Wednesday, December 19, 2007

לבנון האומללה והלקח הישראלי

אי-אפשר להתעלם יותר ממבטיהם הנוגה והמיואש של תושבי לבנון הנוצרים לאור התסבוכת הפוליטית הנמשכת כבר חודשים ארוכים. ראוי לזכור, כי רק לרגע קט, לאחר סילוקו של הצבא הסורי מלבנון בעקבות חיסולו של נשיא לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, חזרה התקווה לליבותיהם של רבים מהלבנונים כי פני הדברים צפויים להיות הרבה יותר טובים ממה שהיה עד כה.

"כיכר המהפכה" קראו לזה - אז בזמנו. עוד מעט ימלאו 3 שנים לחיסולו של אל-חרירי, שהתבצע בהוראתה המפורשת של משפחת אסד ב-14 בפברואר 2005. מייד לאחר הרצח, ולמשך שבועות ארוכים, התכנסו במרכז ביירות מאות אלפי לבנונים כשהם מניפים את דגלי לבנון וקוראים ללא כל פחד ליציאתו של הצבא הסורי מכל מתחומי המדינה. "דור אל-חרירי" כינו אותם, באותם ימים, לפני שלוש שנים. מפגינים לבנונים צעקו, בהתרגשות רבה, באוזניהם של עיתונאים זרים: "גם אנחנו חייבים לצעוד קדימה. משהו גדול ומיוחד קורה פה, וביירות היא רק ההתחלה" (ידיעות אחרונות, 4 במרס 2005). כל מי שצפה בטלוויזיה הלבנונית באותם ימים, לא יכל שלא להתרגש מאותם מראות אנושיים של מפגינים המתאספים במרכז ביירות במשך ימים ארוכים.

התקווה היתה מהולה בחשש כבד מה ילד יום. "הטרגדיה האמיתית", כך טענה מפגינה בצער רב, "היא שאין אף-אחד שייקח את מקומו של אל-חרירי. אין לנו עוד מנהיגים כאלה. אבל מותו חיבר בינינו, קירב אותנו אחד לשני". חיסולו של אל-חרירי, כך היה נדמה, איחד את הלבנונים בני העדות והזרמים השונים. היטיב לבטא זאת תושב לבנון שהשתתף בהפגנות במילים האלה: "היו זמנים שמוסלמים ונוצרים ישבו משני צידי החזית וירו אלה על אלה. כיום אנחנו יושבים ביחד ומדברים. מדהים לגלות עד כמה אנחנו קרובים, עד כמה המחשבות והרעיונות שלנו דומים. הסורים עשו כל שביכולתם כדי למנוע מאיתנו לגלות אלה את אלה. הם אלה שעמדו מאחורי מלחמת האזרחים לפני 30 שנה, הם מממנים ומחמשים חוליות-טרור וימשיכו לעשות כך כדי להראות שלבנון חלשה מידי לבדה וזקוקה ל'הגנה' הסורית. אבל הימים ההם כבר נגמרו". האומנם?

בעקבות הלחץ הציבורי, ממשלת כראמה התפטרה ובשאר אל-אסד הודיע על הוצאת הצבא הסורי מתחומי לבנון. אך חיזבאללה, איראן וסוריה והמשיכו לבחוש ביד קשה ודורסנית בפוליטיקה הפנימית של לבנון באמצעות מניפולציות פוליטיות ובעזרת הכלי-התרבותי הערבי הידוע היטב לכל אחד במזרח-התיכון - דהיינו, באמצעות הרצח הפוליטי.

מלחמת לבנון השניה שפרצה בעקבות הפרובוקציה שיזם נסראללה וסדרה של רציחות נגד אישים המזוהים עם הזרם האנטי-סורי, הוציאו את הרוח ממפרשיהם של אלה המבקשים מעט שקט ושלווה. האווירה השוררת כיום בלבנון שונה לחלוטין מהאווירה ששררה בלבנון בתקופת "המפכה הלבנה" בתחילת 2005. הייאוש המדכא הפך לאופציה היחידה שעוד נותרה בעיקר בקרב בני העדה הנוצרית - האלה העושים הכל כדי לעזוב מאחוריהם את בתיהם, אך בעיקר הם מותירים מאחור את תקוותיהם וחלומותיהם על לבנון האחרת. "שוויץ של המזרח-התיכון", ייזכרו בלעג מר, אלה שעוד מסוגלים לזכור משהו מלבנון ההיסטורית, הישנה. בימים אלה נדחתה בפעם התשיעית ההצבעה על בחירתו של נשיא (מרוני) חדש למדינה הלבנונית השברירית. כל עיכוב שכזה, ממריץ עוד יותר את הנוצרים לנטוש מאחור את לבנון.

לבנון הנוצרית נהפכת למוסלמית. ולא סתם מוסלמית אלא היא תיהפך למדינה שיעית. הנוצרים איבדו את תקוותם שהתעוררה לרקע קט ב-2005, והם עוזבים את לבנון בהמוניהם. אם יערך מפקד-אוכלוסין בלבנון, סביר להניח שהנוצרים שנותרו בלבנון יתנגדו לכך, שכן, ניתן לשער שהם מונים כיום כ-30% בלבד מכלל האוכלוסייה הלבנונית. כיום, העולם-הערבי נקי מיהודים, והוא יהיה נקי גם מנוצרים. זאת המסקנה האמיתית והיחידה המתבקשת מהרעיון הגדול של מדינה השואפת להיות רב-תרבותית, או דו-לאומית, בשם הליברליזם, המודרניות והפשרנות. למי שאין מעצורים, למי שהמוסר האנושי הוא עניין שולי, ולמי שאין בו פחד לנקוט באמצעים אלימים גם כדי להשיג יעדים שוליים, הוא זה שמנצח בסופו של דבר. כשהאסלאם במיעוט, הוא מדבר על רב-תרבותיות. כשהאסלאם הופך לרוב, הוא מדבר של שליטה באמצעות כפייה.

אף מדינה בעולם לא תבוא לעזרתם של הנוצרים בלבנון. האסלאם, למרות חולשתו, הצליח ליצור מאזן-אימה עם העולם המערבי הליברלי והדמוקרטי. כולם רוצים להרגיע את המפלצת על חשבון החלשים בשם השקט המדומה. פעמים אחדות בעבר נאמר כי לבנון היא מיקרוקוסמוס של העולם-הערבי. לבנון מייצגת את המתח הדתי, הלאומי והתרבותי בין המוסלמים לבין עצמם, ובינם לבין שאר הכופרים. מלבנון זה יגלוש לעבר אזורים נוספים - קרובים ורחוקים כאחד. ניתן להבחין בסימנים הראשונים לכך בישראל ובמדינות אירופאיות אחדות. צד אחד מוגבל בשם החוק והמשפט, וצד שני משוחרר מכל רסן. לבנון משמשת לנו דוגמא גם כאן בישראל, והיא אף תשמש דוגמא גם לשאר העולם הרדום. אבל, בעצם, לאף אחד לא באמת אכפת.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "לבנון האומללה והלקח הישראלי", 19 בדצמבר 2007, The Mideast Forum.

6 comments:

Anonymous said...

Ѕometimes a little resolution can get in to the batterу
іn the connection point. I usuаlly give it a quick get rid of with a pieсe of tiѕsue then one narrow but blunt for instance а straw alѕo it does the technіquе for me.
I'd personally imagine a dry cotton pot would work equally well, but that is usually the cause of any charged electric battery not working.

Here is my homepage; green smoke reviews

Anonymous said...

Very niсe blog pоst. І absolutely appreciate this ѕite.
Τhanks!

Alsο visit my blog: our website

Anonymous said...

Because the aԁmin of this websіte is worκіng, no hеsitation νery quickly it ωill be well-known, due
to its feаture contents.

Also visіt my homеρage :: www.lindenchamber.net

Anonymous said...

Thаnks, I've recently been searching for details for electronic cigarette discount for ages and yours is the better I've located ѕo far.


Loοk аt my webpage; Goodtimesmag.Gr

Anonymous said...

Gгеat beat ! ӏ would lіke to аρprentice whіle
you amend your wеb sіte, how can i subscribe foг a blog webѕitе?
The аccount helpеd me a acсeptable dеаl.
I had been a little bіt аcquainted of thiѕ
yоur bгoаdcast proѵideԁ bгight
clеar idea

Feel free to visіt my blog mouse click the next web page

Anonymous said...

I likе the helpful іnfo уou ρrovide іn your articles.
I wіll booκmarκ youг weblog and сheck agaіn here regularly.
I'm quite sure I will learn many new stuff right here! Best of luck for the next!

Here is my site - http://wikipedia.fsw.leidenuniv.nl:8080