Saturday, May 13, 2017

צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת

לאור תוצאות בחירות בצרפת שנערכו ב-7 במאי 2017, קשה היה שלא להשמיע את אנחת-הרווחה לאור נצחונו של המועמד העצמאי עמנואל מקרון שזכה ברוב ברור של 66 אחוזים מול מארין לה פן הנציגה של הימין הרדיקלי שזכתה ב-34 אחוזים מקולות המצביעים המהווים כ-10 מיליון בוחרים. כמובן שאין לבטל על-הסף את ההישג המרשים של מארין לפן, משום שאחד מכל שלושה צרפתים העדיף את המסר הפוליטי של לה פן על זה של מקרון. תוצאות בחירות בצרפת היוו המשך ישיר לתוצאות בחירות שנערכו בהולנד ב-15 במרץ 2017, עם הפיכתה של מפלגתו של חירט וילדרס למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט ההולנדי עם 20 מושבים לעומת מפלגת המרכז בראשות מארק רוטה שזכתה ב-33 מושבים בפרלמנט.

הבחירות הבאות "הגורליות" יתקיימו בגרמניה ב-24 בספטמבר 2017. על-פי הערכות רבות, אנגלה מרקל תזכה לכהן את כהונתה הרביעית כקנצלרית גרמניה, ובכך תבוא לקיצה שנה סוערת מאוד בהיסטוריה של "האיחוד האירופאי" שהחלה עם פרישתה של בריטניה מהאיחוד בעקבות משאל-עם שנערך ב-23 ביוני 2016. על-פניו נראה, שהמחנה המתון-הליבראלי באירופה הצליח לעבור את המשוכה הרדיקאלית שאיימה לפורר את הרעיון שעמד מאחורי הקמתו של "האיחוד האירופאי" במתכונתו הרחבה.

כאן נשאלת השאלה מה עוד צפוי להתחולל ב"איחוד-האירופאי" העלול לערער את יסודותיו בעתיד הקרוב? האתגר הבא של הנשיא הצרפתי הנבחר הוא לבסס ממשלה יציבה לאחר הבחירות לפרלמנט שיתקיימו ב-11 ביוני וב-18 ביוני 2017.  כאן יתחדש המאבק בין המפלגות, שכן מקרון יזדקק לקואליציה רחבה ויציבה כדי לעמוד מול הפופוליזם הימני והשמאלני השוטף את צרפת בשנה האחרונה. נשיא צרפתי יציב ישפיע בעליל על הכיוון הכלכלי הרפורמיסטי של "האיחוד-האירופאי" לצד אתגרים נוספים כמו הטרור האסלאמי, בעיית הפליטים המוסלמים, בעיית המהגרים האפריקאים, האבטלה ושמירה על הגבולות החיצוניים של "האיחוד-האירופאי". על-פי הערכות אחדות, לפי-שעה, אין כל איום מפורש של מדינה נוספת המעוניינת לפרוש מ"האיחוד-האירופאי". ועם זאת, סביר להניח שהנטייה הרדיקאלית של הציבור האירופאי תלך ותגבר משום שלתהליכים שנוצרו במהלך השנה האחרונה, תהייה להם השפעה בעתיד הרחוק - אולי אפילו בבחירות הבאות שיתקיימו בעוד 4 או 5 שנים.

מכון מחקר אירופאי ביקש לבחון את המגמות החדשות הללו במטרה להציג את הנקודות החזקות והחלשות של "האיחוד-האירופאי" ושל "הערכים האירופאים" בקרב הדור הצעיר באירופה בטווח הגילים הנע מגיל 16 ועד לגיל 36. לשם כך נבחרו כ-6,000 צעירים מבריטניה, מגרמניה, מאיטליה, מספרד, מצרפת ויוון ומפולין שהשיבו על השאלות במגוון נושאים - החל מעתידו של "האיחוד-האירופאי" וכלה בשאלות על המשטר דמוקרטי כמשטר מועדף. מגמות אחדות נראות מפתיעות. מגמות אחרות נראות סותרות, אך הן משתלבות היטב בהעדפות אחדות של הדור הצעיר שאינו רוצה להתרחק לחלוטין מערכים אוניברסאליים ומערכים מודרניים. להלן נקודות אחדות מעניינות שעלו מעריכת הסקר.

א. רק 52 מהמשיבים הצעירים ראו בדמוקרטיה צורת שלטון מועדפת. הנתון הזה אינו מוכיח באופן-מובהק שהצעירים מעדיפים משטר נוקשה יותר בדמותו של "איש חזק" שינהל את העניינים. אלא, שהמשטר הדמוקרטי הנוכחי כפי שהוא מופעל במדינות דמוקרטיות רבות ברחבי-העולם, אינו מצליח לענות על ציפיותיהם של המשיבים המתמודדים עם שלל בעיות כמו השכלה, עבודה, דיור ומשפחה. עומס האתגרים וריבוי הפלגנות הפוליטית משתק את המערכת הפוליטית עד כדי חידלון מעשי במקרים רבים בהם נדרשת הכרעה ברורה. יכול להיות שהצעירים המשיבים ביקשו לציין שהמשטר הדמוקרטי זקוק באופן נואש לתעדוף של האתגרים החשובים, וזאת ללא שיקולים הנובעים ממניפולציות פוליטיות בין הצדדים היריבים שכפי שהם ראו בדיונים שנערכו בפרלמנט האירופאי במהלך השנים האחרונות.

בנשוא הזה, מדובר על שאיפה למשילות ואפקטיביות ולא על נטיות רדיקליות של הדור הצעיר. מאידך, יכול להיות שזו גם קריאת-השכמה של הדור הצעיר כלפי הדור הוותיק המנהל את המערכות הפוליטיות והכלכליות, מתוך הרגל, במשך עשרות השנים האחרונות. כאשר 25 אחוזים מהצעירים בצרפת מובטלים, הנתון הזה לבדו מהווה תמרור אזהרה לא רק לצרפת אלא גם לאיחוד-האירופאי כולו, משום שמדובר על ביטחון כלכלי בסיסי ביותר לצד הביטחון הפיזי הנשענים על יכולותיה של המדינה לספק אותם באופן הולם. לפיכך, כישלון של הנשיא הנבחר מקרון, יאיץ תהליכים רדיקאליים הקיימים ממילא במדינה הצרפתית שהיא אחת מעמודי-התווך של "האיחוד-האירופאי".

ב. כמחצית מהמשיבים הצעירים ביקשו להשיב למדינה-הלאומית את יכולותיה להכריע בנושאים חשובים בשל כישלונו של "האיחוד-האירופאי" לקדם נושאים חשובים מבחינתם - גם בשל הפרוטקציוניזם שמאפיין את הפעילות הפוליטית של האיחוד. כ-60 אחוזים מהצעירים ביוון, 44 אחוזים מהצעירים בבריטניה ו-39 אחוזים מהצעירים באיטליה היו רוצים לחזק את המדינה-הלאומית על חשבון האיחוד-האירופאי. לעומת זאת, בגרמניה, בשל עברה המפוקפק והאלים, רק 23 אחוזים מהצעירים בגרמניה שהשתתפו בסקר רצו להשיב למדינה-הלאומית את יכולותיה להכריע על חשבון "האיחוד-האירופאי". יתרה מזאת, רבים בגרמניה מבינים היטב ש"האיחוד-האירופאי" מתכנותו הנוכחית, משרת את המטרות הכלכליות והפוליטיות של גרמניה גם אם הן באות על חשבון מדינות אחרות החברות באיחוד. נקודה נוספת מעניינת: יותר גברים צעירים מעוניינים לחזק את המדינה-הלאומית בהשוואה להעדפותיהן של נשים צעירות באירופה.

היחס של המשיבים בסקר להתנהלות של ממשלתם הנוכחית גם הוא אינו משביע רצון. רק בגרמניה, כ-53 אחוזים מהמשיבים הגרמנים היו מרוצים ממשלתם, בעוד שביוון כ-90 אחוזים מהצעירים המשיבים הביעו אי-שביעות מוחלטת ממשלתם הנוכחית. באופן כללי, הרוב המכריע של המשיבים בסקר לא היה מרוצה מההתנהלות של הממשלות המכהנות ב-6 מדינות מתוך 7 המדינות בהן נערך הסקר. במילים אחרות, "האיחוד-האירופאי" פועל על-פי תכתיב גרמני שאינו נעלם מעיני מרבית הצעירים שהשיבו בסקר המדובר. יתרה מזאת, במדינות אירופאיות אחדות החברות באיחוד, התנהל בהן דיונים רבים על המדיניות הקשוחה של גרמניה על שאר המדינות החברות באיחוד.

ג. רוב ברור של המשיבים הצעירים בגרמניה ובספרד תמכו בהישארות במסגרת "האיחוד-האירופאי". לעומת זאת, ביוון, רק 31 מהמשיבים הצעירים צידדו בהישארות במסגרת האיחוד. ההסבר האפשרי למספר הנמוך הזה נטוע בהתנהלות הנוקשה של גרמניה בנוגע למשבר החובות של יוון שהגיע לעימות חזיתי בין שתי המדינות בשנים 2015-2014. העימות הזה תרם להעמקתו של המשבר הכלכלי של יוון לאבטלה עמוקה מאוד בקרב צעירים עם השכלה נמוכה ובקרב צעירים בעלי השכלה וכישורים מקצועיים נאותים על-פי סטנדרטים בינלאומיים. בסקר המדובר נראה בעליל שהמדינות החברות באיחוד מתרחקות אחת מהשנייה בשלל נושאים ועניינים הקושרים לתחושותיהם של הצעירים בנוגע לעתיד. כך למשל, הצעירים בגרמניה ובספרד אופטימיים בנוגע לעתידם הכלכלי, המקצועי והחברתי, בעוד ביוון שוררת תחושה עמוקה של פסימיות בקרב הצעירים. הפסימיות הזו קשורה באופן הדוק לתחושותיהם של הצעירים בנוגע ליכולותיה של הממשלה היוונית להתמודד באופן הולם עם שלל הבעיות והמטלות הרובצות לפתחה.

ד. שלושה מכל ארבעה מהמשיבים הצעירים, דהיינו כ-75 אחוזים, רואים את "האיחוד האירופאי" כברית כלכלית, ולא כמערכת פוליטית שנועדה לקדם ערכים משותפים או שיש דמיון תרבותי בין המדינות השונות המרכיבות את "האיחוד-האירופאי". הנתון הזה גם מעניק הסבר חלקי לתופעה המתבטאת בכך שרק 52 אחוזים מהצעירים המשיבים טענו ש"הדמוקרטיה היא צורת המשטר הטובה ביותר". דהיינו, 48 אחוזים מהמשיבים הצעירים משתוקקים למשטר "שונה", "אחר", שיספק להם מענה הולם לבעיות הנוגעות לזהות-לאומית, שמירה על הטריטוריה הלאומית, ובעיקר בכל הקשור לתנאי-מגורים, להשכלה, לתעסוקה ולבעיות חברתיות נוספות המעיקות על הצעירים המבקשים לחיות בחברה מודרנית ומתוקנת על-פי השקפתם. 

ה. בסקר המדובר יש גם כמה נקודות חיוביות וחשובות: מרבית מהמשיבים דוגלים ב"בפתיחות" וב"סובלנות" כחלק מהמערך התרבותי המאפיין, לכאורה, את אירופה שלאחר מלחמת-העולם השנייה. כמו כן, כ-66 אחוזים הצעירים השיבו בסקר שמדינות עשירות באיחוד צריכות לתמוך במדינות חלשות החברות באיחוד. כמו כן, כ-68 אחוזים מהמשיבים הצעירים תמכו בקבלת פליטים "המבקשים מקלט מטעמים לגיטימיים". לא מדובר על ההצפה של פליטים מוסלמים כפי שאנגלה מרקל החליטה, בחודש ספטמבר 2015, שגרמה לטלטלה עמוקה באיחוד, ובוודאי לא על השיטפון של הפליטים האפריקאים המגיעים ליבשת באלפיהם מידי שבוע, אלא על "פליטים לגיטימיים" שאינם מסכנים את הסדר האירופאי ואת היציבות האירופאית שהתערערה בשנים האחרונות - הן בשל בעיות כלכליות עמוקות והן בשל התגברותו של הטרור האסלאמי ברחבי היבשת. לאחר שהסקר התפרסם, כל אחד מהמגיבים פירש את הממצאים על-פי נטיות ליבו בהתאם לדעתו המגובשת על חוזקו או חולשתו של האיחוד-האירופאי במתכונתו הנוכחית. דוברים אחדים ביכו את גורלו של הדור הצעיר שהוא "אינו חושב יותר על דמוקרטיה", ובשל כך הם הסיקו מסקנות די עגומות ולא בהכרח מוצדקות.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "צעירים באירופה - האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת", מגזין המזרח התיכון, 11 במאי 2017.


Saturday, May 06, 2017

טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017

בסוף חודש אפריל 2017, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ערכה ביקור רשמי בסעודיה. הביקור הזה הפך למעניין יותר, בעיקר על רקע סירובו של ראש-ממשלת ישראל בנימין נתניהו להיפגש עם שר-החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל, בשל פגישותיו עם ארגונים רדיקליים אנטי-ישראלים במהלך ביקורו בישראל שנערך ימים אחדים לפני כן. בעקבות הפרשה הזו, אנגלה מרקל, העניקה תמיכה לשר-החוץ שלה בטענה שגם היא נפגשת עם ארגונים חוץ-ממשלתיים או עם ארגונים לזכויות-אדם בביקוריה במדינות זרות.

על מצב זכויות-האדם בסעודיה אין הרבה מה להרחיב. רבים מאיתנו יודעים היטב מהו מצבן האמיתי של הנשים בסעודיה, וכן גם על חוקי הענישה בסעודיה הכוללים גם הוצאות-להורג באופן סיטונאי. כך למשל בשנת 2015 הוצאו-להורג בסעודיה 158 בני-אדםתחת הנהגתו של המלך סלמאן וזאת בהשוואה לשנת 2014 שבה הוצאו-להורג 80 בני-אדם תחת הנהגתו של המלך עבדאללה שהלך לעולמו בינואר 2015. יתרה מזאת, ביום אחד, ב-2 בינואר 2016, הוצאו-להורג 47 בני-אדם במקומות שונים ברחבי הממלכה הסעודית. כמובן, שהנושא הבעייתי הזה הוא רק חלק אחד ממכלול הבעיות הקשורים למצב זכויות-האדם בסעודיה על-פי התפיסות הרווחות בחברות דמוקרטיות-ליבראליות. סעודיה מככבת במקום השלישי בהוצאות-להורג אחרי סין הנמצאת במקום הראשון ואיראן הנמצאת במקום השני. על-פי הערכותיהם של ארגונים בינלאומיים, הממוצע השנתי של הוצאות-להורג בסעודיה עומד על כ-90 בני-אדם, אולם תחת הנהגתו של המלך החדש, סלמאן, מספר ההוצאות-להורג, הוכפל.

על-מנת להפגין את הצביעות הבינלאומית המתחוללת בכל הקשור ליחסים בין מדינות ערביות רדיקליות ואלימות לבין מדינות אירופאיות אחדות, הדוגמא הבאה תבהיר היטב את העניין: בחודש אפריל 2017 סעודיה נבחרה לכהן בוועדה למעמד האישה של האו"ם לארבע השנים הבאות החל משנת 2018. אף-על-פי שההצבעה הייתה חשאית, התברר שלפחות 5 מדינות אירופאיות הצביעו עבור סעודיה - וביניהם כנראה הייתה גם גרמניה. מקורות שונים רמזו שגם בלגיה ושבדיה הצביעו עבור סעודיה, והן אפילו ביקשו ליידע את סעודיה על אופן הצבעתן. על-פי הערכות אחדות, הפרס שסעודיה העניקה להצבעתה של גרמניה, היה ביקור ממלכתי של אנגלה מרקל בסעודיה על-מנת לקדם את הקשרים הכלכלים והצבאיים בין שתי המדינות. אם גרמניה הייתה מצביעה נגד סעודיה, סביר להניח שהזעם הסעודי היה מתבטא בביטול ביקורה של מרקל או לפחות בדחייתו למועד אחר. אבל אל דאגה: סעודיה ממשיכה לנהל יחסים אינטימיים מאוד עם גרמניה באמצעות "חודש התרבות הסעודי" המתקיים בכל שנה בגרמניה שבמהלכו חושפים את "התרבות הסעודית המפוארת" לקהל הגרמני - הכולל גם את היחס הנפלא להן זוכות הנשים הסעודיות בארצן.

במהלך ביקורה של מרקל בסעודיה, היא לא נפגשה עם אף נציג מהאופוזיציה החוץ-פרלמנטארית ואף לא עם נציגי הארגונים לזכויות-אדם במדינה. מנגד, מרקל שילמה מס-שפתיים, לא מחייבים, בנוגע לעניינים שונים הנוגעים לזכויות-אדם ולזכויות-נשים, אך לא מעבר לכך. הנושא החשוב שלמענו טרחה מרקל להגיע לסעודיה היה בראש ובראשונה כדי לחזק מאוד את הקשרים הכלכליים והצבאיים בין גרמניה לבין סעודיה הנחשבת למעצמה אזורית חשובה לצידה של איראן, שגם איתה גרמניה מנהלת "מסע חיזור אינטנסיבי" כדי ליהנות מהסרת הסנקציות מעל איראן. גם תפקידה הקטלני של סעודיה בתימן, ועל הפצצותיה הקשות שנערכו במדינה זו שגרמו לאלפי אזרחים הרוגים, עלו לדיון ברמז קל, וזאת למרות המצב הקשה השורר בתימן לאור הנתון הבא המדבר על כ-20 מיליון תימנים, מתוך אוכלוסייה של 27 מליון בני-אדם, הזקוקים לסיוע דחוף עד דחוף מאוד, וזאת לאור המלחמה המתחוללת הקטלנית המתחוללת במדינה זו בסיוען של סעודיה ואיראן.

רמז ליחסים ההדוקים בין סעודיה לגרמניה התבטא בדבריו של אחד מהשרים הבכירים בסעודיה שטען ש"אין יותר חסמים בנוגע למכירת נשק גרמני לסעודיה". כמו כן נמסר שחיילים סעודים יקבלו הכשרה צבאית בגרמניה כדי להתמודד עם משימות הקשורות "לבעיות ביטחוניות השוררות בגבול המשותף עם תימן". יתרה מזאת, אפילו נחתם הסכם בין שתי המדינות שקיבל את הכינוי "2030", שבמסגרתו גרמניה תסייע לסעודיה למצוא אפיקים כלכליים חדשים לאור ירידת מחירי הנפט וצמצום ההכנסות במהלך השנים האחרונות. מסתבר, שוב, שהברוטאליות הגרמנית והאירופאית מתכתבת היטב עם הברוטאלית האסלאמית - הן זו הסונית והן זו השיעית. הינה כי כן, דווקא בסעודיה אנגלה מרקל שכחה את כל ההטפות שלה על זכויות-אדם, וזאת בשעה שאנחנו מתקרבים לעוד משבר ביחסים בין גרמניה לישראל לאור ביקורו המתוכנן של נשיא גרמניה החדש, פרנק ואלטר שטיינמאייר, שיערך בישראל בקרוב. לאור הרשימה המופיעה בהמשך המאמר, האם לסעודיה באמת אין שום קשר להתחזקותו של האסלאם הרדיקאלי, בעשורים האחרונים, ברחבי המזרח-התיכון ואף מעבר לו? מבחינתה של גרמניה, זה לא באמת חשוב, כשם שמעשיה של איראן אינם מפריעים לגרמניה לנהל עימה רומן מדיני-כלכלי ממושך ואינטנסיבי.

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית - אפריל 2017
מדינה:
הרוגים:
פצועים/הערות:



עיראק:
4,033
מתוכם 1,348 אזרחים
סוריה:
2,786
מתוכם 938 אזרחים
רוסיה - סוריה:
3
כולם חיילים רוסים
אפגניסטן:
1,019
רבים מהם טרוריסטים מוסלמים
תימן:
712
2,000 פצועים
סומליה:
181
--
ניגריה:
160
--
פקיסטן:
146
--
מצרים:
108
מתוכם 45 נוצרים
טורקיה - כורדים:
103
רבים מהם לוחמים כורדים
דרום-סודאן:
73
--
פיליפינים - טרור אסלאמי:
66
רבים מהם טרוריסטים מוסלמים
סודאן + דארפור:
59
--
ניז'ר:
57
כולם טרוריסטים מוסלמים
לוב:
31
--
רוסיה + קווקז:
30
--
הודו - קשמיר:
29
--
מאלי:
21
--
צרפת - מאלי:
1
חייל צרפתי
קמרון:
13
--
איראן:
10
כולם חיילים
צ'אד:
10
--
לבנון:
9
--
תאילנד - טרור אסלאמי:
9
--
סעודיה:
8
כולם חיילים
אלג'יריה:
5
--
שבדיה - טרור אסלאמי:
4
--
ארה"ב - טרור אסלאמי:
3
--
בנגלדש:
3
--
צרפת - טרור אסלאמי:
2
שוטר + טרוריסט מוסלמי
קניה:
1
--



עזה:
3
הוצאות-להורג
ישראל - הרשות הפלסטינית:
2
טרוריסטים מוסלמים
ישראל - טרור:
2
חייל + סטודנטית בריטית



תימן - חיסולים-ממוקדים אמריקאים:
26
--
פקיסטן - חיסולים-ממוקדים אמריקאים:
7
--



אפגניסטן - חיילים אמריקאים:
3
--
עיראק - חיילים אמריקאים:
1
--



סה"כ:
9,739 הרוגים
20,000 פצועים




בסיכומו של דבר, בחודש אפריל 2017, נהרגו 9,739 בני-אדםבחודש מרץ נהרגו 9,376 בני-אדם; בחודש בפברואר נהרגו 7,872 בני-אדם; ובחודש ינואר נהרגו 9,145 בני-אדם. בחודשים ינואר-אפריל 2017 נהרגו 36,732 בני-אדם בעשרות-אלפי פעולות טרור אסלאמיות ובאלימות אסלאמית.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017", מגזין המזרח התיכון, 4 במאי 2017.