טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ´אד

כמה זמן לוקח למדינות העולם לגייס 1.5 מיליארד דולר כדי להציל מיליוני בני-אדם מחרפת-רעב, מאלימות ומטרור אסלאמי שגרם לכול הסבל הזה. כדי להאכיל ילד רעב אחד באפריקה לא צריך יותר מ-2 ₪ ליום - לא מדובר על דולר ולא מדובר על אירו, אלא על 2 ₪ ליום. במונחים מערביים זה נשמע מעט מאוד, אולם אם קילו אורז בישראל עולה 5 ₪ וקילו תפוחי אדמה עולה כ-4 ₪, המסקנה היא שבמחיר הזה אפשר להעניק ארוחה אחת מזינה ביום ל-10 ילדים לפחות. לפיכך, 2 ₪ ליום נשמע מעט מאוד לכאורה, אלא שהכול תלוי מה עושים עם כסף הזה ואיך מנצלים את הסכום הזה באופן מקסימאלי. הדבר אינו נכון רק לגבי אפריקה או לאזורים נחשלים אחרים ברחבי-העולם, אלא הוא נכון גם למדינות בהן השפע הוא מובן מאליו.

שתי תופעות מדאיגות מתרחשות ברחבי-העולם בשנים האחרונות באופן מקביל. א) כמות המזון המיוצרת בעולם גדלה באופן משמעותי, אך הרעב האמיתי מתפשט באזורים כושלים ונחשלים - הן בשל אלימות וטרור והן בשל שנות בצורת ארוכות. ב) מרוץ-החימוש העולמי התעצם מאוד בשנתיים האחרונות - הרבה מעבר למה שהיה בתקופת המלחמה הקרה של שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. מדובר על סכום של יותר מ-380 מיליארד דולר המוקדשים לרכישות צבאיות ברחבי-העולם על-פי ערכים של 2016. בשל מה שנראה כאיומים אקוטיים - פנימיים וחיצוניים, אמיתיים או מדומים - מדינות רבות ברחבי-העולם משקיעות מיליארדי דולרים בציוד צבאי מתקדם, וזאת למרות שבמחיר של מטוס-קרב אחד אפשר לסייע לעשרות-אלפי אזרחים לאורך השנה כולה ואף מעבר לה. כך למשל, מחירו של מטוס-קרב מתקדם מסוג אף-16 יכול להגיע לסכום של כ-100 מיליון דולר ליחידה.

ב-24 בפברואר 2017, התכנסה באוסלו, בירת נורבגיה, ועידה מיוחדת שדנה בקטסטרופה האנושית המתחוללת במדינות השוכנות סביב אגם צ'אד, שהן ניגריה, צ'אד, קמרון וניז'ר - המנהלות מלחמת-חורמה מדממת כבר 8 שנים נגד ארגון הטרור האסלאמי המכונה "בוקו חראם". מקורות רשמיים בניגריה מסרו במהלך חודש פברואר 2017, על הריגתם של יותר מ-100,000 בני-אדם בהתקפות קטלניות ישירות ועקיפות של הארגון שהתבצעו מאז שנת 2009. מקורות רשמיים אחרים מסרו אומדנים שונים הנעים בין 30,000 הרוגים ל-70,000 הרוגים במהלך התקופה הנדונה. לדברי גורמים שונים במדינות הללו, מרבית ההרוגים היו בין השנים 2016-2014.

מדינות אגם צ'אד - נתונים השוואתיים

מדינה:	ניגריה	צ'אד	קמרון	ניז'ר
אוכלוסייה:	186 מיליון	12 מיליון	24 מיליון	19 מיליון
תל"ג לנפש 2016:	5,800 דולר	2,580 דולר	3,170 דולר	1,090 דולר
אחוז המוסלמים:	50 אחוזים	53 אחוזים	16 אחוזים	98 אחוזים

מעבר להתמודדות של האוכלוסייה האזרחית עם ארגון טרור אסלאמי קטלני במיוחד, התושבים נדרשו גם להתמודד עם הפעולות הצבאיות של המדינות הללו נגד ארגון "בוקו חראם", שחרגו לעיתים קרובות מפעולות צבאיות כירורגיות לפעולות-עונשין נגד האוכלוסייה המקומית שלכאורה העניקה מקלט לחברי הארגון. כך למשל, בסוף חודש ינואר 2017, הצבא הניגרי הפציץ מחנה-פליטים ניגרי הנמצא בצפון המדינה בפעולה אווירית שגרמה להריגתם של יותר מ-90 בני-אדם. בין ההרוגים היו גם עובדי-סיוע מקומיים של הצלב-האדום. דובר צבאי רשמי בניגריה מסר שההפצצה אווירית התבצעה בשל טעות שנגרמה ממידע שהתבסס על קואורדינטות שגויות שנמסרו לטייסים. גם פעולות-התגמול של המדינות השכנות לניגריה המתבצעות נגד ארגון "בוקו חראם" הפועל שטחה, גרמו להריגתם של מאות אזרחים במהלך השנים האחרונות. פעולות אלה, לצד מעשי אונס, ביזה והתעללות, דרבנו את האוכלוסייה המקומית למצוא-מקלט מעבר לאזור אגם צ'אד.

מקורות שונים במדינות הללו ומקורות באו"ם מסרו את הנתונים האלה על המצב האזרחי באזור זה, נכון לתחילת שנת 2017: סביב אזור אגם צ'אד, נמסר על כ-10 מיליון בני-אדם הזקוקים לסיוע דחוף; כ-7 מליון מהם נמצאים בחרפת-רעב או קרוב אליו; יותר מ-500,000 ילדים סובלים מתת-תזונה; יותר מ-2.6 מיליון בני-אדם הפכו לפליטים; בשל המצב הקשה בצפון ניגריה; כ-100,000 ניגרים מתגוררים במחנות פליטים הנמצאים בצ'אד הענייה; תנאי-החיים במחנות הפליטים הללו הם קטסטרופאליים; מקורות אזרחיים בארגוני-סיוע מסרו שכמעט ואין ילדים מתחת לגיל 5 באזור זה של העולם; עשרות-אלפי ילדים הפכו ליתומים והם עוברים מיד ליד ללא כל השגחה של הרשויות; אלפי בתי-ספר נסגרו; מאות כנסיות הוחרבו; כפרים רבים הפכו לעיי-חורבות לא רק בשל ההתקפות הקטלניות של ארגון "בוקו חראם", אלא גם בשל תנאי מזג-האוויר הקשים שהפכו את חייהם של מיליונים לבלתי-נסבלים; מקומות רבים באזור הפכו לבלתי-נגישים לארגוני הסיוע בשל שליטתו הגיאוגרפית של ארגון "בוקו חראם". לפיכך, ארגוני הסיוע המקומיים והבינלאומיים מתקשים להגיש עזרה למאות-אלפי בני-אדם; התקשורת הקווית והאלחוטית באזור לקויה מן היסוד. על כן הרשויות מתקשות לקבל מידע אמין על המצב האמיתי באזור. לעיתים עוברים ימים רבים עד שהמידע על פיגועי-טרור קטלניים מגיע לרשויות המוסמכות בניגריה.

לפיכך, הוועידה שנערכה באוסלו ב-24 בפברואר 2017, התכנסה לטפל במצב האקוטי הזה יחד עם מוסדות האו"ם ובשיתוף של מדינות אירופאיות נוספות לצד נציגי המדינות הגובלות באגם צ'אד. בסך-הכל השתתפו בוועידה 14 מדינות מרחבי-העולם. ובכן, האם ועידה של יום אחד, שנמשכה שעות אחדות בלבד, יכולה לסייע באופן-הולם כדי לשפר את חייהם האומללים של תושבי אזור אגם צ'אד? סביר להניח שלא. בוועידה גם לא הוצגו תוכניות אופרטיביות מלבד הרצון לגבש "ברית של תומכים עבור המאמצים ההומניטאריים" על-פי דברי אחד מהנציגים האירופאים שהשתתפו בוועידה. יתרה מזאת, דוברים אירופאים אחדים לא הסתירו את העובדה שה"הטיפול האירופאי" במשבר הנוכחי נובע בשל החשש מגל חדש של פליטים שינוע לעבר אירופה. בדרך זו, ניסו נציגים אחדים לדרבן מדינות אחרות, כמו קנדה ודרום-קוריאה, לתרום ביד-רחבה. כך למשל, גרמניה תרמה כ-120 מיליון אירו ונורבגיה תרמה כ-180 מיליון אירו שיתפרסו על-פני יותר מ-3 שנים. אולם, היעד הכספי של 1.5 מיליארד דולר נראה בלתי-אפשרי גם אם גרמניה ונורבגיה תרמו על-הנייר סכום מכובד, בשעה שמדינות אחרות מסתמכות על תרומות אמריקאיות בסכום של כ-240 מיליון דולר שהוקדשו לתוכניות הסיוע של האו"ם ברחבי-העולם - ולא בהכרח רק למשבר המיוחד באזור אגם צ'אד. בעידן טראמפ, גם הסכום הזה מוטל בספק בעיקר לאור העובדה שארה"ב לא הסכימה לנקוב בסכום כלשהו שיוקדש למשבר האקוטי באזור אגם צ'אד. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מסר לקראת סוף חודש פברואר 2017, שהאו"ם זקוק באופן נואש ל-5.6 מיליארד דולר כדי להגיש סיוע לכול הנזקקים ברחבי-העולם. אלא, שלפי-שעה רק 2 אחוזים מהסכום הזה זמינים כרגע. מזכ"ל האו"ם התייחס למצבים אקוטיים השוררים למשל בתימן, בדרום-סודאן, בסומליה ובצפון-ניגריה במקומות נוספים.

על-מנת להפגין את האבסורד המתחולל בכל מה שקשור לסיוע לפליטים ברחבי-העולם, הדוגמא הבאה תבהיר מעט את הנושא: סך-כל המשאבים הכספיים העומדים לרשותה של אונר"א - הארגון המסייע לפליטים הפלסטינים המיליונרים - עומד על כ-1.2 מיליארד דולר לשנה. אונר"א, היא הסוכנות היחידה של האו"ם המטפלת אך ורק בקבוצה מוגדרת אחת של פליטים מתוך כלל הפליטים בעולם. זהו אבסורד שנמשך כבר כמעט 70 שנה כאשר מספר "הפליטים הפלסטינים" עולה משנה לשנה. סביר להניח, שאם ישראל הייתה מעורבת במשבר באגם צ'אד, מדינות-העולם כבר היו מוצאות את התקציב הדרוש לכך. אולם, לצערם של תושבי אגם צ'אד, ישראל אינה מעורבת, שכן מי שחולל את המשבר הקטסטרופאלי הנוכחי הוא עוד ארגון טרור אסלאמי - בדומה למאות ארגוני טרור אסלאמיים הפועלים ברחבי-העולם, שהפכו את חייהם של מיליוני בני-אדם לסיוט אחד גדול ומתמשך. כאשר מתעלמים מעקרונות היסוד לפיהן נגרמות הקטסטרופות האנושיות הללו, אין להתפלא על כך שאזורים רבים באירופה נמצאים בתהליך דטרמיניסטי של שינוי תרבותי על-פי מתווה דתי רדיקלי אלים וקטלני.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד", מגזין המזרח התיכון, 2 במרץ 2017.