מידי שנה, ב-21 במרס, מציינים הכורדים את ראש השנה על-פי המסורת הכורדית וכסמל לעמידתם הלאומית העיקשת. גם השנה הפזורה הכורדית ציינה את חגה כביטוי לאומי נגד הדיכוי המתמשך הקיים בטורקיה, בסוריה ובעיראק. במסגרת החגיגות לציון ראש השנה, (נורוז בפרסית, הנחגג גם באיראן), נערכה תהלוכת נרות בעיר קמישלי (Kamishli) השוכנת בצפון-מזרח סוריה על גבול טורקיה. באזור זה - משולש הגבולות סוריה-עיראק-טורקיה - מתגוררת מרבית הפזורה הכורדית הנמצאת תחת עינם הפקוחה של שירותי-המודיעין והביטחון של סוריה.
במהלך האירועים לציון החג, התגלע עימות בין צעירים כורדים לבין אנשי כוחות-הביטחון שבמהלכו נורו יריות לעבר הצעירים החוגגים. בעקבות הירי נהרגו שלושה צעירים כורדים ועוד חמישה אחרים נפצעו. אירוע זה מעלה פעם נוספת את מצבם הקשה והמסובך של הכורדים המתגוררים בסוריה, שכן אין זו הפעם הראשונה שאנשי כוחות-הביטחון של סוריה פועלים בנחישות ובאלימות בכל פעם שהכורדים מנסים לבטא מנהגים לאומיים או דתיים.
דוברים כורדים המתגוררים במערב-אירופה מסרו כי שלטונות הביטחון של סוריה הידקו את הפיקוח בכל האזורים בהם מתגוררת הפזורה הכורדית לקראת כינוס הפסגה הערבית, האמורה להתקיים בדמשק בסוף חודש מרס 2008.
באופן רשמי מתגוררים בסוריה כמיליון כורדים מתוך אוכלוסייה של 19 מיליון נפש. למעלה מ-200,000 מהם אינם מוגדרים אזרחים בעלי נתינות סורית לאור מפקד אוכלוסין שנערך ב-1962. על כן, נשללים מהם זכויות בסיסיות הניתנות בדרך-כלל לכל אזרח סורי כמו לימודים, עבודה, מגורים, ביטוח, טיפול רפואי, אחזקת נכסים וכן גם נשללת מהם האפשרות לרשום את ילדיהם במרשם התושבים. על כל צעד ושעל נדרש מהם לקבל את אישורם של הגורמים הביטחוניים המוסמכים, אפילו אם הדבר מתבטא בלינת לילה בבית-מלון בדמשק או באחת מעריה המרכזיות של סוריה.
באוקטובר 2007, הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, הוציא הנחיה להנפיק תעודות זהות סוריות לתושבי רמת-הגולן הדרוזים. על-פי ידיעה שהתפרסמה בעיתון אל-חיאת בפברואר 2008, שר-הביטחון אהוד ברק העביר מסר לסוריה שתושבי רמת-הגולן הדרוזים יורשו לשאת תעודות זהות סוריות כמחווה לקראת חידוש המשא-ומתן בין שתי המדינות. שתי הידיעות האלה עוררו את זעמם של הכורדים בסוריה ושל הדרוזים ברמת-הגולן הנהנים מזכויות מלאות כתושבי מדינת-ישראל. רבים מהם ראו בהסכמתו של ברק (אם הידיעה נכונה) כפגיעה בכבודם והפקרת גורלם - עד כדי בגידה - בידי רודן המייצג משטר של עריצות דיקטטורי.
כמובן שהידיעה הזו גרמה לתרעומת רבה גם בקרב הפעילים הכורדים בסוריה. אחד מהם, מוחי אל-דין עיסו, פעיל זכויות אדם כורדי ומשולל אזרחות סורית, התבטא באחד מאתרי האופוזיציה הסוריים באופן הבא: "נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, פרסם החלטה להעניק לאזרחים הסורים בגולן הסורי הכבוש תעודת-זהות סורית. כמובן שהחלטה זו מהווה יוזמה מבורכת מצד הנשיא אסד, שהרי הגולן הסורי מהווה חלק מהאדמות הסוריות שכל אזרח פטריוטי צריך להגן עליהן. ואולם, האין מותר לנו, הכורדים הסורים משוללי האזרחות הסורית לשאול את כבוד הנשיא מדוע לאחר 45 שנות קיפוח, הוא לא קיבל החלטה להשיב גם את האזרחות שנשללה מהכורדים? האין הוא בטוח שהם משתייכים למולדת האם שלהם, סוריה? הרי הכורדים, כפי שיודע כבודו, לא התרשלו בשירות מולדתם בכל המישורים, הגנו על אחדות אדמתה והקריבו אלפי חללים בקרבות השחרור. האין הם ראויים לזהות שנשללה מהם בן לילה?". (התרגום באדיבות אתר ממר"י).
משטר הבעת' הסורי טיפח במשך שנים רבות את הגאווה הלאומית הערבית ואת השתייכותם של הסורים ללאום הערבי "הגאה ואציל". על-פי מיטב המסורת הערבית, הכורדים אינם שייכים לגזע הערבי. הכורדים בעצמם עדיין מתחבטים בשאלה זו, דהיינו, האם הם באמת רוצים להיות שייכים לגזע הערבי או שמוטלת עליהם החובה לטפח רגשות לאומיים ייחודיים משלהם.
יאסין אל-חאפז המנוח, מי שפעל לעצב מחדש את המצע האידיאולוגי של מפלגת הבעת' ב-1963, התבטא פעמים רבות במהלך חייו למען העדה הכורדית בסוריה. למרות תרומתו הגדולה למפלגת הבעת', הוא נאלץ לבסוף לחיות בגלות פוליטית בלבנון עד למותו ב-1978. מידי שנה, בחודש אוקטובר, ארגוני אופוזיציה סוריים וכורדיים מנסים לארגן ערבי-הוקרה לזכרו בעיר חסכה (Al-Hasake) הסמוכה לקמישלי. כל כינוס כזה דורש אישור של שירותי-הביטחון המופקדים על האוכלוסייה הכורדית באזור. בדרך כלל, שירותי-הביטחון של סוריה נוטים לאשר את קיומו של הכנס מידי שנה, אך... יום לפני עריכתו, מגיע צו המורה על ביטולו מטעמים ביטחוניים ובשל החשש מ"פגיעה ברגשות הלאומיים".
הקהילה היהודית בקמישלי
ככל היודע, ישנה קהילה קטנה של יהודים בעיר קמישלי הנתונה לחסדיהם של כוחות-הביטחון בדומה לקהילה הכורדית המתגוררת בעיר. בעוד שהפזורה הכורדית בעולם דואגת להעביר ידיעות על גורלם של הכורדים המתגוררים בסוריה, ישנן ידיעות מעטות בלבד הנוגעות לקהילה היהודית בקמישלי הנמצאת תחת פיקוח קפדני ויומיומי, שכן נאסר עליהם ליצור מגע עם זרים ועליהם לשוב לבתיהם עם שקיעת החמה.
לאחרונה נודע שכוחות-הביטחון עצרו ארבע נשים יהודיות לאחר שבעליהן סיימו לרצות תקופת מאסר של 5 שנים. סביר להניח כי בדרך זו ניסו כוחות-הביטחון למנוע מהם לצאת מסוריה באופן לא חוקי - דרך הגבול עם טורקיה - וכאיתות אזהרה לשאר בני הקהילה היהודית הקטנה המתגוררת בסמוך לגבול.
במהלך האירועים לציון החג, התגלע עימות בין צעירים כורדים לבין אנשי כוחות-הביטחון שבמהלכו נורו יריות לעבר הצעירים החוגגים. בעקבות הירי נהרגו שלושה צעירים כורדים ועוד חמישה אחרים נפצעו. אירוע זה מעלה פעם נוספת את מצבם הקשה והמסובך של הכורדים המתגוררים בסוריה, שכן אין זו הפעם הראשונה שאנשי כוחות-הביטחון של סוריה פועלים בנחישות ובאלימות בכל פעם שהכורדים מנסים לבטא מנהגים לאומיים או דתיים.
דוברים כורדים המתגוררים במערב-אירופה מסרו כי שלטונות הביטחון של סוריה הידקו את הפיקוח בכל האזורים בהם מתגוררת הפזורה הכורדית לקראת כינוס הפסגה הערבית, האמורה להתקיים בדמשק בסוף חודש מרס 2008.
באופן רשמי מתגוררים בסוריה כמיליון כורדים מתוך אוכלוסייה של 19 מיליון נפש. למעלה מ-200,000 מהם אינם מוגדרים אזרחים בעלי נתינות סורית לאור מפקד אוכלוסין שנערך ב-1962. על כן, נשללים מהם זכויות בסיסיות הניתנות בדרך-כלל לכל אזרח סורי כמו לימודים, עבודה, מגורים, ביטוח, טיפול רפואי, אחזקת נכסים וכן גם נשללת מהם האפשרות לרשום את ילדיהם במרשם התושבים. על כל צעד ושעל נדרש מהם לקבל את אישורם של הגורמים הביטחוניים המוסמכים, אפילו אם הדבר מתבטא בלינת לילה בבית-מלון בדמשק או באחת מעריה המרכזיות של סוריה.
באוקטובר 2007, הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, הוציא הנחיה להנפיק תעודות זהות סוריות לתושבי רמת-הגולן הדרוזים. על-פי ידיעה שהתפרסמה בעיתון אל-חיאת בפברואר 2008, שר-הביטחון אהוד ברק העביר מסר לסוריה שתושבי רמת-הגולן הדרוזים יורשו לשאת תעודות זהות סוריות כמחווה לקראת חידוש המשא-ומתן בין שתי המדינות. שתי הידיעות האלה עוררו את זעמם של הכורדים בסוריה ושל הדרוזים ברמת-הגולן הנהנים מזכויות מלאות כתושבי מדינת-ישראל. רבים מהם ראו בהסכמתו של ברק (אם הידיעה נכונה) כפגיעה בכבודם והפקרת גורלם - עד כדי בגידה - בידי רודן המייצג משטר של עריצות דיקטטורי.
כמובן שהידיעה הזו גרמה לתרעומת רבה גם בקרב הפעילים הכורדים בסוריה. אחד מהם, מוחי אל-דין עיסו, פעיל זכויות אדם כורדי ומשולל אזרחות סורית, התבטא באחד מאתרי האופוזיציה הסוריים באופן הבא: "נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, פרסם החלטה להעניק לאזרחים הסורים בגולן הסורי הכבוש תעודת-זהות סורית. כמובן שהחלטה זו מהווה יוזמה מבורכת מצד הנשיא אסד, שהרי הגולן הסורי מהווה חלק מהאדמות הסוריות שכל אזרח פטריוטי צריך להגן עליהן. ואולם, האין מותר לנו, הכורדים הסורים משוללי האזרחות הסורית לשאול את כבוד הנשיא מדוע לאחר 45 שנות קיפוח, הוא לא קיבל החלטה להשיב גם את האזרחות שנשללה מהכורדים? האין הוא בטוח שהם משתייכים למולדת האם שלהם, סוריה? הרי הכורדים, כפי שיודע כבודו, לא התרשלו בשירות מולדתם בכל המישורים, הגנו על אחדות אדמתה והקריבו אלפי חללים בקרבות השחרור. האין הם ראויים לזהות שנשללה מהם בן לילה?". (התרגום באדיבות אתר ממר"י).
משטר הבעת' הסורי טיפח במשך שנים רבות את הגאווה הלאומית הערבית ואת השתייכותם של הסורים ללאום הערבי "הגאה ואציל". על-פי מיטב המסורת הערבית, הכורדים אינם שייכים לגזע הערבי. הכורדים בעצמם עדיין מתחבטים בשאלה זו, דהיינו, האם הם באמת רוצים להיות שייכים לגזע הערבי או שמוטלת עליהם החובה לטפח רגשות לאומיים ייחודיים משלהם.
יאסין אל-חאפז המנוח, מי שפעל לעצב מחדש את המצע האידיאולוגי של מפלגת הבעת' ב-1963, התבטא פעמים רבות במהלך חייו למען העדה הכורדית בסוריה. למרות תרומתו הגדולה למפלגת הבעת', הוא נאלץ לבסוף לחיות בגלות פוליטית בלבנון עד למותו ב-1978. מידי שנה, בחודש אוקטובר, ארגוני אופוזיציה סוריים וכורדיים מנסים לארגן ערבי-הוקרה לזכרו בעיר חסכה (Al-Hasake) הסמוכה לקמישלי. כל כינוס כזה דורש אישור של שירותי-הביטחון המופקדים על האוכלוסייה הכורדית באזור. בדרך כלל, שירותי-הביטחון של סוריה נוטים לאשר את קיומו של הכנס מידי שנה, אך... יום לפני עריכתו, מגיע צו המורה על ביטולו מטעמים ביטחוניים ובשל החשש מ"פגיעה ברגשות הלאומיים".
הקהילה היהודית בקמישלי
ככל היודע, ישנה קהילה קטנה של יהודים בעיר קמישלי הנתונה לחסדיהם של כוחות-הביטחון בדומה לקהילה הכורדית המתגוררת בעיר. בעוד שהפזורה הכורדית בעולם דואגת להעביר ידיעות על גורלם של הכורדים המתגוררים בסוריה, ישנן ידיעות מעטות בלבד הנוגעות לקהילה היהודית בקמישלי הנמצאת תחת פיקוח קפדני ויומיומי, שכן נאסר עליהם ליצור מגע עם זרים ועליהם לשוב לבתיהם עם שקיעת החמה.
לאחרונה נודע שכוחות-הביטחון עצרו ארבע נשים יהודיות לאחר שבעליהן סיימו לרצות תקופת מאסר של 5 שנים. סביר להניח כי בדרך זו ניסו כוחות-הביטחון למנוע מהם לצאת מסוריה באופן לא חוקי - דרך הגבול עם טורקיה - וכאיתות אזהרה לשאר בני הקהילה היהודית הקטנה המתגוררת בסמוך לגבול.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "המיעוט הכורדי בסוריה - עימותים בצל החגיגות", 25 במרס 2008, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment