ועידת אנאפוליס תסתמן כהצלחה מסחררת

ועידת אנאפוליס תסתמן כהצלחה מסחררת, שכן כל הצדדים יקבלו, פחות את יותר, את מה שהם מבקשים ומייחלים בסתר ליבם:

ארה"ב
הממשל האמריקאי רוצה לסיים את תקופת כהונתו עם איזשהו הישג מדיני בנוגע למזרח-התיכון. סביר להניח שגם שרת-החוץ האמריקאית רוצה להתהדר במורשת היסטורית מדינית שהיא תרמה לעיצובה במו ידיה. ארה"ב תנסה במהלך ועידת אנאפוליס ליצור מנגנונים של הידברות בין ישראל לרשות הפלסטינית ואף לצקת להם תוכן שיתוחזק בעזרתה הפעילה לאורך כל שנת 2008. אם יסתמן כישלון בהמשך, הנשיא האמריקאי ושרת-החוץ שלו יוכלו לטעון כי הממשל החדש (שיכנס לבית הלבן בתחילת 2009) נכשל בהבנת התהליכים והאירועים במזרח-התיכון.

ישראל
הצמרת הישראלית מבינה, פחות או יותר, את המניעים האמיתיים של ארה"ב. אולם, ישראל מקווה שהצטרפותה הנלהבת למאמציה של ארה"ב בנושא הפלסטיני יסלול את הדרך לתגובה אמריקאית צבאית נגד איראן. ישראל אינה מעוניינת להיכנס לעימות אם ארה"ב בשום עניין בשל חשיבותו של הנושא האיראני. במהלך השנה הקרובה, ישראל תשחרר המון הצהרות מדיניות מרשימות בענייני התהליך המדיני, למרות שבישראל מבינים כי הפלסטינים עדיין אינם בשלים להגיע להסדר מדיני עם ישראל שיביא, בסופו של דבר, לקץ הסכסוך. במהלך השנים הקרובות, איראן תהיה במוקד ההתעניינות העיקרי של ישראל, במקביל למה שמתחולל בסוריה. לצמרת המדינית הישראלית חודרת ההכרה, כי על ישראל ללמוד איך לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים ולא ליזום באורח-קבוע פתרונות אינסטנט שבסופם תבואנה אכזבות מרות ומכאיבות.

הרשות הפלסטינית
למעשה, אין רשות פלסטינית. אין שום גורם אחראי ואמיץ היכול לקבל החלטות מכריעות בעניין המדיני. מרבית הפלסטינים יודעים שהלאומיות הפלסטינית היא בעצם "לאומיות של אלימות וטרור". אם אין אלימות - אז גם אין לאומיות. מאז שנת 2000 החברה הפלסטינית סובלת מהתפוררות חברתית, פוליטית ולאומית בשל מעשיה של הרשות הפלסטינית ובעיקר בשל מחדליה של כל החברה הפלסטינית. מאחר והחברה הפלסטינית לא השכילה לבסס מוסדות חברתיים, כלכליים ולאומיים יציבים, הפלסטינים ימשיכו לייצר אלימות סביבתית במטרה להחיות - ברגע האחרון - את הלאומיות הפלסטינית המתפוררת. ועידת אנאפוליס תספק לפלסטינים את העילה לנוע בין אלימות יזומה לבין הצהרות פומביות (ובכייניות) על רצונם "העז" להקים מדינה פלסטינית עצמאית - כרגיל.

ירדן
למרות היותה של ירדן מדינה פלסטינית לכל דבר ועניין, ישנה ברית אסטרטגית בין ישראל לירדן. על ירדן מאיימים שלושה גורמים בעלי משקל ונוכחות: הפלסטינים ממערב; עיראק השיעית ממזרח, וסוריה מצפון. בעיני השלטון הבדואי הירדני, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. לפיכך, ירדן דחפה לאורך השנה האחרונה להביא לפתיחתו של משא-ומתן מחודש בין ישראל לפלסטינים במטרה למנוע את הפיכתה של ירדן למדינה פלסטינית דה-פקטו לאור ההתפתחויות ברשות הפלסטינית במהלך השנה האחרונה. המלך הירדני יקבל הרבה תמיכה מדינית ועזרה כלכלית כדי לייצב את מדינתו בלי שום קשר לתוצאותיה של ועידת אנאפוליס. ירדן רוצה לשדרג את מעמדה בעיני האמריקאים כלקוח מועדף - והם ישיגו את זה.

סוריה והאגף הרדיקלי
הקמת מדינה פלסטינית נוספת אינה מעניינת את הגורמים הללו. דיונים על הקמת מדינה פלסטינית או דיונים על עתידה של רמת-הגולן משמשים להם כפלטפורמה לקראת עיצובו מחדש של המזרח-התיכון בהתאם לתפיסה הרדיקלית של סוריה, איראן, חיזבאללה ותנועת החמאס. שום פתרון מדיני לא יספק את הגורמים הללו כל עוד ישראל קיימת כמדינה ריבונית. לפיכך, ועידת אנאפוליס תספק להם תירוצים למכביר כדי להמשיך בתוכניותיהם בנוגע לעזה, לרשות הפלסטינית, לישראל ולבנון.

מצרים וסעודיה
מצרים וסעודיה נגררות, בדומה לישראל, אחרי מאמציה של ארה"ב בשל האיום האיראני-שיעי על הסדר הערבי-סוני במזרח-התיכון. הדרך לאיראן עוברת דרך משא-ומתן מדיני בין ישראל לפלסטינים במטרה להכשיר את דעת-הקהל הערבית לתקיפתה של מדינה מוסלמית נוספת בידי מעצמה זרה. לדעתן, אפשר לטפל בישראל מאוחר יותר, בעזרת התשה חיצונית או בעזרת התשה יומיומית פנימית.

המיעוט הערבי בישראל
המנהיגים הרדיקלים של המיעוט הערבי בישראל רוצים מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי הפלסטיני. ועידת אנאפוליס תספק להם תירוצים רבים כדי לשאת את לפיד הלאומיות הפלסטינית ללא שום קשר לתוצאותיה של הועידה (שימו לב להודעות שישלחו חברי-הכנסת הערביים לערוצי התקשורת בישראל במהלך השבועות הקרובים). ובכך, הם מקווים שיעבור "דגל הלאומיות הפלסטינית" בהדרגה מערביי יהודה ושומרון, לידי ערביי ישראל על-מנת להמשיך את המאבק הלאומי, שכן ללא אלימות אין לאומיות.

דרישת השיבה הערבית
כולם ידונו, בדמעות-תנין, על "הפליטים הפלסטינים", אבל אף אחד לא יזכיר את מיליון הפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב. זה היה טהור אתני - גס, אלים, ברוטאלי וגזעני.

ברוכים הבאים לבזאר המזרח-תיכוני, אך בואו גם עם קורטוב של אופטימיות זהירה.
=
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ועידת אנאפוליס תסתמן כהצלחה מסחררת", 10 בנובמבר 2007, The Mideast Forum.