בהודעה דרמטית שפרסמו שתי המפלגות השיעיות העיקריות בלבנון – אמל וחיזבאללה – הן הכריזו, ב-11 בנובמבר 2006, על פרישתן מהממשלה הלבנונית בראשותו של פואד סניורה הסוני. על-פי החוקה הלבנונית שגובשה בעמל רב, כל ממשלה לבנונית עליה לכלול גם נציגים שיעים על-מנת לקבל לגיטימציה חוקית לפעול, ולהנהיג את המדינה בנוחות פוליטית ככל-האפשר. הודעה מפתיעה זו, גרמה לשרשרת תגובות מכל גוני-הקשת הפוליטית, שחלקם אף הביעו חשש מפני פריצתה של מלחמת אזרחים נוספת בלבנון, בשל היריבות המסורתית בין העדות השונות המרכיבות את החברה הלבנונית.
העילה לפרישתן של שתי המפלגות, נסבה סביב דרישתו של חיזבאללה להרחיב את הממשלה הלבנונית כדי להכניס את "הזרם הלאומי החופשי" בנהגתו של מישל עאוון - הידוע בתמיכתו בנסראללה. גנרל מישל עאוון, בן העדה הנוצרית, כרת ברית עם חיזבאללה, סוריה ואיראן. על כן, הוא נחשב בעיניהם מועמד נוח לכהן כנשיא לבנון במקומו של אמיל לאחוד, העתיד לסיים את כהונתו ב-2007.
אמיל לאחוד המרוני, שהחל את כהונתו ב-1998, לא הסתיר את זיקתו ההדוקה לסוריה ולחיזבאללה לאורך כל שנות כהונתו. לפיכך, סוריה וחיזבאללה מעונינות בנשיא פרו-סורי שיהא נוח להן כפי שהיה לאחוד. אך למשבר הנוכחי יש סיבות נוספות המראות בעליל כי לבנון ממשיכה להיות זירה למאבקי-כוח ויוקרה בידי סוריה, איראן, חיזבאללה ותומכיהם בלבנון.
יום לפני הודעת הפרישה של המפלגות השיעיות, האו"ם העביר לממשלת לבנון את הצעתו להקמת בית-דין בינלאומי שישפוט את המעורבים בתכנון ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שנרצח בפברואר 2005. בדו"ח ביניים שפורסם לפני חודשים אחדים בנוגע לרצח אל-חרירי, הועלו חשדות נגד בכירים סוריים שלכאורה היו מעורבים בתכנון הרצח. הצעתו האחרונה של האו"ם להקים בית-דין שיכלול שופטים לבנוניים ובינלאומיים, החרידה את סוריה בשל האשמות שהוטחו לעברה מאז הרצח.
על-מנת להבין טוב יותר את הקשר הסורי למשבר הנוכחי בלבנון, יש צורך לשים לב לכתבה שהתפרסמה בספטמבר 2006 בעיתון הכווייתי אל-ראי אל-עאם. העיתון ידע לספר לקוראיו, כי ממשלת סוריה הכינה תוכנית בת שלושה שלבים להפלת ממשלת לבנון בעקבות תוצאותיה של המלחמה האחרונה שערערה את מעמדו של חיזבאללה. ואלה פרטי התוכנית כפי שמסרו המקורות הלבנונים המקורבים לעיתון:
א. החלשת הממשלה הלבנונית באמצעות הבלטת הפיצול הדתי והעדתי במדינה.
ב. הגברת הפופולריות של מישל עאוון על-ידי הטחת האשמות בממשלת סניורה על כך שהיא אינה טורחת לפעול למען שיקום לבנון לאחר המלחמה.
ג. ניצול התרעומת שתתעורר כלפי הממשלה כדי לערוך הפגנות רחבות-היקף נגד סניורה וחברי ממשלתו. מקורות לבנונים, שמסרו לעיתון את פרטי התוכנית, טענו כי סוריה מצפה שהפגנות אלה יגלשו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, ובכך תתערער עוד יותר הלגיטימיות של ממשלת סניורה בעיני הלבנונים, וכך תיסלל הדרך בפני חיזבאללה להשתלט על לבנון.
חיזבאללה לאחר המלחמה
למרות מאמציו של חיזבאללה להציג את מלחמת לבנון השניה כניצחון היסטורי על ישראל, קשה עד מאוד לשכנע את הלבנוני הממוצע באמיתות הדבר לנוכח ממדי ההרס שנגרם ללבנון ולעדה השיעית. כמו כן, פריסתו של צבא לבנון בגבול עם ישראל, משמעותו שחיזבאללה איבד את מאחזיו הצבאיים בדרום-לבנון בשל העימות האחרון. על כן, המלחמה החלישה את מעמדו של חיזבאללה והגוש השיעי הנאמן לסוריה, ומאידך חיזקה את הגוש הליברלי הכולל את הסונים, את העדה הדרוזית ומרבית העדה הנוצרית. הגוש הליברלי מהווה רוב בפרלמנט הלבנוני, על כן יש ביכולתו לנהל מדיניות אנטי-סורית בניגוד לעמדותיו של הגוש השיעי. סירובו של הגוש הליברלי להרחיב את הממשלה ולכלול בה גורמים נוספים, נבע בשל החשש מהגדלת כוחם של נאמני סוריה בממשלה, ובכך להביא לשיתוקה הפוליטי.
בשל המצב החדש שנוצר עם התפטרותם של השרים השיעים, מנהיגי העדה השיעית קראו לקיים בחירות חדשות ולהקים ממשלה חדשה. לצד קריאה זו, נשלחו איומים מרומזים כלפי העדות האחרות בלבנון החוסמות את השתלטותה של העדה השיעית על לבנון. אחד מבכירי חיזבאללה הצהיר בעקבות המשבר כי "אנחנו יכולים לחולל הפיכה בלבנון ולהשתלט עליה, אולם איננו רוצים בכך".
חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, טען מול אלפים מתומכיו כי פרישתם של השרים השיעים ממשלת סניורה תביא לנפילתה, ולהקמתה של "ממשלה נקיה" יותר. יתרה מזאת, נסראללה אמר בפני נאמניו ש"אל להם לחשוש ממלחמת אזרחים חדשה בלבנון". הצהרה זו, מראה בעליל כי נסראללה החליט להמר פעם נוספת על גורלה של לבנון כפי שהתרחש בעת חטיפת 2 חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 שגרמה לפריצתה של מלחמת לבנון השניה. נסראללה זקוק להישג פוליטי מרשים ככל האפשר על-מנת לשקם את תדמיתה של העדה השיעית, ולשקם את תדמיתו שניזוקה קשות בעקבות המלחמה, ובכך ליצור איזון פוליטי שישחק לטובתו - כפי שהיה לפני המלחמה. גם הגנרל עאוון תרם את חלקו למשבר בכך שהוא העניק ראיון לעיתון אל-נאהר הלבנוני, בו טען נגד ממשלת לבנון בכך שהיא "פועלת כמנהיגת מיליציה ולא מתנהלת כממשלה של כל הלבנונים".
התגובות להתפטרות השרים השיעים
היחלשותה של העדה השיעית בעקבות המלחמה, חיזקה את הגוש הליברלי וחיזקה את ממשלת סניורה, שכן היא זכתה לתמיכתן של מדינות ערביות סוניות, כמו סעודיה, מצרים וירדן, ולתמיכתן הבלתי-מסויגת של מדינות מערביות רבות.
בנו של רפיק אל-חרירי המנוח, סעד אל-חרירי - הנחשב למנהיג הגוש הליברלי בפרלמנט - תקף בחריפות את התנהגותם של השרים השיעים בטענה, שהתפטרותם היא תוכנית סורית-איראנית שנועדה לבצע הפיכה במדינה ולמנוע את הקמתו של בית-דין בינלאומי לחקירת רצח אביו.
ואליד ג'ונבלט, מנהיג העדה הדרוזית ובעל-ברית חשוב לסעד אל-חרירי ופואד סניורה, ביטא את עמדתו כלפי סוריה ואיראן ללא כחל וסרק. וכך הוא התבטא בנוגע למשבר הפוליטי: "לחיזבאללה יש את הנשיא אמיל לאחוד העומד לצידם. יש להם ברית עם האיראנים והסורים על חשבון עצמאותה של לבנון. יש להם כלי נשק ואף אחד לא מדבר על כך. ומעל הכל הם רוצים מאתנו שנתפטר וניכנע באופן מוחלט. אנחנו לעולם לא ניכנע".
המופתי של לבנון, השייח' ד"ר מוחמד עלי אל-ג'וזו, לא היסס להצהיר לנוכח המשבר שפקד את המדינה הלבנונית, ש"כולם עוד יגלו כי איראן מנסה להתערב בזירה הערבית כולה. (וכי) מדוע חלקם רוצים לגרור אותנו למלחמת-אחים עיוורת בהתאם לתוכנית העדתית שלהם?". המופתי אף הגדיר את התנהגותם של השרים השיעים כ"שוד פוליטי" וכ"מיעוט המנסה להשליט את מרותו על הרוב".
המשבר כתמרור אזהרה לבאות
אם ההימור של נסראללה וסוריה לא יצליח למוטט את ממשלת סניורה, הם לא יהססו לשתק את לבנון באמצעות הפגנות אלימות בביירות, שירתקו את הצבא הלבנוני כולו לעיר הבירה וסביבותיה. יתרה מזאת, סוריה תעודד את חיזבאללה ליזום פגיעות ספורדיות מדרום-לבנון נגד ישראל כדי לערער את יכולתה של ממשלת סניורה לשלוט במדינה. מצב זה יעמיד את ישראל בפני דילמה לא פשוטה, שכן לישראל יהיה קשה לפעול נגד חיזבאללה בשל נוכחותם של הכוחות הבינלאומיים שהתפרסו בלבנון בעקבות מלחמת לבנון השניה. על-פי מצב העניינים בלבנון, גורמי הערכה בישראל משערים שעימות נוסף בין ישראל לחיזבאללה וסוריה עלול להתרחש כבר בשנה הבאה.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "המשבר הפוליטי בלבנון". 16 בנובמבר 2006, The Mideast Forum.
העילה לפרישתן של שתי המפלגות, נסבה סביב דרישתו של חיזבאללה להרחיב את הממשלה הלבנונית כדי להכניס את "הזרם הלאומי החופשי" בנהגתו של מישל עאוון - הידוע בתמיכתו בנסראללה. גנרל מישל עאוון, בן העדה הנוצרית, כרת ברית עם חיזבאללה, סוריה ואיראן. על כן, הוא נחשב בעיניהם מועמד נוח לכהן כנשיא לבנון במקומו של אמיל לאחוד, העתיד לסיים את כהונתו ב-2007.
אמיל לאחוד המרוני, שהחל את כהונתו ב-1998, לא הסתיר את זיקתו ההדוקה לסוריה ולחיזבאללה לאורך כל שנות כהונתו. לפיכך, סוריה וחיזבאללה מעונינות בנשיא פרו-סורי שיהא נוח להן כפי שהיה לאחוד. אך למשבר הנוכחי יש סיבות נוספות המראות בעליל כי לבנון ממשיכה להיות זירה למאבקי-כוח ויוקרה בידי סוריה, איראן, חיזבאללה ותומכיהם בלבנון.
יום לפני הודעת הפרישה של המפלגות השיעיות, האו"ם העביר לממשלת לבנון את הצעתו להקמת בית-דין בינלאומי שישפוט את המעורבים בתכנון ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שנרצח בפברואר 2005. בדו"ח ביניים שפורסם לפני חודשים אחדים בנוגע לרצח אל-חרירי, הועלו חשדות נגד בכירים סוריים שלכאורה היו מעורבים בתכנון הרצח. הצעתו האחרונה של האו"ם להקים בית-דין שיכלול שופטים לבנוניים ובינלאומיים, החרידה את סוריה בשל האשמות שהוטחו לעברה מאז הרצח.
על-מנת להבין טוב יותר את הקשר הסורי למשבר הנוכחי בלבנון, יש צורך לשים לב לכתבה שהתפרסמה בספטמבר 2006 בעיתון הכווייתי אל-ראי אל-עאם. העיתון ידע לספר לקוראיו, כי ממשלת סוריה הכינה תוכנית בת שלושה שלבים להפלת ממשלת לבנון בעקבות תוצאותיה של המלחמה האחרונה שערערה את מעמדו של חיזבאללה. ואלה פרטי התוכנית כפי שמסרו המקורות הלבנונים המקורבים לעיתון:
א. החלשת הממשלה הלבנונית באמצעות הבלטת הפיצול הדתי והעדתי במדינה.
ב. הגברת הפופולריות של מישל עאוון על-ידי הטחת האשמות בממשלת סניורה על כך שהיא אינה טורחת לפעול למען שיקום לבנון לאחר המלחמה.
ג. ניצול התרעומת שתתעורר כלפי הממשלה כדי לערוך הפגנות רחבות-היקף נגד סניורה וחברי ממשלתו. מקורות לבנונים, שמסרו לעיתון את פרטי התוכנית, טענו כי סוריה מצפה שהפגנות אלה יגלשו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, ובכך תתערער עוד יותר הלגיטימיות של ממשלת סניורה בעיני הלבנונים, וכך תיסלל הדרך בפני חיזבאללה להשתלט על לבנון.
חיזבאללה לאחר המלחמה
למרות מאמציו של חיזבאללה להציג את מלחמת לבנון השניה כניצחון היסטורי על ישראל, קשה עד מאוד לשכנע את הלבנוני הממוצע באמיתות הדבר לנוכח ממדי ההרס שנגרם ללבנון ולעדה השיעית. כמו כן, פריסתו של צבא לבנון בגבול עם ישראל, משמעותו שחיזבאללה איבד את מאחזיו הצבאיים בדרום-לבנון בשל העימות האחרון. על כן, המלחמה החלישה את מעמדו של חיזבאללה והגוש השיעי הנאמן לסוריה, ומאידך חיזקה את הגוש הליברלי הכולל את הסונים, את העדה הדרוזית ומרבית העדה הנוצרית. הגוש הליברלי מהווה רוב בפרלמנט הלבנוני, על כן יש ביכולתו לנהל מדיניות אנטי-סורית בניגוד לעמדותיו של הגוש השיעי. סירובו של הגוש הליברלי להרחיב את הממשלה ולכלול בה גורמים נוספים, נבע בשל החשש מהגדלת כוחם של נאמני סוריה בממשלה, ובכך להביא לשיתוקה הפוליטי.
בשל המצב החדש שנוצר עם התפטרותם של השרים השיעים, מנהיגי העדה השיעית קראו לקיים בחירות חדשות ולהקים ממשלה חדשה. לצד קריאה זו, נשלחו איומים מרומזים כלפי העדות האחרות בלבנון החוסמות את השתלטותה של העדה השיעית על לבנון. אחד מבכירי חיזבאללה הצהיר בעקבות המשבר כי "אנחנו יכולים לחולל הפיכה בלבנון ולהשתלט עליה, אולם איננו רוצים בכך".
חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, טען מול אלפים מתומכיו כי פרישתם של השרים השיעים ממשלת סניורה תביא לנפילתה, ולהקמתה של "ממשלה נקיה" יותר. יתרה מזאת, נסראללה אמר בפני נאמניו ש"אל להם לחשוש ממלחמת אזרחים חדשה בלבנון". הצהרה זו, מראה בעליל כי נסראללה החליט להמר פעם נוספת על גורלה של לבנון כפי שהתרחש בעת חטיפת 2 חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 שגרמה לפריצתה של מלחמת לבנון השניה. נסראללה זקוק להישג פוליטי מרשים ככל האפשר על-מנת לשקם את תדמיתה של העדה השיעית, ולשקם את תדמיתו שניזוקה קשות בעקבות המלחמה, ובכך ליצור איזון פוליטי שישחק לטובתו - כפי שהיה לפני המלחמה. גם הגנרל עאוון תרם את חלקו למשבר בכך שהוא העניק ראיון לעיתון אל-נאהר הלבנוני, בו טען נגד ממשלת לבנון בכך שהיא "פועלת כמנהיגת מיליציה ולא מתנהלת כממשלה של כל הלבנונים".
התגובות להתפטרות השרים השיעים
היחלשותה של העדה השיעית בעקבות המלחמה, חיזקה את הגוש הליברלי וחיזקה את ממשלת סניורה, שכן היא זכתה לתמיכתן של מדינות ערביות סוניות, כמו סעודיה, מצרים וירדן, ולתמיכתן הבלתי-מסויגת של מדינות מערביות רבות.
בנו של רפיק אל-חרירי המנוח, סעד אל-חרירי - הנחשב למנהיג הגוש הליברלי בפרלמנט - תקף בחריפות את התנהגותם של השרים השיעים בטענה, שהתפטרותם היא תוכנית סורית-איראנית שנועדה לבצע הפיכה במדינה ולמנוע את הקמתו של בית-דין בינלאומי לחקירת רצח אביו.
ואליד ג'ונבלט, מנהיג העדה הדרוזית ובעל-ברית חשוב לסעד אל-חרירי ופואד סניורה, ביטא את עמדתו כלפי סוריה ואיראן ללא כחל וסרק. וכך הוא התבטא בנוגע למשבר הפוליטי: "לחיזבאללה יש את הנשיא אמיל לאחוד העומד לצידם. יש להם ברית עם האיראנים והסורים על חשבון עצמאותה של לבנון. יש להם כלי נשק ואף אחד לא מדבר על כך. ומעל הכל הם רוצים מאתנו שנתפטר וניכנע באופן מוחלט. אנחנו לעולם לא ניכנע".
המופתי של לבנון, השייח' ד"ר מוחמד עלי אל-ג'וזו, לא היסס להצהיר לנוכח המשבר שפקד את המדינה הלבנונית, ש"כולם עוד יגלו כי איראן מנסה להתערב בזירה הערבית כולה. (וכי) מדוע חלקם רוצים לגרור אותנו למלחמת-אחים עיוורת בהתאם לתוכנית העדתית שלהם?". המופתי אף הגדיר את התנהגותם של השרים השיעים כ"שוד פוליטי" וכ"מיעוט המנסה להשליט את מרותו על הרוב".
המשבר כתמרור אזהרה לבאות
אם ההימור של נסראללה וסוריה לא יצליח למוטט את ממשלת סניורה, הם לא יהססו לשתק את לבנון באמצעות הפגנות אלימות בביירות, שירתקו את הצבא הלבנוני כולו לעיר הבירה וסביבותיה. יתרה מזאת, סוריה תעודד את חיזבאללה ליזום פגיעות ספורדיות מדרום-לבנון נגד ישראל כדי לערער את יכולתה של ממשלת סניורה לשלוט במדינה. מצב זה יעמיד את ישראל בפני דילמה לא פשוטה, שכן לישראל יהיה קשה לפעול נגד חיזבאללה בשל נוכחותם של הכוחות הבינלאומיים שהתפרסו בלבנון בעקבות מלחמת לבנון השניה. על-פי מצב העניינים בלבנון, גורמי הערכה בישראל משערים שעימות נוסף בין ישראל לחיזבאללה וסוריה עלול להתרחש כבר בשנה הבאה.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "המשבר הפוליטי בלבנון". 16 בנובמבר 2006, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment