Saturday, August 16, 2014

התקשורת צריכה לבקש סליחה מתושבי מדינת ישראל

במשך שנים רבות וארוכות, התקשורת הישראלית הטיפה לנו ב"אותות ובמופתים" על קריסתה של מדינת ישראל ועל קריסתה של החברה הישראלית במגוון עצום של נושאים ותחומים - החל מהחינוך לערכים וכלה במערכות הממשלתיות המנהלות את חיינו. לתעמולה הזו שהתנהלה נגדנו היה לה תו-איכות פוליטי מהסוג הנחות ביותר. אין צורך להרחיב את הדיון על כך, משום שרבים מתושבי מדינת-ישראל מבינים היטב על מה מדובר.

כדי להבין את מה שהתחולל בתקשורת הישראלית גם בנוגע לארגון החמאס, להלן דוגמא אחת שתבהיר על מה מדובר: בחודש מרס 2014, נתפסה בידי כוחות-צה"ל ספינה איראנית שנשאה אמצעי-לחימה רבים עבור ארגון החמאס - כך היה החשד. ימים אחדים לאחר מכן, כל אמצעי-הלחימה שנמצאו על הספינה הוצג לעיני התקשורת הישראלית ולעיני התקשורת הבינלאומית. אלא, שאחדים מכלי התקשורת בישראל ניסו לזלזל בממצאים והם ראו בזה "הצגה של בנימין נתניהו", או כפי שאמר בלעג דוד ויצטום במשדר החדשות של ערוץ 1 (9 במרס 2014), "זה היום הגדול של יועצי ההסברה של בנימין נתניהו", כאילו תפיסת הספינה האיראנית הייתה עניינו הפרטי של נתניהו.

לאחר יותר מ-3,400 טילים שנורו לעבר ישראל בחודשים יוני-אוגוסט 2014, התקשורת הישראלית כולה צריכה להתנצל - ולא רק בעניין הזה, אלא בעוד נושאים הקשורים לעוצמתה של החברה הישראלית כפי שזו התגלתה לאורך כל ימי הלחימה. יש דבר אחד משותף לארגון החמאס ולתקשורת הישראלית: שניהם הופתעו לחלוטין ממה שהתגלה על החברה הישראלית - הערכית הפטריוטית והמסורה - במהלך המלחמה האחרונה.

ההפגנות באירופה:
כל שנה, בחודשי הקיץ, ברלין מנסה להתחפש לתל-אביב: שמש, ים (אין שם), אנשים יפים, ברים, מסעדות, תערוכות, הופעות ומופעי-חוצות לאורך כל הלילה. השנה התגלה שברלין דומה יותר לעזה מאשר לתל-אביב, וזאת בעקבות שורה ארוכה של הפגנות אנטי-ישראליות שהיו בעיר במחאה על המבצע הישראלי בעזה. ארגוני שמאל הקיצוני חברו לארגוני הימין הקיצוני ולניאו-נאצים, וכולם יחד הצטרפו לעשרות-אלפי מוסלמים שיצאו לתמוך בארגון החמאס בעזה. כאשר מדובר על ישראל, כל הפסיכופטים של גרמניה מתאחדים לפעולה משותפת, אך בימים רגילים הם יכולים להרוג אחד את השני על עניינים שונים ומגוונים.

לאורך כל יולי 2014, היו בגרמניה מאות אירועים אנטי-ישראלים בהשתתפותם של עשרות-אלפי מוסלמים שהפכו ל"מסה-קריטית" הן בגרמניה והן במדינות אירופאיות נוספות. בסדרת המאמרים שפרסמנו על גרמניה במגזין זה, הסברנו את התהליכים התודעתיים המתרחשים בקרב הציבור הגרמני הן בנוגע לישראל הן בנוגע לעבר ההיסטורי האפל של גרמניה. ההפגנות האחרונות, שחשפו מחדש את הגזענות העמוקה השוררת בחברה הגרמנית, קיבלו חיזוק נוסף עם הצטרפותם של מיליוני מוסלמים למעגל-החיים הפוליטי בגרמניה. ועם זאת, אפשר להרגיע את תושבי ישראל: זו בעיה גרמנית בעיקרה שאינה קשורה בהכרח לישראל - זו המשמשת "כלי" בלבד למחאה של המוסלמים כלפי החברה האירופאית בה הם חיים.

הסכנה האסלאמית לאירופה - כפי שאנו מכירים אותה - היא סכנה מוחשית שתלך ותתעצם עם הזמן גם בצרפת, בבריטניה, בבלגיה, בשוודיה ובמדינות אירופאיות נוספות. ביטויי האנטישמיות והגזענות שהתגלו לציבור האירופאי בעקבות ההפגנות נגד ישראל, הפתיעו את הצמרת הפוליטית האירופאית. אולם, גם הם מבינים שאי-אפשר לעצור בדרכים מתונות בלבד את התהליך האיסלאמיזציה שעובר על החברה הנוצרית והחילונית של אירופה. מודל ארגון החמאס בעזה והמודל של ארגון דאע"ש בעיראק, מצית את דמיונם של המוסלמים רבים החיים ביבשת האירופאית. כך או כך, הציבור היהודי באירופה לכוד בין גורמים רבים הקשורים לאסלאם הרדיקלי לבין ארגונים גזעניים שיש להם רקע היסטורי עמוק של שנאת יהודים בשל היותם יהודים. במילים אחרות, ליהודים אין מה "לחפש" באירופה.

ועם כל זאת, לאורך כל ימי הלחימה בעזה, נערכו עשרות הפגנות תמיכה במדינת-ישראל ובתושביה. אך ראו איזה פלא, להד הזה לא היה ביטוי הולם בתקשורת הישראלית שהעדיפה לציין כל הפגנה אנטי-ישראלית כחלק מהניסיון להלך-אימים על הציבור הישראלי מפני העתיד לאור הפעילות הצבאית הישראלית בעזה. גם בנושא זה דרוש בדק-בית לא קטן אצל אחדים מאמצעי-התקשורת המובילים של ישראל.

עיתון הארץ מסכן את חייהם של הפלסטינים
כמה מבצעים צבאיים נערכו בעזה בעשר השנים האחרונות? 1) מבצע קשת-בענן. 2) מבצע ימי-תשובה. 3) מבצע חורף-חם. 4) מבצע גשם-ראשון. 5) מבצע גשמי-קיץ. 6) מבצע עופרת-יצוקה. 7) מבצע עמוד-ענן. 8) מבצע צוק-איתן. בכל המבצעים הצבאיים האלה נהרגו יותר מ-4,000 בני-אדם - רובם טרוריסטים מוסלמים מארגונים שונים הפועלים ברצועה. מחצית מההרוגים האלה היו במבצע "צוק איתן" של יולי 2014. על-פי דעתם של אחדים מהצמרת הביטחונית של מדינת-ישראל, אנו עלולים למצוא את עצמנו במבצע צבאי נוסף בעזה בעוד שנה או שנתיים לכול היותר. סביר להניח שאם לא יושג הסכם שיניח את דעתה של ישראל, צה"ל יצא למבצע צבאי רחב נגד האויב בעזה במטרה להכריעו -  וזאת, למרות החשש ממספר הרוגים גבוה יותר של אזרחים ולמרות הנזק הפיזי שיגרם לרצועה בעקבות מהלך צבאי רחב.

במבצע הצבאי האחרון של חודש יולי 2014, התגלה שלארגון החמאס יש יכולות צבאיות של מדינה בסדר-גודל בינוני. המערך הצבאי שנבנה על-ידי החמאס הסתמך על "אסטרטגיה אזרחית" שבאמצעותה מקריבים את האזרחים התמימים כדי להגן על הכוח הלוחם הפועל לכאורה בשם הלאומיות הפלסטינית המתפוררת. כארגון טרור אסלאמי פאשיסטי, טובת האזרחים היא משנית בלבד לנוכח המטרה הסופית של ארגון החמאס ושל שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה.

אי-אפשר לנתק לחלוטין את ההתנהלות הטרוריסטית של הארגונים הפלסטינים כלפי ישראל, ללא הרושם שהם מקבלים מהתקשורת הישראלית על הנעשה בישראל בתחומים רבים. סבב העימותים הקטלניים האלה והסירוב של הרשות-הפלסטינית להגיע לפשרה היסטורית עם ישראל, מעיד שלצד האידיאולוגיה המיליטנטית השוררת בחברה הפלסטינית, קיימת תחושה עמוקה שאפשר להכריע את ישראל בשל היותה חברה דמוקרטית ופלורליסטית. מה שנראה בעינינו, כ"עמודי-העוצמה" של החברה הישראלית, בעיני אויבנו הם נראים כמנהרות-טרור שדרכם ניתן להכריע את ישראל.

על התדמית "הרופסת" הזו של ישראל בעיני אויביה, אחראית בין-היתר גם המהדורה באנגלית של עיתון הארץ המתפרסם באינטרנט. הגישה המיליטנטית של עיתון הארץ כלפי מדינת-ישראל, כלפי תושביה, כלפי אורחות חייה וכלפי מוסדותיה הלאומיים - כולל גישה גזענית אפילו כלפי השפה העברית - מדמה את ישראל כמדינה שברירית הנמצאת על סף קריסה. הביטויים האלה והגישות הללו כלפי מדינת-ישראל כמדינה ריבונית, מדרבנים גורמים אסלאמיים פאשיסטיים להבעיר את השטח פעם לפעם. אלא, שבכך, הם גורמים לסבל מתמשך של האוכלוסייה הפלסטינית הן ברצועת-עזה והן ביהודה ושומרון. לסבל המתמשך הזה ולמספר הנפגעים הגבוה בקרב האזרחים בכל סבב של עימות צבאי, אחראי לו - בין היתר - גם עיתון הארץ. אין כל ספק, שעיתון הארץ מסכן את חייהם של הפלסטינים, וזאת בדומה לפעילות המתחסדת של ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים בישראל המתעלמים ממעשיהם האכזריים של ארגוני הטרור בעזה - הן כלפי תושבי עזה ובעיקר כלפי תושבי מדינת-ישראל.
==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "התקשורת הישראלית צריכה לבקש סליחה מתושבי המדינה", מגזין מזרח התיכון, 14 באוגוסט 2014. 


No comments: