עצמאות כלכלית ישראלית 2015

האם לאחר מערכת-הבחירות הסוערת שהייתה בישראל בחודש מרס 2015, התקשורת הישראלית תשכיל להעביר לציבור מידע אמיתי שמשקף את המציאות האמיתית המקיפה את חייו של האזרח הישראלי הממוצע? נחיה ונראה. ועם זאת, אנחנו יכולים לראות ניצנים ראשונים של טון תקשורתי ענייני וביקורת-עצמית על טיב הדיווח התקשורתי - זה הנוטה לעבור במהירות להתלהמות חסרת-רסן על-פי הסגנון הקלוקל שהשתרש במרבית התקשורת הישראלית על גווניה השונים. אלה הם רק ניצנים ראשונים, ראשונים בלבד - משום שנדרש זמן ממושך לתקן הרגלים רעים הנובעים בין היתר משילוב מסוים של ההרכב האנושי השורר בערוצים הממסדיים. הבעיה אינה נובעת רק בשל ההרכב האנושי, אלא היא גם נובעת מהסגנון העיתונאי "החדש" המקדש את הדעה על חשבון הצגת עובדות אמיתיות היכולות להשפיע על הציבור.

אנחנו, כמובן, יכולים להתעלם "מהרעשים" התקשורתיים הללו ולהמשיך לעסוק בהתמדה בפיתוח הכלכלה והחברה הישראלית ואף להפגין נחישות אזרחית ולאומית למרות הניסיון להטיל דופי בכל מעשינו. ועם זאת, למרות אמצעי-התקשורת החלופיים (כמו רשתות חברתיות ואתרים פרטיים), התקשורת הממסדית שלנו עדיין יכולה להוות כלי להעברת מידע חיוני לציבור מבלי לעוות את המציאות. וזאת, בניגוד גמור למה שהתרחש בשנה האחרונה בעוצמה גדולה ובלתי-נסבלת ששיקפה יותר מכל מגמה ברורה של הטיה אידיאולוגית שנועד לשרת אג'נדה פוליטית מוגדרת למען גופים פוליטיים מסוימים. מעבר לניסיון להציג אג'נדה פוליטית מסוימת, קיימת גם נטייה חזקה לשכתב את ההיסטוריה למען מטרה גדולה יותר שנועדה להציב "סימן שאלה אחד גדול" במסגרת החתירה ליצור דה-לגיטימציה לאופייה הלאומי של מדינת-ישראל. במסגרת הזו, הצגת נתונים כלכליים מעוותים (או שקריים), שנועדו להציג את מדינת-ישראל כמדינה כושלת בסגנון אפריקאי, שירתה את המטרה הפוליטית העליונה הזו.

שני אירועים חשובים מאוד התרחשו במהלך השנה החולפת שהשפיעו מאוד על הביטחון-העצמי של הישראלים: א) מבצע "צוק איתן" שהחל ב-8 ביולי 2014 והסתיים ב-26 באוגוסט 2014. למעשה, אווירת המלחמה בישראל החלה עם חטיפתם והריגתם של שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 באזור גוש-עציון. ההתגייסות החברתית והלכידות הלאומית יחד עם קבלת החלטות מדיניות וצבאיות נכונות, חיזקו את תחושת הביטחון של הישראלים. וזאת, בניגוד גמור לתדמית התקשורתית "הרופסת" שצוירה לחברה הישראלית לאורך זמן ממושך בתקופה שקדמה למבצע. ב) הניצחון של המחנה השמרני בעקבות הבחירות של ה-17 במרס 2015, וזאת למרות התחזיות הפוליטיות שהוגשו לציבור הישראלי במרבית אמצעי-התקשורת הממסדיים. זה היה ניצחון של התבונה האזרחית והדמוקרטית שפעלה נגד מערכת הסתה יומיומית שהתגייסה כמעט כולה למען צד פוליטי מסוים. בשני המקרים הללו, ההפתעה הייתה מוחלטת, משום שאנשים מסוימים המוצבים בעמדות-מפתח בתקשורת ובפוליטיקה אינם מכירים היטב את החברה הישראלית - על כל עוצמתה האזרחית, הכלכלית והלאומית.

לצד ההישגים האדירים של מדינת-ישראל, רובצים להם אתגרים לא קטנים שאינם קשורים בהכרח רק לבעיות ביטחון, אלא ליכולת של המדינה לעמוד באתגרים חברתיים-כלכליים הקשורים לתחושתו הכללית של האזרח הישראלי הממוצע.

1. הקמת הגדר בגבול מצרים והשלמתה בסוף שנת 2013 - בעקבות החלטה אמיצה של ממשלת נתניהו השנייה - עצרה את גלי המסתננים מאפריקה. בעקבות עלייתם של גורמי טרור ג'יהאדיסטים בכל המרחב של חצי-האי סיני בשנתיים האחרונות, הגדר הפכה לגדר-ביטחונית לכול דבר ועניין. ללא הגדר, המצב הביטחוני והחברתי בישראל היה שונה בתכלית ממה שהוא כיום. די להביט על מה שמתחולל באירופה על-מנת להבין את גודל האתגר המונח לרגליו של האיחוד-האירופאי כולו. החלטות חשובות נוספות בתחום התפלת-מים ופיתוח מאגרי-הגז שהתקבלו בשנים האחרונות, האיצו את העצמאות הכלכלית של ישראל והם עתידים להשפיע על יכולותיה של מדינת-ישראל להתמודד טוב יותר עם אתגרים נוספים למשך עשרות השנים הבאות. את הפירות הכלכלים אנו נראה בעתיד הקרוב אם ממשלת-ישראל תנהג בתבונה תקציבית למרות הלחצים הפוליטיים שיופנו לעברה. במילים אחרות, קל לבזבז, אך קשה לחסוך. זה נכון גם למשק הלאומי וגם למשק הפרטי-המשפחתי. כל אחד מאיתנו מבין היטב על מה מדובר.

2. בסוף שנת 2014 הסתכם החוב של מדינת-ישראל ב-715.8 מיליארד שקל. באותה שנה ישראל שילמה ריבית על החוב בסכום אדיר של 38.9 מיליארד שקל. לשם השוואה, תקציב הביטחון של מדינת-ישראל לשנת 2015 עומד על כ-57 מיליארד שקל. במילים אחרות, מתוך תקציב של 328 מיליארד שקל לשנת 2015, ישראל מקציבה סכום אדיר של כ-100 מיליארד שקל עבור מערכת-הביטחון ולתשלומי חובות, כך שהיריעה התקציבית שנותרה קצרה מאוד. ועם זאת, התוצר-הלאומי-הגולמי של מדינת-ישראל בשנת 2014 עמד על סכום פנטסטי של כ-1.07 טריליון שקל למרות האתגר הביטחוני הגדול שליווה אותנו במהלך השנה החולפת.

3. היחס בין החוב של ישראל לתוצר-הלאומי-הגולמי (תל"ג) עמד בסוף שנת 2014 על שיעור של 67.1 אחוזים (זהו יחס נמוך מאוד בהשוואה למדינות אירופאיות רבות). היחס בין החוב לתוצר נחשב לאחד המדדים החשובים ביותר לחוסנו של המשק הלאומי, כך שחברות בינלאומיות העוסקות בדירוג האשראי מייחסות לנתון הזה משקל כבד בקביעת הדירוג של המדינות (דה מרקר, 21 באפריל 2015, עמוד 3). היעד של בנק ישראל לשנת 2020 הוא להקטין את היחס בין החוב לתוצר לרמה של 60 אחוזים בלבד. במילים אחרות, מצד אחד כושר-התמרון של ממשלת ישראל מוגבל מבחינה תקציבית (דהיינו, אי-אפשר להגדיל את החוב למען פרויקטים חברתיים). אך מאידך, חוסנו הכלכלי של המשק מדרבן גורמים בינלאומיים להשקיע בישראל בעוצמה גדולה יותר גם בעתיד. יתרות מטבע-החוץ של ישראל העומדות על סכום אדיר של כ-90 מיליארד דולר מאפשרות לישראל להתנהל באופן מושכל אם וכאשר ויתרחש משבר כלכלי או צבאי העלול להעיק על משק הישראלי כולו.

4. מאז שנת 2003, בעיקר בעקבות פעילותו הכלכלית של שר-האוצר דאז בנימין נתניהו, הכלכלה הישראלית הפכה לעצמאית יותר והמשק הישראלי נחשב לאחד מהחזקים בעולם. מאז אותה שנה, ישראל מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת. שליש מהיצוא הישראלי מופנה לאירופה, שליש מופנה לארה"ב ושליש מתפזר בין מדינות שונות (כלכליסט, 21 באפריל 2015, עמוד 3). הייצוא הישראלי לסין, ליפן, להודו, להונג קונג, לטייוואן, לסינגפור, למלזיה ולדרום-קוריאה הגיע במהלך השנה האחרונה לסכום מדהים של יותר מ-22 מיליארד דולר. השוק האסייתי עסוק ביצירת שווקים חדשים ללא היבטים פוליטיים (בניגוד לאירופאי), כך שהוא מהווה אפיק נוסף חשוב לעוצמה הכלכלית הישראלית לקראת שנים הבאות.

5. הכלכלה הישראלית מייצרת כ-40,000 דולר תל"ג לנפש והיא נחשבת לאחת מ-10 המדינות החזקות בעולם (הכלכלן שלמה מעוז, בראיון לדה מרקר ב-22 באפריל 2015). שילוב של יוזמה אישית, השכלה גבוהה, אבטלה נמוכה, מוסדות פיננסיים יציבים והשקעות ממשלתיות גדולות יוצרים מבנה כלכלי לאומי מיוחד המאפשר למשק הישראלי להפגין הישגים יוצאי-דופן בטיבם. לפיכך, האתגר של ממשלת-ישראל הוא ליצור קורלציה בין ההישגים הגדולים של המשק הישראלי לבין מצבו הכלכלי של האזרח הישראלי הממוצע. גורמים כלכליים מדגישים שקיימת "תחושה של עוני" בעיקר בין אלה שמשועבדים למשכנתא או לשכר-דירה מעיק לבין אלה שיש בבעלותם דירה ללא חובות. לפיכך, בעיית הדיור בישראל מהווה, אם כן, את האתגר הגדול של החברה הישראלית כולה ושל כל הממשלות-הישראליות שיכהנו בשנים הקרובות.

==

מאת: ד"ר יוחאי בסלע, "ביטחון, חברה ועצמאות כללית ישראלית 2015", מגזין המזרח התיכון, 23 באפריל 2015.