משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה

על-מנת להבין את הקונסטלציה המזרח-תיכונית נכון לחודש מרס 2016, להלן נקודות אחדות שיבהירו את התמונה הבינלאומית שבמסגרתה טורקיה הצליחה להפוך את משבר הפליטים באירופה לכלי סחטני דרכו ניתן יהיה להגיע להישגים פוליטיים בזירה הבינלאומית ובזירה המקומית. טורקיה הפכה את משבר הפליטים הנוכחי לכלי מניפולטיבי מול אירופה, בדומה למופע הסחטני של מדינות-ערב, בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, שהפכו את ייצוא הנפט לכלי נשק נגד המדינות הצרכניות על-מנת להשיג תמורות מדיניות מרחיקות-לכת. למעשה, ההשפעה האסלאמית האינטנסיבית, בעיקר באירופה המערבית, שורשיה נטועים היטב עוד מהתקופה ההיא. גלי ההשפעה האלה, שנעשו גם באמצעות חדירה למוקדים נוספים כמו תקשורת ואקדמיה, הכתיבו ברוב-המקרים את המדיניות האירופאית כלפי המזרח-התיכון. לכסף הסעודי הייתה השפעה לא מעטה על עיצובה של האידיאולוגיה המערב-אירופאית בנוגע לעולם-הערבי ובעיקר לעולם-המוסלמי. אפשר לציין, שלאור משבר הפליטים הנוכחי באירופה, נוצרת שכבה שנייה של השפעה אסלאמית על אירופה ממנה עשויה ליהנות טורקיה - זו החותרת בהתמדה להצטרף לאיחוד האירופאי. מה שהיה בלתי סביר בתחילת שנת 2015, נראה שסביר לחלוטין במרס 2016 בעיניים טורקיות. ועם זאת, לצד ההישגים, יש גם לא מעט סיכונים על-פי ראייה הטורקית.

1. בעקבות ההחלטה הרוסית, שפורסמה ב-14 במרס 2016, על כוונתה לדלל את כוחותיה הפועלים למען משטר העלווי של בשאר אל-אסד, אפשר להעריך שרוסיה השלימה עם חלוקתה של סוריה על-פי מפתח עדתי - כל עוד יישמרו הבסיסים הצבאיים הרוסים הנמצאים בטרטוס ובלטקיה. ההחלטה הרוסית, למעשה, פותחת פתח של תקווה למיעוט הכורדי שמטרתו לבסס אוטונומיה עצמאית בסוריה למרות התנגדותה הלוחמנית של טורקיה. המלחמה הקטלנית המתנהלת בדרום-מזרח טורקיה נגד המיעוט הכורדי, מעמידה בספק את התגשמותה המלאה של השאיפה הכורדית גם בסוריה וגם בעיראק. השתיקה הבינלאומית לנוכח מעשיה הקטלניים של טורקיה נגד הכורדים, נובעת בעיקר מהיותה של טורקיה "הציר-המרכזי" עליו ניתן לבסס את פתרונו לכאורה של משבר הפליטים באירופה. השתיקה האירופאית הזו, גם לנוכח מה שמתחולל בטורקיה בעניינים הקשורים לזכויות-אדם, חופש-עיתונות וזכויות-נשים, הוכתרה כ"קריסה מוסרית" בעיני אחדים בזירה התקשורתית האירופאית. ל"קריסה המוסרית" הזו, יש כתובת אחת הרשומה כולה על שמה של אנגלה מרקל - לאור ועידת-הפסגה שהתקיימה ב-7 במרס 2016 בין נציגי "האיחוד האירופאי" לבין ראש-ממשלת טורקיה.

2. כשבוע לפני שנודע על ההחלטה הרוסית, התקיימה ועידת-פסגה בין נציגי האיחוד לבין הנציג הטורקי שדנה רובה ככולה על "תפקידה של טורקיה" בפתרון משבר הפליטים. ב-13 במרס 2016, עמדו להתקיים בגרמניה בחירות כלכליות בשלוש מדינות-מחוז. התקשורת הגרמנית כולה הכתירה את המועד כ"סופר סנדיי" של אנגלה מרקל משום שהנושא המרכזי לאורך כל המערכת הבחירות שהתקיימה במדינות הללו, עסקה במשבר הפליטים ובמדיניותה של אנגלה מרקל בעניין האקוטי זה. הלחץ הציבורי והתקשורתי על מרקל היה רב. לפיכך, היא נאלצה לדחוף בכוח את נציגי האיחוד-האירופאי להגיע להבנות מהירות עם טורקיה, ובכך להציג לציבור הגרמני שיש פתרון ראוי באופק - שבעקיפין ישפיע על תוצאות הבחירות במדינות-המחוז לטובת מפלגתה של מרקל.

3. לפני קיומה של ועידת-הפסגה, שר-הפנים הגרמני ערך ביקור חפוז וחשוב במדינות-המגרב במטרה לקבל את הסכמתן המלאה לקבל את אזרחיהן שלא קיבלו אישורי-שהייה בגרמניה. הסכמה כללית כזו התקבלה, אך לא נמסר באופן מלא לציבור הגרמני מה התמורה שתשלם גרמניה על הסכמתן זו. החשש היה, שמדינות-המגרב תלכנה בעקבות טורקיה שהפגינה מידה נוקשה של סחטנות במסגרת הדיונים שנערכו עם נציגי האיחוד האירופאי במהלך החודשים האחרונים. טורקיה רצתה תשלום גבוה מאוד על הסכמה להגיע להבנות עם האיחוד-האירופאי.

4. בעקבות ועידת-הפסגה, בין האיחוד-האירופאי לטורקיה, התקבלו שלוש החלטות כלליות חשובות מבחינה של טורקיה: א) מהגרים שהגיעו לאירופה מטורקיה והם אינם פליטי-חרב, יוחזרו לטורקיה. ב) על כל פליט שיוחזר או יגורש לטורקיה, אירופה תצטרך לקלוט פליט סורי. ג) טורקיה תקבל סיוע בסך של 6 מיליארד אירו שהוא סכום כפול ממה שהציעה מרקל לארדואן בפגישתם שנערכה ב-18 באוקטובר 2015. לאורך כל התקופה שעברה מאז, טורקיה איימה להציף את אירופה בפליטים נוספים אם היא לא תקבל את הסיוע הראוי לדעתה. ד) התקבלה החלטה עקרונית לאפשר לאזרחי טורקיה לערוך ביקורים באירופה ללא צורך במתן ויזה - החל מיולי 2016. ה) נושאים כמו הצנזורה הטורקית על התקשורת המקומית, בעיית הכורדים ונושאים הקשורים לזכויות-אדם, כלל לא הועלו לדיון, וזאת למרות הבטחתן של מדינות אירופאיות אחדות. אף אחד באירופה לא רצה להרגיז את הסולטאן הטורקי באחד מרגעי המשבר החמורים של אירופה.

5. צריך לשים-לב לסעיף ב' במסגרת ההסכמות הכלליות שהתקבלו בין האיחוד-האירופאי לטורקיה. דהיינו "אירופה תצטרך לקלוט פליט סורי, על כל פליט שיגורש לטורקיה". במילים אחרות, בידי טורקיה יש כלי בו היה יכולה לנתב את סוג הפליטים המגיעים לאירופה. במקרה הזה, לטורקיה יש אינטרס עליון לדלל את האוכלוסייה הכורדית-סורית הנמצאת על אדמת טורקיה. בעקיפין, אירופה העניקה לטורקיה סוג של הסכמה לבצע טיהור-אתני בהתאם למדיניותה הקטלנית כלפי הכורדים בסוריה, בעיראק בטורקיה. ארגונים כורדיים אף הביעו חשש כבד מאפשרות לאחר שנודע סעיף זה.

6. סעיף ד' שהתקבל המסגרת ההסכמות הכלליות עם האיחוד-האירופאי, בנוגע לביטול משטר הויזות המוטל על אזרחי טורקיה הנכנסים לאירופה, נושא חשוב זה מאפשר לארדואן להציג לציבור הטורקי הישג פוליטי משמעותי המהווה צעד ראשון, לכאורה, לקראת קבלתה של טורקיה לאיחוד-האירופאי בתנאים מועדפים. הציבור הטורקי בכללותו קיים דיונים נוקבים בנושא זה בחודשים האחרונים.

7. נציגים בכירים באיחוד-האירופאי טענו שטורקיה "התחייבה לשמור על התחייבויותיה הבינלאומיות" בעניין הכורדי. אולם "התחייבות" זו לא מנעה בטורקיה להרסו עוד כמה שכונות כורדיות בדרום-מזרח טורקיה - לפני קיום הוועידה ובעיקר לאחריה. כפרים שלמים ושכונות שלמו נחרבו לחלוטין בעקבות סדרה ארוכה של מבצעים צבאיים שטורקיה ערכה במהלך החודשים האחרונים נגד המיעוט הכורדי באזור זה.

8. דונלד טוסק, נשיא מועצת אירופה, הצהיר לאחר ועידת-הפסגה ש"הימים של הגירה לא חוקית לאירופה נגמרו". האומנם? ממש לא. ההחלטות הללו הן פלטפורמה נוספת עליה תקפץ טורקיה בוועידה-הפסגה הנוספת המתקיימת ב-18-17 במרס 2016 במטרה לגבש את ההסכמות הסופיות עם טורקיה. ומה בנוגע לבחירות שהתקיימו בגרמניה ב-13 במרס 2016? הסתבר, שהציבור הגרמני לא קנה את הלוליינות הפוליטית של מרקל עם טורקיה של ארדואן. והתוצאה הייתה, ניצחון גדול מאוד למפלגה הימנית "אלטרנטיבה לגרמניה", ומאידך מפח-נפש גדול עוד יותר למפלגתה של מרקל. לאחר שנודעו התוצאות המהממות של הבחירות בשלוש מדינות-מחוז, מרקל הצהירה ש"העם לא מבין את מה שאנחנו עושים". במילים אחרות, "העם אשם", ולא מדיניותה הרשלנית של מרקל בנושא הפליטים - שהיא אחראית עליו מתחילתו ועד לסופו הבלתי-ידוע.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "משבר הפליטים באירופה - הזהב השחור של טורקיה", מגזין המזרח-התיכון, 17 במרס 2016.