ביום חמישי ב-25 בינואר 2007, הצהיר מזכ"ל חיזבאללה "כל מי שנושא נשק בפני אחיו הלבנוני בשל חילוקי-הדעות ביניהם, או יורה עליו, הוא לדעתי ישראלי. הנשק שבו נעשה שימוש בתוך לבנון הוא ישראלי". כך, ניסה נסראללה פעם נוספת לשרבב את שמה של ישראל לתוך קלחת המהומות האלימות שפרצו בימים האחרונים בין הסונים לשיעים בלבנון. דבריו של נסראללה באו בתגובה לאלימות המחודשת שפרצה באותו יום באוניברסיטה הערבית בביירות, שכתוצאה מכך נהרגו לפחות ארבעה אנשים ונפצעו עוד רבים אחרים.
העימות באוניברסיטה
התגרה בין הסטודנטים החלה במקלות ובידוי אבנים בקמפוס של האוניברסיטה, ולאחר מכן התפשטה לרחובות הסמוכים. האלימות הידרדרה לקרב יריות ברובי-סער ובאקדחים, שבמהלכו ירו סטודנטים משני הצדדים ותושבים - אלה על אלה. לא ברור מי פתח ראשון באש, אך תחנות הטלוויזיה של כל מחנה האשימו את המחנה היריב. עדי-ראייה דיווחו על יריות שנורו על סטודנטים מגגות, באזור הסוני בעיקר, ועל התקפות של שיעים על בית ספר סוני באזור אחר של העיר (הארץ, 26 בינואר 2007). תחנות הטלוויזיה בלבנון סיקרו את האירוע בזעזוע רב, ודומה היה כי רק צעד דרסטי של הממשלה הלבנונית היה מונע הידרדרות נוספת. וכך, בצעד יוצא דופן, הממשלה הכריזה על עוצר לילי בביירות עד ליום שישי בבוקר.
התגובה לאירועים האלימים
אזרחי לבנון התעוררו ליום חדש עם חשש כבד. זהו חשש שהיה משותף לרבים בשל הזיכרונות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה לפני 17 שנה. היטיבו לבטא את החשש הכבד עיתוני לבנון שיצאו במהדורת יום שישי בכותרות גדולות על אירועי יום אתמול שהחלו באוניברסיטה הערבית של ביירות וגלשו לעבר רחובותיה של ביירות. עיתון "אל-בלד" כתב: "חזרה כללית לקראת מלחמת אזרחים", והעיתון הפרו-סורי "אל-ספיר" מרח כותרת ענקית: "מקולל מי שעורר את זה".
לצד החשש של כלי התקשרות בלבנון שידעו לבטא את תחושותיהם של מרבית האזרחים בלבנון, מנהיגים פוליטיים ניסו את כוחם והשפעתם לעצור את ההידרדרות. כך למשל, מנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלט – הנחשב לאנטי סורי בוטה – הזמין את נסראללה לביתו כדי לדון באירועים האחרונים בכדי להרגיע את הרוחות ולמנוע אלימות נוספת כפי שהתרחשה באוניברסיטה הערבית של ביירות. במקביל לכך, ג'ונבלט לא חשש להצביע שוב לעבר סוריה כאחראית למהומות הקשות שפרצו והוא טען כי "אסד מנסה להצית את ביירות".
וועידת פריז השלישית
ביום רביעי ב-24 בינואר נפתחה וועידת פריז השלישית שעסקה בגיוס כספים למען שיקומה של לבנון – בחסותו של נשיא צרפת ז'אק שיראק ובהשתתפותם של נציגים מכ-40 מדינות וארגונים. ניקולאס ברנס, תת מזכירת המדינה האמריקנית, הצהיר בכנס הרצליה שנערך בישראל ימים אחדים לפני כן, כי ארה"ב "מתכננת להשקיע משאבים נכבדים למטרה זו". בראש המדינות התורמות עמדה סעודיה, שהבטיחה סכום של 1.1 מיליארד דולר. ארה"ב התחייבה להעניק ללבנון 770 מיליון דולר, וקרן המטבע הערבית והבנק העולמי הבטיחו מימון בסכום של כ-700 מיליון דולר כל אחד. צרפת העמידה הלוואה בתנאים נוחים בסכום של 500 מיליון יורו, ונציבות האיחוד האירופאי התחייבה לתרום סכום של 400 מיליון יורו. סך-כל ההתחייבויות ללבנון הסתכמו בסכום נכבד שעמד על 7.6 מיליארד דולר.
כינוס וועידת פריז השלישית החריד את נסראללה ואת איראן וסוריה, שכן התברר שוב כי המערב רואה בלבנון, של פואד סניורה, נכס אסטרטגי מערבי המחזק את העמידה מול איראן וסוריה ובעלי-בריתה בלבנון. סביר להניח כי נסראללה רצה להעכיר את האווירה האופטימית שהשתררה לקראת כינוס וועידת פריז השלישית.
האירועים לפני הוועידה
מעט לפני פתיחת הכינוס בפריז, נסראללה תקף בחריפות את הממשלה ואת וועידת הסיוע ללבנון וקרא להשתתפות רחבה בשביתה הכללית שעמדה להיערך ביום שלישי ב-23 בינואר 2007. מנגד, פרסמה קואליציית ה-14 במרס (האנטי-סורית) הצהרה, בה מתחה ביקורת קשה על "מהנדסי השביתה" הפרו-סורים והכריזה, כי "השביתה לא תשיג את יעדיה". ביום שני, ב-22 בינואר 2007, ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה קרא ללבנוניים "להתעלם מהקמפיין מעורר הבהלה של חיזבאללה", וכן הוא ביקש מבני עמו להביע אמון בכוחות-הביטחון של המדינה, ואמר כי "רק הם אלה הממונים על שמירת החופש והביטחון במדינה". קריאתו של סניורה באה בעקבות פרסומים שנמסרו מראשי החיזבאללה לפיהם הארגון "יעשה הכל" כדי לעמוד ביעדי ההפגנה, דהיינו לשבש לחלוטין את אורחות-החיים במדינה ולהסב את תשומת-הלב מפריז לעבר ביירות במטרה להפגין את עוצמתו וחוזקו של חיזבאללה לנהל את חייה של לבנון כראות-עיניו.
כצעד ראשון סגרו אוהדי חיזבאללה כבישים ראשיים בביירות ואזורים אחרים. אחדים מהמפגינים הבעירו צמיגים במקומות שונים בעיר. בנוסף לכך, נפצעו שני מפגינים מירי חמושים, כשניסו לסגור כביש. חבר פרלמנט עצמאי השייך לחיזבאללה, מוחמד פניש, אמר שהשביתה תימשך יום "ואז נראה מה יקרה". הממונה על ההסברה בחיזבאללה, אחמד ריא, אמר שהכבישים ייסגרו בחמש נקודות ראשיות למשך יום אחד, אך והפעילות הכוללת תימשך יותר מיום אחד.
העימות באוניברסיטה
התגרה בין הסטודנטים החלה במקלות ובידוי אבנים בקמפוס של האוניברסיטה, ולאחר מכן התפשטה לרחובות הסמוכים. האלימות הידרדרה לקרב יריות ברובי-סער ובאקדחים, שבמהלכו ירו סטודנטים משני הצדדים ותושבים - אלה על אלה. לא ברור מי פתח ראשון באש, אך תחנות הטלוויזיה של כל מחנה האשימו את המחנה היריב. עדי-ראייה דיווחו על יריות שנורו על סטודנטים מגגות, באזור הסוני בעיקר, ועל התקפות של שיעים על בית ספר סוני באזור אחר של העיר (הארץ, 26 בינואר 2007). תחנות הטלוויזיה בלבנון סיקרו את האירוע בזעזוע רב, ודומה היה כי רק צעד דרסטי של הממשלה הלבנונית היה מונע הידרדרות נוספת. וכך, בצעד יוצא דופן, הממשלה הכריזה על עוצר לילי בביירות עד ליום שישי בבוקר.
התגובה לאירועים האלימים
אזרחי לבנון התעוררו ליום חדש עם חשש כבד. זהו חשש שהיה משותף לרבים בשל הזיכרונות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה לפני 17 שנה. היטיבו לבטא את החשש הכבד עיתוני לבנון שיצאו במהדורת יום שישי בכותרות גדולות על אירועי יום אתמול שהחלו באוניברסיטה הערבית של ביירות וגלשו לעבר רחובותיה של ביירות. עיתון "אל-בלד" כתב: "חזרה כללית לקראת מלחמת אזרחים", והעיתון הפרו-סורי "אל-ספיר" מרח כותרת ענקית: "מקולל מי שעורר את זה".
לצד החשש של כלי התקשרות בלבנון שידעו לבטא את תחושותיהם של מרבית האזרחים בלבנון, מנהיגים פוליטיים ניסו את כוחם והשפעתם לעצור את ההידרדרות. כך למשל, מנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלט – הנחשב לאנטי סורי בוטה – הזמין את נסראללה לביתו כדי לדון באירועים האחרונים בכדי להרגיע את הרוחות ולמנוע אלימות נוספת כפי שהתרחשה באוניברסיטה הערבית של ביירות. במקביל לכך, ג'ונבלט לא חשש להצביע שוב לעבר סוריה כאחראית למהומות הקשות שפרצו והוא טען כי "אסד מנסה להצית את ביירות".
וועידת פריז השלישית
ביום רביעי ב-24 בינואר נפתחה וועידת פריז השלישית שעסקה בגיוס כספים למען שיקומה של לבנון – בחסותו של נשיא צרפת ז'אק שיראק ובהשתתפותם של נציגים מכ-40 מדינות וארגונים. ניקולאס ברנס, תת מזכירת המדינה האמריקנית, הצהיר בכנס הרצליה שנערך בישראל ימים אחדים לפני כן, כי ארה"ב "מתכננת להשקיע משאבים נכבדים למטרה זו". בראש המדינות התורמות עמדה סעודיה, שהבטיחה סכום של 1.1 מיליארד דולר. ארה"ב התחייבה להעניק ללבנון 770 מיליון דולר, וקרן המטבע הערבית והבנק העולמי הבטיחו מימון בסכום של כ-700 מיליון דולר כל אחד. צרפת העמידה הלוואה בתנאים נוחים בסכום של 500 מיליון יורו, ונציבות האיחוד האירופאי התחייבה לתרום סכום של 400 מיליון יורו. סך-כל ההתחייבויות ללבנון הסתכמו בסכום נכבד שעמד על 7.6 מיליארד דולר.
כינוס וועידת פריז השלישית החריד את נסראללה ואת איראן וסוריה, שכן התברר שוב כי המערב רואה בלבנון, של פואד סניורה, נכס אסטרטגי מערבי המחזק את העמידה מול איראן וסוריה ובעלי-בריתה בלבנון. סביר להניח כי נסראללה רצה להעכיר את האווירה האופטימית שהשתררה לקראת כינוס וועידת פריז השלישית.
האירועים לפני הוועידה
מעט לפני פתיחת הכינוס בפריז, נסראללה תקף בחריפות את הממשלה ואת וועידת הסיוע ללבנון וקרא להשתתפות רחבה בשביתה הכללית שעמדה להיערך ביום שלישי ב-23 בינואר 2007. מנגד, פרסמה קואליציית ה-14 במרס (האנטי-סורית) הצהרה, בה מתחה ביקורת קשה על "מהנדסי השביתה" הפרו-סורים והכריזה, כי "השביתה לא תשיג את יעדיה". ביום שני, ב-22 בינואר 2007, ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה קרא ללבנוניים "להתעלם מהקמפיין מעורר הבהלה של חיזבאללה", וכן הוא ביקש מבני עמו להביע אמון בכוחות-הביטחון של המדינה, ואמר כי "רק הם אלה הממונים על שמירת החופש והביטחון במדינה". קריאתו של סניורה באה בעקבות פרסומים שנמסרו מראשי החיזבאללה לפיהם הארגון "יעשה הכל" כדי לעמוד ביעדי ההפגנה, דהיינו לשבש לחלוטין את אורחות-החיים במדינה ולהסב את תשומת-הלב מפריז לעבר ביירות במטרה להפגין את עוצמתו וחוזקו של חיזבאללה לנהל את חייה של לבנון כראות-עיניו.
כצעד ראשון סגרו אוהדי חיזבאללה כבישים ראשיים בביירות ואזורים אחרים. אחדים מהמפגינים הבעירו צמיגים במקומות שונים בעיר. בנוסף לכך, נפצעו שני מפגינים מירי חמושים, כשניסו לסגור כביש. חבר פרלמנט עצמאי השייך לחיזבאללה, מוחמד פניש, אמר שהשביתה תימשך יום "ואז נראה מה יקרה". הממונה על ההסברה בחיזבאללה, אחמד ריא, אמר שהכבישים ייסגרו בחמש נקודות ראשיות למשך יום אחד, אך והפעילות הכוללת תימשך יותר מיום אחד.
לנוכח האירועים האלה, סניורה היטיב לבטא את תחושותיהם של רבים בתוך לבנון ומחוצה לה. וכך אמר סניורה – ולא בפעם הראשונה: "בעוד הממשלה הלבנונית מחפשת תמיכה בינלאומית, מתנגדיה רוצים להראות לעולם-הערבי ולעולם כולו תמונה מעוותת של לבנון". זהו בדיוק במאבק על פניה של לבנון העתידית, דהיינו, מדינה שיעית פרו-איראנית, או מדינה מערבית מודרנית כיאה לדרישות של החיים המודרניים במאה ה-21.
---
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "בלבנון מזהירים ממלחמת אזרחים", 27 בינואר 2007, The Mideast Fourm.
No comments:
Post a Comment