מדוע ארה"ב מבצעת פעולות ריגול בגרמניה

ב-4 ביולי 2014, מסרו גורמים רשמיים בגרמניה על חשיפתה של פרשת-פרשת ריגול חמורה בה היה מעורב עובד בשירות-המודיעין של גרמניה (BND) שנחשד בהעברת מידע לשירותי-המודיעין של ארה"ב. עיתוי הפרסום של הפרשה החמורה לא היה מקרי. סביר להניח שהעיתוי הוחלט בעצה אחת עם הקנצלרית של גרמניה, אנגלה מרקל, דווקא ביום בו נחגג יום-העצמאות על-מנת לאותת לאמריקאים על מורת-רוחם של הגרמנים כלפי מעשיה של ארה"ב במדינתם. לאורך כל השנה האחרונה, התקשורת הגרמנית עסקה בפרשת המעקבים שניהלו האמריקאים באמצעות ה-NSA  - הסוכנות לביטחון לאומי - אחרי אזרחים גרמנים ובמיוחד לאחר הגילוי "המרעיש" שהאמריקאים עקבו אחרי אנגלה מרקל באמצעות האזנות לטלפון הסלולרי שלה.

על-פי מה שנחשף עד כה נודע, שאזרח גרמני שהועסק בתפקיד זוטר באגף הדואר של ה-BND חשוד במסירת מסמכים חסויים שעסקו בדיוני הוועדה שהוקמה לבדיקת פרשיות המעקב של ה-NSA בגרמניה לאורך השנים האחרונות. כמו כן נמסר מפי מקורות רשמיים שהעובד העביר במשך השנתיים האחרונות מאות מסמכים עליהם הוא קיבל תשלום בסכום של 25,000 אירו בסך-הכל. הסכום הזניח הזה למעשה מעיד על איכותו הלא-מרשימה של המידע שהועבר לאמריקאים.

אחדים מאתרי החדשות בגרמניה לא הצליחו להימנע משימוש בביטויים אנטישמיים נושנים כדאי לתאר את מעשה-הבגידה והתשלום שנלווה לכך. בשפה הגרמנית קיים ביטוי בשם Judaslohn המתאר "תשלום-בגידה" על-פי המקרה של "יהודה איש קריות" שהסגיר את ישו לשלטונות הרומאים תמורת "בצע-כסף" שנמסר לו מידי כוהני בית-המקדש שבירושלים. הביטוי Judas הפך לשם נרדף "ליהודי" הראוי לכול גנאי בשל בגידתו של יהודה איש קריות. במילים אחרות, האירוע ההיסטורי הזה הפך לתיאור של אומה שלמה כמאפיין מרכזי של העם היהודי. יתרה מזאת, לאורך מאות שנים, הביטוי הפך לכלי תיאולוגי-אירופאי ששימש עילה מוצדקת לרדיפתם ולרציחתם של אין-ספור יהודים עד לפיתרון הסופי הידוע בסגנון הגרמני.

בעקבות חקירה אינטנסיבית שניהלו הרשויות בגרמניה בנוגע למקרה, התגלה שאדם נוסף, הקשור למשרד-הביטחון הגרמני, חשוד בהעברת מידע מודיעיני לגורמים אמריקאים נוספים. ובכן, כאן נשאלת השאלה, בשביל מה האמריקאים היו צריכים את כל הפרשות האלה על הגב הרעוע שלהם - בעיקר לאור מעמדה המעורער של ארה"ב בעיני מדינות רבות בעולם?

מיד עם פרסום הפרשה הראשונה, מרקל יצאה בדרכה לסין לביקור מדיני חשוב שנועד לחזק את הקשרים בין שתי המדינות. הביקור הזה היווה הזדמנות נאותה למרקל להתרחק מעט מהקלחת הפוליטית הרותחת של ברלין ולהימנע משאלות קשות העלולות להעכיר עוד יותר את היחסים בין גרמניה לארה"ב. בדומה לישראל, גם במקרה הזה, הממשל הנוכחי של ארה"ב תחת נשיאותו של אובמה, הצליח לחבל בקשרים עם אחת מהמדינות הידידותיות ביותר של ארה"ב באירופה. דהיינו, במקרה אחד ארה"ב הפעילה מרגל במודיעין הגרמני, ובמקרה השני ארה"ב הפעילה מרגל בצבא הגרמני. סביר להניח ששני המרגלים הזוטרים האלה לא סיפקו מידע רב-ערך שאי-אפשר היה להשיגו באמצעים אחרים - קצת פחות רועשים. הרי האמריקאים אלופים ב"שיחות רקע", תמימות לכאורה, עם כל מיני גורמים מכל שכבות החברה ומכל המגזרים הביטחוניים והאקדמיים. כמובן שהדבר נכון במיוחד בנוגע ישראל כשם שהוא נכון גם לגרמניה. אני מקווה שהמשפט מספיק ברור בנוגע להתנהלות האמריקאית בישראל שלעיתים גובלת בהתנהלות שערורייתית.

כמובן, שהתירוץ האמריקאי למעשים הללו מתבטא בדרך-כלל במושג הבלתי-מחייב בדמותו של ה"אינטרס הלאומי האמריקאי" שהוא רחב כמו רוחבה של התבל כולה. ובכן, מה בעצם האמריקאים מחפשים? לאמריקאים יש אמצעים מרשימים ביותר שתפקידם לאסוף מידע במגוון רחב של נושאים כמו, טרור (כמובן), צבא (ללא כל ספק), מדע (רצוי מאוד), תעשייה, כלכלה, מסחר, דעת-קהל, מידע פוליטי, מידע חברתי, מידע אישי ועוד נושאים מגוונים שהקשר שלהם לביטחון הלאומי האמריקאי הוא קלוש ביותר. אין כמעט אות דיגיטלי אחד היוצא לאוויר-העולם שאינו נאסף בידי אחת מסוכנויות המודיעין האמריקאי - ויש רבות כאלה.

על-מנת להבין טוב יותר את ההתנהלות המודיעינית האמריקאית, התפרסם מידע בו נמסר שתשעה מתוך עשרה אמריקאים שהתנהל אחריהם מעקב, לא היה להם כל קשר לפעילות עוינת כלשהי נגד האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב. במילים אחרות, היכולת המרשימה של ארה"ב לאסוף מידע, מנוצלת לצרכים שאינם עולים בקנה אחד עם הצרכים הביטחוניים של ארה"ב. אם היכולת הזו מנוצלת כלפי אזרחים אמריקאים, אפשר להעריך מה האמריקאים עושים במדינות זרות בשם האינטרס הלאומי. כאשר התפרסמו ידיעות במהלך השנה אחרונה על היקף המעקב האמריקאי אחרי אזרחים גרמנים, הזעם והכעס הציבורי כלפי האמריקאים היה גדול - וברוב המקרים הכעס היה מוצדק. הלחץ הציבורי היווה עילה נאותה לפתוח בחקירה שנוהלה בידי הרשויות הגרמניות במטרה לבחון את היקף התופעה של הפעילות האמריקאית בגרמניה. סביר להניח שהחקירה שנפתחה בגרמניה עוררה דאגה רבה בארה"ב. גיוסו של עובד זוטר במודיעין הגרמני, מראה בעליל על שיקול-דעת לקוי של הסוכנויות האמריקאיות העוסקות בגיוס מרגלים ומשתפי-פעולה.

מה בעצם ארה"ב מחפשת בגרמניה? אפשר להעריך באופן מדויק שהיא מחפשת הכל. יש לכך גם רקע היסטורי לאור מלחמת העולם-השנייה, משום שהאמריקאים לא ממש סומכים על הגרמנים לאור הלקח ההיסטורי. לדידם של האמריקאים, אף פעם אי-אפשר לדעת מתי "הפיוז" של הגרמנים יתפוצץ - עניין העלול להגביר את המתח הבינלאומי לשיאים חדשים. מאידך, היכולות הגרמניות בתחום הכלכלי והצבאי ומעמדה המיוחד של גרמניה באיחוד האירופאי, הופכים אותה ליעד מועדף לריגול גם מצד "ידידה" כמו ארה"ב.  סביר להניח שלא נעלם מעיני האמריקאים המאמץ המוגבר של גרמניה המתבטא בפיתוח  יכולות צבאיות מרשימות - כולל חידוש פרויקטים צבאיים שנכשלו בשנים האחרונות. יתרה מזאת, סביר להניח שהאמריקאים זיהו את "המוטיבציה הגרמנית" להרחיב את מעורבותה של גרמניה בסכסוכים צבאיים ברחבי-העולם. הד מוגבר לכך היה אפשר למצוא בדבריהם של הנשיא הגרמני ושל שרת-הביטחון של גרמניה שנאמרו במהלך השנה האחרונה בהזדמנויות שונות.

ועם כל זאת, ההתנהלות האמריקאית בגרמניה הייתה כמו של "פיל בחנות חרסינה". כך למשל, נודע שסוכנים אמריקאים התחברו לשרתים של מוסדות מחקריים כדי לנהל מעקב אחרי גורמים מסוימים כאילו הדבר נעשה בשם המוסד האקדמי. כמו כן, האמריקאים ניהלו מעקב אחרי חוקרים ועיתונאים שיש להם זיקה כלשהי לנושאי ביטחון, טרור וצבא. כך למשל, חוקרים העוסקים באיסוף מידע בנוגע לטרור אסלאמי לצורך עבודתם האקדמית או העיתונאית היוו יעד למעקב בשם האינטרס הלאומי האמריקאי. לפחות במקרה אחד נודע שפגישה שנערכה בין עיתונאי לבין גורמים רדיקליים באפגניסטן, היוותה עילה נאותה לבצע מעקב הדוק אחרי העיתונאי לאורך תקופה ממושכת.

בקרב ראשי המערכת הביטחונית של גרמניה קיימת תחושה חזקה מאוד שיתגלו עובדים נוספים שגויסו בידי המודיעין האמריקאי. סביר להניח שהודעה בנוגע לתחושה הזו תתפרסם כבר בימים הקרובים כדי לאותת לאמריקאים ששירותי המודיעין הגרמנים מתוכננים לבצע בדיקה עמוקה, מקיפה ורצינית כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם.

הגילויים של השנה האחרונה הביכו את האמריקאים. אולם, אין ספק בכך שהאמריקאים ימשיכו לעקוב בהתמדה אחרי מדינות ידידות עם מגבלות מסוימות -  הן משום שיש להם יכולות לעשות את זה והן בשל "האינטרס הלאומי האמריקאי" המורחב שמשמעותו האמיתית היא "לדעת הכל". גרמניה, ישראל ומדינות נוספות אינן יוצאות מהכלל הזה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מדוע ארה"ב מתאמצת לבצע פעולות ריגול בגרמניה", מגזין המזרח התיכון, 10 ביולי 2014.