באחד
מערוצי הטלוויזיה המובילים של גרמניה משודרת תוכנית תרבות בשם "קולטור צייט"
(Kulturzeit).
התוכנית, המשודרת 5 פעמים בשבוע, עוסקת במגוון רחב של נושאים תרבותיים ותופעות
תרבותיות בינלאומיות הראויות להביאן לידיעת הציבור. ברוב המקרים, הצופים מקבלים
40
דקות של מידע שיש לו חשיבות החורגת הרבה מעבר לכותרות היומיומיות המופיעות בתקשורת
הגרמנית ובתקשורת הבינלאומית. לעיתים, התוכנית הזו מהווה כיסוי לנושאים חדשותיים
שאינם מסוקרים ביומני החדשות בשל מגבלות וכללים שנקבעו לפני שנים רבות בידי
פוליטיקאים מכול גוני-הקשת הפוליטית של גרמניה. בדרך כלל, ערוצי המידע והחדשות של
גרמניה עוסקים, למעשה, בניפוח האגו הלאומי של גרמניה על-פי תכתיב פוליטי שכולם
פועלים לפיו מתוך בחירה ולא בשל כפייה מפורשת כזו או אחרת.
בין
יתר הנושאים "התרבותיים" המסוקרים בתוכנית היומית, עולים נושאים הקשורים גם לישראל. אלא שבמקרה הזה, לנושא
התרבותי יש היבט פוליטי מובהק הנועד להציג לציבור הגרמני "תבנית" מסוימת המתאימה
לתדמית של ישראל - כפי שזו בדרך-כלל מצטיירת בתקשורת הגרמנית. כך למשל, בסוף חודש
נובמבר 2014, התוכנית עסקה בהיבטים אחדים של "מחאת המילקי" שנופחה לממדים היסטריים
בתקשורת הישראלית. במהלך הכתבה ששודרה בתוכנית, המנחה דיברה על
"אקסודוס של צעירים ישראלים המגיעים לברלין". השימוש
המכוון במילה "אקסודוס", נועד לצורכי תעמולת-הרהב העצמית של גרמניה - כפי שזו
מצטיירת בעיני עצמה. יתרה מזאת, מידי פעם מתארחים מתוכנית "ישראלים"
המתארים את ישראל באור שחור משחור על-מנת להצדיק את
שהותם בגרמניה בכלל ובברלין בפרט. התקשורת הגרמנית אוהבת מאוד את התיאורים האלה על
ישראל המובאים מפי ישראלים לשעבר או של כאלה שיהפכו לישראלים לשעבר. מסתבר, שאפשר
לעסוק בעניינים תרבותיים באופן הולם, אך כאשר מדובר על ישראל, תמיד משתחרר איזה
"בורג קטן" בראש של הגרמני הממוצע (לא אצל כולם, אבל אצל רובם).
כמובן
שאין כל "אקסודוס" של צעירים ישראלים. לעומת זאת, יש
אקסודוס אמיתי של מהגרים ופליטים המגיעים בהמוניהם
לגרמניה מאפריקה, מהמזרח-התיכון, מאסיה וממדינות מזרח-אירופאיות. במקרה הזה,
גרמניה הפכה לקורבן של התעמולה
התדמיתית שהיא תפרה לעצמה לאורך כל עשרות השנים האחרונות.
בשל אותה תדמית, גרמניה הפכה למדינה השנייה (אחרי ארה"ב) המועדפת בעיני המהגרים.
השיטפון הזה הפך בשנים האחרונות לאיום בעיני ציבור הולך
וגדל של גרמנים החרדים מקריסתה והיעלמותה של גרמניה כפי שזו עוצבה מאז שנת 1945.
גרמניה הייתה כל כך עסוקה בטיפוח התדמית הבינלאומית האטרקטיבית שלה, עד שהיא שכחה
לטפל בבעיות חברתיות ופוליטיות קשות המאיימות לערער את הסדר-הציבורי המהוגן לכאורה.
בדרך זו, התפתחה לה מדיניות תקשורתית של "הפתעה מוחלטת"
מכל אירוע חריג שיש בו דיסוננס לתדמית שגרמניה ניסתה לטפח בשנים האחרונות. כך למשל,
גרמניה תמיד מופתעת מהפגיעה במהגרים בידי קיצונים גרמנים; או מהאלימות של מהגרים
כלפי גרמנים; משיעורי הפשיעה העולים משנה לשנה; מהחוליגאניזם; מהשחיתות; מהפרויקטים
הציבוריים הכושלים; מעליית כוחם של ארגוני הימין ומהתרחבותה של האלימות הפוליטית
(מימין ומשמאל) ברחבי המדינה. הכל תמיד נמדד "בהפתעה מוחלטת" כאילו זו הפעם הראשונה
שהדברים מתרחשים כפי שהם מתרחשים.
בזמן
שבטלוויזיה הגרמנית עסקו באקסודוס דמיוני של צעירים ישראלים, מתחת לאף של הרשויות
בגרמניה החלה להתפתח תופעה חברתית שהתגבשה לכדי הקמתו של ארגון פוליטי עם מאות-אלפי
אוהדים בשם "פטריוטים אירופאים נגד אסלאמיזציה של מדינות
המערב". בגרמניה הארגון מכונה PEGIDA
שהוא
קיצור של: Patriotische
Europäer gegen die Islamisierung des Abendlandes.
לעיתים הארגון משתמש בשמותיהן של הערים בהן מתקיימות הפגנות בהשתתפותם של מאות
אוהדים. כך למשל, בעיר בון הארגון מכונה BOGIDA,
וכך הלאה בערים נוספות ברחבי המדינה הגרמנית.
צריך
לשים-לב לשם המיוחד של הארגון: על-מנת להרחיק חשדות וטענות בנוגע לדימוי הגזעני של
הארגון ועל-מנת למנוע טענות בנוגע לאופיו הניאו-נאצי, ראשי הארגון החליטו לדבוק
בדימוי אירופאי ולא בדימוי גרמני. דהיינו, "הדאגה" של הארגון היא כלל-אירופאית ולא
רק מקומית פרטיקולארית שיש לה דימוי שלילי לאור עברה הנאצי של גרמניה. אפילו השימוש
במילה "פטריוטים" נועד לטשטש את הצביון הפוליטי של הארגון במטרה להעניק לארגון
דימוי על-פוליטי ולא מאיים.
במהלך
השנה האחרונה - 2014 - נרשמו בגרמניה מאות עימותים אלימים בין ארגונים קיצוניים
לבין ארגונים ופעילים המזוהים עם האסלאם
הרדיקלי. על הבסיס הזה החלה התארגנות גרמנית שכונתה בידי מחולליה
"חוליגאנים נגד סלפיסטים" (HoGeSa).
לאור הצלחותיו הצבאיות של ארגון "המדינה האסלאמית" בסוריה ובעיראק, גבר
זרם המתנדבים הגרמנים לארגון שהגיע לכדי יותר מ-1,000 פעילים שהצטרפו ללחימה בסוריה
ובעיראק. יתרה מזאת, פעילים אסלאמיים רדיקאליים שהזדהו עם הארגון,
פעלו באורח-גלוי ברחבי-גרמניה - לעיתים קרובות הם פעלו באלימות נגד מפגינים שיצאו
למחות על הטבח הקטלני שנעשה בידי ארגון "המדינה אסלאמית" נגד המיעוט היזידי מתגורר
בעיראק.
מבחינה
ציבורית, הנוכחות של האסלאם הרדיקלי בגרמניה הייתה בולטת מאוד לאורך כל שנת 2014.
מאידך, ההתארגנות של "החוליגאנים" נגד האסלאם הרדיקלי בגרמניה לא הניבה את התוצאות
המיוחלות בנוגע לגיוס אוהדים רבים יותר בקרב הציבור הגרמני, וזאת לאור הדימוי
הניאו-נאצי של הפעילים. לפיכך, החלה להתארגן תנועה עממית רחבה בעיר דרזדן שבגרמניה
המזרחית בשם "פטריוטים אירופאים נגד אסלאמיזציה של מדינות
המערב" (PEGIDA).
ההתחלה הייתה צנועה: בהפגנות הראשונות שנערכו בימי ב' בלבד, השתתפו כ-500 בני-אדם.
לאחר כחודשיים, בעיר דרזדן בלבד השתתפו יותר מ-17,500 בני-אדם בהפגנה האחרונה
שנערכה ב-22 בדצמבר 2014. לרגל חג-מולד, ראשי הארגון החליטו לא לקיים
הפגנה נוספת כדי שהשוטרים יוכלו לחגוג כהלכה את החג עם בני-משפחותיהם.
התופעה
החדשה של PEGIDA
צברה תאוצה רבה בקרב הציבור הגרמני. כמובן שהיא ריתקה את התקשורת הגרמנית ואת
הפוליטיקה הגרמנית שנדרשה להגיב לאירועים שנקשרו בשמה של "פגידה". במהלך השבועות
האחרונים של שנת 2014, התפרסמו אלפי מאמרים, כתבות והתייחסויות פומביות של
אישי-ציבור לתופעה החדשה המאיימת לסחוף את הציבור הגרמני כולו. כמו כן נמסר על
הפגנות שנערכו נגד ארגון "פגידה". אולם, ככול הידוע, באף הפגנה לא השתתפו מפגינים
רבים יותר מההפגנות של ארגון "פגידה". ועם זאת, בערים אחדות ברחבי גרמניה המערבית
השתתפו רק מאות תומכי "פגידה" לעומת אלפי מפגינים שיצאו למחות נגדם ונגד התופעה
החדשה.
על-מנת
להבין את הרקע להופעתה של תנועת "פגידה", התקשורת הגרמנית החלה לפרסם סקרי דעת-קהל
בנוגע לאיום האסלאמי על גרמניה. מגוון התוצאות היו גדול. ועם זאת, נתון אחד שהתפרסם
בתחילת דצמבר 2014 באתר החדשות "זייט און-ליין" העלה שכ-50 אחוזים
מהציבור הגרמני הביעו אהדה גלויה להצהרות של ארגון "פגידה" נגד הסכנה
האסלאמית ובעיית הזרים הזורמים לגרמניה. במילים אחרות, "האיום האסלאמי", "בעיית
המהגרים", "קליטת פליטים מכל העולם" ו"מי בעצם נחשב לגרמני", הם נושאים חשובים
שיעסיקו את הציבור הגרמני ביתר-שאת במהלך השנה הקרובה. גורם פוליטי אחד בגרמניה טען
שהחברה הגרמנית נמצאת במלחמת-אזרחים לטנטית שתלך ותגבר
ככול שהציבור הגרמני יחוש מאוים מזרמים דתיים ותרבותיים שהם זרים לחלוטין לתרבות
הגרמנית הקלאסית כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
--
מאת:
ד"ר יוחאי סלע, "PEGIDA
- גרמנים נגד אסלאמיזציה של גרמניה", מגזין המזרח התיכון,
25 בדצמבר 2014.
