תימן - בין אל-קאעידה לטרור שיעי

הרחק מעיני העולם והרחק מהסיקור התקשורתי, תימן מנהלת מלחמת דמים נגד ארגונים שיעים המקבלים עידוד ותמיכה מאיראן, ואף יש כאלה המשתפים פעולה עם ארגון אל-קאעידה במטרה להפיל את המשטר המנוגד להלכה המוסלמית. סקירה קלה על המתרחש בעולם-הערבי, מראה בעליל כי מדינות ערביות רבות שרויות במלחמות-אזרחים אכזריות ועקובות מדם. באלג'יריה, במצרים, בירדן, בסוריה, בלבנון, בעיראק, ברשות-הפלסטינית ובסודאן, מתנהלים עימותים מקומיים אלימים, בעוצמה כזו או אחרת, המפילים קורבנות רבים מידי יום. לרשימה הארוכה הזו הצטרפה לאחרונה תימן שיש בה מיעוט שיעי גדול המגיע כמעט ל-50 אחוזים מהאוכלוסייה במדינה. מקורות אחדים מציינים כי הסונים עדיין מהווים את הרוב במדינה והם עברו את סף ה-50 אחוזים, אך ספק רב אם ניתן לערוך סקר אמיתי לאור מצבה הנוכחי של המדינה התימנית המתמודדת עם בעיות רבות מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית.

תעודת זהות:
תימן אוחדה בשנת 1990, לאחר 20 שנות מאבק בין הצפון לדרום הקומוניסטי.
תימן המאוחדת מוגדרת בעיני עצמה כרפובליקה דמוקרטית בעלת משטר נשיאותי סמכותי, ויחד עם זאת, הקוד השבטי משחק תפקיד חשוב בפוליטיקה המקומית.

תימן נרתמה למאמץ האמריקאי נגד הטרור העולמי, וביטוי לכך ניתן פעמים רבות במפגשים ידידותיים בין נשיאי תימן וארה"ב.
בראש המדינה עומד הנשיא עלי עבדאללה סאלח, בן העדה השיעית, המכהן בתפקידו מאז שנת 1990. סאלח חותר בהתמדה להוריש את השלטון הנשיאותי לבנו - עניין הגורם לתרעומת פוליטית רבה ולמתח שבטי ברחבי-המדינה.
אוכלוסיית המדינה: כ-22 מיליון נפש.
התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש בתימן עומד על כ-1,000 דולר לשנה. לשם השוואה, בישראל התל"ג עומד על כ-26,000 דולר לנפש בערכים לשנת 2007. בערב הסעודית התל"ג לנפש עומד על כ-14,000 דולר.

הסכם מפוקפק עם ארגון אל-קאעידה
ב-2 ביולי 2007 התפוצצה מכונית-תופת בידי מחבל מתאבד במחוז מַארֵבּ בצפון-מזרח תימן. בפיגוע זה נהרגו 7 תיירים מספרד ושני תושבים מקומיים. על-פי הודעה שנמסרה ממקור ממשלתי בכיר, נאמר כי ארגון אל-קאעידה אחראי לפיגוע, וזאת משום שבידי השלטונות המקומיים היו התרעות על פיגוע אפשרי שתוכנן בידי הארגון.

בלי-משים, אירוע זה חשף את ההתנהלות המוזרה והתמוהה של המדינה התימנית מול פעילי אל-קאעידה לאחר הפיגוע שהתרחש במפרץ עדן נגד המשחתת האמריקאית "קול" באוקטובר 2000, שבמהלכו נהרגו 17 חיילים אמריקאים. למרות ההבנות עם ארה"ב בנוגע למאבק בטרור העולמי, השלטונות הגיעו למסקנה שיש להגיע להבנות עם פעילי הארגון במטרה למנוע מקרים דומים העלולים לחשוף את המדינה השברירית למעורבות-יתר מצד המערב שתביא, בסופו של דבר, לתרעומת אסלאמית אלימה בתוך המדינה עצמה.

לדעת השלטונות התימנים, בידם היתה תוכנית מוצלחת מאוד: דהיינו, מותר להזדהות עם ארגון אל-קאעידה ועם אוסאמה בן לאדן (ואולי אף להעניק לארגון עזרה חומרית), אך אסור לבצע פעילות נגד המדינה או להשתמש בתימן כפלטפורמה נגד מדינות אחרות. לצורך יישום התוכנית הזו, שהחלה בחשאי בידיעת גורמים אמריקאים, הוקמה ועדה שתפקידה לאתר פעילי אל-קאעידה כדי להגיע עמם להבנות ברורות של "מותר" ו"אסור". על-מנת לדרבן את הפעילים להגיע להבנות קשוחות עם השלטונות, תימן הבטיחה להם תעסוקה, כסף ואפילו הסדרי-נישואים עם נשים מקומיות. לא דובר רק על הבנות עם פעילים זוטרים, שכן, השלטונות הצליחו להגיע להבנות גם עם שומרי ראשו של בן לאדן שנתפסו על אדמת תימן.

בעיני השלטונות התימניים, עד לאירוע האחרון ב-2 ביולי, התוכנית הזו צלחה בדרך-כלל, למעט מקרים בודדים. בעיני אחרים, בעיקר במערב, השלטונות השיגו בסך-הכל הפסקת-אש זמנית עם פעילי הארגון הרואים בתימן את "מולדתו האחת והיחידה של בן לאדן". מעבר לכך, צריך לשים-לב לכמה פרטים נוספים שהשלטונות מודעים להם, אך הם מעדיפים להתעלם מהם בשלב זה: בפברואר 2006 הצליחו להימלט מהכלא התימני 23 פעילי טרור - חלקם נחשבו למסוכנים ביותר. כך למשל, בין הנמלטים הבולטים היה נאצר אל-וואחשי, שהכריז על עצמו כמנהיג אל-קאעידה בתימן. מעבר לכך שהאירוע תרם תרומה גדולה ליוקרתו של ארגון אל-קאעידה, האירוע חשף גם את יכולתו של הארגון לחדור למוקדי כוח אסטרטגיים, שכן ללא עזרה פנימית פעילה, ספק רב אם היה עולה בידי פעילי-הטרור לבצע את זממם. יתרה מזאת, תימן מהווה קרקע פורייה לגיוסם של פעילים חדשים לאל-קאעידה, שכן, סכום של 1,300 דולר מהווה פיתוי גדול למגויסים חדשים - החיים באחת המדינות העניות בעולם.

טרור שיעי בחסות איראנית
מחוז סעדה, השוכן כ-250 ק"מ צפונית לבירה צנעא בקרבת הגבול עם סעודיה ויש בו אוכלוסייה שיעית גדולה, מהווה מוקד של טרור ואלימות, קשה ואכזרית. ב-2004 נוסד ארגון אסלאמי בשם "הנוער המאמין", בידי אימאם השיעי חוסיין ברדאווין. זמן קצר לאחר מכן, נהרג ברדאווין בידי כוחות-הביטחון באחד מהקרבות שפרצו באזור. את מקומו תפס עבד אל-מאלכּ אל-חוט'י - שיעי נוקשה שאינו בוחל באמצעים במטרה להפיל את המשטר החילוני ולהקים במקומו מדינת-הלכה אסלאמית. פעילי הארגון נקראים "אל-חוט'יין", על-שמו של מנהיגם הנוכחי.

אירועי הטרור האלימים שהתרחשו באזור מידי פעם, הגיעו לשיאם לקראת סוף שנת 2006 ובתחילת 2007. באותה עת, הכריזו פעילי הארגון על המחוז כ"אזור משוחרר" הפועל על-פי העקרונות הנוקשים של ההלכה המוסלמית. מייד לאחר מכן, בינואר 2007, פעילים שיעים שיגרו איומי רצח לעבר הקהילה היהודית הקטנה, ששרדה באזור, בטענה שהם עוסקים במכירת יין. בשל החשש הכבד, נאלצו אחרוני היהודים לעזוב את בתיהם ולחסות בצל כוחות-הביטחון שהעניקו להם תמיכה ועידוד. עד סוף שנות ה-40 חיו בתימן כ-70,000 יהודים, אך כיום נותרו לכל היותר בין 300 ל-400 יהודים בלבד.

על-פי הערכות שונות, מאז תחילת העימותים האלימים נהרגו למעלה מ-3,000 איש, מתוכם נהרגו כ-1,000 אנשי כוחות-הביטחון. מקורות ממשלתיים מסרו כי למעלה מ-35,000 איש נאלצו לנוס מהאזור בשל הקרבות בין אנשי הארגון לבין אנשי כוחות-הביטחון. במאי 2007, הקרבות הגיעו לשיאן, עד כי היה חשש שהם יגלשו לאזורים נוספים במדינה. בצעד של ייאוש, תימן החזירה את שגריריה מלוב ואיראן לצורך "התייעצויות", בשל הטענה הרשמית כי הן העניקו תמיכה פעילה לאנשי הארגון השיעי. הממשלה התימנית פרסמה הצהרה המוקיעה את התערבותם של גורמים זרים, וכי "יש להתעמת עם התערבות שכזו כדי לשמר את האינטרס הלאומי העליון, ולשמור על הביטחון והיציבות במדינה".

ההתנהגות של השלטונות התימניים במקרה הזה נוגעת בצביעות רבה, שכן, ככל הידוע, גורמים רשמיים בלוב ובתימן עוסקים במכירת נשק לכנופיות משפחתיות בסיני, ואלה מחדירות את הנשק הרב לתוככי רצועת-עזה - לטובת שלל הארגונים הקיימים בעזה גם לאחר שתנועת החמאס השתלטה עליה לחלוטין.

במהלך החודשים האחרונים, ממשלת תימן ניסתה להגיע להסדר עם המורדים השיעים במחוז סעדה. בעזרת תיווכה של ממשלת קטר, שני הצדדים הגיעו להסכם על הפסקת-אש שנחתם ביוני 2007. ממשלת קטר התחייבה לשקם את מחוז סעדה ולהעניק מקלט של רצון-טוב על אדמתה למנהיגי הארגון שהתחייבו לנהל חיים נורמטיביים. לצורך יישום ההסכם, הוקמה ועדה שתפקידה היה לפקח על מה שסוכם בין שני הצדדים. וכרגיל במקרים כאלה, ניתנו הצהרות חגיגיות כמתחייב מהמעמד. אולם, ב-6 ביולי 2007 הממשלה התימנית פרסמה אולטימטום לחברי הארגון כי עליהם לעמוד בהסכם עד ה-8 ביולי 2007, כפי שהם התחייבו לכך. לטענת השלטונות, מאז שנתחם ההסכם בחודש יוני 2007, חברי הארגון השיעי הפרו את ההסכם יותר מ-200 פעמים. השלטונות התימניים מסרו כי בעקבות ההפרות האלה נהרגו אנשי צבא רבים ונחטפו בני-ערובה מתושבי המחוז. בשל מעורבותה הפעילה של איראן באזור, סביר להניח כי חברי הארגון לא ימהרו להניח את נשקם ולא ימהרו להיכנע לאולטימטום של הממשלה התימנית, שכן בדרך-כלל הקנאות הדתית עולה לאין-ערוך על כל הסדר פוליטי עם משטרים חילוניים, שהם בלתי-לגיטימיים מבחינה הלכתית. סביר להניח שגם המדיניות המזוגזגת של ממשלת תימן כלפי הארגונים הרדיקליים תורמת להחרפת האירועים האלימים הגובים קורבנות נוספים. יתרה מזאת, לתימן יש חשיבות אסטרטגית גדולה, שכן היא שולטת על מיצרי באב אל-מנדב המקשרים בין ים סוף לאוקיינוס ההודי. חשיבות זו, לא נעלמה מעיניה של איראן ומעיניהם של גורמים רדיקליים נוספים במרחב המזרח-תיכוני.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "תימן - בין אל-קאעידה לטרור שיעי", 7 ביולי 2007, The Mideast Forum.