קרוב לוודאי שלא שמתם-לב לידיעה קטנה שהופיעה בתחילת נובמבר 2011 באחד מערוצי התקשורת המודפסים, בין שלל הידיעות שהתפרסמו על איראן, סוריה, פרשת קצב, המשבר הכלכלי באירופה, מינוי שופטים לבית-המשפט העליון ועוד כל מיני ידיעות שתפסו לכם את העין ואת האוזן. בגלל בעיות הנחשבות לאקוטיות, כמו הגרעין האיראני, אנו שוכחים לעיתים שהחיים שלנו - הניצבים על קרקע המציאות היומיומית - מורכבים מעניינים פשוטים כמו מגורים, עבודה, משפחה, חוק וסדר חברתי. ההתעסקות האובססיבית של התקשורת הישראלית בעניינים גדולים, לכאורה, גורמת להסחת-הדעת בנוגע לעניינים חשובים לא פחות כמו העבריינות הלאומנית של ערביי-ישראל וההסתה נגד מוסדות המדינה ותושביה המתנהלת באמצעי תקשורת אחדים המתפרסמים בשפה העברית - כאן בישראל.
כאשר כתבתי את המאמר על בעיית דארפור שבמערב-סודאן בשנת 2006, היו בישראל כ-100 פליטים אפריקאים לכול היותר. כבר אז הבנתי שזו הולכת להיות צרה צרורה גם לאור התנהגותם של כל הדרגים המשפטיים והפוליטיים בישראל. כל אחד מהם, כולל המערכת הביטחונית, ניסה להפיל את האחריות לטיפול בבעיה זו על כתפיהם של הדרגים האחרים. 5 שנים עברו מאז, והנה התפרסמה ידיעה ב-7 נובמבר 2011 שבשבוע הראשון של חודש נובמבר 2011 הסתתנו לישראל כ-1,000 אפריקאים דרך הגבול המצרי. מידי חודש בחודשו גובר זרם המסתננים לישראל דרך הגבול המצרי. עוד עשרות אלפים מחכים במדבר סיני כדי להיכנס לישראל - גם בעזרת פעילותם והצבועה והמתחסדת של גופים ישראלים אחדים המסייעים להם להשתלב בישראל על אפם וחמתם של אזרחי ישראל. מאז תחילת שנת 2011 הסתתנו לישראל למעלה מ-11,000 אפריקאים דרך הגבול המצרי. בחודש אוקטובר 2011 בלבד הסתתנו לישראל דרך הגבול המצרי 2,100 אפריקאים. על-פי הערכות אחדות, מתגוררים בישראל כ-40,000 מסתננים אפריקאים, וכתוצאה מכך העיר אילת למעשה משנה את פניה ללא היכר - 13 אחוזים מתושבי אילת הם מסתננים מאפריקה. לנתון הזה צריך להוסיף עוד 250,000 עובדים זרים ועוד אלפים רבים של עובדים זרים בלתי-חוקיים. על שלל הבעיות הללו צריך להוסיף גם את הבעיה של השוהים הבלתי-חוקיים המגיעים מהרשות הפלסטינית - הן כדי לעבוד בישראל והן כדי להתגורר בישובים הערביים.
כשהחלה בעיית פליטי דארפור לדגדג את בלוטת הרגשנות הישראלית, קמו בישראל ארגונים אחדים בעזרתם של ידוענים ואנשי אקדמיה כחלק מגל של הזדהות ששטף את הארץ לנוכח הטרגדיה שהתרחשה במערב-סודאן. לאחר זמן מה, הנושא ירד מהפרק משום שהתברר שלא כל המסתננים האפריקאים הם אכן פליטי-חרב שמילטו את עצמם ואת בני משפחותיהם לתוככי ישראל. לפתע התברר שחלק גדול מהפליטים האפריקאים מגיעים מאריתריאה - לפחות כך מדווחים אחדים מהארגונים המסייעים למסתננים האפריקאים להתערות בישראל. ואולי לא רבים ממכם יודעים, אבל לאריתריאה יש שגרירות בישראל, והיא שוכנת ברמת-גן בבניין מהודר. אולם אם תשאלו את השגריר של אריתריאה המכהן בישראל בימים אלה, טספאמרים טקסטה דבס, בנוגע לשובם של הפליטים לאדמת אריתריאה, הוא ישיב לכם ש"זו בעיה ישראלית" וכי המשטר באריתריאה לא ינקוט בדל של מאמץ כדי להחזירם למולדתם. במילים אחרות, המשטר באריתריאה די שמח להיפטר מיסודות הנחשבים בעיניו ליסודות קרימינליים העלולים לערער את הסמכות של המשטר האוטוריטרי השולט כיום באריתריאה. מבחינתו של השגריר המכהן בישראל המסתננים מאריתריאה "הם אורחים שהזמנו על-ידי ישראל". ממשלת ישראל וכל הגורמים המוסמכים בעניין שותקים, משום שכרגע אריתריאה היא מדינה שיש לה חשיבות בעיני ישראל לאור מיקומה האסטרטגי בקרן-אפריקה ולחופו של הים-האדום המשמש נתיב תעופה של ישראל לארצות באסיה ולמזרח אסיה. כאשר ישראל הרשמית מפחדת להתעסק עם העבריינות הבדואית הקיימת בישראל, אין להתפלא על כך שקיים שיתוף-פעולה הדוק בין הבדואים בישראל לבדואים בסיני העוסקים בהברחתם של הפליטים האפריקאים כעסק כלכלי לכול דבר. במהלך השנה האחרונה התפרסמו עדויות רבות של מסתננים אפריקאים בנוגע להתנהגותם של הבדואים כלפיהם המתבטאת בירי למוות ללא כל הצדקה, באונס המוני של נשים, בהתרמה כפויה של איברים להשתלות, בסחיטה, באיומים, במכות ובכליאה למשך חודשים רבים עד שהתנאים יאפשרו לחצות את הגבול לישראל. כל מעשים הללו מתרחשים גם משום שישראל הרשמית מאפשרת למסתננים להיכנס לישראל, ובכך היא תורמת למעגל האימה הזה לנוע ללא סוף - גם בעזרתם של הארגונים מסייעים להם להתאקלם בישראל, לכאורה על רקע אנושי וזכויות-אדם. וכאן נשאלת השאלה החשובה: מה הן זכויותיהם של האזרחים הישראלים הנאלצים להתמודד עם מסה של מסתננים החודרים לשכונותיהם? לאט לאט, כאשר הרומנטיקה המוסרית (והצבועה) מתפוגגת, מתחוור לרבים שהבעיה הזו היא אכן צרה צרורה הרובצת לפתחם של אזרחי המדינה השפויים.
היקום המקבילי המתקיים בדרום תל-אביב נמצא דקות אחדות בלבד ממרכז העיר המהווה את הציר המרכזי של חיי התרבות התוססים של תל-אביב והמדינה כולה. ביקום המקבילי הזה, שנהפך בשנים האחרונות לאחוזה אפריקאית, מתנהלים חייהם של אלפי מסתננים אפריקאים הנעזרים בכל מיני ארגונים ישראלים שתפקידם לתחזק את הבעיה הזו כחרב-מתהפכת מעל ראשיהם של האזרחים הישראלים. כל אזור התחנה המרכזית החדשה הנמצאת בשכונת נווה-שאנן ואזור שכונת שפירא עד לשכונת פלורנטין הפכו בשנתיים האחרונות לשכונה אפריקאית המתנהלת על-פי כללים שהם מחוץ לחוק הישראלי - כך שאפילו למשטרת ישראל אין את הכלים המעשיים לאכוף את החוק במלואו על האוכלוסייה הזו. תמיד יימצא מישהו שיטיח בשוטרים שהם פועלים ממניעים גזעניים למרות שהחדירה של האפריקאים לישראל באמצעות גורמים אסלאמיים נובעת בעיקרה ממניעים גזעניים. החדירה המסיבית הזו לתחומי המדינה, לעיתים, משרתת ארגונים פוליטיים בישראל שיש להם אג'נדה לטנטית אנטי-ישראלית. במילים אחרות, אם ישראל תפעל נגד המסתננים האפריקאים בדרכים תקיפות, אז יהיה אפשר לטעון שישראל היא מדינה גזענית. ואם ישראל תוצף ב"פליטים" מכל העולם, אז זה ישרת את הרעיון של מחיקתה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית. הבנתם את הרעיון? במילים אחרות, אתם, אנחנו, כולנו, נמצאים במלכוד בגלל האיוולת של גורמים ביטחוניים, של גורמים מדיניים ושל גורמים משפטיים בישראל שתפקידם בראש ובראשונה לשמור על הצביון הלאומי של מדינת-ישראל מול כל הגורמים שיש להם אינטרס לכרסם ביסודותיה של המדינה.
אזורים אחדים בדרום תל-אביב סובלים מהזנחה של עשרות שנים. לא רק בגלל ניהול מוניציפאלי כושל, אלא גם בגלל חוסר שיתוף-הפעולה בין התושבים לבין עצמם. הלכלוך, הטינופת, הרעש והבתים המתפוררים מהווים את סימני היכר של האזור. בין שלל המפגעים מהם סובלים התושבים, הם גם נאלצים להתמודד עם פלישה אגרסיבית של אפריקאים לשכנותיהם. אחדים מחסידי הצביעות השמאלנית בישראל (חלקם גם כותבים מאמרים בעיתון) חושבים שיש בזה קסם כלשהו, אולם לא כך חושבים התושבים המקומיים שנאלצים לראות את שכונותיהם מתפוררות יותר ויותר: עשרות מסתננים אפריקאים מגיעים לדרום תל-אביב מידי יום; עשרות מהם מתגודדים בכל פינה מידי בוקר כדי לחפש עבודה; נשים אפריקאיות ממהרות להיכנס להריון כדי להימנע מגירוש; אפריקאים רבים לנים מיד לילה על הגגות; משפחות רבות מתגוררות בחנויות קטנות שהוסבו לדירות מגורים מעופשות; לעיתים קרובות משפחות אפריקאיות נאלצות לבשל על המדרכות; האפריקאים מנהלים מערכת עצמאית של חינוך אסלאמי ונוצרי לילדיהם הקטנים, וכן הם מנהלים מערכת של שידוכים ונישואין בתוך הקהילה. לצד המסתננים האפריקאים מתגוררים גם ערב-רב של מהגרי-עבודה מכל העולם - כולל מהודו, מסין ומרוסיה. בסופו של דבר, התופעה האפריקאית הזו תתפוצץ לנו בפנים אם ממשלת ישראל לא תפעל באורח-נחרץ - למרות החשש מביקורת שיש בה סממנים רבים של צביעות והתחסדות מצד גורמים פוליטיים הניזונים מאג'נדה אנטי-ישראלית.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פצצה חברתית, פוליטית ודתית בדרום תל-אביב", מגזין המזרח התיכון, 19 בנובמבר 2011.
כאשר כתבתי את המאמר על בעיית דארפור שבמערב-סודאן בשנת 2006, היו בישראל כ-100 פליטים אפריקאים לכול היותר. כבר אז הבנתי שזו הולכת להיות צרה צרורה גם לאור התנהגותם של כל הדרגים המשפטיים והפוליטיים בישראל. כל אחד מהם, כולל המערכת הביטחונית, ניסה להפיל את האחריות לטיפול בבעיה זו על כתפיהם של הדרגים האחרים. 5 שנים עברו מאז, והנה התפרסמה ידיעה ב-7 נובמבר 2011 שבשבוע הראשון של חודש נובמבר 2011 הסתתנו לישראל כ-1,000 אפריקאים דרך הגבול המצרי. מידי חודש בחודשו גובר זרם המסתננים לישראל דרך הגבול המצרי. עוד עשרות אלפים מחכים במדבר סיני כדי להיכנס לישראל - גם בעזרת פעילותם והצבועה והמתחסדת של גופים ישראלים אחדים המסייעים להם להשתלב בישראל על אפם וחמתם של אזרחי ישראל. מאז תחילת שנת 2011 הסתתנו לישראל למעלה מ-11,000 אפריקאים דרך הגבול המצרי. בחודש אוקטובר 2011 בלבד הסתתנו לישראל דרך הגבול המצרי 2,100 אפריקאים. על-פי הערכות אחדות, מתגוררים בישראל כ-40,000 מסתננים אפריקאים, וכתוצאה מכך העיר אילת למעשה משנה את פניה ללא היכר - 13 אחוזים מתושבי אילת הם מסתננים מאפריקה. לנתון הזה צריך להוסיף עוד 250,000 עובדים זרים ועוד אלפים רבים של עובדים זרים בלתי-חוקיים. על שלל הבעיות הללו צריך להוסיף גם את הבעיה של השוהים הבלתי-חוקיים המגיעים מהרשות הפלסטינית - הן כדי לעבוד בישראל והן כדי להתגורר בישובים הערביים.
כשהחלה בעיית פליטי דארפור לדגדג את בלוטת הרגשנות הישראלית, קמו בישראל ארגונים אחדים בעזרתם של ידוענים ואנשי אקדמיה כחלק מגל של הזדהות ששטף את הארץ לנוכח הטרגדיה שהתרחשה במערב-סודאן. לאחר זמן מה, הנושא ירד מהפרק משום שהתברר שלא כל המסתננים האפריקאים הם אכן פליטי-חרב שמילטו את עצמם ואת בני משפחותיהם לתוככי ישראל. לפתע התברר שחלק גדול מהפליטים האפריקאים מגיעים מאריתריאה - לפחות כך מדווחים אחדים מהארגונים המסייעים למסתננים האפריקאים להתערות בישראל. ואולי לא רבים ממכם יודעים, אבל לאריתריאה יש שגרירות בישראל, והיא שוכנת ברמת-גן בבניין מהודר. אולם אם תשאלו את השגריר של אריתריאה המכהן בישראל בימים אלה, טספאמרים טקסטה דבס, בנוגע לשובם של הפליטים לאדמת אריתריאה, הוא ישיב לכם ש"זו בעיה ישראלית" וכי המשטר באריתריאה לא ינקוט בדל של מאמץ כדי להחזירם למולדתם. במילים אחרות, המשטר באריתריאה די שמח להיפטר מיסודות הנחשבים בעיניו ליסודות קרימינליים העלולים לערער את הסמכות של המשטר האוטוריטרי השולט כיום באריתריאה. מבחינתו של השגריר המכהן בישראל המסתננים מאריתריאה "הם אורחים שהזמנו על-ידי ישראל". ממשלת ישראל וכל הגורמים המוסמכים בעניין שותקים, משום שכרגע אריתריאה היא מדינה שיש לה חשיבות בעיני ישראל לאור מיקומה האסטרטגי בקרן-אפריקה ולחופו של הים-האדום המשמש נתיב תעופה של ישראל לארצות באסיה ולמזרח אסיה. כאשר ישראל הרשמית מפחדת להתעסק עם העבריינות הבדואית הקיימת בישראל, אין להתפלא על כך שקיים שיתוף-פעולה הדוק בין הבדואים בישראל לבדואים בסיני העוסקים בהברחתם של הפליטים האפריקאים כעסק כלכלי לכול דבר. במהלך השנה האחרונה התפרסמו עדויות רבות של מסתננים אפריקאים בנוגע להתנהגותם של הבדואים כלפיהם המתבטאת בירי למוות ללא כל הצדקה, באונס המוני של נשים, בהתרמה כפויה של איברים להשתלות, בסחיטה, באיומים, במכות ובכליאה למשך חודשים רבים עד שהתנאים יאפשרו לחצות את הגבול לישראל. כל מעשים הללו מתרחשים גם משום שישראל הרשמית מאפשרת למסתננים להיכנס לישראל, ובכך היא תורמת למעגל האימה הזה לנוע ללא סוף - גם בעזרתם של הארגונים מסייעים להם להתאקלם בישראל, לכאורה על רקע אנושי וזכויות-אדם. וכאן נשאלת השאלה החשובה: מה הן זכויותיהם של האזרחים הישראלים הנאלצים להתמודד עם מסה של מסתננים החודרים לשכונותיהם? לאט לאט, כאשר הרומנטיקה המוסרית (והצבועה) מתפוגגת, מתחוור לרבים שהבעיה הזו היא אכן צרה צרורה הרובצת לפתחם של אזרחי המדינה השפויים.
היקום המקבילי המתקיים בדרום תל-אביב נמצא דקות אחדות בלבד ממרכז העיר המהווה את הציר המרכזי של חיי התרבות התוססים של תל-אביב והמדינה כולה. ביקום המקבילי הזה, שנהפך בשנים האחרונות לאחוזה אפריקאית, מתנהלים חייהם של אלפי מסתננים אפריקאים הנעזרים בכל מיני ארגונים ישראלים שתפקידם לתחזק את הבעיה הזו כחרב-מתהפכת מעל ראשיהם של האזרחים הישראלים. כל אזור התחנה המרכזית החדשה הנמצאת בשכונת נווה-שאנן ואזור שכונת שפירא עד לשכונת פלורנטין הפכו בשנתיים האחרונות לשכונה אפריקאית המתנהלת על-פי כללים שהם מחוץ לחוק הישראלי - כך שאפילו למשטרת ישראל אין את הכלים המעשיים לאכוף את החוק במלואו על האוכלוסייה הזו. תמיד יימצא מישהו שיטיח בשוטרים שהם פועלים ממניעים גזעניים למרות שהחדירה של האפריקאים לישראל באמצעות גורמים אסלאמיים נובעת בעיקרה ממניעים גזעניים. החדירה המסיבית הזו לתחומי המדינה, לעיתים, משרתת ארגונים פוליטיים בישראל שיש להם אג'נדה לטנטית אנטי-ישראלית. במילים אחרות, אם ישראל תפעל נגד המסתננים האפריקאים בדרכים תקיפות, אז יהיה אפשר לטעון שישראל היא מדינה גזענית. ואם ישראל תוצף ב"פליטים" מכל העולם, אז זה ישרת את הרעיון של מחיקתה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית. הבנתם את הרעיון? במילים אחרות, אתם, אנחנו, כולנו, נמצאים במלכוד בגלל האיוולת של גורמים ביטחוניים, של גורמים מדיניים ושל גורמים משפטיים בישראל שתפקידם בראש ובראשונה לשמור על הצביון הלאומי של מדינת-ישראל מול כל הגורמים שיש להם אינטרס לכרסם ביסודותיה של המדינה.
אזורים אחדים בדרום תל-אביב סובלים מהזנחה של עשרות שנים. לא רק בגלל ניהול מוניציפאלי כושל, אלא גם בגלל חוסר שיתוף-הפעולה בין התושבים לבין עצמם. הלכלוך, הטינופת, הרעש והבתים המתפוררים מהווים את סימני היכר של האזור. בין שלל המפגעים מהם סובלים התושבים, הם גם נאלצים להתמודד עם פלישה אגרסיבית של אפריקאים לשכנותיהם. אחדים מחסידי הצביעות השמאלנית בישראל (חלקם גם כותבים מאמרים בעיתון) חושבים שיש בזה קסם כלשהו, אולם לא כך חושבים התושבים המקומיים שנאלצים לראות את שכונותיהם מתפוררות יותר ויותר: עשרות מסתננים אפריקאים מגיעים לדרום תל-אביב מידי יום; עשרות מהם מתגודדים בכל פינה מידי בוקר כדי לחפש עבודה; נשים אפריקאיות ממהרות להיכנס להריון כדי להימנע מגירוש; אפריקאים רבים לנים מיד לילה על הגגות; משפחות רבות מתגוררות בחנויות קטנות שהוסבו לדירות מגורים מעופשות; לעיתים קרובות משפחות אפריקאיות נאלצות לבשל על המדרכות; האפריקאים מנהלים מערכת עצמאית של חינוך אסלאמי ונוצרי לילדיהם הקטנים, וכן הם מנהלים מערכת של שידוכים ונישואין בתוך הקהילה. לצד המסתננים האפריקאים מתגוררים גם ערב-רב של מהגרי-עבודה מכל העולם - כולל מהודו, מסין ומרוסיה. בסופו של דבר, התופעה האפריקאית הזו תתפוצץ לנו בפנים אם ממשלת ישראל לא תפעל באורח-נחרץ - למרות החשש מביקורת שיש בה סממנים רבים של צביעות והתחסדות מצד גורמים פוליטיים הניזונים מאג'נדה אנטי-ישראלית.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פצצה חברתית, פוליטית ודתית בדרום תל-אביב", מגזין המזרח התיכון, 19 בנובמבר 2011.
