צ'ילה התקבלה כחברה מלאה ל-OECD: ב-15 בדצמבר 2009, צ'ילה הוזמנה חגיגית בידי 30 החברות ב-OECD להיות החברה ה-31 בארגון. ובכך צ'ילה הפכה להיות החברה השנייה מדרום-אמריקה, לצידה של מקסיקו, המצטרפת באופן מלא ל"ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי". ה-OECD מהווה איגוד של מדינות מפותחות ועשירות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה ואת עקרונותיו של השוק החופשי - בהתאם לפרמטרים "המחמירים" של הארגון שמשרדיו הראשיים שוכנים בפריז. טכס ההצטרפות החגיגי יערך בסנטיאגו, בירת צ'ילה, ב-11 בינואר 2010.
ההצטרפות לארגון ה-OECD היא אות כבוד לצ'ילה שערכה שינויים רבים במהלך שני העשורים האחרונים, בעיקר מאז סילוקו של הרודן אוגוסטו פינושה מכהונתו כנשיא המדינה ב-1990. אוכלוסיית צ'ילה מונה כ-17 מיליון נפש, ושיעור התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש מגיע לכ-14,000 דולר לשנה - וזאת בהתאם לאומדנים אחדים שנעשו בידי "קרן המטבע הבינלאומית" לשנת 2009. לשם השוואה: אוכלוסיית ישראל מונה 7.5 מיליון נפש ושיעור התל"ג לנפש מתקרב לכ-30,000 דולר לשנה (על-פי חישובים שונים המבוססים של "שווי כוח קנייה").
הפוליטיקה מאחורי המספרים
עם כל הסימפטיה שלנו לצ'ילה, קבלתה ל-OECD בידי 30 החברות בארגון, מעלה שאלות פוליטיות נוקבות בעיקר לאור מאמציה הכנים והגדולים של ישראל, שנעשו לאורך כל העשור האחרון, על-מנת להצטרף לארגון היוקרתי הזה. ההתנהגות של ה-OECD כלפי ישראל, מזכירה לנו את הצביעות התעמולתית של מחמוד עבאס (אבו-מאזן) ושל בכירים נוספים ברשות הפלסטינית ובמדינות-ערב כלפי ישראל. כך למשל, בחדרי חדרים, מנהיגים ערביים עודדו את ישראל להכות בכול העוצמה בארגון החמאס בעזה, אך מאידך, הם מאשימים את ישראל בפשעי-מלחמה במסגרת הדיונים באו"ם על דו"ח גולדסטון האנטישמי.
באופן דומה, מרבית מדינות אירופה משבחות את ישראל, מאחורי הקלעים, על הצלחותיה הרבות ועל תרומתה לעולם במגוון עצום של תחומים - החל מטכנולוגיה וכלה בפיתוחים חקלאיים. דוגמאות אחדות תבהרנה את העניין: ישראל הפכה לאחד מממרכזי ההייטק החשובים בעולם, שכן מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק (כ-63 חברות) עולה על כל מדינות אירופה יחדיו. כ-4,000 חברות הזנק (סטארט-אפ) פועלות בישראל. ההשקעה הישראלית במחקר ופיתוח נחשבת לגבוהה בעולם - כ-4.5 אחוזים ביחס לתוצר. שיעור האקדמאים בישראל נחשב לגבוה בעולם - מתקרב במהירות לכדי 50 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית, בדומה לקנדה. ישראל הקטנה מייצרת כ-1.2 אחוזים מסך-כל התוצרת המדעית בעולם. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בשיעור הפרסומים המדעיים לנפש. ישראל נמצאת בצמרת העולמית במספר הזוכים בפרס נובל ביחס למספר התושבים - 1.3 למיליון תושבים. אם נסלק מעט את רעשי הבכייניות התקשורתית הקיימת בישראל בנוגע ל"בריחת המוחות", עלינו לשאול את עצמנו האם מדינת-ישראל מייצרת מדענים מעבר לצרכיה ומעבר ליכולותיה להעניק להם מסגרת אקדמית מכובדת? עד לפני שנים אחדות, מדינת-ישראל ייצרה מדענים פי שישה (6) מצרכיה האמיתיים - אם כי, בשנים האחרונות המצב התאזן מעט.
כאשר בוחנים פרמטרים נוספים, נוכל להיווכח שמצבה של ישראל טוב הרבה יותר ממרבית המדינות החברות בארגון. כך למשל: בנתוני פשיעה, במערכת המשפטית, במספר תאונות הדרכים, בנתונים תרבותיים, במספר הכותרים החדשים לנפש, בתחולת-החיים, ברפואה, בחוב הלאומי וביציבותה של המערכת הבנקאית בישראל.
על-מנת להבין את האיוולת הפוליטית המופעלת בארגון נגד ישראל, שימו לב למדינות החברות ב-OECD: טורקיה, ספרד, פולין, סלובקיה, איסלנד, יוון, הונגריה, לוקסמבורג, צ'כיה, דרום-קוריאה, מקסיקו, בלגיה, דנמרק, אירלנד, פורטוגל, פינלנד, אוסטריה, אוסטרליה, ארה"ב, הולנד, גרמניה, בריטניה, יפן, ניו זילנד, נורבגיה, צרפת, קנדה, שבדיה, איטליה ושווייץ. על-פי האמנה המוצהרת של הארגון, כל החברות "מחויבות לערכים של דמוקרטיה, שקיפות ודבקות בערכי כלכלת-שוק ופיתוח כלכלי". אם באמת הדבר היה נכון, חלק מהמדינות שהצטרפו לארגון לא היו ראויות להיכלל בו, אולם שיקולים פוליטיים מעוותים וזרים מנחים את ראשי הארגון כאשר הם דנים במעמדה של ישראל - ולא רק בתחום הזה. ולמרות הכל, ברכות חמות לצ'ילה על הישגיה הרבים שהעניקו לה מעמד מיוחד בקרב הקהילה הבינלאומית.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הפוליטיקה הבינלאומית הצבועה מאחורי המספרים המדהימים", מגזין המזרח התיכון, 19 בדצמבר 2009.
No comments:
Post a Comment