ב-22 במאי 2006 פרסם עיתון ה"ניו יורק פוסט" ידיעה מפי גורמי מודיעין אמריקאים כי ארגון החיזבאללה מתכנון פיגועים בארה"ב בחודשים הקרובים. הידיעה הודלפה לעיתון כדי להבהיר לאיראנים שכוונותיהם ידועות ושארה"ב עוקבת אחרי פעילי הארגון בארה"ב. הרקע לאזהרה האמריקאית שנמסרה, מקורו בפגישה שנערכה בדמשק בין נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד לבין נשיא סוריה בשאר אל-אסד.
כאשר נבחר אחמדינג'אד לנשיא איראן ביוני 2005, המנהיג הזר הראשון שהוזמן לטהראן היה נשיא סוריה בשאר אל-אסד. באוגוסט 2005 אסד ערך ביקור בין יומיים באיראן כדי לאותת למערב על הידוק נוסף בין שתי המדיניות. שני האישים מצאו שפה משותפת שכן, מצד אחד היה אחמדינג'אד החשוד בעיני ארה"ב במעורבות בחטיפת בני ערובה בשגרירות בטהראן בנובמבר 1979, ומצד שני היה בשאר אל-אסד החשוד במעורבות ברצח נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שאירע בפברואר 2005. כשנפגשו השניים, אחמדינג'אד שיחרר הצהרה מאוד מעודדת לסוריה, אך בה בעת היא סימנה את הבידוד הבינלאומי של "ברית המצורעים" במפגש הראשון בין שני המנהיגים. וכך בחר אחמדינג'אד להסביר את הפגישה עם אסד: "כמדינות הסובלות מלחצים בינלאומיים עלינו לחזק את הקשרים בינינו". אחמדינג'אד לא היסס להחמיא לסוריה באוזני אסד ובאוזני העיתונאים שנכחו במקום, שכן סוריה, לדעתו, "מייצגת את האומה המוסלמית הטהורה". לא אסד, לא אחמדינג'אד ולא העיתונאים האמינו להצהרה שבאה מפי מנהיג משטר שיעי רדיקלי כלפי מנהיג של משטר חילוני מיליטנטי.
בסוף ינואר 2006, הגיע אחמדינג'אד לביקור גומלין בסוריה. לצד הצהרתו המתגרה לאירופה "קחו את היהודים" שתפס כותרות בישראל, אחמדינג'אד עסק בעניינים חושבים הרבה יותר, כמו פגישות עם ראשי ארגוני טרור מסוריה ומלבנון הפועלים בחסותן של איראן וסוריה. כמו כן, אחמדינג'אד נפגש עם יו"ר הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל ועם מנהיג הג'יהאד האסלאמי רמדאן שלח.
המפגש החשוב ביותר בביקור נערך בין אחמדינג'אד, בשאר אל-אסד, חסן נסראללה ומוקטאדה אל-סאדר מנהיג המיליציה השיעית בעיראק הפועל ברצחנות נגד הסונים ונגד הנוכחות האמריקאית בעיראק. על-פי מקורות מודיעיניים אמריקאים בפגישה נכח גם עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של ארגון החיזבאללה. במפגשים החשובים האלה נוצרה "ברית אסלאמית" רדיקלית שהחלה לגבש בצורה יסודית את המהלכים הבאים שלה בעיקר בשאלת הגרעין, אך גם בעניין מעמדה של סוריה מול ארה"ב, לבנון ופלסטין. נוכחותו של מורנייה במפגש הדליקה נורה אדומה בקרב שירותי המודיעין המערביים, ואלה החלו לחפש סימנים כלשהם לפעילות מוגברת בקרב פעילי החיזבאללה באירופה, בארה"ב ובמזרח-התיכון.
"הברית האסלאמית" קיבלה חיזוק יוצא-דופן ב- 26 בינואר 2006 כאשר נודעו תוצאות הבחירות לרשות הפלסטינית בהן החמאס זכה בניצחון מרשים. המשמעות היתה שאיראן וסוריה קיבלו שחקן חיזוק מרשים, בעל עוצמה, שהגביר אצלן את המוטיבציה לבצע מהלכים כדי להרחיק את האיום המערבי מעל סוריה ואת הסנקציות מעל איראן בשאלת הגרעין. בוש והמערב נראו מושפלים, בעוד שבאיראן ובסוריה גבר הביטחון. יתרה מזאת, סוריה החליטה, בדומה לחיזבאללה, להמר ולהפוך את בירתה דמשק לציר-מרכזי בין טהראן ללבנון, בין דמשק לשטחי הרשות הפלסטינית ובין דמשק לעיראק. איראן חיברה את המוסיקה, סוריה ניצחה על התזמורת, החמאס וחיזבאללה היו המבצעים.
האיתותים לפעילות מוגברת בקרב פעילי הארגון הגיעו תחילה במשורה, אך הם גברו בחודשים אפריל-מאי 2006. בתחילת אפריל 2006 מסרו גורמי ביטחון ישראלים לעיתון "הטלגרף" הלונדוני כי "חיילי משמרות המהפכה האיראניים שולטים ברוב העמדות שבנה חיזבאללה לאורך הגבול עם ישראל". ב-22 במאי 2006 פורסמה, כאמור, הידיעה ב"ניו יורק פוסט". ימים אחדים לאחר מכן פרסם העיתון הסעודי "אל-ווטן" ידיעה מפי מקורות מודיעין אמריקאים שמסרו כי הישראלים העבירו אליהם מידע על סדרת פיגועים בתכנונו של עימאד מורנייה העלולים להתרחש לקראת משחקי המונדיאל, שהחלו ב-9 ביוני 2006.
ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט בידי אנשי החמאס. הפעולה תוכננה שבועות רבים מראש בידיעתו המלאה של חאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, היושב בדמשק שבסוריה. לאחר תכנון ממושך, נחטפו שני חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 בגבול הצפון, בידי אנשי ארגון החיזבאללה. שעות אחדות לאחר החטיפה, מסרו גורמי מודיעין מערביים כי החטיפה בוצעה בהשראת איראן כדי להרחיק מעליה את הדיון בעניין הגרעיני - דיון שעתיד היה להתקיים ברוסיה ביום שבת ב-15 ביולי 2006 בעת כינוס ראשי הג'י-8.
לצד עימאד מורנייה, האחראי על הזרוע הצבאית של ארגון חיזבאללה, פועלים קייס עובייד וחאג' חליל חארב. מאז שהחלה המתקפה הישראלית בלבנון, שניהם מנסים לדרבן בכל דרך את הפלסטינים להתחיל להוציא פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ונגד אזרחים במדינת-ישראל.
עובייד, אזרח ישראלי לשעבר שהתגורר בטייבה, עבריין שעסק בהברחות נשק, תכנן את חטיפתו של טננבאום בשלהי שנת 2000 ומאז נהפך לקבלן-החטיפות של החיזבאללה. עובייד אחראי גם על הפעלת טרור בשטחי הרשות הפלסטינית נגד ישראל. רק לאחר מבצע "חומת מגן" באפריל 2002 התבררה התמונה המלאה על פעילותו הטרוריסטית של עובייד שהחלה, כמו רבים מהטרוריסטים הערבים, בפעילות עבריינית אלימה.
חארב, מופקד על יחידה 1800 שתפקידה להפעיל יחידות טרור ברשות הפלסטינית. מקורות צבאיים ישראלים מסרו כי חאג' חליל חארב חוסל בידי כוחות צה"ל ב-24 ביולי 2006.
עימאד מורנייה
מורנייה נולד ב-1964 בכפר שיעי בדרום-לבנון. את תחילת דרכו החל בתנועת הפת"ח כשומר ראשו של אבו-איאד – הוא צאלח חלף ממקימי ארגון "ספטמבר השחור" ומראשי הפת"ח. אבו-איאד חוסל בידי ארגון אבו-נידאל ב-1991. לאחר פינוי אש"פ מביירות בעקבות מלחמת לבנון, מורנייה החליט להישאר בלבנון ולחבור לארגון חיזבאללה. במסגרת הארגון, מורנייה החל להוציא לפועל פעולות טרור נגד מטרות מערביות בלבנון ומחוצה לה, וכן גם נגד מטרות ערביות במזה"ת. עיקר פעילותו של מורנייה באה לידי ביטוי באמצעות "מנגנון פיגועים חו"ל" שתפקידו היה להקים תאים חשאיים ברחבי-העולם ולבצע פעולות טרור קשות ומכאיבות. להלן רשימה חלקית בלבד:
אפריל 1983 פיגוע בשגרירות האמריקאית בביירות - 63 הרוגים.
נובמבר 1983 פיגוע בבנין הממשל הישראלי בצור – 29 הרוגים.
אוקטובר 1983 פיגוע במפקדת המארינס בביירות – 241 הרוגים.
ספטמבר 1984 פיגוע בשגרירות האמריקאית בביירות – 20 הרוגים.
לאחר חיסול עבאס מוסאווי, מי שהיה מזכ"ל החיזבאללה, בידי כוחות צה"ל ב-1992, הארגון הוציא פעולות נקמה נגד מטרות יהודיות וישראליות ברחבי-העולם:
מרס 1992 פיגוע בשגרירות הישראלית בארגנטינה – 22 הרוגים.
יולי 1994 פיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – 80 הרוגים.
הפעילות העיקרית בגזרה הישראלית:
אוקטובר 2000 הארגון הצליח להרוג שלושה חיילי צה"ל בגבול הצפון ולחטוף את גופותיהם.
מרס 20002 שני מחבלים שהצליחו לחדור לגבול ישראל, ליד קיבוץ מצובה, הרגו שישה ישראלים.
ב-12 יולי 2006 הצליח הארגון לחטוף שני חיילי צה"ל. בעקבות האירוע נהרגו 8 חיילי צה"ל.
בשל פעילותו הרצחנית נגד אמריקאים ברחבי-העולם, מורנייה נמצא בראש רשימת המבוקשים של ה-FBI לצדו של אוסאמה בן-לאדן ובכירים נוספים בארגון אל-קאעידה. האמריקנים הקציבו חמישה מיליון דולר לכל גורם שיסייע במידע שיביא ללכידתו. לישראל יש חשבון ארוך מאוד עם מורנייה, וסביר להניח שישראל מנסה בימים אלה ללקט כל מידע על מקום מחבואם של חסן נסראללה, עימאד מורנייה, טלאל חמייה – סגנו של מורנייה, קייס עוביד ואיברהים עקיל מפקד הגזרה הדרומית.
בשנים האחרונות, מורנייה כמעט ולא יצא מאזור הבונקרים שנבנו בקפידה רבה ברובע הדאחייה בביירות. מקורות נוספים טוענים כי מורנייה בילה את רוב זמנו באיראן. חיסולם של בכירי הארגון, אינו רק מחויב המציאות בשל פעילותם הרצחנית נגד ישראל ומדינות נוספות, אלא יגרום גם לקריסתו של החיזבאללה במתכונתו המוכרת, שכן רק לעיתים נדירות התלמיד עולה על רבו – כפי שהיה במקרה של חסן נסראללה שתפס את מקומו של עבאס מוסאווי. על כן, השאלה מי יבוא לאחר נסראללה ומורנייה אינה צריכה להדיר שינה מעיני ישראל.
--
כאשר נבחר אחמדינג'אד לנשיא איראן ביוני 2005, המנהיג הזר הראשון שהוזמן לטהראן היה נשיא סוריה בשאר אל-אסד. באוגוסט 2005 אסד ערך ביקור בין יומיים באיראן כדי לאותת למערב על הידוק נוסף בין שתי המדיניות. שני האישים מצאו שפה משותפת שכן, מצד אחד היה אחמדינג'אד החשוד בעיני ארה"ב במעורבות בחטיפת בני ערובה בשגרירות בטהראן בנובמבר 1979, ומצד שני היה בשאר אל-אסד החשוד במעורבות ברצח נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שאירע בפברואר 2005. כשנפגשו השניים, אחמדינג'אד שיחרר הצהרה מאוד מעודדת לסוריה, אך בה בעת היא סימנה את הבידוד הבינלאומי של "ברית המצורעים" במפגש הראשון בין שני המנהיגים. וכך בחר אחמדינג'אד להסביר את הפגישה עם אסד: "כמדינות הסובלות מלחצים בינלאומיים עלינו לחזק את הקשרים בינינו". אחמדינג'אד לא היסס להחמיא לסוריה באוזני אסד ובאוזני העיתונאים שנכחו במקום, שכן סוריה, לדעתו, "מייצגת את האומה המוסלמית הטהורה". לא אסד, לא אחמדינג'אד ולא העיתונאים האמינו להצהרה שבאה מפי מנהיג משטר שיעי רדיקלי כלפי מנהיג של משטר חילוני מיליטנטי.
בסוף ינואר 2006, הגיע אחמדינג'אד לביקור גומלין בסוריה. לצד הצהרתו המתגרה לאירופה "קחו את היהודים" שתפס כותרות בישראל, אחמדינג'אד עסק בעניינים חושבים הרבה יותר, כמו פגישות עם ראשי ארגוני טרור מסוריה ומלבנון הפועלים בחסותן של איראן וסוריה. כמו כן, אחמדינג'אד נפגש עם יו"ר הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל ועם מנהיג הג'יהאד האסלאמי רמדאן שלח.
המפגש החשוב ביותר בביקור נערך בין אחמדינג'אד, בשאר אל-אסד, חסן נסראללה ומוקטאדה אל-סאדר מנהיג המיליציה השיעית בעיראק הפועל ברצחנות נגד הסונים ונגד הנוכחות האמריקאית בעיראק. על-פי מקורות מודיעיניים אמריקאים בפגישה נכח גם עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של ארגון החיזבאללה. במפגשים החשובים האלה נוצרה "ברית אסלאמית" רדיקלית שהחלה לגבש בצורה יסודית את המהלכים הבאים שלה בעיקר בשאלת הגרעין, אך גם בעניין מעמדה של סוריה מול ארה"ב, לבנון ופלסטין. נוכחותו של מורנייה במפגש הדליקה נורה אדומה בקרב שירותי המודיעין המערביים, ואלה החלו לחפש סימנים כלשהם לפעילות מוגברת בקרב פעילי החיזבאללה באירופה, בארה"ב ובמזרח-התיכון.
"הברית האסלאמית" קיבלה חיזוק יוצא-דופן ב- 26 בינואר 2006 כאשר נודעו תוצאות הבחירות לרשות הפלסטינית בהן החמאס זכה בניצחון מרשים. המשמעות היתה שאיראן וסוריה קיבלו שחקן חיזוק מרשים, בעל עוצמה, שהגביר אצלן את המוטיבציה לבצע מהלכים כדי להרחיק את האיום המערבי מעל סוריה ואת הסנקציות מעל איראן בשאלת הגרעין. בוש והמערב נראו מושפלים, בעוד שבאיראן ובסוריה גבר הביטחון. יתרה מזאת, סוריה החליטה, בדומה לחיזבאללה, להמר ולהפוך את בירתה דמשק לציר-מרכזי בין טהראן ללבנון, בין דמשק לשטחי הרשות הפלסטינית ובין דמשק לעיראק. איראן חיברה את המוסיקה, סוריה ניצחה על התזמורת, החמאס וחיזבאללה היו המבצעים.
האיתותים לפעילות מוגברת בקרב פעילי הארגון הגיעו תחילה במשורה, אך הם גברו בחודשים אפריל-מאי 2006. בתחילת אפריל 2006 מסרו גורמי ביטחון ישראלים לעיתון "הטלגרף" הלונדוני כי "חיילי משמרות המהפכה האיראניים שולטים ברוב העמדות שבנה חיזבאללה לאורך הגבול עם ישראל". ב-22 במאי 2006 פורסמה, כאמור, הידיעה ב"ניו יורק פוסט". ימים אחדים לאחר מכן פרסם העיתון הסעודי "אל-ווטן" ידיעה מפי מקורות מודיעין אמריקאים שמסרו כי הישראלים העבירו אליהם מידע על סדרת פיגועים בתכנונו של עימאד מורנייה העלולים להתרחש לקראת משחקי המונדיאל, שהחלו ב-9 ביוני 2006.
ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט בידי אנשי החמאס. הפעולה תוכננה שבועות רבים מראש בידיעתו המלאה של חאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, היושב בדמשק שבסוריה. לאחר תכנון ממושך, נחטפו שני חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 בגבול הצפון, בידי אנשי ארגון החיזבאללה. שעות אחדות לאחר החטיפה, מסרו גורמי מודיעין מערביים כי החטיפה בוצעה בהשראת איראן כדי להרחיק מעליה את הדיון בעניין הגרעיני - דיון שעתיד היה להתקיים ברוסיה ביום שבת ב-15 ביולי 2006 בעת כינוס ראשי הג'י-8.
לצד עימאד מורנייה, האחראי על הזרוע הצבאית של ארגון חיזבאללה, פועלים קייס עובייד וחאג' חליל חארב. מאז שהחלה המתקפה הישראלית בלבנון, שניהם מנסים לדרבן בכל דרך את הפלסטינים להתחיל להוציא פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ונגד אזרחים במדינת-ישראל.
עובייד, אזרח ישראלי לשעבר שהתגורר בטייבה, עבריין שעסק בהברחות נשק, תכנן את חטיפתו של טננבאום בשלהי שנת 2000 ומאז נהפך לקבלן-החטיפות של החיזבאללה. עובייד אחראי גם על הפעלת טרור בשטחי הרשות הפלסטינית נגד ישראל. רק לאחר מבצע "חומת מגן" באפריל 2002 התבררה התמונה המלאה על פעילותו הטרוריסטית של עובייד שהחלה, כמו רבים מהטרוריסטים הערבים, בפעילות עבריינית אלימה.
חארב, מופקד על יחידה 1800 שתפקידה להפעיל יחידות טרור ברשות הפלסטינית. מקורות צבאיים ישראלים מסרו כי חאג' חליל חארב חוסל בידי כוחות צה"ל ב-24 ביולי 2006.
עימאד מורנייה
מורנייה נולד ב-1964 בכפר שיעי בדרום-לבנון. את תחילת דרכו החל בתנועת הפת"ח כשומר ראשו של אבו-איאד – הוא צאלח חלף ממקימי ארגון "ספטמבר השחור" ומראשי הפת"ח. אבו-איאד חוסל בידי ארגון אבו-נידאל ב-1991. לאחר פינוי אש"פ מביירות בעקבות מלחמת לבנון, מורנייה החליט להישאר בלבנון ולחבור לארגון חיזבאללה. במסגרת הארגון, מורנייה החל להוציא לפועל פעולות טרור נגד מטרות מערביות בלבנון ומחוצה לה, וכן גם נגד מטרות ערביות במזה"ת. עיקר פעילותו של מורנייה באה לידי ביטוי באמצעות "מנגנון פיגועים חו"ל" שתפקידו היה להקים תאים חשאיים ברחבי-העולם ולבצע פעולות טרור קשות ומכאיבות. להלן רשימה חלקית בלבד:
אפריל 1983 פיגוע בשגרירות האמריקאית בביירות - 63 הרוגים.
נובמבר 1983 פיגוע בבנין הממשל הישראלי בצור – 29 הרוגים.
אוקטובר 1983 פיגוע במפקדת המארינס בביירות – 241 הרוגים.
ספטמבר 1984 פיגוע בשגרירות האמריקאית בביירות – 20 הרוגים.
לאחר חיסול עבאס מוסאווי, מי שהיה מזכ"ל החיזבאללה, בידי כוחות צה"ל ב-1992, הארגון הוציא פעולות נקמה נגד מטרות יהודיות וישראליות ברחבי-העולם:
מרס 1992 פיגוע בשגרירות הישראלית בארגנטינה – 22 הרוגים.
יולי 1994 פיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – 80 הרוגים.
הפעילות העיקרית בגזרה הישראלית:
אוקטובר 2000 הארגון הצליח להרוג שלושה חיילי צה"ל בגבול הצפון ולחטוף את גופותיהם.
מרס 20002 שני מחבלים שהצליחו לחדור לגבול ישראל, ליד קיבוץ מצובה, הרגו שישה ישראלים.
ב-12 יולי 2006 הצליח הארגון לחטוף שני חיילי צה"ל. בעקבות האירוע נהרגו 8 חיילי צה"ל.
בשל פעילותו הרצחנית נגד אמריקאים ברחבי-העולם, מורנייה נמצא בראש רשימת המבוקשים של ה-FBI לצדו של אוסאמה בן-לאדן ובכירים נוספים בארגון אל-קאעידה. האמריקנים הקציבו חמישה מיליון דולר לכל גורם שיסייע במידע שיביא ללכידתו. לישראל יש חשבון ארוך מאוד עם מורנייה, וסביר להניח שישראל מנסה בימים אלה ללקט כל מידע על מקום מחבואם של חסן נסראללה, עימאד מורנייה, טלאל חמייה – סגנו של מורנייה, קייס עוביד ואיברהים עקיל מפקד הגזרה הדרומית.
בשנים האחרונות, מורנייה כמעט ולא יצא מאזור הבונקרים שנבנו בקפידה רבה ברובע הדאחייה בביירות. מקורות נוספים טוענים כי מורנייה בילה את רוב זמנו באיראן. חיסולם של בכירי הארגון, אינו רק מחויב המציאות בשל פעילותם הרצחנית נגד ישראל ומדינות נוספות, אלא יגרום גם לקריסתו של החיזבאללה במתכונתו המוכרת, שכן רק לעיתים נדירות התלמיד עולה על רבו – כפי שהיה במקרה של חסן נסראללה שתפס את מקומו של עבאס מוסאווי. על כן, השאלה מי יבוא לאחר נסראללה ומורנייה אינה צריכה להדיר שינה מעיני ישראל.
--
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "עימאד מורנייה - ראש הזרוע הצבאית של החיזבאללה", 3 באוגוסט 2006, The Mideast Forum.
No comments:
Post a Comment