הדריאנוס בירושלים, פרעה בכנען ומוצרט במרכז אלמא

אנחנו פותחים ביוזמה חדשה לשנת 2016 במגזין המזרח-התיכון שבה פעם בחודש - או קצת יותר - אנחנו נגיש לכם רשימה של אירועים תרבותיים מומלצים שיהוו משב-רוח רענן, קצת הרחק מהנושאים המסוקרים בדרך כלל באתרי החדשות הרגילים ובאתר הזה. לאחדים מהאירועים המסוקרים יש זיקה הדוקה להיסטוריה המפוארת של ארץ-ישראל המהווים חלק משלים לסוגיות אחדות עליהן שמנו דגש כלשהו מאז קיומו של המגזין. לצד כל זה, אנחנו גם מעוניינים להציג את העושר התרבותי - הרב-גווני - הקיים בישראל ואת הסקרנות האינטלקטואלית של רבים וטובים בישראל המעשירים את חיינו מידי יום ביומו.

הדריאנוס בירושלים:

3 פסלי הברונזה היחידים ששרדו של הקיסר הרומי הדריאנוס יוצגו יחדיו בירושלים בתערוכה "הדריאנוס: שובו של הקיסר". כמעט אלפיים שנה אחרי שהחריב את יהודה עד ליסוד ושינה את שמה ל"פלשתינה". הדריאנוס היה הקיסר שזכה למספר הגדול ביותר של פסלים בדמותו, אך רק 3 דיוקנאות ברונזה שלו שרדו עד ימינו והם מוצגים דרך קבע בפריז, בלונדון ובירושלים. לרגל חגיגות ה-50 למוזיאון ישראל, החליטו מוזיאון הלובר בפריז והמוזיאון הבריטי בלונדון לשלוח לירושלים את פסלי הברונזה המוצגים אצלם של אחד הקיסרים הנערצים ביותר בעולם והאכזריים ביותר בזיכרון היהודי. החל מ-22 בדצמבר 2015 יפגשו שלושת הפסלים בתערוכה מיוחדת שתציג את פניו הרבות של הקיסר ששינה את העולם. התערוכה תתקיים עד ה-30 ביוני 2016 במוזיאון ישראל, ירושלים.

כיאה לקיסר ששלט על אימפריה רחבת-ידיים מאנגליה ועד נהר הפרת, פניו של הדריאנוס היו המוכרים ביותר מכל קיסרי רומא. מספר הפסלים משיש ומברונזה שנעשו בדמותו היה חסרת תקדים, אך עם השנים הותכו מרבית פסלי הברונזה לשם שימוש חוזר במתכת. רק 3 פסלי ברונזה שרדו בכל העולם והם מוצגים במוזיאון הלובר בפאריז, במוזיאון הבריטי בלונדון ובמוזיאון ישראל בירושלים. כעת, לראשונה יוצגו שלושת הפסלים בגלריה אחת בירושלים - בעיר שהדריאנוס שינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" ורצה להקים בה מקדש פגאני על הר-הבית.

ההיסטוריה המודרנית מעריצה את הדריאנוס - אחד הדברים הראשונים שעשה בכהונתו היה לסגת ממסופוטמיה (עיראק של היום), ולהתרכז בחיזוקה של האימפריה. בבריטניה הדריאנוס נחשב לגיבור, שהקים את חומת הדריאנוס המפורסמת בצפון אנגליה שהפרידה בין האימפריה הרומית לברברים. ראשו של הפסל מבריטניה נמצא בקרקעית נהר התמזה בלונדון ב-1835. הוא היה חלק מפסל גדול שניצב במקור על גבי גשר או ברחבה סמוכה. סביר להניח שהוצב לקראת ביקורו של הדריאנוס שם בשנת 122 לספירה. מקורו של ראש הדריאנוס מהלובר אינו ידוע. ב-1985 נרכש הפסל ע"י המוזיאון ולא ברור האם הגיע ממצרים או מאסיה הקטנה.

בתל שלם ליד בית-שאן התגלה פסל ברונזה גדול מימדים קבור באדמה של מה שהיה מחנה הלגיון הרומי השישי. פסל זה מוצג כדרך קבע במוזיאון-ישראל ונחשב לפסל הברונזה השלם ביותר של הדריאנוס הקיים היום בעולם. הפסל מתל שלם מתאר אותו כמפקד הצבא. בניגוד למקובל בעולם, בזיכרון היהודי הדריאנוס נחקק כאחד השליטים האכזריים ביותר, שהוציא להורג כחצי מיליון מתושבי יהודה והחריב בה כאלף ישובים במהלך דיכוי מרד בר כוכבא. בתום דיכוי המרד, שינה הדריאנוס את שמה של הפרובינציה מ"יהודה" ל"סוריה-פלשתינה". אגרות מקוריות שנכתבו על ידי מנהיג המרד, שמעון בר-כוכבא, ומעידות על אופיו הקשוח והכריזמטי של אויבו של הדריאנוס, יוצגו גם הן בתערוכה. בנוסף, יוצגו מפתחות שהמורדים לקחו איתם למערות המפלט במדבר יהודה בתקווה שישובו לבתיהם לאחר סיום המרד, שבדיעבד התבררה כתקוות שווא.

באמצעות אנימציה מוסברת בתערוכה הדרך בה נוצרו בימי הרומאים פסלי ברונזה בטכניקת "השעווה האבודה". אף שכל פסל נוצר במקום אחר באימפריה, הדמיון ביניהם מדהים ומגיע גם לפרטים הקטנים ביותר. כך, למשל, בכל הפסלים ניתן להבחין בפגם קטן באוזנו של הקיסר. פגם זה נחשב לאחד הסימנים של מפרצת העורקים, שיש הטוענים שלבסוף הכריעה את הקיסר הגדול.

התערוכה תתייחס גם למה שהפסלים אינם מספרים: מסעותיו של הדריאנוס ברחבי האימפריה, את היותו קיסר קשוח לצד עיסוקו בתרבות יוונית, ארכיטקטורה ובכתיבת שירה, ואת היותו אחד המנהיגים ששינו את פני העולם שחי עם מאהב צעיר באופן גלוי.

לצד האיחוד המשולש, בתערוכה יוצגו לראשונה שני חלקיה של כתובת אבן גדולת מימדים (2 טון) המנציחה את ביקורו של הדריאנוס ביהודה בשנת 130 לספירה, שנתיים בלבד לפני פרוץ מרד בר כוכבא. חלק אחד של הכתובת התגלה לפני 112 שנים, ומוצג דרך קבע במוזיאון הארכיאולוגי של המסדר הפרנסיסקני בעיר העתיקה בירושלים. בצעד יוצא-דופן, הסכימו אנשי המסדר להשאילו למוזיאון לתצוגה מיוחדת. לפני כשנה בלבד נחשף בחפירות שבוצעו על ידי רשות העתיקות חלקה השני של הכתובת שטרם הוצג לציבור. לאחר עבודות שיחזור של מספר חודשים במעבדות מוזיאון ישראל, יוכלו המבקרים לחזות לראשונה בכתובת השלמה שהתנוססה בראשו של שער ניצחון או על בסיס של פסל הקיסר. הכתובת הוקמה ע"י הלגיון הרומי העשירי לכבודו של הדריאנוס והיא נושאת את כל תאריו.

פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר

בכורה עולמית לתערוכה המציגה את תקופת שלטונה של האימפריה המצרית על ארץ-ישראל הקדומה. התערוכה, שתשתרע על פני 900 מ"ר תכלול כ-700 מוצגים ושחזורי ענק, תספר לראשונה באמצעים ארכיאולוגיים את הסיפור שלא סופר: לפני 3,500 שנה יוצאת האימפריה המצרית לכבוש את כנען - בית שאן, יפו ועזה הופכות למעוזים מצריים חשובים, מהם שולטים המצרים על כנען כולה; הם משפיעים על התרבות, על חיי היום-יום, על הארכיטקטורה וגם על הדת; גם האימפריה המצרית מושפעת מן המגע בין התרבויות ואלים כנעניים "מאומצים" על ידי המצרים; המפגש בין שתי התרבויות הביא לאחת ההמצאות החשובות ביותר שידע המין האנושי - הכתב האלפביתי.

בשנת 1,500 לפני הספירה יצא המלך המצרי פרעה תחותמס השלישי - "נפוליאון של מצרים הקדומה" - למסעות כיבוש נרחבים, שהביאו לביסוסה של האימפריה המצרית על שטח אדיר ממדים. הוא מביס את הכנענים בקרב במגידו ומחזק את אחיזתה של מצרים על כנען כולה. השפעת המצרים על התרבות בכנען ניכרת בכול. הכנענים בני המעמד הגבוה מתהדרים בחפצים ממצרים או כאלה העשויים בסגנון מצרי. תכשיטים, כלי-אבן וחרס בסגנון מצרי הופכים נפוצים, ובערים בכנען מופיעות כתובות במצרית. מתנות דיפלומטיות כגון פסלים מצריים נשלחים לשליטים כנענים, ותבואה ומיסים נשלחים מכנען למצרים. השפעת האימפריה המצרית על כנען אדירה, אולם גם מצרים מושפעת מן התרבות הכנענית. כך, למשל, כלי נשק בסגנון כנעני משמשים במצרים, עיצוב הקנקנים המצריים מושפע מכלים דומים בכנען, ואפילו אלים כנעניים מרכזיים מאומצים על-ידי המצרים.

המפגש בין התרבות המצרית לתרבות הכנענית הוביל, בין היתר, לאחת ההמצאות החשובות ביותר בעולם - האלפבית. כורי טורקיז כנענים שהועסקו על ידי המצרים במכרות בחצי-האי סיני נחשפו לכתובות המפארות מקדש שהיה במקום. הם התרשמו עמוקות מהכתובות עד שגם הם רצו לכתוב הקדשות לאלים שלהם. כיוון שהיו כנענים, ולא ידעו לקרוא את כתב-התמונות המצרי המסובך, לפיכך, הם לקחו מתוכו 30 סימנים בלבד והביעו באמצעות כל סימן את העיצור הראשון בתמונה, אותה הוא מייצג. כך למשל, ציור של דג מבטא את האות ד' וציור של נחש מבטא את האות נ'. פשטותה של המצאה זו והקלות שבה ניתן ללמד אותה, הביאה למהפכה שאת פירותיה אנו קוצרים עד עצם היום הזה. המצאת הכתב האלפביתי תוצג בתערוכה גם באמצעות עזרים טכנולוגיים שפותחו במיוחד עבורה, והמבקרים אף יוכלו לכתוב את שמם בכתב האלפביתי הקדום בעולם.

מצבות-ניצחון, כתובות-קיר ושרידים ארכיאולוגיים יגרמו למבקרים בתערוכה לחוש את הנוכחות המצרית בכנען. התוצרים הדרמטיים של המפגש בין התרבויות מוצגים באמצעות שחזורים מונומנטאליים של חלקי מבנים ובאמצעות פסלי מלכים ומגוון פריטים מחיי היומיום ובהם תכשיטים, כלי תמרוקים, מראות, כלי-אבן וחרס ועוד. ארון קבורה בסגנון מצרי שנמצא בעמק יזרעאל לפני כשנתיים יוצג בפעם הראשונה לציבור. הממצאים הרבים מעידים על הנוכחות הממושכת וההשפעה המצרית העמוקה והנרחבת בכנען.

אמצעים דיגיטליים שנוצרו במיוחד לתערוכה יחזירו את המבקרים אחורה בזמן לתקופה מרתקת זו. בין היתר יוצג בתערוכה סרט, שהופק במיוחד עבורה, שבמרכזו עומדת "יציאת מצרים" על היבטיה השונים. המקרא מספר בהרחבה את סיפור יציאת מצרים, אך הממצאים מעידים כי בתקופה הרלוונטית כנען הייתה תחת שלטון מצרי. למרות המאמצים הנרחבים שהושקעו במחקר עד כה, טרם נמצא ממצא כלשהו התומך בסיפור יציאת בני-ישראל ממצרים כפי שהמקרא מספר אותו. למרות זאת, הסיפור המקראי על יציאת בני-ישראל ממצרים הפך לסיפור מכונן ולאבן יסוד של התרבות המערבית כולה. פתיחת התערוכה המיוחדת הזו תהייה ב-4 במרס 2016 במוזיאון ישראל, ירושלים.

מוצרט במרכז אלמא

פסטיבל "ימי מוצרט", שנוסד בגרמניה בשנת 1997 ומתקיים מידי שנה בקרבת יום הולדתו של מוצרט, יתקיים השנה בפעם הראשונה בישראל, במרכז אלמא בזכרון-יעקב, ב-23-21 בינואר 2015. במהלך שלושת ימי הפסטיבל, תוצג תוכנית עשירה ומגוונת בת 28 קונצרטים המשולבת בסדרת הרצאות וסדנאות לקהל-הרחב. במסגרת הפסטיבל תנגן תזמורת מוצרט הישראלית שנוסדה במיוחד עבור הפסטיבל הבינלאומי המתקיים בישראל. את התזמורת יוביל מת'יו טרסקוט, הכנר הראשי של התזמורת הנודעת Orchestra of the Age of Enlightenment. חברי התזמורת, ברובם ישראלים המתגוררים בארץ ובאירופה, ינגנו בכלי התקופה ובסגנון קאמרי, ללא מנצח. ביצירות המקהלתיות תצטרף לתזמורת המקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

אירוע הפתיחה של הפסטיבל: "ההכתרה" - היצירה המרכזית בקונצרט הפתיחה היא מיסת "ההכתרה" של מוצרט - מיצירותיו הידועות ביותר של המלחין. זו יצירה חגיגית ורבת-משתתפים הכוללת מקהלה, תזמורת וסולנים. אחת היצירות המרכזיות בפסטיבל הינה האופרה הנודעת והאהובה של מוצרט, "חליל הקסם", בהרכב מצומצם, עם הנחיה בעברית. אירוע הסיום של הפסטיבל: "דוד חוזר בתשובה" - במרכזו תבוצע הקנטטה "דוד חוזר בתשובה" הנחשבת ליצירה נדירה על בימות הקונצרטים, ומבוססת ברובה על המיסה בדו-מינור הפופולארית של המלחין.

פסטיבל "ימי מוצרט באלמא" הינו פרי שיתוף-פעולה בין הקרן הבינלאומית לתרבות הפועלת במינכן שנוסדה בשנת 1995 על ידי היזם אריך פישר, לבין מרכז אלמא לאמנויות. שיתוף-פעולה זה נועד לקדם את ההבנה בין העמים, ובמיוחד לחזק את קשרי הידידות בין גרמניה לישראל המציינות בימים אלה 50 שנה לכינון היחסים בדיפלומטיים בין שתי המדינות.

==

עריכה: ד"ר יוחאי סלע, מגזין המזרח התיכון, 14 בינואר 2016.