Saturday, April 11, 2015

אובמה הפך את המזרח-התיכון לבן-ערובה של איראן

כל אחד ואחת מאיתנו חייב לשאול את עצמו אם איראן הייתה גובלת עם ארה"ב במקום מקסיקו, האם הנשיא אובמה עדיין היה משוכנע ש"מסמך ההבנות" הערטילאי, שהושג בלוזאן ב-2 באפריל 2015, הוא ההסכם הטוב ביותר שהיה אפשר להשיג למען שלום-העולם ולמען ביטחונה של ארה"ב? האם באמת הסכם עם איראן כפי שהוא הוצג לציבור הוא "הזדמנות של פעם בחיים" על-פי הגדרתו של הנשיא אובמה? הינה כמה נקודות למחשבה:

1. הישראלים אינם חסידים גדולים (או קטנים) של "תיאוריות קונספירטיביות" שהן כה נפוצות בשיח-האמריקאי הפנימי הנוגע למגוון רחב של עניינים ותחומים. אולם, ההתנהלות של אובמה לאורך השנים האחרונות מראה בעליל שהוא שבוי בהלך-רוח אידיאולוגי הנראה קרוב יותר לאייתולות באיראן מאשר לאידיאולוגיה של האבות המייסדים של ארה"ב. המניעים של אובמה בנוגע לאיראן מעוררים חשד אפילו במדינתו הוא. לאור כישלונותיו הקולוסאליים במזרח-התיכון, כל צעד מדיני של אובמה נתקל בחשדנות גדולה - ובצדק. ככול שאובמה מתקרב לסוף כהונתו, החשדנות הזו תלך ותגבר.

2. אחד מהסימנים המוזרים להתנהגותו של אובמה כלפי איראן היה ביוני 2009 בשעה שמיליוני איראנים יצאו לרחובות במחאה על תוצאות הבחירות שהתקיימו באותה עת. זה היה אחד מהאירועים הגדולים ביותר מאז מהפכת חומייני של 1979, שעבר ללא תגובה הולמת וללא ביטויי תמיכה מופרשים של ארה"ב לאורך שבועות ארוכים. וכך "המהפכה הירוקה" שביקשה "לגמור עם הדיקטטורה באיראן" חוסלה בעזרת כנופיות אלימות (הבסיג') שהיו נאמנות למשטר האייתולות ולנשיא אחמדינג'אד.

3. איראן היא דיקטטורה אסלאמית אלימה המקדמת טרור במזרח-התיכון, באפריקה, באירופה ובאמריקה הלטינית. איראן השיעית מוכנה לתמוך גם בארגוני טרור המזוהים עם השיעים וגם בארגוני טרור המזוהים עם הסונים כל עוד הם סרים למרותה ומוכנים לבצע משימות טרור מוגדרות ביום-פקודה. זאת ועוד, איראן השיעית תרה אחרי מדינות ערביות כושלות במטרה להופכן לגרורות איראניות. כך למשל, סודאן האסלאמית של עומר אל-באשיר סילקה את הנוכחות האיראנית במדינה בשל מה שנראה כ"חתרנות שיעית" נגד יסודותיה של המדינה הסודאנית. אין תימה איפה שסודאן הייתה בין המדינות הראשונות שהצטרפו ל"קואליציה הסעודית" נגד המיליציות השיעיות בתימן הנתמכות בידי איראן.

4. מה שמתחולל בתימן בחודשים האחרונים הוא רק הקדימון למה שעלול להתחולל במזרח-התיכון בשנים הקרובות. כבר כיום איראן מכתיבה מהלכים מדיניים וצבאיים בשלוש מדינות ערביות - בסוריה, בלבנון ובעיראק. דוברים רשמיים באיראן התגאו לאחרונה שהאייתולות של איראן שולטים כבר על ארבע בירות במזרח-התיכון - בדמשק, בבגדאד, בביירות ובצנעא. לשני החברים של אובמה - איראן וטורקיה - יש שאיפות אימפריאליות מסוכנות מאוד במזרח-התיכון.

5. אם איראן השיעית תצליח להשתלט על מיצרי באב אל-מנדב - המהווה נתיב שיט עיקרי בין הים-התיכון לאוקיאנוס ההודי - זו תהיה מפלה אסטרטגית וכלכלית מן המעלה הראשונה לכול מדינות האזור. לדידה של ישראל, זהו נתיב שיט חיוני מאוד - הן מההיבט הביטחוני והן מההיבט הכלכלי. בשנים האחרונות עברו בנתיב זה כ-25,000 ספינות המהוות כ-7 אחוזים בתנועת-הסחר העולמית. על-פי הערכות אחדות מדי יום עוברות בנתיב זה כ-4 מיליון חביות-נפט המיועדות לאירופה.

6. כאשר פורסמו הסעיפים במסגרת "הסכם ההבנות" שהושג בלוזאן, שרר לרגע קט הלם תקשורתי לנוכח הפירוט הדקדקני של הנושאים שהועלו לדיון במהלך השיחות הממושכות שהיו בין המעצמות לבין איראן. פרשנים רבים ברחבי-העולם טענו שלכול היותר תהיה איזו "הצהרה משותפת" שתהווה שלב ראשון בלבד לקראת שיחות עתידיות מפורטות יותר שיתגבשו לכדי הסכם מוגמר שייחתם ב-30 ביוני 2015. לפיכך, היה צורך בעיון קפדני יותר על-מנת לאמוד באופן הולם את מה שהושג בלוזאן. זמן הביניים הקצר הזה - בין פרסום מסמך-ההבנות לבין ההבנה בנוגע לסעיפים בעייתיים במסמך -  נוצל לטובתו של אובמה שנשא עוד נאום נלהב לנוכח מה שהושג בלוזאן. הנאום של אובמה היה למעשה סוג של הסחת-דעת מהסעיפים הבעייתיים שהופיעו במסמך-ההבנות. במילים אחרות, אובמה ביקש לעצב מייד את התודעה הבינלאומית בנוגע למסמך-ההבנות הערטילאי שהושג בלוזאן. בנקודה זו אובמה הצליח לתעתע אפילו אחדים מהפרשנים הזהירים בנוגע להסכם הערטילאי שפורסם יום לפני כן. אין ספק שאובמה יודע לצייר את העולם באור יפה יותר בנאומיו. אך, גם אין ספק בכך, שזהו ההישג היחיד של אובמה מאז שהחלה כהונתו בשנת 2009.

7. לפי-שעה, אפשר לשער שהמתח הבינלאומי נרגע מעט משום שההבנות שהושגו בלוזאן הורידו מסדר-היום הבינלאומי את האופציה הצבאית נגד איראן. אולם, זוהי רגיעה זמנית בלבד היכולה להימשך עד ה-30 ביוני 2015 כאשר יגיע המועד לחתום על ההסכם הסופי על-פי הקפריזה האיראנית הידועה. גולת-הכותרת של "מסמך ההבנות" שהושג בלוזאן היא שיישומו של ההסכם תלוי אך ורק ברצונה של איראן. אכן, זהו "הישג" מדהים לנשיא אובמה ולשאר המעצמות שהשתתפו בדיונים עם איראן. במקום ש"הרוח הדמוקרטית" תנשוב בעוצמה מארה"ב לעבר איראן, "הרוח האסלאמית" נושבת בעוצמה מאיראן לעבר הבית-הלבן - כנראה שזהו הסיפור כולו, על רגל אחת.

8. גורמים ביטחוניים מסרו ב-1 באפריל 2015 שאיראן קרובה עד לכדי שלושה חודשים מהרכבתה של פצצה גרעינית אחת לפחות. "מריחת הזמן" שהייתה במהלך השיחות בלוזאן ופרסומו של "מסמך ההבנות" - שלא נתחם באופן רשמי - מעלה את החשש הכבד שזוהי טקטיקה איראנית נוספת להגיע ל-30 ביוני 2015 עם יכולת גרעינית משמעותית יותר. גורמים רשמיים באיראן טענו שהם קרובים לכדי שבועות אחדים בלבד מפצצה גרעינית אחת לפחות. לפיכך, נשאלת השאלה, לאור ההתנהגות האיראנית עד כה, האם איראן מכינה הפתעה אסטרטגית לקראת ה-30 ביוני 2015?

9.  ריבוי הגרסאות בנוגע ל"מסמך ההבנות" מעלה את התמונה הבא: יש מסמך איראני. יש מסמך אמריקאי. ויש מסמך צרפתי. בנקודות משמעותיות אחדות קיימים הבדלים בין הגרסאות. האיראנים טוענים שהאמריקאים שקרנים. שר-החוץ האיראני אמר שג'ון קרי שקרן והוא אפילו התקשר לשר-החוץ האמריקאי לומר לו זאת. אובמה טוען שישראל מגזימה בתגובותיה ובהתנגדותה למסמך. אובמה עצמו נשמע מבולבל בנוגע ליכולת העתידית של איראן להגיע לפצצה גרעינית. כמו תמיד, בארה"ב יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. מסתבר שיש יותר מדי "חורים שחורים" במסמך הזה המתחזה ל"מורשת מדינית" מפוקפקת נוספת של אובמה בזירה הבינלאומית. מדיניות של "אחרי המבול" בסגנון הנוכחי של הבית-הלבן, איננה האסטרטגיה הנכונה במזרח-התיכון המייצר אלפי פסיכופטים אסלאמיסטים מדי שנה.

10. על-מנת להפיג את חששותיה של ישראל לאחר פרסום מסמך-ההבנות, אובמה אמר באחד מהראיונות לתקשורת האמריקאית ש"אם ישראל תותקף, ארה"ב תעמוד לצדה". הבעיה איננה אם ארה"ב תעמוד לצדה של ישראל או לא. אלא, ההסכם חייב לכלול פרמטרים חשובים שימנעו כבר כיום התקפה עתידית על ישראל או על כל אחת ממדינות המזרח-התיכון גם בעוד 20 שנה ויותר.  אם איראן תתקוף את אחת ממדינות האזור, המשמעות היא שהעזרה של ארה"ב הגיעה מאוחר מדי.

11. אם לא יושג הסכם שיבטל לחלוטין את היכולת הגרעינית הצבאית של איראן על כל היבטיה, המשמעות היא שאובמה תרם תרומה מכרעת להפיכתו של המזרח-התיכון כולו לבן-ערובה של איראן למשך עשרות השנים הבאות. לפיכך, סביר להניח שהאופוציה הצבאית תיראה רלוונטית מתמיד בידי קבוצת מדינות מזרח-תיכוניות המאויימות באופן ישיר על-ידי איראן השיעית.
==

מאת: ד"ר יוחאי בסלע, "אובמה הפך את המזרח-התיכון לבן-ערובה של איראן", מגזין המזרח התיכון,  9 באפריל 2015.


No comments: