בדומה למקומות אחרים ברחבי-העולם, תופעת הבלוגרים מאפשרת לתושבי העולם-הערבי להביע את דעותיהם הפרטיות ואף לחשוף במידה כזו או אחרת את חייהם הפרטיים. הפשטות בה ניתן לנהל בלוג ואף לעצב אותו על-פי כשרונו של הבלוגר, יצרה קהילה תוססת, מעניינת ולעיתים גם מפתיעה ומסקרנת. כך למשל, ניתן לקרוא את שיריהן או את דעותיהן הפוליטיות של נערות צעירות מאיראן ומסוריה, או את הגיגיהם של קופטים במצרים, או למשל הודעות התומכות בשחרור אסירים פוליטיים שנעצרו לאחרונה בסוריה. ישנם בלוגים המושכים קוראים רבים והם מהווים מוקד של דיונים ערניים, אך רובם מסתפקים בקהל קטן של עשרות אנשים בחודש. בלוגים רבים הם אנטי-ישראלים כשם שיש בלוגים שהם פרו-ישראלים הסוקרים את הנעשה בישראל מזוויות שונות ומגוונות ככל האפשר. לאחרונה, מתפתחת קהילה גדולה של בלוגרים העוסקת בתופעת האיסלאם באירופה מזווית ביקורתית, אך על כך במאמר הבא.
על-פי הערכות שונות, ישנם למעלה מאלפיים בלוגרים בסוריה שכותבים באופן קבוע, פחות או יותר - רובם כותבים בשפה הערבית. בדרך כלל מספיקות שניות אחדות כדי לדעת אם הבלוג שווה בדיקה מעט יותר מעמיקה - בהתאם לסקרנות האישית של כל אחד ואחד. כך היה כשנתקלתי בהודעה שנכתבה בשפה האנגלית בידי בלוגר שקרא לממשלת סוריה לשחרר את כל האסירים הפוליטיים הכלואים במדינה. לאחר בדיקה קצרה, התברר שהכותב מופיע בשמו המלא וכי הוא סורי המתגורר בדמשק. החלטתי לשלוח לו דואר-אלקטרוני ובו שאלה קצרה: האם הוא מוכן להתראיין למגזין ישראלי בשפה העברית המופיע באינטרנט. לאחר אימות פרטים הדדי – עד כמה שהדבר היה אפשרי בתנאים הקיימים – הוא נענה לבקשה. אך ראשית, כמה פרטים מקדימים להשלמת התמונה.
יאסר צאדק, בן 24, ילד סוריה, מתגורר דמשק והוא לומד הנדסת-תקשורת, שנה רביעית, באוניברסיטה המקומית הנחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הטובות והיוקרתיות בסוריה. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, הוקם לראשונה באוניברסיטה זו מרכז מחשבים, שהיווה נקודת-ציון לכניסתה של סוריה לעידן הממוחשב. בסוף שנות ה-90 כשהאינטרנט החל לחדור לעולם-הערבי, הנשיא חאפז אל-אסד המנוח התנגד להכנסת אינטרנט באורח-חופשי למדינה זו. על כן בנו, בשאר אל-אסד, שכיהן כיו"ר אגודת האינטרנט בסוריה, הקים את האתר הרשמי של אוניברסיטת דמשק על שרת (Server) בארה"ב. לאחר שבשאר אל-אסד החל לכהן באופן רשמי כנשיא סוריה ביולי 2000, הוא חיבר את סוריה לאינטרנט באופן-רשמי, וכן הותר לאזרחי סוריה להשתמש בטלפונים סלולריים ובכרטיסי אשראי.
אזרחי סוריה מודעים היטב לבידודה הבינלאומי של ארצם, על כן האינטרנט מהווה לדידם כלי באמצעותו הם יכולים להציץ מעבר לארצם, או להציג את פניה האחרות של סוריה בפני הקוראים במערב. בשנתיים האחרונות, האינטרנט מהווה כלי יעיל בידי ארגוני אופוזיציה סוריים להפיץ את דבריהם לקהל-הרחב בתוך סוריה עצמה ומחוצה לה. כשם שהמשטר הסורי מנצל את האינטרנט להפצת דברי תעמולה המשרתים את מדיניותו, כך גם ארגונים אסלאמיים ותנועות פוליטיות חילוניות מפיצים את דבריהם באמצעות "הצפה" של דואר-אלקטרוני לנמענים רבים ככל האפשר. זאת ועוד, לפני שנים אחדות הודיעו אנשי אופוזיציה סוריים המתגוררים באירופה, שהם קיבלו בדוא"ל איומים על חייהם בשל פעילותם הפוליטית נגד המשטר הנוכחי בסוריה. לטענתם, ההודעות המאיימות האלה נשלחו בידי שירותי-המודיעין של סוריה.
צאדק שולט היטב באנגלית, הוא מגדיר את עצמו חילוני, דהיינו לא מוסלמי ולא נוצרי והוא סירב להסגיר ולוּ ברמז את מוצאו הדתי. ישנם 15 דברים שהוא אוהב לעשות, כמו לגלוש במחשב הנייד שלו ו"להתלונן על אורח-החיים בסוריה". הוא חובב רדיו מוסמך ואות הקריאה הבינלאומי שלו הוא: YK1BN. הוא חבר פעיל באגודת חובבי הרדיו של סוריה, ולעיתים הוא משתף את הקוראים בהתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות שמטרתן לקדם את התחום בסוריה. כך למשל, לאחר מאמצים רבים החל הפרוייקט להצבת תחנת ממסר לוויינית שתעמוד לרשותם של חובבי הרדיו במדינה. ישנם דברים אחדים המטרידים את צאדק, למשל תופעת ניתוחי הפלסטיק בקרב שחקנים וזמרים ברחבי-העולם.
אחד מהדברים "המוזרים" בבלוג של צאדק (המעלה חשד של חוסר-אמינות) הוא הלינק לאתרה של נוני דרוויש שהקימה את הארגון "ערבים למען ישראל". נוני היא בתו של גנרל מוסטפה חאפז שחוסל ביד המודיעין הישראלי ב-1956 בשל פעילותו נגד ישראל שהתבטאה בהחדרת אנשי "פדאיון" למטרות רצח, חבלה והשגת מודיעין. אך, נניח בצד את החשד הקטן הזה וניתן לדברים לדבר בעד עצמם. צריך לשים לב שלמרות דבריו הנעימים לאוזן הישראלית, צאדק אינו חורג לגמרי מהקו-הרשמי של סוריה, כפי שזה בא לידי ביטוי בתקשורת הממסדית. במילים אחרות, ככה סוריה רוצה להציג את פניה לעולם-הרחב:
- שלום יאסר, איך היית רוצה שאני אציג אותך בפני הקורא הישראלי?
- "ראשית, אני רוצה להגיד לך שקראתי את מאמרך על סוריה (שהתפרסם באנגלית, י.ס.), ואינני מסכים עם כל מה שכתבת. אני מאמין שקשר בין ערבים לישראלים הוא חיוני כדי להפיג דעות מוטעות. אני מקדם בברכה כל ישראלי שיוצר איתי קשר, ולכן אני מנסה להגיע לכמה שיותר ישראלים ככל יכולתי. הבלוג מעניק לי הזדמנות טובה לעשות כן. ולשאלתך, השם המלא שלי הוא יאסר צאדק, אני סטודנט שנה רביעית באוניברסיטת דמשק, אני חילוני ואני בעד חילוניות במדינתי. בנוגע לדעותי הפוליטיות: אני אדם ליברלי שמאמין בדמוקרטיה ובחופש הביטוי".
- מה היתה הסיבה העיקרית שפתחת בלוג בשמך?
- "פתחתי בלוג משום שזאת דרך טובה להביע את דעותי באופן-חופשי ולשתף בהן גם אנשים אחרים. כמו כן, רציתי להציג תדמית טובה יותר של סוריה, שונה ממה שאתה מקבל בדרך-כלל. יתרה מזאת, רציתי להיות הד של שינוי ולהציג זאת לעולם, וכן להגיד שיש סורים רבים המתנגדים לטרור ודוגלים בערכים ליברליים".
- האם אתה מקבל תגובות מקוראים גם בדואר-אלקטרוני?
- "פעם קיבלתי דוא"ל מאמריקאי שהחמיא לי ואף הפציר בי לא להמעיט בערכו של הבלוג. אני מקווה שלבלוג שלי יש השפעה חיובית שיכולה לשנות את דרך החשיבה של האנשים בנוגע לסוריה. כמו כן, הכתיבה שלי תורמת להתפתחות "הבלוגוספירה" בסוריה. אני רואה את עצמי כגשר, משום שבכתיבתי אני תמיד לוקח בחשבון את הקוראים בעולם-הרחב. גם קיבלתי דוא"ל מתחנת טלוויזיה אירופאית העוסקת בהפקת סרטי-מסע תיעודיים. הודות לבלוג, אני יכול ללמוד על ישראל ועל אורח-החיים בישראל. יצא לי להכיר הרבה בלוגרים ישראלים ויש לי רושם טוב על ישראלים באופן-כללי. אפילו קיבלתי דוא"ל מישראלי שהודה לי על שכתבתי תגובה בבלוג שלו. האמנתי בעבר, ואני עדיין מאמין שלישראל יש זכות קיום היסטורית שאינה ניתנת לערעור כמו לכל מדינה אחרת באזור. אני חושב שלמזרח-התיכון יש פוטנציאל אדיר היכול לשמש דוגמא לשלום ופריחה, ואני מקווה שנוכל להגשים זאת באזור שלנו".
- אני מעוניין לדעת, ברשותך, מה דעתך על המלחמה האחרונה, ואיזו השפעה, אם בכלל, יש לתוצאותיה על סוריה עצמה? האם ניתן לזהות שינוי כלשהו באווירה השוררת כיום בסוריה?
- "אני חושב שכעת הגבול הצפוני של ישראל בטוח יותר כתוצאה מהמלחמה. אנחנו רואים את צבא לבנון נערך בדרום-לבנון, וכן את כוחות יוניפי"ל מפקחים על הגבול. בכל אופן, אני חושב שהמחיר (של המלחמה, י.ס.) היה גבוה מידי ללבנונים וגם לישראלים. אני מבין שלישראל יש את הזכות להגנה עצמית, אך תרשה לי לשאול אותך: מדוע ישראל אף פעם איננה פונה למועצת-הביטחון? ניתן להתלונן בפני מועצת-הביטחון ולבקש מהקהילה הבינלאומית לפעול כדי לעצור את חיזבאללה. ככלות הכל, ישראל תקפה את סוריה בעין אל-סאחב, (מטוסי חיל-האוויר תקפו את אחד ממחנות-האימונים של הג'יהאד האסלאמי בסוריה באוקטובר 2003, בעקבות הפיגוע הרצחני במסעדת "מקסים" בחיפה שבעקבותיו נהרגו 21 ישראלים, י.ס.), וסוריה לא הגיבה בכזאת אגרסיביות כפי שראינו איך ישראל הגיבה בלבנון. אתה כמובן יכול להגיד לי שישראל חיכתה בסבלנות ליישום החלטת 1559 של מועצת-הביטחון, שדנה בפירוקו של חיזבאללה, ומאומה לא קרה. אז הייתי אומר לך, שלמרות שניהלתם מלחמה הרסנית נגד לבנון, לא הצלחתם לפרק את חיזבאללה מנשקו או להרוס אותו. למעשה, יש שיגידו שחיזקתם אותו עוד יותר, והנחלתם טינה וכעס בלבנונים שהם האנשים הכי ליברליים והכי מערביים בעולם-הערבי. סוריה נסוגה מלבנון על-פי החלטת 1559, אז למה שלא תיסוגו מרמת-הגולן כדי להוציא-לפועל את החלטות האו"ם הרבות הנוגעות לסכסוך הערבי-ישראלי? אני חושב שישראל צריכה לזנוח את העיקרון של הפחדה ואיומים כלפי שכנותיה, ולהתחיל לחשוב על השתלבותה באזור ולפעול בו כצד קונסטרוקטיבי".
- אני צופה בטלוויזיה הסורית, ואני יכול להבחין בקו מאוד תוקפני כלפי ישראל, הרבה יותר מבעבר. האם גם אתה חושב כך?
- "אתה טוען שהתעמולה והרטוריקה נוקשה יותר מבעבר?..., אך, אתה חייב להבין שסוריה ולבנון, למרות שיש ביניהן בעיות, הן מדינות הקשורות האחת לשניה מבחינה דמוגרפית והיסטורית, כך שאתה יכול להבין את הכעס הסורי על המלחמה בלבנון. כמובן שאני נגד חיזבאללה והחמאס, ואני מחשיב אותם כארגוני טרור, ואני אפילו מתרעם על כך שהמשטר שלנו תומך בהם. מספר האנשים המתנגד להם בסוריה עולה מיום ליום, אך מעשיכם הערימו עלינו קשיים רבים יותר, לאחר שפתחתם במלחמה הזו בלבנון. בנוגע לסיכויי השלום בין ישראל לסוריה: כמובן שאני בעד שלום בין סוריה לישראל, ואני חושב שהוא לא יהיה "שלום קר". סוריה הכריזה שהאופציה האסטרטגית שלה היא שלום - מאז שנערכה ועידת מדריד (דצמבר 1991, י.ס.). לאחר שקריאתנו לחדש את המשא-ומתן עם ישראל נדחתה על-הסף פעמים אחדות, אז אם יש לך אדמה כבושה, אני מצפה ממך לנסות לשחרר אותה, כפי שכל מדינה גאה בעולם היתה נוהגת לעשות. אתה היית משתמש בכל אמצעי כדי לשחרר את אדמתך. רמת-הגולן היא חלק אינטגרלי של סוריה, וזאת עובדה שאף אחד אינו יכול להתעלם ממנה. לכן אני מפציר בישראלים לפעול למען השלום ולנהל שיחות-שלום כדרך היחידה לפתרון הסכסוך במזרח-התיכון".
עד כאן הראיון עם יאסר צאדק, וכן הצצה קלה לעבר סוריה מזווית מעט שונה. אני משאיר לקוראים להסיק בעצמם את המסקנות מתוכן הדברים, ללא כל פרשנות נוספת.
---
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "דרישת שלום – מדמשק", 17 באוקטובר 2006, The Mideast Forum.
על-פי הערכות שונות, ישנם למעלה מאלפיים בלוגרים בסוריה שכותבים באופן קבוע, פחות או יותר - רובם כותבים בשפה הערבית. בדרך כלל מספיקות שניות אחדות כדי לדעת אם הבלוג שווה בדיקה מעט יותר מעמיקה - בהתאם לסקרנות האישית של כל אחד ואחד. כך היה כשנתקלתי בהודעה שנכתבה בשפה האנגלית בידי בלוגר שקרא לממשלת סוריה לשחרר את כל האסירים הפוליטיים הכלואים במדינה. לאחר בדיקה קצרה, התברר שהכותב מופיע בשמו המלא וכי הוא סורי המתגורר בדמשק. החלטתי לשלוח לו דואר-אלקטרוני ובו שאלה קצרה: האם הוא מוכן להתראיין למגזין ישראלי בשפה העברית המופיע באינטרנט. לאחר אימות פרטים הדדי – עד כמה שהדבר היה אפשרי בתנאים הקיימים – הוא נענה לבקשה. אך ראשית, כמה פרטים מקדימים להשלמת התמונה.
יאסר צאדק, בן 24, ילד סוריה, מתגורר דמשק והוא לומד הנדסת-תקשורת, שנה רביעית, באוניברסיטה המקומית הנחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הטובות והיוקרתיות בסוריה. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, הוקם לראשונה באוניברסיטה זו מרכז מחשבים, שהיווה נקודת-ציון לכניסתה של סוריה לעידן הממוחשב. בסוף שנות ה-90 כשהאינטרנט החל לחדור לעולם-הערבי, הנשיא חאפז אל-אסד המנוח התנגד להכנסת אינטרנט באורח-חופשי למדינה זו. על כן בנו, בשאר אל-אסד, שכיהן כיו"ר אגודת האינטרנט בסוריה, הקים את האתר הרשמי של אוניברסיטת דמשק על שרת (Server) בארה"ב. לאחר שבשאר אל-אסד החל לכהן באופן רשמי כנשיא סוריה ביולי 2000, הוא חיבר את סוריה לאינטרנט באופן-רשמי, וכן הותר לאזרחי סוריה להשתמש בטלפונים סלולריים ובכרטיסי אשראי.
אזרחי סוריה מודעים היטב לבידודה הבינלאומי של ארצם, על כן האינטרנט מהווה לדידם כלי באמצעותו הם יכולים להציץ מעבר לארצם, או להציג את פניה האחרות של סוריה בפני הקוראים במערב. בשנתיים האחרונות, האינטרנט מהווה כלי יעיל בידי ארגוני אופוזיציה סוריים להפיץ את דבריהם לקהל-הרחב בתוך סוריה עצמה ומחוצה לה. כשם שהמשטר הסורי מנצל את האינטרנט להפצת דברי תעמולה המשרתים את מדיניותו, כך גם ארגונים אסלאמיים ותנועות פוליטיות חילוניות מפיצים את דבריהם באמצעות "הצפה" של דואר-אלקטרוני לנמענים רבים ככל האפשר. זאת ועוד, לפני שנים אחדות הודיעו אנשי אופוזיציה סוריים המתגוררים באירופה, שהם קיבלו בדוא"ל איומים על חייהם בשל פעילותם הפוליטית נגד המשטר הנוכחי בסוריה. לטענתם, ההודעות המאיימות האלה נשלחו בידי שירותי-המודיעין של סוריה.
צאדק שולט היטב באנגלית, הוא מגדיר את עצמו חילוני, דהיינו לא מוסלמי ולא נוצרי והוא סירב להסגיר ולוּ ברמז את מוצאו הדתי. ישנם 15 דברים שהוא אוהב לעשות, כמו לגלוש במחשב הנייד שלו ו"להתלונן על אורח-החיים בסוריה". הוא חובב רדיו מוסמך ואות הקריאה הבינלאומי שלו הוא: YK1BN. הוא חבר פעיל באגודת חובבי הרדיו של סוריה, ולעיתים הוא משתף את הקוראים בהתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות שמטרתן לקדם את התחום בסוריה. כך למשל, לאחר מאמצים רבים החל הפרוייקט להצבת תחנת ממסר לוויינית שתעמוד לרשותם של חובבי הרדיו במדינה. ישנם דברים אחדים המטרידים את צאדק, למשל תופעת ניתוחי הפלסטיק בקרב שחקנים וזמרים ברחבי-העולם.
אחד מהדברים "המוזרים" בבלוג של צאדק (המעלה חשד של חוסר-אמינות) הוא הלינק לאתרה של נוני דרוויש שהקימה את הארגון "ערבים למען ישראל". נוני היא בתו של גנרל מוסטפה חאפז שחוסל ביד המודיעין הישראלי ב-1956 בשל פעילותו נגד ישראל שהתבטאה בהחדרת אנשי "פדאיון" למטרות רצח, חבלה והשגת מודיעין. אך, נניח בצד את החשד הקטן הזה וניתן לדברים לדבר בעד עצמם. צריך לשים לב שלמרות דבריו הנעימים לאוזן הישראלית, צאדק אינו חורג לגמרי מהקו-הרשמי של סוריה, כפי שזה בא לידי ביטוי בתקשורת הממסדית. במילים אחרות, ככה סוריה רוצה להציג את פניה לעולם-הרחב:
- שלום יאסר, איך היית רוצה שאני אציג אותך בפני הקורא הישראלי?
- "ראשית, אני רוצה להגיד לך שקראתי את מאמרך על סוריה (שהתפרסם באנגלית, י.ס.), ואינני מסכים עם כל מה שכתבת. אני מאמין שקשר בין ערבים לישראלים הוא חיוני כדי להפיג דעות מוטעות. אני מקדם בברכה כל ישראלי שיוצר איתי קשר, ולכן אני מנסה להגיע לכמה שיותר ישראלים ככל יכולתי. הבלוג מעניק לי הזדמנות טובה לעשות כן. ולשאלתך, השם המלא שלי הוא יאסר צאדק, אני סטודנט שנה רביעית באוניברסיטת דמשק, אני חילוני ואני בעד חילוניות במדינתי. בנוגע לדעותי הפוליטיות: אני אדם ליברלי שמאמין בדמוקרטיה ובחופש הביטוי".
- מה היתה הסיבה העיקרית שפתחת בלוג בשמך?
- "פתחתי בלוג משום שזאת דרך טובה להביע את דעותי באופן-חופשי ולשתף בהן גם אנשים אחרים. כמו כן, רציתי להציג תדמית טובה יותר של סוריה, שונה ממה שאתה מקבל בדרך-כלל. יתרה מזאת, רציתי להיות הד של שינוי ולהציג זאת לעולם, וכן להגיד שיש סורים רבים המתנגדים לטרור ודוגלים בערכים ליברליים".
- האם אתה מקבל תגובות מקוראים גם בדואר-אלקטרוני?
- "פעם קיבלתי דוא"ל מאמריקאי שהחמיא לי ואף הפציר בי לא להמעיט בערכו של הבלוג. אני מקווה שלבלוג שלי יש השפעה חיובית שיכולה לשנות את דרך החשיבה של האנשים בנוגע לסוריה. כמו כן, הכתיבה שלי תורמת להתפתחות "הבלוגוספירה" בסוריה. אני רואה את עצמי כגשר, משום שבכתיבתי אני תמיד לוקח בחשבון את הקוראים בעולם-הרחב. גם קיבלתי דוא"ל מתחנת טלוויזיה אירופאית העוסקת בהפקת סרטי-מסע תיעודיים. הודות לבלוג, אני יכול ללמוד על ישראל ועל אורח-החיים בישראל. יצא לי להכיר הרבה בלוגרים ישראלים ויש לי רושם טוב על ישראלים באופן-כללי. אפילו קיבלתי דוא"ל מישראלי שהודה לי על שכתבתי תגובה בבלוג שלו. האמנתי בעבר, ואני עדיין מאמין שלישראל יש זכות קיום היסטורית שאינה ניתנת לערעור כמו לכל מדינה אחרת באזור. אני חושב שלמזרח-התיכון יש פוטנציאל אדיר היכול לשמש דוגמא לשלום ופריחה, ואני מקווה שנוכל להגשים זאת באזור שלנו".
- אני מעוניין לדעת, ברשותך, מה דעתך על המלחמה האחרונה, ואיזו השפעה, אם בכלל, יש לתוצאותיה על סוריה עצמה? האם ניתן לזהות שינוי כלשהו באווירה השוררת כיום בסוריה?
- "אני חושב שכעת הגבול הצפוני של ישראל בטוח יותר כתוצאה מהמלחמה. אנחנו רואים את צבא לבנון נערך בדרום-לבנון, וכן את כוחות יוניפי"ל מפקחים על הגבול. בכל אופן, אני חושב שהמחיר (של המלחמה, י.ס.) היה גבוה מידי ללבנונים וגם לישראלים. אני מבין שלישראל יש את הזכות להגנה עצמית, אך תרשה לי לשאול אותך: מדוע ישראל אף פעם איננה פונה למועצת-הביטחון? ניתן להתלונן בפני מועצת-הביטחון ולבקש מהקהילה הבינלאומית לפעול כדי לעצור את חיזבאללה. ככלות הכל, ישראל תקפה את סוריה בעין אל-סאחב, (מטוסי חיל-האוויר תקפו את אחד ממחנות-האימונים של הג'יהאד האסלאמי בסוריה באוקטובר 2003, בעקבות הפיגוע הרצחני במסעדת "מקסים" בחיפה שבעקבותיו נהרגו 21 ישראלים, י.ס.), וסוריה לא הגיבה בכזאת אגרסיביות כפי שראינו איך ישראל הגיבה בלבנון. אתה כמובן יכול להגיד לי שישראל חיכתה בסבלנות ליישום החלטת 1559 של מועצת-הביטחון, שדנה בפירוקו של חיזבאללה, ומאומה לא קרה. אז הייתי אומר לך, שלמרות שניהלתם מלחמה הרסנית נגד לבנון, לא הצלחתם לפרק את חיזבאללה מנשקו או להרוס אותו. למעשה, יש שיגידו שחיזקתם אותו עוד יותר, והנחלתם טינה וכעס בלבנונים שהם האנשים הכי ליברליים והכי מערביים בעולם-הערבי. סוריה נסוגה מלבנון על-פי החלטת 1559, אז למה שלא תיסוגו מרמת-הגולן כדי להוציא-לפועל את החלטות האו"ם הרבות הנוגעות לסכסוך הערבי-ישראלי? אני חושב שישראל צריכה לזנוח את העיקרון של הפחדה ואיומים כלפי שכנותיה, ולהתחיל לחשוב על השתלבותה באזור ולפעול בו כצד קונסטרוקטיבי".
- אני צופה בטלוויזיה הסורית, ואני יכול להבחין בקו מאוד תוקפני כלפי ישראל, הרבה יותר מבעבר. האם גם אתה חושב כך?
- "אתה טוען שהתעמולה והרטוריקה נוקשה יותר מבעבר?..., אך, אתה חייב להבין שסוריה ולבנון, למרות שיש ביניהן בעיות, הן מדינות הקשורות האחת לשניה מבחינה דמוגרפית והיסטורית, כך שאתה יכול להבין את הכעס הסורי על המלחמה בלבנון. כמובן שאני נגד חיזבאללה והחמאס, ואני מחשיב אותם כארגוני טרור, ואני אפילו מתרעם על כך שהמשטר שלנו תומך בהם. מספר האנשים המתנגד להם בסוריה עולה מיום ליום, אך מעשיכם הערימו עלינו קשיים רבים יותר, לאחר שפתחתם במלחמה הזו בלבנון. בנוגע לסיכויי השלום בין ישראל לסוריה: כמובן שאני בעד שלום בין סוריה לישראל, ואני חושב שהוא לא יהיה "שלום קר". סוריה הכריזה שהאופציה האסטרטגית שלה היא שלום - מאז שנערכה ועידת מדריד (דצמבר 1991, י.ס.). לאחר שקריאתנו לחדש את המשא-ומתן עם ישראל נדחתה על-הסף פעמים אחדות, אז אם יש לך אדמה כבושה, אני מצפה ממך לנסות לשחרר אותה, כפי שכל מדינה גאה בעולם היתה נוהגת לעשות. אתה היית משתמש בכל אמצעי כדי לשחרר את אדמתך. רמת-הגולן היא חלק אינטגרלי של סוריה, וזאת עובדה שאף אחד אינו יכול להתעלם ממנה. לכן אני מפציר בישראלים לפעול למען השלום ולנהל שיחות-שלום כדרך היחידה לפתרון הסכסוך במזרח-התיכון".
עד כאן הראיון עם יאסר צאדק, וכן הצצה קלה לעבר סוריה מזווית מעט שונה. אני משאיר לקוראים להסיק בעצמם את המסקנות מתוכן הדברים, ללא כל פרשנות נוספת.
---
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "דרישת שלום – מדמשק", 17 באוקטובר 2006, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment