משט פעילי טרור לעזה בהנחייתו ובעידודו של ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, העניק גוון נוסף לפוליטיקת האלימות האסלאמית הנעשית בחסותה של המדינה האסלאמית הטיפוסית. טורקיה חותרת בהתמדה לקראת עימות חזיתי עם ישראל, ובל נתפלא עם העימות הזה יגלוש גם לעימות צבאי מוגבל שיתרחש בין שתי המדינות. ארדואן מאמין בכל ליבו ש"דם שפוך מנקים בדם" על-פי קוד הכבוד הטורקי והאסלאמי. לפיכך, הנאום שהוא נשא בפרלמנט הטורקי ב-1 ביוני 2010, אינו מותיר ספק לאן פניו של ארדואן מועדות כלפי ישראל. כבר למעלה משנתיים מזהירים ד"ר גיא בכור, ד"ר מרדכי קידר, העיתונאי אהוד יערי ואנוכי, מתהליכים המתחוללים בטורקיה ביחס לישראל, וכן גם על עיוורונן של ממשלות ישראל שהעניקו לטורקיה האסלאמיסטית דריסת-רגל בתהליך המדיני שהתחולל בין ישראל לסוריה וביחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. ישראל מעוניינת לפתור בעיה מקומית, אולם ראש-ממשלת טורקיה, ארדואן, מחשיב את טורקיה למנהיגת העולם-המוסלמי בדומה לאימפריה העות'מאנית של המאה ה-19 (כך לפחות הם חשבו באותה תקופה).
משט הטרור הטורקי הסתיים ב-9 הרוגים במהלך ההשתלטות הצבאית הישראלית ב-31 במאי 2010. ההשתלטות הישראלית החלה כאקט משטרתי של "פיזור הפגנות" עם רובי צבע, אולם הפעולה הסתיימה בשפיכות דמים, וזאת לאחר מסע הסתה שהתנהל בעידודם של ח"כ חנין זועבי ושל השייח' ראאד סלאח - המייצגים כהלכה את הלאומנות האלימה של ערביי-ישראל. אולם, לשניהם אין שום דבר משותף מבחינה אידיאולוגית, מלבד יצירת פרובוקציות אלימות כלפי ישראל במסווה של סיוע הומניטרי ל"אחיהם" הנמצאים תחת משטר הכיבוש של תנועת החמאס האסלאמיסטית. תפיחת הרהב העצמית של פעילי הלאומנות הערבית בישראל, אינה שונה בהרבה מאותה תפיחת הרהב הערבית שלא מאפשרת לרבים מהם לראות את המציאות באור מעט יותר מושכל ומציאותי.
למראית-עין, מדובר לכאורה על כישלון ישראלי, שכן נהרגו פעילי טרור טורקים על הספינה, וזאת למרות הניסיון הישראלי להשתלט על האירוע ברובי צבע. כרגיל, בדומה למקרים רבים בעבר, התקשורת הישראלית בכללותה הגיבה לאירוע בהיסטריה חסרת-מעצורים. גם הפוליטיקה הישראלית לא יצאה טוב ביום הראשון של האירוע. הסתבר, פעם נוספת, שהציבור הישראלי צריך להיאבק גם בתקשורת העולמית העוינת וגם בתקשורת הישראלית ההיסטרית, בעזרת פעולות ספונטניות המתנהלות הודות למסירותם של מאות אנשים בלבד. הגיע הזמן לנהל תעמולה ישראלית מסיבית ולא רק לנהל מערכת הסברה התנצלותית - וכבר כתבתי על כך פעמים רבות במגזין זה. כל אחד מאיתנו צריך להשתמש במידע המופיע במגזין זה, ובמגזינים אחרים, כדי להפיצו בפורומים תקשורתיים ופוליטיים רבים ככול שניתן, הן בישראל והן מחוצה לה. אם התקשורת הישראלית (עיתונים וטלוויזיה) הייתה מפרסמת בהבלטה את אירועי הטרור האסלאמי והאלימות האסלאמית מידי יום ביומו, הדבר היה מעניק לכולנו מימד פרופורציונאלי בנוגע לאירועים בהם אנו מעורבים. והשעה אינה מאוחרת לעשות את הדבר בכל ערוצי התקשורת בישראל. לא סביר שרשת "פוקס ניוז" האמריקאית תהייה יותר פטריוטית ביחס לישראל מאשר התקשורת הישראלית.
בשבוע האחרון של חודש מאי 2010 התרחשו ברחבי-העולם המוסלמי עשרות פיגועי טרור אלימים באופן מיוחד. כך למשל, ב-28 במאי 2010 רצחו פעילי טרור אסלאמיים למעלה מ-100 מתפללים מוסלמים בני העדה ה"אחמדית" המתגוררים בפקיסטן. בפיגוע המשולב שהתרחש בשני מסגדים סמוכים של העדה ה"אחמדית", נפצעו גם למעלה מ-150 מתפללים ואזרחים תמימים. טורקיה הפציצה כפרים כורדיים בצפון-עיראק ב-20 במאי 2010, וכן היא מנהלת מסע של הרג ורצח שהביאו למותם של עשרות בני-אדם במהלך החודש האחרון. מאז שנת 1985 נהרגו בין 40,000 בני-אדם ל-60,00 בני-אדם בעימותים האלימים המתנהלים בין טורקיה למיעוט הכורדי. זאת ועוד, כוחות נאט"ו הפועלים במרחב האסלאמי גרמו למותם של עשרות אזרחים תמימים בחיסולים-ממוקדים שיצאו משליטה או בשל טעות בזיהוי. מאומה מכל זה אינו מצליח לחדור את האטימות של התקשורת, ובמיוחד זו של התקשורת הישראלית השבויה בקונספציה ש"ישראל היא מרכז העולם". כאשר זאת ההתייחסות בישראל עצמה, בל נתפלא על הביקורת האנטישמית המוטחת בישראל על כל אירוע שולי וזניח. תקרית המשט של פעילי טרור ב-31 במאי 2010, היא רק דוגמא קטנה לתפקידה הכושל של התקשורת הישראלית ושל המערכת הפוליטית בישראל ההופכת כל אירוע פשוט למסובך מאין כמוהו. הבעיה גם נובעת מכך שהפוליטיקה הישראלית נגררת אחרי ההתלהמות וההיסטריה התקשורתית המתחוללת בישראל על כל צעד ושעל.
במהלך חודש מאי 2010 נהרגו עשרות אזרחים מוסלמים בחיסולים-ממוקדים אמריקאים - רובם נהרגו בשל טעות בזיהוי ובגלל דיווח מודיעיני לקוי ורשלני ביותר. עשרות הפגנות נערכו בפקיסטן ובאפגניסטן נגד הפעילות האמריקאית ונגד הנשיא אובמה עצמו. לא רק שהתקשורת האמריקאית אינה מסקרת את האירועים הללו באופן בולט, היא גם איננה מלהיטה את הרוחות או מבליטה כל הפגנה אנטי-אמריקאית זערורית. בעולם הנבון והשפוי קוראים לזה "אחריות ציבורית", שהיא כה חסר לתקשורת הישראלית ולפוליטיקאים אחדים המשתמשים בה לשם צבירת יוהרה אישית רק באמצעות התלהמות מלאכותית. רק העיתון "ישראל היום" הצליח לשמור על כבודה של התקשורת הישראלית בשלל דברי ההבל שהופצו לחלל האוויר התקשורתי בעקבות הפעולה הישראלית. ראוי להזכיר לכולנו ש"גם אם ישראל טועה - ישראל צודקת", משום שהטעויות שלנו אינן נובעות מכוונת זדון, וזאת בניגוד לאויבינו מסביב, כדוגמת ח"כ חנין זועבי וראאד סלאח (למרות היותם בעלי אזרחות ישראלית). שפיכות הדמים שהייתה על הספינה נופלת על ראשם כפי שהיא נופלת במידה שווה על ראשו של ארדואן וחבריו לממשלה הטורקית. ובכן, מה אנחנו צריכים לעשות לאור הלינץ' התקשורתי המתנהל נגד ישראל?
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "משט הטרור לעזה של רג'פ טאיפ ארדואן", מגזין המזרח התיכון, 1 ביוני 2010.
משט הטרור הטורקי הסתיים ב-9 הרוגים במהלך ההשתלטות הצבאית הישראלית ב-31 במאי 2010. ההשתלטות הישראלית החלה כאקט משטרתי של "פיזור הפגנות" עם רובי צבע, אולם הפעולה הסתיימה בשפיכות דמים, וזאת לאחר מסע הסתה שהתנהל בעידודם של ח"כ חנין זועבי ושל השייח' ראאד סלאח - המייצגים כהלכה את הלאומנות האלימה של ערביי-ישראל. אולם, לשניהם אין שום דבר משותף מבחינה אידיאולוגית, מלבד יצירת פרובוקציות אלימות כלפי ישראל במסווה של סיוע הומניטרי ל"אחיהם" הנמצאים תחת משטר הכיבוש של תנועת החמאס האסלאמיסטית. תפיחת הרהב העצמית של פעילי הלאומנות הערבית בישראל, אינה שונה בהרבה מאותה תפיחת הרהב הערבית שלא מאפשרת לרבים מהם לראות את המציאות באור מעט יותר מושכל ומציאותי.
למראית-עין, מדובר לכאורה על כישלון ישראלי, שכן נהרגו פעילי טרור טורקים על הספינה, וזאת למרות הניסיון הישראלי להשתלט על האירוע ברובי צבע. כרגיל, בדומה למקרים רבים בעבר, התקשורת הישראלית בכללותה הגיבה לאירוע בהיסטריה חסרת-מעצורים. גם הפוליטיקה הישראלית לא יצאה טוב ביום הראשון של האירוע. הסתבר, פעם נוספת, שהציבור הישראלי צריך להיאבק גם בתקשורת העולמית העוינת וגם בתקשורת הישראלית ההיסטרית, בעזרת פעולות ספונטניות המתנהלות הודות למסירותם של מאות אנשים בלבד. הגיע הזמן לנהל תעמולה ישראלית מסיבית ולא רק לנהל מערכת הסברה התנצלותית - וכבר כתבתי על כך פעמים רבות במגזין זה. כל אחד מאיתנו צריך להשתמש במידע המופיע במגזין זה, ובמגזינים אחרים, כדי להפיצו בפורומים תקשורתיים ופוליטיים רבים ככול שניתן, הן בישראל והן מחוצה לה. אם התקשורת הישראלית (עיתונים וטלוויזיה) הייתה מפרסמת בהבלטה את אירועי הטרור האסלאמי והאלימות האסלאמית מידי יום ביומו, הדבר היה מעניק לכולנו מימד פרופורציונאלי בנוגע לאירועים בהם אנו מעורבים. והשעה אינה מאוחרת לעשות את הדבר בכל ערוצי התקשורת בישראל. לא סביר שרשת "פוקס ניוז" האמריקאית תהייה יותר פטריוטית ביחס לישראל מאשר התקשורת הישראלית.
בשבוע האחרון של חודש מאי 2010 התרחשו ברחבי-העולם המוסלמי עשרות פיגועי טרור אלימים באופן מיוחד. כך למשל, ב-28 במאי 2010 רצחו פעילי טרור אסלאמיים למעלה מ-100 מתפללים מוסלמים בני העדה ה"אחמדית" המתגוררים בפקיסטן. בפיגוע המשולב שהתרחש בשני מסגדים סמוכים של העדה ה"אחמדית", נפצעו גם למעלה מ-150 מתפללים ואזרחים תמימים. טורקיה הפציצה כפרים כורדיים בצפון-עיראק ב-20 במאי 2010, וכן היא מנהלת מסע של הרג ורצח שהביאו למותם של עשרות בני-אדם במהלך החודש האחרון. מאז שנת 1985 נהרגו בין 40,000 בני-אדם ל-60,00 בני-אדם בעימותים האלימים המתנהלים בין טורקיה למיעוט הכורדי. זאת ועוד, כוחות נאט"ו הפועלים במרחב האסלאמי גרמו למותם של עשרות אזרחים תמימים בחיסולים-ממוקדים שיצאו משליטה או בשל טעות בזיהוי. מאומה מכל זה אינו מצליח לחדור את האטימות של התקשורת, ובמיוחד זו של התקשורת הישראלית השבויה בקונספציה ש"ישראל היא מרכז העולם". כאשר זאת ההתייחסות בישראל עצמה, בל נתפלא על הביקורת האנטישמית המוטחת בישראל על כל אירוע שולי וזניח. תקרית המשט של פעילי טרור ב-31 במאי 2010, היא רק דוגמא קטנה לתפקידה הכושל של התקשורת הישראלית ושל המערכת הפוליטית בישראל ההופכת כל אירוע פשוט למסובך מאין כמוהו. הבעיה גם נובעת מכך שהפוליטיקה הישראלית נגררת אחרי ההתלהמות וההיסטריה התקשורתית המתחוללת בישראל על כל צעד ושעל.
במהלך חודש מאי 2010 נהרגו עשרות אזרחים מוסלמים בחיסולים-ממוקדים אמריקאים - רובם נהרגו בשל טעות בזיהוי ובגלל דיווח מודיעיני לקוי ורשלני ביותר. עשרות הפגנות נערכו בפקיסטן ובאפגניסטן נגד הפעילות האמריקאית ונגד הנשיא אובמה עצמו. לא רק שהתקשורת האמריקאית אינה מסקרת את האירועים הללו באופן בולט, היא גם איננה מלהיטה את הרוחות או מבליטה כל הפגנה אנטי-אמריקאית זערורית. בעולם הנבון והשפוי קוראים לזה "אחריות ציבורית", שהיא כה חסר לתקשורת הישראלית ולפוליטיקאים אחדים המשתמשים בה לשם צבירת יוהרה אישית רק באמצעות התלהמות מלאכותית. רק העיתון "ישראל היום" הצליח לשמור על כבודה של התקשורת הישראלית בשלל דברי ההבל שהופצו לחלל האוויר התקשורתי בעקבות הפעולה הישראלית. ראוי להזכיר לכולנו ש"גם אם ישראל טועה - ישראל צודקת", משום שהטעויות שלנו אינן נובעות מכוונת זדון, וזאת בניגוד לאויבינו מסביב, כדוגמת ח"כ חנין זועבי וראאד סלאח (למרות היותם בעלי אזרחות ישראלית). שפיכות הדמים שהייתה על הספינה נופלת על ראשם כפי שהיא נופלת במידה שווה על ראשו של ארדואן וחבריו לממשלה הטורקית. ובכן, מה אנחנו צריכים לעשות לאור הלינץ' התקשורתי המתנהל נגד ישראל?
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "משט הטרור לעזה של רג'פ טאיפ ארדואן", מגזין המזרח התיכון, 1 ביוני 2010.
No comments:
Post a Comment