באמצע חודש יוני 2010 פרצו עימותים אלימים בקירגיסטן המוסלמית בין תושבים מקומיים לבין המיעוט האוזבקי. עד כה נמסר על 2,200 הרוגים ועל פציעתם של אלפים נוספים. מקורות בקירגיסטן ציינו שמספר הפליטים האוזבקים עלול להגיע למיליון נפש. תושבים מקומיים ציינו שהצבא הקירגיזי השתתף באורח-פעיל בטבח, באונס ובביזה שהתחוללה במדינה משך ימים אחדים. ב-18 ביוני 2010 מפקדי הצבא הטורקי פרסמו הודעה חגיגית ומיוחדת על הריגתם של יותר מ-100 כורדים בהפצצה אווירית שנערכה ב-20 במאי 2010 על כפרים כורדים בצפון-עיראק. מפקדי הצבא הטורקי התגאו גם על הריגתם של 20 כורדים נוספים במהלך ימים ספורים, של אמצע חודש יוני 2010, בטענה שההרוגים היו פעילי טרור מהמחתרת הכורדית - ה-PKK. לצערנו הרב, גם התקשורת הבינלאומית וגם התקשורת הישראלית מתייחסים לאירועים האלימים הללו כקוריוז חדשותי שאינו ראוי להתייחסות רצינית יותר או שהם עלולים להוות עילה למשבר בינלאומי כלשהו. מן הסתם, האירועים הללו לא עוררו סערת רגשות גדולה בעולם למרות הקורבנות הרבים, שכן ברוב טיפשותנו (התקשורתית) הצלחנו למקד את תשומת-הלב העולמית לכול גגון שנבנה ביישוב ישראלי זערורי השוכן ביהודה ושומרון.
היקף הסחר עם טורקיה וגם ועדת טירקל
לאחר דיון שנערך שעות אחדות, החליטה ממשלת טורקיה להקפיא 16 הסכמים ביטחוניים עם ישראל. העיתון הטורקי "טודיי זמאן" פרסם ב-17 ביוני 2010 את רשימת הפרויקטים שבוטלו. שימו לב לרשימת הפרויקטים שישראל התחייבה להעביר למדינה הרדיקלית של ארדואן המשתפת פעולה עם סוריה, איראן והחמאס: טורקיה ביטלה רכישת 1,000 טנקי מרכבה סימן 3 בסכום כולל של 5 מיליארד דולר. טורקיה ביטלה הסכם לשדרוג טנקים טורקיים בסכום כולל של 50 מיליון דולר. טורקיה ביטלה שדרוג של 54 מטוסי פאנטום טורקים בסכום כולל של 632.5 מיליון דולר. כמו כן בוטל הפרויקט לשדרוג מטוסים נוספים בסכום כולל של 75 מיליון דולר. טורקיה ביטלה הסכם לרכישת טילים בסכום של 1.5 מיליארד דולר. טורקיה ביטלה הסכם לפיחות משותף של טילי "פופאי" ו"דלילה" בסכום כולל של 650 מיליון דולר. טורקיה הקפיאה גם את התוכנית להכשרת טייסים טורקים בישראל. אלה הם הנתונים החלקיים על היקף הסחר הביטחוני של ישראל עם טורקיה - זו המתנדנדת כמטוטלת עצבנית בין מהפכה אסלאמית להפיכה צבאית אלימה. העניין הזה מוביל אותנו לועדת טירקל האמורה לבדוק את אירועי ספינת הטרור של ארדואן.
בניגוד לדעתם של "נשמות טובות" בתקשורת הישראלית שביקשו לשים את ראשה של מדינת-ישראל על מגש של זהב כמחווה לארגונים הרדיקליים הבינלאומיים ולהיסטריה הגזענית הבינלאומית, ממשלת ישראל החליטה על הקמת ועדה שיש בה וויתור טקטי מסוים, אך ההחלטה התקבלה במסגרת של ראייה אסטרטגית ארוכת-טווח. הועדה תבדוק 4 נושאים עיקריים.
1. בחינת הנסיבות שהובילו להטלת סגר ימי של רצועת-עזה, והאם ההחלטה שהתקבלה בזמנו (בתקופת ממשלת אולמרט) תואמת את המשפט הבינלאומי.
2. האם ממשלת ישראל פעלה בהתאם לכללים הנהוגים במשפט הבינלאומי ביום בו הגיעה ספינת הטרור של ארדואן ב-31 במאי 2010.
3. הועדה תבחן לעומק את הפעולות שננקטו על-ידי מארגני המשט לעזה; את זהותם של המשתתפים; וכן את כוונותיהם לפני ההשתלטות על הספינה ובמהלך ההשתלטות הישראלית על הספינה.
4. הועדה תבחן את מנגנוני הבדיקה והחקירה הישראלים ביחס לטענות העולות כלפי ישראל בנוגע להפרת דיני מלחמה.
סעיפים 3 ו-4 הם חשובים מאוד, משום שסעיף 3 יעניק לציבור הישראלי והבינלאומי תמונה מלאה על הפרובוקציה שתוכננה על-ידי ארדואן, וסעיף 4 יעניק מענה משפטי גם לדו"ח גולדסטון בשאלה "האם ישראל יכולה לבדוק את עצמה". אין להתפלא על כך, שממשלת ארדואן הביעה התנגדות היסטרית לועדת הבדיקה הישראלית, ומזכ"ל האו"ם עדיין שוקל להקים ועדת חקירה מטעם האו"ם.
שוב, הדימוי התקשורתי
בעיתון ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה ב-16 ביוני 2010 בעמוד 4 על החלטתו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לחקור "תהליכים מסוימים העוסקים במשט הטורקי". עורך העיתון, כרגיל, בחר למרוח על רוחב העמוד את הכותרת "הם מפחדים". הכוונה, כמובן, הייתה להצביע לעבר המדינאים הישראלים שנטלו חלק בהחלטות הנוגעות לספינת הטרור של ארדואן. על-פי הכותרת שהופיעה בעיתון, נראה לי שלא הפוליטיקאים הם שמפחדים, אלא עורכי העיתון ובעליו הם אלה שמפחדים באמת, והם אלא שמקרינים פחד לכול עבר. כמובן שבעלי העיתון אינם מוטרדים מספינת הטרור של ארדואן, או מספינות טרור אחרות העושות את דרכן לישראל, או מאיזשהו איום ביטחוני על ישראל, או ממסע השיסוי כלפי ישראל המתנהל בתקשורת הבינלאומית בעקבות אירועי ההשתלטות הישראלית על ספינת הטרור של ארדואן. העיתון ההזוי הזה נלחם על קיומו משום יש לו מתחרים טובים יותר. הריח הרע שעלה מהכתבה הזו, דומה הוא לריח הרע שעלה בפרשת פרסומו (בעמודים הראשיים של העיתון) של כתב-התביעה המלא (של איזו מטפלת כלשהי) נגד שרה נתניהו בשבוע שבו נהרגו עשרות אלפי בני-אדם ברעידת-האדמה בהאיטי. מסתבר, שההתמקדות ברכילות על רקע פוליטי, מהווה את המרכיב העיקרי בעולם הערכים התקשורתי של ידיעות אחרונות.
בנסיבות פוליטיות אחרות, כמובן שהעיתון היה בוחר כותרת אחרת, או אפילו אחדים מכתביו היו מביעים התנגדות לבדיקתו של מבקר המדינה לאור הקמתה של "ועדת טירקל" שהוקמה במיוחד לשם כך. על-מנת להבין את מצבה העגום של התקשורת הישראלית, ראוי לציין שבגיליון של ה-16 ביוני 2010, לא נכתבה מילה אחת על הטבח, הטרגדיה והאונס ההמוני המתחוללים בקירגיסטן - בכל 31 עמודי החדשות של העיתון ידיעות אחרונות. מאות הרוגים, מיליון פליטים, שכונות עולות באש וכפרים הרוסים, אינם עושים רושם גדול על עורכי העיתון וכתביו "המובחרים". אלפי האנשים הנרצחים מידי חודש מפעילות הטרור האסלאמי, וגם אלה אינם עושים רושם גדול על עורכי העיתון ועובדיו המתהדרים בתואר "עיתונאי".
אני מעוניין להביא בפניכם דוגמא נוספת להסתה הזדונית המתנהלת בתקשורת הישראלית כלפי החברה הישראלית: ב-15 ביוני 2010 נערך כנס מיוחד של "ארגון יוצאי מרכז אירופה" לרגל 75 שנה להיווסדו. הארגון, שנוסד בידי יהודים שברחו מגרמניה הנאצית, נועד לקדם את תרבותם ומורשתם של היֵקים החיים בישראל. ללא כל ספק זהו אירוע חשוב שראוי להביאו לידיעת הציבור. אולם, עיתון הארץ בחר דווקא להתנגח אם החברה הישראלית באופן זדוני בכתבה שהתפרסמה על הכנס בעמוד הראשון של העיתון.
ראוי להזכיר לעורכי העיתון ש"התרבות הגרמנית" ו"הדייקנות הגרמנית" גרמו לעשרות מיליוני נרצחים ברחבי-העולם במהלך מלחמת העולם-השנייה. נקודה זו חשובה לאור הקטע הבא שנכתב על הכנס מפי העיתונאי יובל אזולאי: "בימים שההמונים מסתובבים בחוצות טרוטי עיניים וראשם הלום צפצופי וובוזלות ובאין מתקיימת כאן תרבות דיון ממשית, לא אחרי שחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי כמעט חבטה ביריבתה חנין זועבי ובאשדוד נרצחה אישה הרה בידי שכנתה בגלל קפה, היה כינוס השנתי של ועידת היקים משב רוח מרענן בחמסין הארץ ישראלי המשוגע של יוני 2010.... כאנשים מסודרים שלבם נכמר נוכח אי-הסדר, המחסור בצדק והכאוס הכללי הפושה כאן, ביקשו אתמול היקים לדון ברצינות בשאלת העתיד, לא שלהם חלילה, אלא בזו של הדורות הבאים". ללא כל ספק בגרמניה היה סדר מופתי ראוי לציון... העובדה היא שפעילי ספינת הטרור של ארדואן אמרו לחיילי צה"ל בגסות-רוח אירופאית אופיינית "חִזְרו לאושוויץ". מעניין למה היהודים ברחו מאירופה המקוללת של 1933 - העומדת ליפול פעם נוספת לידי כוחות גזעניים מהאסלאם הפשיסטי של 2010. הקטע של יובל אזולאי מעיתון הארץ יכול להיכלל במסגרת הכותרת "אוטו-אנטישמיות", שכן כל תחלואי העולם מתגמדים לנוכח היותם של הישראלים "לא-מושלמים". אולם הבעיה היא חמורה הרבה יותר, שכן אין בכל הקטע הזה מילה אחת שהיא נכונה, גם משום שהקטע מנותק לחלוטין מהקונטקסט של האירועים. בתרבות התקשורתית הישראלית נוצר הרגל מגונה שכדי לשבח ארגון זערורי כלשהו, חייבים לגדף באופן גורף את החברה הישראלית כדי להבהיר נקודה כלשהי. אנחנו רק יכולים להעריך כל שנייה וכל דקה שאנחנו - הישראלים - לא מתיימרים להיות רובוטים על-פי הפרמטרים הגרמניים של עיתון הארץ.
לאן נעלמו המשפטנים הישראלים
במהלך השנים האחרונות שמענו יוזמות בינלאומיות אחדות שנועדו להעמיד לדין (או להביך) בכירים ישראלים על-ידי הגשת תביעות משפטיות בפורומים בינלאומיים שונים. היוזמות הללו גורמות להרבה רעש תקשורתי ומדיני בין ישראל לבין מדינות אירופאיות אחדות. המעניין הוא שבישראל ישנם עשרות אלפי משפטנים, אולם לא שמענו על יוזמה של משפטנים ישראלים שהגישו תביעות נגד מדינאים בכירים אירופאים או אמריקאים או כלפי בכירים מוסלמים בנוגע למעשיהם המחפירים בארצותיהם ובארצות אחרות (חוץ מהמקרה של אחמדינג'אד). קבוצת משפטנים ישראלים בעלת יוזמה ואומץ יכולה לעורר הרבה רעש תקשורתי סביב מנהיגים מוסלמים, ונגד אקדמאים רדיקליים מארגונים שונים ומשונים הפועלים בהתמדה ובזדון נגד מדינת-ישראל. מדוע התחום המשפטי הוא תמיד חד-צדדי - רק לרעת ישראל? מדוע מרצה ישראלי, המקבל את משכורתו מהקופה הציבורית, מוגן על-ידי המשפט הישראלי בשעה שהוא מטיף להחרמת ישראל ולפגיעה במנהיגיה ובתושביה, וזאת ללא מענה משפטי ראוי? אני רוצה להזכיר לכם שיש לנו תומכים רבים בעולם המצפים מאיתנו לפעול בנחשיות של מדינה ריבונית הניצבת בקו הראשון מול האסלאם הגזעני והפשיסטי המאיים על הערכים הבסיסים ביותר של העולם החופשי והדמוקרטי.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ועדת חקירה לבדיקת אירועי ספינת הטרור של ארדואן", מגזין המזרח התיכון, 19 ביוני 2010.
היקף הסחר עם טורקיה וגם ועדת טירקל
לאחר דיון שנערך שעות אחדות, החליטה ממשלת טורקיה להקפיא 16 הסכמים ביטחוניים עם ישראל. העיתון הטורקי "טודיי זמאן" פרסם ב-17 ביוני 2010 את רשימת הפרויקטים שבוטלו. שימו לב לרשימת הפרויקטים שישראל התחייבה להעביר למדינה הרדיקלית של ארדואן המשתפת פעולה עם סוריה, איראן והחמאס: טורקיה ביטלה רכישת 1,000 טנקי מרכבה סימן 3 בסכום כולל של 5 מיליארד דולר. טורקיה ביטלה הסכם לשדרוג טנקים טורקיים בסכום כולל של 50 מיליון דולר. טורקיה ביטלה שדרוג של 54 מטוסי פאנטום טורקים בסכום כולל של 632.5 מיליון דולר. כמו כן בוטל הפרויקט לשדרוג מטוסים נוספים בסכום כולל של 75 מיליון דולר. טורקיה ביטלה הסכם לרכישת טילים בסכום של 1.5 מיליארד דולר. טורקיה ביטלה הסכם לפיחות משותף של טילי "פופאי" ו"דלילה" בסכום כולל של 650 מיליון דולר. טורקיה הקפיאה גם את התוכנית להכשרת טייסים טורקים בישראל. אלה הם הנתונים החלקיים על היקף הסחר הביטחוני של ישראל עם טורקיה - זו המתנדנדת כמטוטלת עצבנית בין מהפכה אסלאמית להפיכה צבאית אלימה. העניין הזה מוביל אותנו לועדת טירקל האמורה לבדוק את אירועי ספינת הטרור של ארדואן.
בניגוד לדעתם של "נשמות טובות" בתקשורת הישראלית שביקשו לשים את ראשה של מדינת-ישראל על מגש של זהב כמחווה לארגונים הרדיקליים הבינלאומיים ולהיסטריה הגזענית הבינלאומית, ממשלת ישראל החליטה על הקמת ועדה שיש בה וויתור טקטי מסוים, אך ההחלטה התקבלה במסגרת של ראייה אסטרטגית ארוכת-טווח. הועדה תבדוק 4 נושאים עיקריים.
1. בחינת הנסיבות שהובילו להטלת סגר ימי של רצועת-עזה, והאם ההחלטה שהתקבלה בזמנו (בתקופת ממשלת אולמרט) תואמת את המשפט הבינלאומי.
2. האם ממשלת ישראל פעלה בהתאם לכללים הנהוגים במשפט הבינלאומי ביום בו הגיעה ספינת הטרור של ארדואן ב-31 במאי 2010.
3. הועדה תבחן לעומק את הפעולות שננקטו על-ידי מארגני המשט לעזה; את זהותם של המשתתפים; וכן את כוונותיהם לפני ההשתלטות על הספינה ובמהלך ההשתלטות הישראלית על הספינה.
4. הועדה תבחן את מנגנוני הבדיקה והחקירה הישראלים ביחס לטענות העולות כלפי ישראל בנוגע להפרת דיני מלחמה.
סעיפים 3 ו-4 הם חשובים מאוד, משום שסעיף 3 יעניק לציבור הישראלי והבינלאומי תמונה מלאה על הפרובוקציה שתוכננה על-ידי ארדואן, וסעיף 4 יעניק מענה משפטי גם לדו"ח גולדסטון בשאלה "האם ישראל יכולה לבדוק את עצמה". אין להתפלא על כך, שממשלת ארדואן הביעה התנגדות היסטרית לועדת הבדיקה הישראלית, ומזכ"ל האו"ם עדיין שוקל להקים ועדת חקירה מטעם האו"ם.
שוב, הדימוי התקשורתי
בעיתון ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה ב-16 ביוני 2010 בעמוד 4 על החלטתו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לחקור "תהליכים מסוימים העוסקים במשט הטורקי". עורך העיתון, כרגיל, בחר למרוח על רוחב העמוד את הכותרת "הם מפחדים". הכוונה, כמובן, הייתה להצביע לעבר המדינאים הישראלים שנטלו חלק בהחלטות הנוגעות לספינת הטרור של ארדואן. על-פי הכותרת שהופיעה בעיתון, נראה לי שלא הפוליטיקאים הם שמפחדים, אלא עורכי העיתון ובעליו הם אלה שמפחדים באמת, והם אלא שמקרינים פחד לכול עבר. כמובן שבעלי העיתון אינם מוטרדים מספינת הטרור של ארדואן, או מספינות טרור אחרות העושות את דרכן לישראל, או מאיזשהו איום ביטחוני על ישראל, או ממסע השיסוי כלפי ישראל המתנהל בתקשורת הבינלאומית בעקבות אירועי ההשתלטות הישראלית על ספינת הטרור של ארדואן. העיתון ההזוי הזה נלחם על קיומו משום יש לו מתחרים טובים יותר. הריח הרע שעלה מהכתבה הזו, דומה הוא לריח הרע שעלה בפרשת פרסומו (בעמודים הראשיים של העיתון) של כתב-התביעה המלא (של איזו מטפלת כלשהי) נגד שרה נתניהו בשבוע שבו נהרגו עשרות אלפי בני-אדם ברעידת-האדמה בהאיטי. מסתבר, שההתמקדות ברכילות על רקע פוליטי, מהווה את המרכיב העיקרי בעולם הערכים התקשורתי של ידיעות אחרונות.
בנסיבות פוליטיות אחרות, כמובן שהעיתון היה בוחר כותרת אחרת, או אפילו אחדים מכתביו היו מביעים התנגדות לבדיקתו של מבקר המדינה לאור הקמתה של "ועדת טירקל" שהוקמה במיוחד לשם כך. על-מנת להבין את מצבה העגום של התקשורת הישראלית, ראוי לציין שבגיליון של ה-16 ביוני 2010, לא נכתבה מילה אחת על הטבח, הטרגדיה והאונס ההמוני המתחוללים בקירגיסטן - בכל 31 עמודי החדשות של העיתון ידיעות אחרונות. מאות הרוגים, מיליון פליטים, שכונות עולות באש וכפרים הרוסים, אינם עושים רושם גדול על עורכי העיתון וכתביו "המובחרים". אלפי האנשים הנרצחים מידי חודש מפעילות הטרור האסלאמי, וגם אלה אינם עושים רושם גדול על עורכי העיתון ועובדיו המתהדרים בתואר "עיתונאי".
אני מעוניין להביא בפניכם דוגמא נוספת להסתה הזדונית המתנהלת בתקשורת הישראלית כלפי החברה הישראלית: ב-15 ביוני 2010 נערך כנס מיוחד של "ארגון יוצאי מרכז אירופה" לרגל 75 שנה להיווסדו. הארגון, שנוסד בידי יהודים שברחו מגרמניה הנאצית, נועד לקדם את תרבותם ומורשתם של היֵקים החיים בישראל. ללא כל ספק זהו אירוע חשוב שראוי להביאו לידיעת הציבור. אולם, עיתון הארץ בחר דווקא להתנגח אם החברה הישראלית באופן זדוני בכתבה שהתפרסמה על הכנס בעמוד הראשון של העיתון.
ראוי להזכיר לעורכי העיתון ש"התרבות הגרמנית" ו"הדייקנות הגרמנית" גרמו לעשרות מיליוני נרצחים ברחבי-העולם במהלך מלחמת העולם-השנייה. נקודה זו חשובה לאור הקטע הבא שנכתב על הכנס מפי העיתונאי יובל אזולאי: "בימים שההמונים מסתובבים בחוצות טרוטי עיניים וראשם הלום צפצופי וובוזלות ובאין מתקיימת כאן תרבות דיון ממשית, לא אחרי שחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי כמעט חבטה ביריבתה חנין זועבי ובאשדוד נרצחה אישה הרה בידי שכנתה בגלל קפה, היה כינוס השנתי של ועידת היקים משב רוח מרענן בחמסין הארץ ישראלי המשוגע של יוני 2010.... כאנשים מסודרים שלבם נכמר נוכח אי-הסדר, המחסור בצדק והכאוס הכללי הפושה כאן, ביקשו אתמול היקים לדון ברצינות בשאלת העתיד, לא שלהם חלילה, אלא בזו של הדורות הבאים". ללא כל ספק בגרמניה היה סדר מופתי ראוי לציון... העובדה היא שפעילי ספינת הטרור של ארדואן אמרו לחיילי צה"ל בגסות-רוח אירופאית אופיינית "חִזְרו לאושוויץ". מעניין למה היהודים ברחו מאירופה המקוללת של 1933 - העומדת ליפול פעם נוספת לידי כוחות גזעניים מהאסלאם הפשיסטי של 2010. הקטע של יובל אזולאי מעיתון הארץ יכול להיכלל במסגרת הכותרת "אוטו-אנטישמיות", שכן כל תחלואי העולם מתגמדים לנוכח היותם של הישראלים "לא-מושלמים". אולם הבעיה היא חמורה הרבה יותר, שכן אין בכל הקטע הזה מילה אחת שהיא נכונה, גם משום שהקטע מנותק לחלוטין מהקונטקסט של האירועים. בתרבות התקשורתית הישראלית נוצר הרגל מגונה שכדי לשבח ארגון זערורי כלשהו, חייבים לגדף באופן גורף את החברה הישראלית כדי להבהיר נקודה כלשהי. אנחנו רק יכולים להעריך כל שנייה וכל דקה שאנחנו - הישראלים - לא מתיימרים להיות רובוטים על-פי הפרמטרים הגרמניים של עיתון הארץ.
לאן נעלמו המשפטנים הישראלים
במהלך השנים האחרונות שמענו יוזמות בינלאומיות אחדות שנועדו להעמיד לדין (או להביך) בכירים ישראלים על-ידי הגשת תביעות משפטיות בפורומים בינלאומיים שונים. היוזמות הללו גורמות להרבה רעש תקשורתי ומדיני בין ישראל לבין מדינות אירופאיות אחדות. המעניין הוא שבישראל ישנם עשרות אלפי משפטנים, אולם לא שמענו על יוזמה של משפטנים ישראלים שהגישו תביעות נגד מדינאים בכירים אירופאים או אמריקאים או כלפי בכירים מוסלמים בנוגע למעשיהם המחפירים בארצותיהם ובארצות אחרות (חוץ מהמקרה של אחמדינג'אד). קבוצת משפטנים ישראלים בעלת יוזמה ואומץ יכולה לעורר הרבה רעש תקשורתי סביב מנהיגים מוסלמים, ונגד אקדמאים רדיקליים מארגונים שונים ומשונים הפועלים בהתמדה ובזדון נגד מדינת-ישראל. מדוע התחום המשפטי הוא תמיד חד-צדדי - רק לרעת ישראל? מדוע מרצה ישראלי, המקבל את משכורתו מהקופה הציבורית, מוגן על-ידי המשפט הישראלי בשעה שהוא מטיף להחרמת ישראל ולפגיעה במנהיגיה ובתושביה, וזאת ללא מענה משפטי ראוי? אני רוצה להזכיר לכם שיש לנו תומכים רבים בעולם המצפים מאיתנו לפעול בנחשיות של מדינה ריבונית הניצבת בקו הראשון מול האסלאם הגזעני והפשיסטי המאיים על הערכים הבסיסים ביותר של העולם החופשי והדמוקרטי.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ועדת חקירה לבדיקת אירועי ספינת הטרור של ארדואן", מגזין המזרח התיכון, 19 ביוני 2010.
3 comments:
Ϻy partner and ӏ stumblеd οver heгe differеnt web aԁdresѕ аnd
thought I shοuld check thіngs out. I like ωhat І sеe so now i'm following you. Look forward to looking over your web page repeatedly.
my web site ... mit.edu
Υou have made some good ρoints there. I chеcked on the net for more information about thе issue
and found mоѕt peоplе will go along with your viеws on
thіѕ website.
Check out mу blog: Click On this page
I visit each ԁаy a feω wеb ρagеѕ anԁ information sіteѕ to гead artіcles,
eхсеpt thіѕ blog gives quality
based aгticleѕ.
Here is my webpage v2 Cigs review
Post a Comment