טיהור-אתני בפקיסטן המוסלמית נגד מיעוטים

האסלאם הרדיקלי הרצחני, הלובש צורה ופושט צורה, אינו מרחם על אף אחד במרחב כולו - החל מדרום-תאילנד ועד למערב אפריקה. עשרות מיעוטים אתניים פזורים במרחבים הגדולים של העולם האסלאמי בהם חיים מאות מיליוני בני-אדם תחת איום תמידי של רצח, השמדה, דיכוי וטיהור אתני יומיומי המתבצע בדרכים שונות ומגוונות. כך למשל, ארגוני הטרור פלסטינים - בשיתוף-פעולה עם המוסדות הלאומיים של הרשות הפלסטינית - הצליחו לסלק עשרות אלפי נוצרים החיים ביו"ש וברצועת-עזה בעזרת הטרדות יומיומיות ואיומים מתמשכים תוך כדי השתלטות עוינת על נכסיהם. כך למשל, בעיר בית-לחם, נכון לשנת 2012, כ-20 אחוזים בלבד מכלל האוכלוסייה הם נוצרים. למען הסר ספק, למילה "בית-לחם" אין שום משמעות בערבית משום שהמקור של הביטוי הוא בעברית בלבד, ולעיר עצמה אין כל קשר ישיר לתרבות האסלאמית - זו הנשענת על כיבושים וסיפוח שטחים השייכים לעמים אחרים מאז ראשית הופעתו של האסלאם בחצי-האי-ערב במאה ה-7 לספירה. באופן דומה, גם לביטויים "ירדן" ו"לבנון" אין שום משמעות בשפה הערבית, אך הן אומצו לתוך השיח הלאומני הקולוניאליסטי של התרבות הערבית-האסלאמית במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20 כשהחלה להתגבש המדינה הטריטוריאלית הערבית.

היחס הגזעני של האסלאם כלפי יהודים ונוצרים מבוטא היטב גם בכתבים המסורתיים שהתפתחו במהלך המאות הראשונות בהן התגבשה התפיסה השלטת של המוסלמים הנוגעת לעליונותם תרבותית ודתית על שאר העמים. אלא, שבתוך האסלאם עצמו התפתחו ענפים דתיים שהתחרו על השלטת האידיאולוגיה הדתית באמצעות רצח, טבח, דיכוי, גירוש והשמדה. ביטוי בולט לכך נמצא במאבק המתמשך בין הזרם "השיעי" לזרם "הסוני", המוכר לנו היטב, מאז ראשית עליית האסלאם במאה ה-7. מיליוני בני-אדם נטבחו לאורך כ-1,300 שנה במאבקים הללו בין שני הזרמים העיקריים על השליטה בעיקרי האמונה המוסלמית והכפפתה של כלל האוכלוסייה המוסלמית ו"הכופרת" תחת כנפי מנגנוני כפייה המבוססים של חוקים דתיים נוקשים ואכזריים.

מאחר והדת המוסלמית מבוסס על כפייה וכיבוש שטחים באמצעות אקט של מלחמה-מתמדת, ניתן לזהות בקלות קווי-מתאר של אלימות מקיפה בכל אתר ואתר בו מתגוררת אוכלוסייה מוסלמית. תפיסת העליונות הדתית מכתיבה למוסלמים התנהגות התרבותית מסוימת הן כלפי דתות אחרות והן כלפי זרמים אסלאמיים אחרים שלעיתים מנוגדים לזרם הדתי המרכזי. אין תימה איפה, שקווי-המתאר של האלימות האסלאמית הקלאסית מתפשטת גם לריכוזים שמעולם לא היו תחת השפעה אסלאמית - בדומה למה שמתחרש במוקמות אחדים באירופה. יתרה מזאת, כל 57 המדינות המוסלמיות הקיימות כיום, סובלות מאלימות דתית ברמה כזו או אחרת. אם ישנן תקופות של שקט, הדבר מושג באמצעות מנגנוני הכפייה הברוטאליים של השלטון המרכזי - זה המוכר לנו היטב במדינות הערביות של המזרח-התיכון תחת המשטרים האוטוריטאריים של מנהיגים לשעבר כדוגמת מועמר קדאפי בלוב, חאפז אל-אסד בסוריה ושל סדאם חוסיין בעיראק.

חוסר-הסובלנות הדתית המקיף את העולם המוסלמי כולו גולש לעיתים קרבות לרצחנות לשם רצחנות גם כלפי מיעוטים אסלאמיים שאינם מקבלים את התכתיב של הזרם המרכזי - בין אם הוא "סוני" ובין אם הוא "שיעי". הדוגמא של המיעוט ה"האזרי" (Hazara) באפגניסטן ובפקיסטן תבהיר מעט את התמונה על התנהגותם של המוסלמים זה כלפי זה, ומכן ניתן ללמוד גם על המשמעות המיידית של המעשים הללו גם על עמים אחרים המוגדרים כ"כופרים".

ה"האזרים" הם מיעוט לאומי עם שורשים טורקיים ומונגוליים, ויש להם תווי-פנים האופייניים לתושבי מרכז אסיה. רובם ככולם הם שיעים שאימצו את דת האסלאם לפני מאות שנים. ה"האזרים" מהווים כ-9 אחוזים מכלל אוכלוסיית אפגניסטן המונה כ-31 מיליון נפש. מעמדם החברתי באפגניסטן נמצא בתחתית המדרגה בשל היותם שיעים. לאור התנכלויות מצד האוכלוסייה המקומית באפגניסטן לאורך עשרות שנים, נמלטו לפקיסטן השכנה כ-600,000 "האזרים" המתגוררים במובלעות זעירות במחוז קוויטה (Quitta) השוכן קרוב לגבול האפגאני.

אוכלוסיית פקיסטן מונה למעלה מ-190 מיליון נפש. לפיכך, למספרם בנפש של "האזרים" בפקיסטן אין משמעות גדולה כשם שאין להם משמעות מיוחדת במינה גם באפגניסטן השכנה. אלא, שבשל היותם שיעים מן המעמד הנמוך הם זוכים להתייחסות אלימה ורצחנית המבוססת על מדיניות של טיהור-אתני שיטתי בשתיקת השלטונות הרשמיים בשתי המדינות - דהיינו, בפקיסטן ובאפגניסטן שבהן יש רוב מוסלמי-סוני ברור שאינו נתון בסכנה מצד גורם דתי כלשהו.

בדומה למה שמתרחש בניגריה, שבה ארגון הטרור המוסלמי "בוקו חראם" טובח בנוצרים מידי יום ביומו במטרה להפוך את ניגריה למדינה מוסלמית בלבד המבוססת על חוקי השריעה, כך גם ארגוני טרור אסלאמיים פועלים בפקיסטן ברצחנות אלימה נגד המיעוט ה"האזרי". כך למשל, בשנת 2012 בלבד, נהרגו בהתקפות טרור מכוונות כ-220 בני-אדם מבני העדה המתגוררים במחוז קוויטה. גורמים בתוך העדה מסרו שלאור ההטרדות היומיומיות הקשות מהן סבלו סטודנטים בני העדה, אף סטודנט "האזרי" לא למד בשנת 2013 באוניברסיטה במקומית למרות שנרשמו אליה כ-300 סטודנטים בני-העדה.

כל ארגוני הטרור הללו הפועלים נגד בני-העדה, מקושרים היטב לארגון טליבאן הפקיסטני ולארגון אל-קאעידה והם אף מקיימים קשרים הדוקים עם ארגוני טרור באפגניסטן הפועלים נגד כוחות נאט"ו השוהים באפגניסטן. דוברי הארגונים הללו מסרו לתקשורת המקומית ולתקשורת הזרה שאנשיהם אינם מפחדים מהשלטונות וכי הם ימשיכו להרוג "האזרים" עד שהאחרון שבהם יעזוב את פקיסטן. לאור כל זאת, התפתחה בפקיסטן מערכת ענפה של מבריחים המסייעים לבני-העדה להימלט מפקיסטן למדינות שכנות או למדינות רחוקות - בעיקר לאוסטרליה שם מתגוררים כ-50,000 "האזרים". על-פי הערכות אחדות, במהלך השנים האחרונות טבעו למוות בין 300 ל-900 מבני-העדה בניסיונותיהם הכושלים להגיע לאוסטרליה בספינות רעועות שנשכרו באינדונזיה.

ארגוני סיוע של בני-העדה וגורמים תקשורתיים באוסטרליה, כפי שהתפרסם למשל בעיתון THE AGE, מסרו בתחילת 2013 כי המחיר להברחתו של אדם בודד מפקיסטן נע בין 7,000 דולר ל-10,000 דולר - וזאת במדינה שבה התוצר לנפש אינו עולה על 2,600 דולר לשנה. על-מנת להדגיש את הדחיפות לנוכח מצבם הקשה של בני-עדה, גורמים מקומיים בפקיסטן מסרו שהבעיה אינה נעוצה רק בעניין הכספי. אלא, עליהם למצוא גם את הדרך החוקית בה הם יכולים לעזוב את פקיסטן ללא הפרעה וללא התנכלויות רצחניות הן מצד ארגוני הטרור המוסלמים והן מצד השלטונות הרשמיים של פקיסטן. מצבם של בני-העדה ה"האזרית" הוא רק דוגמא אחת מתוך רבות של מיעוטים אתניים החיים במסגרת שלטון אסלאמי רצחני - הן תחת הזרם השיעי והן הזרם הסוני.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טיהור אתני של המיעוט ההאזרי בפקיסטן המוסלמית", מגזין המזרח התיכון, 5 באפריל 2013.