טורקיה של ארדאון והטרור הכורדי – סבב חדש

מאת: ד"ר יבגני קלאובר

אש חוזרת לרחובות איסטנבול. סגן ראש-ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוס, אמר לרשת ה-CNN, כי "ישנם סימנים שארגון המחתרת הכורדית ה-PKK אחראים לפיגוע-הטרור הקטלני" שאירע ב-10 בדצמבר 2016 באיסטנבול. יום לאחר מכן, הוכרז במדינה על יום אבל לאומי לזכרם של 29 בני אדם שנהרגו בפיגוע הקטלני. על-פי אותו מקור, כ-166 בני אדם נפצעו כתוצאה משני פיצוצים סמוך לאצטדיון הכדורגל של בשיקטאש, דוברים בטורקיה מסרו שהחקירה בעיצומה. שר-הפנים, סולימאן סוילו סייד ציין ש-10 בני-אדם נעצרו בחשד למעורבות בפיגועים, אולם לפי-שעה זה יהיה מוקדם מידי להגיע למסקנות כלשהן. למרות שהתקופה האחרונה הצטיירה כרגועה יחסית בטורקיה, המתיחות בין הממשל לבין בני המיעוט הכורדית לא פגה. בחודש נובמבר 2016, משרד הפנים הטורקי הודיע ש"הרשויות במדינה עצרו 12 חברי מפלגת העם הדמוקרטית הפרו-כורדית (HDP), בהם שני יושבי-הראש שלה, סלהאטין דמירטאש, ופיגן יוקסקדאג". מעצרם בא בעקבות הפיצוץ במרכז דיארבקיר, העיר הגדולה ביותר בדרום-מזרח טורקיה, המאוכלסת על ידי הכורדים. באירוע שהתרחש בתחילת נובמבר 2016, התפוצצה מכונית-תופת סמוך לבניין המשטרה שגרמה להריגתם של שמונה בני אדם ולפציעתם של יותר מ-100 בני-אדם נוספים.

טורקיה מנסה להחליש את הכורדים בצפון סוריה, והם, מצדם, אינם יכולים להבליג על כך. הרצף הטריטוריאלי אליו שואפים הכורדים בצפון-סוריה להשיג, מתחיל מצפון-מזרח סוריה, דרך מחוז הכורדי בשם קובאני, ויימשך עד לאזור העיר אעזאז במזרח. רצף זה מסכן את הטורקים, מאחר והוא עלול לרכז את הכורדים לאורך גבול טורקיה עם סוריה, ואף עלול לעודד את הכורדים הסורים להכריז על אוטונומיה פוליטית - זהו תסריט האימה של ארדואן. מאידך, וצבא המורדים הסוני והפרו-טורקי בסוריה, נתפש כ"קרש ההצלה" מפני האיום הכורדי. יצוין, כי ברזאני, המנהיג הכורדי בעיראק, לא מיהר בזמנו לגנות את ארדואן על פלישתו הצבאית לסוריה. וזאת, בשל חששו מאוטונומיה כורדית אלטרנטיבית לזו הקיימת בצפון-עיראקי עליה הוא מופקד. הכורדים לא יוותרו על השטחים שכבשו מידי דאע"ש במערכה העיראקית. לוחמי הפשמרגה הכורדיים בעיראק התקדמו לאחרונה אל עבר מוסול ממזרח ומצפון, והציגו הישגים מרשימים. התקדמותם גבתה מהלוחמים הכורדיים מחיר כבד בחיי-אדם. ראש-ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, חושש מהישגים של הכורדים בעיראק, כי לטענתו, הישגים אלה, לצד התמיכה הטורקית, יהוו בסיס לדרישה טורקית לשליטה במוסול. כששר-החוץ הטורקי צ'בושאולו הודיע, כי טורקיה הציעה לקחת חלק גדול יותר בשחרורה של מוסול, דווח כי "ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי סירב להצעה" . אל-עבאדי חושש מפני הטורקים, ואינו ממהר לקבל את ההצעות ה"נדיבות" של ארדואן. מטרתו היא שלא לאפשר - לא לכורדים ולא לעיראקים - להשתלט על העיר.

טורקיה, החברה בנאט"ו, שבה וביקשה מהאמריקנים ליצור בצפון סוריה שטח מפורז. במוסקבה הבינו מזמן, כי אזור מפורז צבאית בשטח סוריה ישמש את טורקיה להמשך הניסיון ל"הצלת" דאע"ש, כמו גם לתמיכה ב"גלגול הנוכחי" של ג'בהת אל-נוסרה (Jabhat al-Nusra) ואחרר אל-שאם (Ahrar ash-Sham) - וכל זאת במגמה להחליש את אסד. ארדואן, כאמור, ניסה לא פעם לשכנע - בדיונים שנערכו בג'נבה - את ממשל אובמה, כי האזור המפורז בשטח סוריה חיוני למערב, ואף הציג את ההצעה כחלק מהמאבק נגד דאע"ש, בעוד שהלכה למעשה, האזור משמש אותו במאבקו כנגד הכורדים ובחיזוק הטורקמנים במלחמת-האזרחים הסורית.

האיחוד הכורדי-הדמוקרטי בסוריה שלח את נציגיו למוסקבה באמצע אוקטובר 2015, כדי לדון בהגברת שיתוף הפעולה בין הצדדים. צעד זה הכעיס עד מאוד את ארדואן, אשר - כאמור - רואה בארגון הכורדי ארגון טרור. לפיכך, נציגי הכורדים לא הוזמנו להפגת התמיכה בארדואן ב-7 לאוגוסט 2016, ההפגנה בה מיליון טורקים צעדו ובידיהם שלטים בנוסח "ארדואן, אתה מתנה מאלוהים". לאור ההתפתחויות שחלו בשנה האחרונה, וביניהן ההפצצות הטורקיות של השטח הסורי, רוסיה טענה, בשלב מסוים, כי טורקיה מתכננת פלישה מאסיבית לשטח סוריה. לטענת דובר משרד-ההגנה הרוסי, מסקנה זו הוסקה לאור הצעדים בהם נקטה טורקיה לאחרונה לאורך גבולה עם סוריה. עם מינויו של ראש-הממשלה החדש בינלי ילדרים, ופיטוריו של דבוטוגלו (המתון יותר בשאלת הכורדים), אין היום בממשלה הטורקית גורם, שיהיה מסוגל להבהיר לארדואן את כובד מכלול הסכנות הכרוך באי-שיתופם של הכורדים. האוטונומיה הכורדית כבר קיימת, דה-פאקטו, בדרום-טורקיה ובצפון-סוריה, והמשך ההתנגדות ימשיך לרוקן את תהליך ג'נבה מכל תוכן, ולערער את המצב הביטחוני במדינה.

מיד לאחר הפיגוע של ה-10 בדצמבר 2016, נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, הטיח ביקורת כלפי הפרלמנט-האירופי על השהיית התהליך של כניסתה של טורקיה לאיחוד. במאי 2016, נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר, נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ, ומזכ"ל מועצת האיחוד-האירופי יאפה טרנהולם-מיקלסן ניהלו מו"מ עם נציגי טורקיה, והציבו בפניהם 72 תנאים - שהם פרוצדורה סדירה לחברות חדשות המועמדות להתקבל לאיחוד-האירופאי - וביניהם, תיקון חוק הטרור הטורקי הגורף והפסקת המאבק נגד כלי התקשורת והעיתונאים. נציב האיחוד לנושאי הגירה, דימיטריס אברמופולוס, ציין בסוף יוני 2016 (קודם לניסיון ההפיכה בטורקיה), כי על אנקרה למלא את מלוא 72 הסעיפים, כדי שבריסל תוכל "להסיר את דרישות הוויזה בקרוב עבור אזרחי טורקיה" . יחד עם זאת, אברמופולוס הראה כי טורקיה מילאה עד כה 65 מתוך 72 התנאים שהוצבו על ידי האיחוד, והצהיר: "אנשינו עובדים באופן צמוד עם הרשויות הטורקיות על מנת להשיג את המטרה". אלא שהוא לא לקח בחשבון שבעקבות ניסיון ההפיכה-הצבאי של ה-15 ביולי 2016, דווקא שני הסעיפים הללו - (1) תיקון חוק הטרור הטורקי הגורף, ו-(2) הפסקת המאבק נגד כלי התקשורת והעיתונאים - כלל אינם עומדים על הפרק בטורקיה שלאחר ההפיכה.

וכך, למרות שטורקיה ממלאת אחר התנאים במטרה להמשיך בתהליכי האינטגרציה (לא כולל סעיפי הטרור), המוסדות האירופאים השהו את התהליך. נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר, החושש מהתעוררות מחודשת של בעיית הפליטים, שבאמצעותם ארדואן סוחט את אירופה, תקף את הפרלמנט-האירופי ודרש שיחזרו למסלול האינטגרציה הטורקית לתוך האיחוד. ז'אן קלוד יונקר מתעלם מהפגיעות החוזרות ונשנות בזכויות הקבוצתיות ואינדיווידואליות של המיעוט הכורדי, זאת רק כדי להמשיך "לשחד" את ארדואן בתקווה שימשיך להחזיק את "ברז הפליטים" סגור.

==

מאת: ד"ר יבגני  קלאובר, "טורקיה והטרור הכורדי - סבב חדש?", מגזין המזרח התיכון, 15 בדצמבר 2016.

--