האסלאם דורש מהעולם חסינות מלאה מכל ביקורת

התגובות החריפות של העולם המוסלמי, ובעיקר זה הערבי, בשל פרסומי הקריקטורות עברו לשלב של תגובה שניתן לפרשה כתגובה אי-רציונאלית, ומכאן, החשש שזה מעורר בקרב כמה ממדינות המערב. הממד האי-רציונאלי של התגובות האלימות גרמו, עד כה, ל-11 הרוגים בכמה מדינות מוסלמיות. מדינות המערב חשות כי שלהוב היצרים הוא שמניע את האירועים והיא אינה נתפסת תגובה-טבעית של אנשים בעלי אמונה דתית חזקה שחשו פגועים בשל פרסום. החשש הוא, כי אירועים אלה יובילו לפגיעה חמורה יותר באזרחי המערב העלולים להתבטא גם בפעולות טרור על אדמת אירופה ובמדינות מערביות נוספות. התגובה האי-רציונאלית ששטפה את העולם המוסלמי, מדגימה יפה את חסרונה של חברה-אזרחית בעלת משקל במדינות המוסלמיות. חסרונה של חברה-אזרחית, במקרה הזה ובמקרים נוספים, משחקת לידיהם של המשטרים האלה, שכן ניתן להסיט את הוויכוח מבעיות פנים לבעיות חוץ תוך כדי שלהוב היצרים בשל העניין הדתי המהווה יסוד חשוב של הזדהות ושל סולידריות עמוקה בין כל המוסלמים. על כן, בעיית הלגיטימציה של השליט במדינות המוסלמיות מוסטת הצידה לנוכח האיום, לכאורה, מצד גורמים הנתפסים כאנטי-אסלאמיים.

כאשר לבנון האשימה את סוריה בליבוי האירועים בתחומה, וכאשר כמה ממדינות המערב האשימו את איראן וסוריה בליבוי היצרים, כנראה היה לטענותיהן על מה להתבסס. גם אם יש הגזמה בטענות אלה, האירועים האחרונים יכולים להעניק למשטרים של סוריה ואיראן עילה נוספת להמשיך ולטפח רגשות אנטי-מערביים הקיימים ממילא במדינותיהן.

בשל הלחץ בו נתון האסלאם בשנים האחרונות ומשום הדימוי האסלאמי במערב, מוסלמים רבים חשים שהם נתונים תחת זכוכית-מגדלת הבוחנת את מעשיהם בחומרה יתרה. האסלאם ממילא נתון במצב של נחיתות כלפי שתי הדתות שקדמו לו, ולכן הוא נמצא - בכל זמן נתון - במצב של התגוננות למרות מספרם הגדול של המאמינים המוסלמים. הממד המספרי אינו מעניק נוחם, רווחה או שביעות רצון, שכן, כל השוואה תוכיח שהמדינות המוסלמיות נמצאות במצב של נחיתות כלכלית וטכנולוגית בהשוואה למדינות אחרות. אינטלקטואלים רבים בעולם-המוסלמי, ובעיקר בעולם-הערבי, שואלים למה? רובם יודעים את התשובה, אך מעטים מעיזים לתת לכך תשובה ברורה וקולעת כמתבקש לנוכח המשבר.

בשל הקושי להתמודד עם המציאות, הממסד הדתי האסלאמי מבקש להחניק כל ביקורת כלפיו. מאחר והאסלאם נמצא במצב של מגננה בהשוואה לשתי הדתות שקדמו לו, הוא מבקש חסינות מלאה מכל ביקורת פנימית היכולה לערער את הסולידריות הדתית שכל מוסלמי מחויב לה. אלא שהפעם, הרחיק לכת הממסד הדתי האסלאמי והוא מבקש חסינות מלאה מכל ביקורת חיצונית בעיקר אם זו באה מפי "הכופרים".

השבר באסלאם הוא לא זמני והוא לא בר-חלוף. השבר הוא עמוק, יסודי ומקיף. הממסד הדתי האסלאמי יודע זאת, ולכן הוא מבקש חסינות מלאה מכל ביקורת הן פנימית והן חיצונית. הממד האי-רציונאלי בתגובות של המוסלמים בשל פרסום הקריקטורות מאיים על מדינות המערב. הממסד הדתי האסלאמי יודע זאת, והוא ינצל את הפחד הזה עד תום.