פעילות האסלאם הרדיקלי בגרמניה

הגרמנים לא באמת אוהבים ידיעות שליליות המתפרסמות על ארצם. בדרך כלל, הנטייה התקשורתית והציבורית היא לעמעם כמה שיותר את הבעיות והכישלונות כדי לשמור על תדמיתה הנקייה של המדינה הגרמנית החדשה שנוסדה לאחר 1945. נטייה זו התגברה ובעיקר לאחר האיחוד בין שני חלקי גרמניה בשנת 1990 עם נפילת חומת-ברלין שנה קודם לכן.

את החשיבה הגרמנית אפשר לתמצת באופן הבא: לאור הניסיון ההיסטורי של גרמניה עד לשנת 1945, יש צורך להשקיע מאמץ עליון בטיפוח התדמית הבינלאומית החדשה של המדינה כדי להציב את גרמניה במקום הראוי לה מבחינה היסטורית ובינלאומית. המרץ המושקע בטיפוח התדמית החדשה הזו ,למעשה, משותף לכלל החברה הגרמנית הכוללת גם את התקשורת, את הפוליטיקה ואת האקדמיה. לפיכך, פרסום ידיעות שליליות על המדינה הגרמנית או הטחת ביקורת כלפי החברה הגרמנית או כלפי החלטות ממשלתיות שנויות-במחלוקת, נמסרות בדרך-כלל בטון מינורי. העניין הזה נכון בעיקר לרשתות הטלוויזיה הארציות והמקומיות.

כדי להבין את הנקודה הזו, ראוי לציין שלמעלה מ-50 עיתונאים גרמנים נמצאים בכל רגע נתון בישראל. העיתונאים הגרמנים, בדומה לעמיתיהם ממדינות אחרות השוהים בישראל, פיתחו אובססיה בכל הקשור לישראל והם מסקרים נושאים מגוונים שאינם זוכים לסיקור דומה בארצם ובוודאי שהנושאים הללו אינם מקבלים את "הטון" הראוי כפי שהוא, למשל, מתבטא בנוגע לישראל. אין תימה איפה, שהתקשורת הגרמנית והחברה הגרמנית מופתעים כל פעם מחדש בנוגע לבעיות אחדות העולות וצצות כאילו במפתיע. כך למשל, בעיות של שחיתות, בזבוז של מאות מיליארדי אירו על פרויקטים כושלים, בעיות של אלימות קרימינלית קשה, בעיית ההון השחור, בעיות יסודיות של מערכת החינוך במדינה, פעילותם של עשרות ארגוני מאפיה שהפכו את גרמניה ליעד מועדף בשל הנוחות לפעול בה, קיומם של מאות ארגונים קיצוניים מימין ומשמאל, וכן הפגנות ושביתות על כל צעד ושעל. בגרמניה קיימת מערכת איסורים ממשלתיים ואזוריים ענפה והדוקה, עד שקשה לאזרח הפשוט להתנהל ללא איזו "קומבינה" מהצד - החל מתשלום על שכר-דירה וכלה בבחירת מקצוע ותשלומי מסים. לפיכך, מאחורי "העטיפה" היפה של גרמניה ומאחורי "הסדר המאורגן", לכאורה, רובצות להן בעיות חברתיות קשות שאינן זוכות לטיפול הולם מצד כל הרשויות המוסמכות. וכך, בחודשים האחרונים גילתה גרמניה את הסכנה אסלאמית בדמותם של ג'יהאדיסטים גרמנים שהצטרפו לארגוני טרור אסלאמיים הקיימים לעשרותיהם במרחבים הגדולים של המזרח-התיכון ושל אפריקה.

באמצע שנת 2014 התפרסם בגרמניה נתון מעניין: מתוך כ-4.5 מיליון תושבים הזכאים לקבל אזרחות גרמנית, רק קצת יותר מ-100,000 בני-אדם מימשו את זכאות הזאת בשנת 2013. מדובר על כ-4.5 מיליון בני-אדם המתגוררים בגרמניה, אך מסתבר שאין להם שום כוונה לממש את "החלום" על דרכון גרמני ועל דרכון של האיחוד-האירופאי. ובכן, איך אפשר להסביר את הנתון הזה? ואיך כל זה מתקשר לעניין האסלאמי? על-מנת לממש את הזכאות הזו, קיימת חובה על המתאזרח לעבור פרוצדורה ארוכה ומתישה שבסופה עליו להוכיח שליטה מלאה בשפה הגרמנית. מסתבר ש"מבחן השפה" הוא כלי ממשלתי שנועד לנפות את המהגרים שאינם מעוניינים באמת להשתלב כהלכה בחברה ובתרבות הגרמנית. מאידך, התברר שאפשר לנהל חיים שלמים תחת המסגרות של הקהילות הזרות המתגוררות בגרמניה ללא ידיעת השפה הגרמנית. הקהילות הסגורות האלה - המתגוררות ברובעים שלמים בערים המרכזיות של המדינה - למעשה מתנהלות מעצמן, וזאת ללא מעורבות ישירה של הרשויות המוסמכות של גרמניה אפילו בעניינים הנוגעים לנושאים פליליים.

קשיי-השפה הם רק חלק מהתמונה הכללית: העתיד המקצועי והאקדמי של ילדי גרמניה נקבע כבר בכיתה ג'. לפיכך, רבים מילדי המהגרים - המתמודדים עם השפה הגרמנית באופן יומיומי רק עם הגעתם לבית-הספר - גורלם נקבע למשך השנים הבאות רק על סמך כישוריהם בגיל כל כך צעיר ובלתי-הגיוני בעליל. כתוצאה מכך, קבוצות אוכלוסייה שלמות נדחקות לחיות בשולי החברה הגרמנית הן בתחום המקצועי והן בתחום התרבותי. אין תימה איפה, שניתן למצוא מיליוני זרים שאינם מסוגלים להוציא משפט אחד כהלכה בשפה הגרמנית גם לאחר שנים רבות של שהות במדינה.

על-פי הערכות אחדות, מתגוררים בגרמניה כ-5 מיליון מוסלמים. הזרם הקטן שהחל בשנות ה-60 של המאה הקודמת - עם הבאתם של עובדים טורקים - הפך למסה קריטית שהצליחה להקים יותר מ-3,000 מסגדים ובתי-תפילה שחלקם פועלים הרחק מעיני השלטונות. לעוצמה הזו יש אפקט מצטבר הן על גרמניה עצמה והן על התודעה-העצמית של המוסלמים המבקשים להשפיע על אורחות החיים במדינה כולה בתחומים שונים ומגוונים. ויחד עם זאת, בדרישה המוסלמית הזו קיים פרדוקס ענק: רבים מהמוסלמים הגיעו לגרמניה בשל אופייה המערבי, הדמוקרטי והקפיטליסטי. לפיכך, הפיכתה של גרמניה לעוד מדינה מוסלמית, לא בהכרח יספק את התנאי-החיים שהיוו מלכתחילה מוקד-משיכה בעיניהם. במילים אחרות, אם האסלאם כל כך מוצלח, מדוע אין מדינה מוסלמית אחת המסוגלת להתנהל בדומה למדינה מערבית-דמוקרטית נורמאלית?

על הפרדוקס הענק הזה, מגשרים באמצעות מילים וביטויים המוכרים לכול ישראלי (לאורך עשרות השנים האחרונות) המתבטא ב"שיח" מיליטנטי ובלתי-מתפשר מצד אויבנו. בשנים האחרונות החלו להישמע בגרמניה מפי מוסלמים רבים ביטוים שונים ומשונים כמו: "דיכוי", "כפייה", "אפליה", "אימפריאליזם מערבי", "האדם הלבן" שהפכו עם הזמן לביטויים הלקוחים מהלכסיקון האסלאמי כמו "ג'יהאד", "כופרים", "אסלאם", "אללה", "מוחמד", "שריעה" ועוד. למעבר הזה אין בהכרח קשר ישיר להימצאותה של הקבוצה המוסלמית בתחתית המדרג הכלכלי או התרבותי בגרמניה. יתרה מזאת, ככול שהחברה הגרמנית התפשרה עם הקהילה המוסלמית, כך עלו וצצו דרישות חדשות ואף התגברו הקולות בקרב אלה המזוהים עם האסלאם הרדיקלי שביקשו לשנות כליל את אורחות חייה של גרמניה כולה - כפי שהדבר נעשה בעוצמות כאלה ואחרות בכול אירופה המערבית.

מרבית הציבור הגרמני היה עסוק בענייניו. פה ושם, נשמעו ביטויים של אזהרה מצד גורמים פוליטיים וביטחוניים שעסקו בעניין האסלאמי. ועם זאת, דומה הוא, שבחודשים האחרונים החלה התעוררות ציבורית ואף גברה ההתעניינות תקשורתית לנוכח מעשי הטבח הקשים של ארגון דאע"ש (המדינה האסלאמית). מטבע הדברים גם עלתה השאלה בנוגע להשתתפות של אזרחים גרמנים במעשי הזוועה הללו. הנקודות הבאות יבהירו מעט את התמונה הכללית בנוגע לאיום האסלאמי - לא רק בגרמניה, אלא באירופה כולה:

1. מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, מדינות המפרץ-הפרסי - ובראשן סעודיה - השקיעו מאות מיליארדי דולרים בהקמת מוסדות דת אסלאמיים בכל רחבי אירופה המערבית. כסף רב הושקע במוסדות מחקר ובאוניברסיטאות מערביות מתוך כוונה לשנות את התדמית הבעייתית של האסלאם בעיני האירופאי הממוצע. לכולם היה ברור מה המטרה, אך רבים העדיפו לשתוק כל עוד הכסף זרם למוסדותיהם.

2. לכול ארגוני הטרור האסלאמיים הפועלים במזרח-התיכון יש נציגות כלשהי באירופה באמצעות מוסדות "צדקה" שהוקמו כדי לממן את פעילותם ואף לחזק את הקשר בין "הארגון" לבין העדה המוסלמית הקשורה למדינת המקור.

3. עם השנים, "הזהות האסלאמית" הלכה והתחזקה בשני מובנים: א) היא חיפתה של מחלוקות בתוך העדות המוסלמיות המתגוררות באירופה. ב) היא היוותה כלי פוליטי לחיזוק התודעה של המוסלמים במובן של "על-לאומיות" כנגד הזהות האתנית של האירופאי הממוצע.

4. לפיכך, המאבק בין האסלאם כמערכת-תרבותית לבין ה"אתנוצנטריות האירופאית", חורגת הרבה מעבר לאירופה, והיא כוללת גם שינוי רדיקלי במדינות המוצא והכפפתן למסגרת אסלאמית אחת וקוהרנטית. לכול הנושאים האלה יש אפקט מצטבר המתבטא בגרמניה באופן הבא:

5. בכל רחבי גרמניה אין מוסד יהודי אחד שלא מוצבת עליו שמירה כלשהי. העניין הזה אינו קשור רק לגורם האסלאמי, אלא לאווירה הכללית השוררת בגרמניה כלפי היהודים וישראל וכלפי כל מה שהם מייצגים. מהבחינה הזו, היהודים וישראל משמשים כלי פוליטי הן בידי הימין הרדיקלי, הן בידי השמאל הרדיקלי והן בידי גורמים אסלאמיים רדיקליים. לעיתים קרובות, כל הגורמים הללו משתפים פעולה למען מטרה אחת כאשר הנושא המרכזי קשור לישראל.

6. במהלך השנים האחרונות דווח בגרמניה על התקפות חוזרות ונשנות, מדי שנה, על מאות כנסיות ומוסדות דתיים המזוהים עם הנצרות. במקביל לכך, מותקפים מדי שנה עשרות מוסדות-דת המזוהים עם האסלאם.

7. טורקיה תחת שליטתו של הנשיא ארדואן, מפגינה מעורבות דתית ופוליטית הולכת וגוברת בגרמניה, וזאת לנוכח קיומה של קהילה טורקית גדולה המתגוררת במדינה. על-פי הסכם בין גרמניה לטורקיה, אזרחים גרמנים אינם זקוקים לוויזה כדי להיכנס לטורקיה. כיום טורקיה משמשת "תחנת מעבר" לכול הג'יהאדיסטים הזרים המעוניינים להצטרף למלחמות המתחוללות בסוריה ובעיראק. לפיכך, לשלטונות הגרמנים קשה לעקוב אחרי ג'יהאדיסטים שחזרו לגרמניה דרך טורקיה.

8. על-פי הערכות של המודיעין הגרמני, יותר מ-400 אזרחים גרמנים הצטרפו לאחד מארגוני הטרור האסלאמיים הפועלים בסוריה ובעיראק. עשרות אזרחים נוספים הצטרפו לארגוני טרור אסלאמיים הפועלים בתימן, בסומליה, בסודאן, בניגריה, בפקיסטן ובאפגניסטן. בין אלה שהצטרפו למלחמה בסוריה, היה ראפר גרמני שחור יליד ברלין. בתחילת ספטמבר 2014 נודע על מעצרם 3 אזרחים גרמנים שחורים, בשדה-התעופה של פרנקפורט, שהצטרפו לארגון הטרור האסלאמי "אל-שבאב" הפועל בסומליה. במהלך השנים האחרונות נעצרו עשרות אזרחים גרמנים בחשד לתכנון פעולות טרור על אדמת גרמניה בשם האסלאם הרדיקלי.

9. על-פי הערכות אחדות, בגרמניה פועלים כ-10,000 סלפיסטים העוסקים בפעילות דתית רדיקלית ובטיפוחה של רוח-ההתנדבות בקרב הצעירים למען מלחמות הג'יהאד המתנהלות ברחבי המזרח-התיכון. רבים מהם עוסקים האינדוקטרינציה אסלאמית ובהטפה יומיומית בקרב הצעירים הגרמנים כדי שימירו את דתם ובכך לקבל על עצמם את חוקי האסלאם הרדיקלי. מאות-אלפי עותקים של ספר הקוראן מתורגם לגרמנית חולקו ברחבי גרמניה. המימון לכך הגיע ממדינות-המפרץ. גילוייה של "משטרת השריעה" בתחילת ספטמבר 2014 שהטילה את אימתה על תושבים המתגוררים אזור העיר דיסלדורף, הוא רק קצה הקרחון למה שמתחולל בכל רחבי גרמניה בקרב הקהילות המוסלמיות הסגורות.

10. מקורות תקשורתיים במזרח-התיכון דיווחו על לפחות 5 גרמנים שביצעו פיגועי התאבדות קטלניים בעיראק שגרמו לעשרות רבות של הרוגים. קיימת הערכה סבירה שמספר המתאבדים הגרמנים שביצעו פיגועים קטלניים בסוריה ובעיראק, גבוה בהרבה. מקורות תקשורתיים נוספים מסרו שברחבי המזרח-התיכון קיימים בסיסי-הדרכה לטרוריסטים חדשים בשפה הגרמנית.

11. זרם המתנדבים הגרמנים לארגוני הטרור האסלאמיים הלך וגבר בזמן האחרון - בעיקר לאחר ניצחונותיו של ארגון דאע"ש בעיראק ובסוריה. במוקדם או במאוחר, המתנדבים האלה יחזרו לגרמניה עם ידע מעשי נרחב כדי לטפל ב"כופרים" האמיתיים המתגוררים ברחבי היבשת האירופאית כולה. והשאלה היא, איך העולם-החופשי מתכונן להתמודד עם האיום הזה?

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "לגרמניה אין תשובות במאבק נגד האסלאם הרדיקלי", מגזין המזרח התיכון, 11 בספטמבר 2014.