחדים לפני כן, כי ארה"ב "מתכננת להשקיע משאבים נכבדים למטרה זו". בראש המדינות התורמות עמדה סעודיה, שהבטיחה סכום של 1.1 מיליארד דולר. ארה"ב התחייבה להעניק ללבנון 770 מיליון דולר, וקרן המטבע הערבית והבנק העולמי הבטיחו מימון בסכום של כ-700 מיליון דולר כל אחד. צרפת העמידה הלוואה בתנאים נוחים בסכום של 500 מיליון יורו, ונציבות האיחוד האירופאי התחייבה לתרום סכום של 400 מיליון יורו. סך-כל ההתחייבויות ללבנון הסתכמו בסכום נכבד שעמד על 7.6 מיליארד דולר.

כינוס וועידת פריז השלישית החריד את נסראללה ואת איראן וסוריה, שכן התברר שוב כי המערב רואה בלבנון, של פואד סניורה, נכס אסטרטגי מערבי המחזק את העמידה מול איראן וסוריה ובעלי-בריתה בלבנון. סביר להניח כי נסראללה רצה להעכיר את האווירה האופטימית שהשתררה לקראת כינוס וועידת פריז השלישית.

האירועים לפני הוועידה
מעט לפני פתיחת הכינוס בפריז, נסראללה תקף בחריפות את הממשלה ואת וועידת הסיוע ללבנון וקרא להשתתפות רחבה בשביתה הכללית שעמדה להיערך ביום שלישי ב-23 בינואר 2007. מנגד, פרסמה קואליציית ה-14 במרס (האנטי-סורית) הצהרה, בה מתחה ביקורת קשה על "מהנדסי השביתה" הפרו-סורים והכריזה, כי "השביתה לא תשיג את יעדיה". ביום שני, ב-22 בינואר 2007, ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה קרא ללבנוניים "להתעלם מהקמפיין מעורר הבהלה של חיזבאללה", וכן הוא ביקש מבני עמו להביע אמון בכוחות-הביטחון של המדינה, ואמר כי "רק הם אלה הממונים על שמירת החופש והביטחון במדינה". קריאתו של סניורה באה בעקבות פרסומים שנמסרו מראשי החיזבאללה לפיהם הארגון "יעשה הכל" כדי לעמוד ביעדי ההפגנה, דהיינו לשבש לחלוטין את אורחות-החיים במדינה ולהסב את תשומת-הלב מפריז לעבר ביירות במטרה להפגין את עוצמתו וחוזקו של חיזבאללה לנהל את חייה של לבנון כראות-עיניו.

כצעד ראשון סגרו אוהדי חיזבאללה כבישים ראשיים בביירות ואזורים אחרים. אחדים מהמפגינים הבעירו צמיגים במקומות שונים בעיר. בנוסף לכך, נפצעו שני מפגינים מירי חמושים, כשניסו לסגור כביש. חבר פרלמנט עצמאי השייך לחיזבאללה, מוחמד פניש, אמר שהשביתה תימשך יום "ואז נראה מה יקרה". הממונה על ההסברה בחיזבאללה, אחמד ריא, אמר שהכבישים ייסגרו בחמש נקודות ראשיות למשך יום אחד, אך והפעילות הכוללת תימשך יותר מיום אחד.

לנוכח האירועים האלה, סניורה היטיב לבטא את תחושותיהם של רבים בתוך לבנון ומחוצה לה. וכך אמר סניורה – ולא בפעם הראשונה: "בעוד הממשלה הלבנונית מחפשת תמיכה בינלאומית, מתנגדיה רוצים להראות לעולם-הערבי ולעולם כולו תמונה מעוותת של לבנון". זהו בדיוק במאבק על פניה של לבנון העתידית, דהיינו, מדינה שיעית פרו-איראנית, או מדינה מערבית מודרנית כיאה לדרישות של החיים המודרניים במאה ה-21.
---
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "בלבנון מזהירים ממלחמת אזרחים", 27 בינואר 2007, The Mideast Fourm.