המדיניות האמריקאית בשאלת הסיכולים הממוקדים

בשנה האחרונה, בעיקר מאז שברק חוסיין אובמה החל את כהונתו בבית-הלבן, אמריקה הפכה להיות קבלן-הביצועים למעשי טבח רבים המתבצעים על-פי בקשותיהם של מנהיגים אסלאמיים מפוקפקים ביותר. מעבר לבעיה המוסרית הנובעת מכך, אמריקה של אובמה נוטה לחשוב שכולם מתנהלים על-פי אותה אופרציה זהה - כפי הדבר יובהר באמצעות הדוגמא ישראלית שהתרחשה בדצמבר 2009 בעקבות רציחתו של מאיר אבשלום חי, 45, שבי שומרון, אב ל-7.

ב-26 בדצמבר 2009, כוחות צה"ל ערכו פשיטה בנקודות אחדות בעיר שכם, וזאת בהתאם לידיעות מודיעיניות מדויקות הנוגעות לזהותם של המחבלים שביצעו את פיגוע הירי הקטלני לעבר אזרח ישראל יומיים לפני כן. בעקבות הפשיטה מהירה, נהרגו שלושה טרוריסטים מבוקשים שהיו פעילים בארגון הטרור "גדודי חללי אל-אקצה" הפועל במסגרת תנועת הפת"ח של אבו-מאזן - המתיימר להציג את עצמו בתואר "נשיא הרשות הפלסטינית". מחבל רביעי הסגיר את עצמו לידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים לפני שהחלה הפעולה הישראלית.

לאור הפשיטה המהירה והמוצלחת, גורמים פלסטיניים טענו כי הפעולה של צה"ל הייתה למעשה "הוצאה להורג" ללא משפט של חוליה לא חמושה. בתגובה לטענה זו, נמסר מפי גורם צבאי בכיר שהפעולה התבצעה בהתאם ל"נוהלי הפתיחה באש", שכן אם "המבוקש" אינו מסגיר את עצמו, הכוח הצבאי רשאי לבצע ירי כפי שהדבר התבצע במקרה הזה. בדיקה בליסטית, של אחד מכלי-הנשק שנמצאו ברשות המחבלים ההרוגים, הוכיחה באופן סופי את אחריותה של החוליה לפיגוע הקטלני שהתרחש ב-24 בדצמבר 2009.

בעקבות הפעולה הישראלית בשכם, הפלסטינים התלוננו בפני האמריקאים ש"ישראל הוציאה להורג" חברי חוליה לא חמושה שלא היה לה קשר לפיגוע הירי הקטלני. בתגובה לכך, ארה"ב פנתה מייד לישראל בבקשת הבהרות (והוכחות מוצקות) הנוגעות לפעולה הצבאית שהביאה לחיסולה של החוליה. לאחר שישראל הגישה לאמריקאים הבהרות בנושא, נמסר ממשרד ראש-הממשלה שהתנהלו שיחות מדיניות בעניין, אולם "לא היה מדובר בהעברת תלונה או מחאה" (ניוז1, 27 בדצמבר 2009). גורם מדיני אחר מסר לעיתון מעריב כי "הדרישה של האמריקאים להבהרות, ממחישה את המתיחות בין המדינות וגרמה מבוכה בירושלים", שכן, "התחושה היא, שהאמריקאים מטילים ספק שישראל פעלה בשכם רק לאחר שהיה בידיה מידע מודיעיני המפליל את החוליה" (מעריב, 27 בדצמבר 2009).

סיכולים ממוקדים או חיסולים ממוקדים
בשעה שהאמריקאים ביקשו הבהרות מישראל בקשר לפעולה בשכם, הפיקוד הצבאי האמריקאי באפגניסטן (לכאורה, נאט"ו) נתן אישור לבצע "סיכול ממוקד" באזור ווזיריסטן הנמצא בתחומי פקיסטן. על-פי ידיעות מודיעיניות, שהועברו לאמריקאים, נאמר שקבוצה של פעילי טרור חברי ארגון "הטליבאן", נמצאת באחת מהעיירות הקטנות השוכנות בקרבת הגבול המשותף בין פקיסטן לאפגניסטן. לעבר המבנה בו התכנסה הקבוצה החשודה נורו שני טילים קטלניים - כנראה מכלי-טיס בלתי מאויש. כתוצאה מהפגיעה המדויקת נהרגו 13 בני-אדם, וסביר להניח שנפצעו רבים נוספים כתוצאה מהפגיעה. מקור ביטחוני אנונימי בפקיסטן טען שמפקד מקומי בשם "אבדור רחמן" (Abdur Rahman) נהרג בהתקפה, בעוד שהדוברים הצבאיים של ארה"ב באפגניסטן או בפקיסטן לא שחרורו כל מידע בנוגע לחיסול הממוקד שנעשה באמצעות כלי-טיס אמריקאי.

ובכן, איזה קשר יש ל"אבדור רחמן" ולאינטרסים הביטחוניים של ארה"ב באזור? מסתבר שאבדור רחמן וואזיר הוא דמות ידועה למדי לשירותי-המודיעין של פקיסטן (ISI). זה אותו שירות-מודיעין מפוקפק שתמך, סייע ואימן את כוחות המוג'אהידין באפגניסטן, בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כדי שישמש זרוע-מבצעית טרוריסטית נגד הכוחות הסובייטיים שפלשו לאפגניסטן, וכן שיפעל גם נגד מטרות הודיות בקשמיר.

גורם אנונימי בפקיסטן מסר שהסיבה העיקרית לחיסולו של אבדור רחמן וואזיר הייתה קשריו עם ארגון טרוריסטי ידוע בשם "רשת חאקאני" המנהלת מלחמת חורמה נגד הנוכחות האמריקאית באפגניסטן. אולם, מחלקת ההיסטוריה של ה-CIA יכולה להעביר עשרות דוחות המציינים בבירור את התמיכה המסיבית שהגישו ארה"ב ופקיסטן ל"רשת חאקאני" בשנות ה-80 של המאה הקודמת, וזאת כדי ש"הרשת" תגבש מסגרות צבאיות מאומנות כהלכה כדי לנהל "לוחמה זעירה" אפקטיבית נגד הכוחות הצבאיים של בריה"מ ששלטו באפגניסטן. במילים אחרות, "הרשת" הופעלה במישרין בידי אנשי-המודיעין של ארה"ב ושל פקיסטן במשך שנים אחדות.

אבדור רחמן וואזיר הוא לא "טלית שכולה תכלת", וכן יש לו רקורד עשיר בפעילות אנטי-פקיסטנית שהחלה כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. אולם, אבדור רחמן וואזיר, יחד עם תומכיו, נלחם למען האוטונומיה של ווזיריסטן הנמצאת תחת השליטה הצבאית האפקטיבית של פקיסטן. אף לא אחד דרש הסברים לחיסולם של האנשים שהיו עימו בעת האירוע. עדיין, אף אחד לא יודע באמת את שמותיהם של ההרוגים או היכן הם נקברו. כמו כן, שום גורם בינלאומי לא דרש הסברים לאירוע שהתרחש הרחק מעיני התקשורת והרחק מעיניהם "הבוחנות" של הארגונים הבינלאומיים. על-מנת להבין את הטרגדיה הפקיסטנית, להלן נתונים אחדים כדי להבהיר את התמונה העגומה: מאז שהחלה המתקפה הצבאית האפגנית בווזיריסטן (אוקטובר 2009) נהרגו יותר מ-600 טרוריסטים, וכן נהרגו מאות חיילים פקיסטנים ו-500 אזרחים פקיסטנים נרצחו בפיגועי-התאבדות - וזאת בתגובה למתקפה הצבאית של פקיסטן (הנעשית בעזרת הסיוע האווירי של ארה"ב).

כמה שעות לאחר חיסולו של אבדור רחמן וואזיר יחד עם עוד 12 בני-אדם, הפיקוד הצבאי האמריקאי באפגניסטן קיבל ידיעה מודיעינית על ריכוז של קבוצת חמושים במחוז קונאר (Kunar) - שנחשדה בהטמנת מטענים בצידי הדרכים. בפשיטה צבאית שנערכה על המבנה בו התאכסנה הקבוצה החשודה, ב-27 בדצמבר 2009, נהרגו 10 בני-אדם. מייד לאחר הפעולה הצבאית, דובר רשמי אמריקאי אישר את המידע על הריגתם של "החשודים", אך לא את אופן הביצוע. יום לאחר מכן, דוברים רשמיים של ממשלת אפגניסטן (הפרו-אמריקאית), טענו כי בפשיטה הצבאית נהרגו 8 ילדים, בני 17-11, כולם בני משפחה אחת, מלבד שני הרוגים מבוגרים. לאחר שהמקרה התפרסם בתקשורת המקומית, דובר אמריקאי טען שהפשיטה נערכה בידי כוח צבאי משותף אמריקאי-אפגני. אולם, לשכת הנשיא האפגני, חמיד קרזאי, הבהירה ששום כוח-צבאי אפגני לא השתתף בחיסול. לאחר זמן מה, דובר אמריקאי טען שהפגיעה הקטלנית הייתה מהאוויר, אולם תושבים מקומיים העידו שהילדים "הוצאו-להורג בידי חיילים אמריקאים" לאחר שהחיילים נתקלו במארב שהוצב בידי כוחות הטליבאן בקרבת מקום. פליטת-פה של הנשיא חמיד קרזאי, שנאמרה לאור האירוע הטרגי, חשפה כנראה את שיטת הפעולה של הצבא האמריקאי באפגניסטן. מסתבר, שבמקרים אחדים הצבא האמריקאי גייס פעילי מליציות מקומיות על-מנת שיבצעו "עבודות מלוכלכות" בשם הצבא האמריקאי - פעולות הגולשות לעיתים לחיסול חשבונות על רקע שבטי-מקומי.

ימים אחדים לאחר מכן, ב-30 בדצמבר 2009, שוב נעשה סיכול ממוקד מהאוויר של שני אנשי טליבאן - והם אכן נהרגו בתקרית, אולם יחד עם 7 אזרחים אפגנים חפים-מפשע. ב-31 בדצמבר 2009, נעשה סיכול ממוקד מהאוויר של שלושה אנשי טליבאן באזור ווזיריסטן שבפקיסטן. ב-1 בינואר 2010, שוב נעשה סיכול ממוקד מהאוויר של שני אנשי טליבאן באזור ווזיריסטן שבפקיסטן. שני המקרים האחרונים נעשו בשם ממשלת פקיסטן, שכן הצבא האמריקאי אינו מוכן להודות בפה-מלא שהוא מגיש סיוע אווירי הדוק לצבא הפקיסטני בווזיריסטן.

מאז שברק חוסיין אובמה החל את כהותנו בבית הלבן, הצבא האמריקאי ערך עשרות סיכולים ממוקדים, באפגניסטן ובפקיסטן בלבד, שגרמו למותם של כ-600 בני-אדם - רובם חפים-מפשע. אולם, הציניות האמריקאית של הממשל הנוכחי אינה מסתכמת רק בזה, כפי שיובהר מהמקרה של תימן.

סיכולים ממוקדים בתימן
ב-25 בדצמבר 2009, נכשל ניסיון של אזרח ניגרי-מוסלמי להפעיל מטען חבלה במטוס דלתא, דקות אחדות לפני נחיתתו בשדה-התעופה של דטרויט, ארה"ב. בעקבות חקירתו של המחבל, נמסר מפי גורמים רשמיים בארה"ב שהטרוריסט הניגרי הופעל על-ידי פעילי אל-קאעידה מתימן. לפתע התברר לתקשורת האמריקאית שארה"ב צריכה לנהל מלחמה בחזית רביעית, דהיינו בתימן - לצד אפגניסטן, עיראק ופקיסטן. בעקבות ניסיון הפיגוע שנכשל, הודלף לתקשורת האמריקאית ש"הנשיא אובמה מכין מהלומה צבאית בתימן" נגד בסיסי אל-קאעידה.

במהלך החודשים האחרונים, ארה"ב (יחד עם סעודיה) העניקה סיוע אווירי לתימן במלחמתה נגד ארגוני טרור שיעים במחוז סעדה - השוכן בקרבת הגבול עם סעודיה. תימן למעשה מנהלת מלחמה בשתי חזיתות עיקריות. הראשונה: מלחמה נגד פעילי אל-קאעידה (המרוכזים בעיקר באזור הנרחב מול מפרץ עדן) הרואים בתימן את מולדתו האחת והיחידה של אוסאמה בן-לאדן. והשנייה: מלחמה נגד ארגוני טרור שיעים במחוז סעדה הנתמכים על-ידי איראן של אחמדינג'אד.

שבועות אחדים לפי האירוע בדטרויט, דוברי אל-קאעידה בתימן מסרו שארה"ב ערכה לפחות שלושה סיכולים ממוקדים שבמהלכם נהרגו עשרות אנשים - בהם נשים וילדים. ימים אחדים לפני האירוע בדטרויט, בכיר אמריקאי הודה ברשת "פוקס ניוז" שארה"ב "מסייעת" לתימן במלחמתה נגד גורמי טרור הפועלים בתחומה. לאחר האירוע בדטרויט, ב-25 בדצמבר 2009, כבר לא היה צורך להסתיר את הפעילות האמריקאית "החשאית" מעל שמי תימן.

רק בשבוע האחרון של שנת 2009 נהרגו עשרות אנשים בעימותים צבאיים בהם היו מעורבים חיילים אמריקאים. באירופה ובארה"ב עדיין לא נשמעת הקריאה להעמיד לדין את ברק חוסיין אובמה בגין פשעי-מלחמה או בפשעים נגד האנושות. שנה אזרחית טובה לכולכם.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע "אובמה ומדיניות הסיכולים הממוקדים", מגזין המזרח התיכון, 2 בינואר 2010.