Saturday, July 30, 2016

מוסלמים בגרמניה – האם הכתובת הייתה על הקיר

במשך שבוע אחד, מ-18 ביולי ועד ל-24 ביולי 2016, התרחשו בגרמניה ארבעה אירועים אלימים הקשורים לפליטים מוסלמים או לבני מהגרים מוסלמים, שערערו את התחושה ביטחונית המדומה אותה ניסתה הפוליטיקה הגרמנית לשדר לציבור הגרמני כולו. באופן כללי, אפשר לציין, שהתקשורת הגרמנית אינה אוהבת להתעמק יתר-על-המידה בבעיות פנימיות, בכשלים חברתיים, בשחיתות או אפילו באלימות פלילית. עד לא מזמן, התקשורת הגרמנית התרחקה מעיסוק חדשותי באלימותם של פליטים והמגרים או אפילו באלימות רחבת-ההיקף של השמאל הרדיקלי הגרמני. ההתמקדות התקשורתית בשנים האחרונות נגעה בעיקר לעלייתם של כוחות ימין רדיקליים - ככאלה העלולים לאיים על הסדר הגרמני הידוע. מאז תחילת שנת 2016, קיימת תחושה ציבורית של אובדן-השליטה על הנעשה בגרמניה בעיקר בכל מה שקשור לבעיית הפליטים המוסלמים. אך, התחושה הזו לא באמת חדרה גם ללבם של הפוליטיקאים הגרמנים הקשורים לאנגלה מרקל. ועם זאת, האירועים האלימים שהתבצעו באמצע חודש יולי 2016, גרמו לרבים מהם להסיק שגרמניה ניצבת מול משבר ביטחוני פנימי - כפי שביטאו זאת חוקרים אחדים בגרמניה העוסקים בתחומים המשיקים לביטחון ציבורי ולבעיית הפליטים. צריך לשים לב לאופי של ארבעת מעשי הטרור שהתבצעו בגרמניה במהלך התקופה הנדונה:

א. ב-18 ביולי, צעיר אפגאני בן 17 תקף אזרחים שנסעו ברכבת בדרום-גרמניה באמצעות גרזן וסכין. נוסעים אחדים העידו שהצעיר צעק "אללה אכבר" לפני תחילתו של האירוע הקטלני. כתוצאה מההתקפה נפצעו 4 תיירים באורח קשה וכ-16 נוספים נפצעו באורח קל. לאחר מרדף שניהלו אחריו כוחות-הביטחון של גרמניה שהוזעקו למקום, נהרג הטרוריסט המוסלמי מירי של שוטרים. כלי התקשורת בגרמניה, ובעיקר אלה המזוהים עם בוואריה, שאלו את עצמם "האם הכתובת הייתה על הקיר". אחדים מהם לא היססו להשיב ש"אכן הכתובת הייתה על הקיר" לאור אזהרותיו התקיפות של ראש-ממשלת בוואריה, הורסט זהופר, כלפי מדיניותה הרשלנית של אנגלה מרקל בנוגע לבעיית הפליטים מוסלמים. חוקרי המשטרה מצאו קשר ישיר בין הטרוריסט האפגאני לבין ארגון "המדינה האסלאמית".

ב. ב-22 ביולי, צעיר ממוצא איראני שנולד בגרמניה רצח ביריות אקדח 9 בני-אדם ופצע כ-16 נוספים במרכז מסחרי בעיר מינכן. עדת-ראיה, מוסלמית, נשבעה שהיא שמעה את הטרוריסט צועק "אללה אכבר". בעקבות האירוע הקטלני, העיר הייתה נצורה במשך שעות ארוכות. כ-2,000 שוטרים וחיילים הוזעקו כדי לטפל באירוע. במשך שעות אחדות לא היה ידוע אם בפיגוע השתתפו יותר מאדם אחד. בדיווחים אחדים נמסר שהאירוע מאוד אופייני לארגון "המדינה האסלאמית". מומחים אחרים טענו שהאירוע דווקא אופייני לארגון "אל-קאעידה". לבסוף התברר שבאירוע הרצחני השתתף צעיר אחד בן 18 שסבל במשך שנים הצקותיהם של מהגרים טורקים וערבים בבית-ספרו. לאחר האירוע הקטלני הצעיר ירה בעצמו. מעבר לרצח עצמו, משטרת גרמניה צריכה לברר לעצמה איך צעיר בן 18 מצליח להשיג אקדח ו-300 כדורים. כשאנשי ציבור מקומיים טוענים שגרמניה מוצפת בנשק בלתי חוקי המגיע ממדינות הבלקאן, בכירים מהם השתיקו אותם בטענה שאין צורך לעורר היסטריה ציבורית. גורמים רשמיים בגרמניה ניסו להמעיט מהאופי האלים של המעשה בעזרת הטענה שהנער היה שרוי בדיכאון. אולם, מומחים אמיצים בגרמניה השיבו לטענה זו ש"דיכאון אינו מהווה סיבה לבצע טבח כזה". מבירור קצת יותר מעמיק, התברר, שהנער הזדהה לחלוטין אם "האידיאולוגיה הארית". מעצם היותו ממוצא איראני, הוא אימץ תחושת עליונות גזעית כלפי טורקים, ערבים ומהגרים אחרים שהציפו את גרמניה בשנים האחרונות. במהלך הטבח הצעיר צעק "אני גרמני", "נולדתי בגרמניה". נתון נוסף המחזק את הטענה על כוונתו המפורשת לפגוע במהגרים, מתבססת על העובדה שמרבית ההרוגים והפצועים בטבח היו מהגרים או בני-מהגרים מטורקיה ומקוסובו.

ג. ב-24 ביולי, פליט סורי בן 21 רצח את במצ'טה מהגרת מפולין בת 45 שהייתה הרה. בנוסף לכך הוא פגע בגבר ואישה נוספים שהיו בזירת הפיגוע. התקשורת הגרמנית טענה שהרקע למעשה קשור לעניינים אישיים, שכן הפליטי הסורי ניהל סוג מסוים של יחסים עם המהגרת הפולנייה. נצא מתוך נקודת-הנחה שהטענה הזו נכונה, אולם טענה זו מדגישה ביתר-תוקף את הפער התרבותי העמוק השורר בין האוכלוסייה האירופאית לאוכלוסייה המוסלמית - זהו פער תרבותי שלא נעלם לחלוטין בדיונים שנערכו בכלי-התקשורת בגרמניה לאחר הפיגוע. אם כי, לעיתים, אחדים מהדוברים נקטו זהירות-יתר בדבריהם, אך קשה היה שלא להבחין בתסכול העמוק השורר בחברה הגרמנית בעיקר מאז אירועי ליל הסילבסטר של ה-31 באוקטובר 2015 בעקבות מסכת שלמה של הטרדות מיניות ומעשי אונס של יותר מ-1,000 נשים גרמניות בידי כ-1,200 מהגרים מוסלמים שהתגודדו בעיר קלן. הזעזוע מהמקרה עדיין לא התפוגג גם בשל ההבנה הציבורית שהמשטרה המקומית של העיר קלן ניסתה להעלים את המקרים החמורים האלה במשך ימים אחדים לאחר התרחשותם. זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה הגרמנית, על שלל שוטריה ותחנותיה, מעלימה מידע חיוני מהציבור רק בגלל שיש מסר פוליטי ברור (מצד מרבית המפלגות) לא לחשוף את "הכביסה המלוכלכת" לעיני הציבור כדי לא לפגוע ב"תדמית של גרמניה". התדמית הגרמנית הרבה יותר חשובה, בעיניהם, מביטחונו של הציבור. אין תימה איפה, שהתקשורת הגרמנית העלימה מידע, במשך שנים, על פגיעה בפליטים ומהגרים בידי טרוריסטים מהימין הקיצוני, כשם שהיא העלימה מידע על מעשיהם הפליליים הקשים של הפליטים והמהגרים כלפי האזרחים הגרמנים. יתרה מזאת, הרשויות הממלכתיות בגרמניה מעלימות באופן מכוון נתונים על מעשי אלימות של השמאל הקיצוני - ששברו שיאים חדשים במהלך השנה האחרונה.

ד. ב-24 ביולי, בשעות הערב, פליט סורי בן 27 ניסה לבצע פיגוע במהלך פסטיבל מוסיקלי שנערך בעיירה בשם אנסבאך - גם ניא נמצאת במדינת-המחוז בוואריה. מסיבות שונות, השומרים שהיו באזור מנעו ממנו להיכנס למתחם בו נערך הפסטיבל, ובכך נמנע אסון כבד מאוד שהיה עלול להסתיים בהרוגים רבים. הטרוריסט המוסלמי החליט לבצע את הפיגוע הקטלני בבר סמוך. כתוצאה מהפיצוץ, נהרג הטרוריסט, אך הוא הצליח לפצוע כ-15 בני-אדם נוספים, חלקם באורח קשה. על-פי הרשומות של משטרת גרמניה זה היה "פיגוע ההתאבדות" הראשון על אדמת גרמניה שהרקע שלו הוא טרור-אסלאמי בשם ארגון "המדינה האסלאמית". כמובן שהמקרה הזה גרם לזעזוע רב בקרב הציבור הגרמני ובעיקר בקרב תושבי בוואריה, משום שזה היה המקרה הרביעי הקטלני, במשך שבוע בלבד, בו היו מעורבים מהגרים או בני-מהגרים. הסיוט של ראש-ממשלת בוואריה, הורסט זהופר, התגשם במלואו באכזריות בלתי-נסבלת עם 13 הרוגים ויותר מ-60 פצועים.

בכל ארבעת המקרים האלה, הרשויות הממלכתיות בגרמניה מיהרו "להכתיר" את העילה למעשים האלימים האלה כעניין הנובע מבעיות נפשיות. בעיות נפשיות בלבד. זאת העילה. כך, בדרך זו, ניסו הרשויות הממלכתיות בגרמניה להכתיב לתקשורת הגרמנית את האופי של הסיקור, במטרה להתחמק מדיון ציבורי מעמיק בבעיות שצצו על-פני השטח "ברעש גדול" בשל אופיים של המעשים הקטלניים הללו. זאת לא הפעם הראשונה שהרשויות הממלכתיות בגרמניה מכתיבות את הטון התקשורתי בנוגע לבעיות חברתיות רבות הרובצות על כתפיה של החברה הגרמנית כולה. למעשה, זו מדיניות מכוונות של כל הממשלות הגרמניות בעשורים האחרונים, דהיינו לא לחשוף את חולשותיה וכשליה של גרמניה. לפיכך, הטענה בנוגע ל"בעיות הנפשיות" של הטרוריסטים שפעלו בארבעת המקרים האלה, נועדה להרחיק את הדיון כולו מהמוקד האמיתי שלו, ובכך גם להרחיק טענות העלולות לצוץ נגד הרשויות הממלכתיות של גרמניה. הרי נגד "בעיות נפשיות" אין הרבה מה לעשות, ולכן אפשר לעבור לסדר היום. אולם, נגד "טרור" או נגד "טרור אסלאמי", יש מה לעשות, אך הדבר מצריך קבלת החלטות הדורשת אומץ פוליטי, חברתי וכלכלי כדי להתמודד אם האתגר שנבע בעיקרו מהחלטה שגויה של אנגלה מרקל שהתקבלה בדיוק לפני שנה, באוגוסט 2015.  מרקל ואוהדיה באותה עת, רצו "גרמניה צבעונית יותר" המבוססת על "מדיניות של ברוכים הבאים" כלפי הפליטים מוסלמים שנהרו לגרמניה מרחבי המזרח-התיכון.

בתקשורת הגרמנית התפרסמו תגובות מעניינות אחדות לנוכח שטף האירועים. כך למשל, באחד מהעיתונים המובילים בגרמניה, נכתב ש"האוטופיה הגרמנית נסדקה". כאן בדיוק טמונה הבעיה המרכזית של גרמניה המודרנית - היא מעולם לא הייתה "אוטופיה" והיא גם לא תהייה. אולם, התפיסה-העצמית של הזרם המרכזי במדינה רואה את גרמניה כסוג של "אוטופיה" לאור מערכת התעמולה האינטנסיבית שנעשתה לאורך העשורים האחרונים הן בקרב הציבור הגרמני והן ברחבי-העולם. עצם הרעיון שגרמניה היא "אוטופיה" מדומיינת, גורם למדינאים בכירים רבים לעטות על פניהם מסכה של "הפתעה גמורה" בכל פעם שמתרחש אירוע חמור בגרמניה, כאילו זאת הפעם הראשונה שאירוע כזה מתרחש במדינה. העניין אינו קשור רק לפיגועי טרור בלבד, אלא הוא קשור גם למסכת שלמה של מעשים אלימים מאוד המתרחשים במדינה - הן בתחום הפלילי והן בתחום הציבורי והחברתי. אלא שגרמניה, מבחינה נפשית, אינה מסוגלת להתמודד את בעיותיה באופן אמיץ ובפתיחות מלאה בשל כשל תרבותי שנטמע בחברה הגרמנית לאורך עשרות השנים האחרונות.

בכלי-תקשורת נוספים, רובם מהזרם המרכזי, טענו שגרמניה חייבת לעבור ממדיניות של "ברוכים הבאים לגרמניה", למדיניות של "צאתם לשלום מגרמניה" למרבית הפליטים מוסלמים שהציפו את גרמניה במהלך השנה האחרונה. אחת מהאמירות האכזריות שהופנו כלפי אנגלה מרקל באה מפי מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" שכתבה כך, פחות או יותר: "גברת מרקל, לאור הדם שנשפך, האם עכשיו גרמניה מספיק צבעונית בשבילך".
==             

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מוסלמים בגרמניה - האם הכתובת הייתה על הקיר", מגזין המזרח התיכון, 28 ביולי 2016. 


No comments: