לאור תוצאות הבחירות שנערכו בארה"ב לקונגרס ולסנאט ב-3 בנובמבר 2010, התברר שהיה משהו משותף, בולט-לעין, בין מחלקת החדשות של ערוץ 2, לעיתונאי תום פרידמן ולנשיא האמריקאי הנוכחי ברק חוסיין אובמה: אף אחד מהם לא טרח באמת להבין לאשורו את המפלה שספגו הדמוקרטים לאחר שנתיים בלבד מאז שאובמה נכנס לתפקידו בבית-הלבן. האופוריה שליוותה את השמאל הרדיקלי האמריקאי מאז שהחלה כהונתו של אובמה בינואר 2009, התחלפה במפח-נפש ובמרירות עזה הנובעת גם מתחושות של התנשאות כלפי המחנה הרפובליקני. לאחר הניצחון הדמוקרטי בבחירות לנשיאות של נובמבר 2008, בכירים דמוקרטים הצהירו באוזני התקשורת האמריקאית, במידה רבה של יהירות, שהדמוקרטים עתידים לשלוט בארה"ב לאורך עשרות השנים הבאות, וזאת בעקבות המפלה הקשה שספגה המפלגה הרפובליקנית עם בחירתו של נשיא דמוקרטי. "עידן אובמה" קראו לזה אז - באותם ימים של אופוריה בלתי נשלטת. גם חלקים רבים בתקשורת הישראלית נסחפו בעקבות האופוריה הזו, שהיה לה בסיס מוצדק לאור בחירתו של הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. בעיני חלקים רחבים בציבור האמריקאי, בחירתו של אובמה נתפסה כ"תאונה פוליטית" - לא בשל צבע עורו, אלא בעיקר בגלל דעותיו הרדיקליות המנוגדות לאתוס האמריקאי המסורתי כפי שהוא מוצג בדרך-כלל בערוץ "פוקס ניוז". ויחד עם זאת, אי-אפשר שלא לעמוד על התהום הפעורה בין בחירתו של אובמה לבין מצבם של השחורים בארה"ב בהתאם לנתונים אחדים שהתפרסמו בשנים האחרונות.
מעמדם של השחורים בארה"ב
הקהילה השחורה בארה"ב מונה בסך-הכל כ-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה האמריקאית המונה 310 מיליון נפש. אבטלת השחורים בסוף 2008 הייתה בשיעור של 11 אחוזים, ובסוף 2010 שיעור המובטלים השחורים טיפס לכדי 16 אחוזים. שיעורי הפשיעה בקרב השחורים הם גבוהים במיוחד: כך למשל, בבדיקה שנערכה בנושא זה משנת 1976 ועד לשנת 2002 התברר כי 94 אחוזים מהנרצחים השחורים בארה"ב, נפגעו בידי שחורים אחרים. רק 6 אחוזים מהנרצחים השחורים, נפגעו בידי לבנים ומיעוטים אחרים. כמו כן, הסיכוי של אישה שחורה בארה"ב להידבק באיידס הוא פי 20 בהשוואה לאישה לבנה. גם בנוגע לנתונים על אונס, אלימות, פשעי שנאה ועבירות רכוש, אנו מוצאים שיעורים גבוהים מאוד של עבריינים שחורים - פי כמה וכמה בהשוואה לעבריינים לבנים. הנתון הבא מדגים היטב את תופעת האלימות השחורה בארה"ב: בשנת 2000 (אלפיים) היו 791,600 אסירים שחורים (מתוך כלל אוכלוסיית האסירים שעמדה באותה עת על פחות מ-2 מיליון), וזאת לעומת 603,032 סטודנטים שחורים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי ארה"ב. מנתונים רשמיים שפורסמו בשנת 2008 התברר כי על כל 100,000 תושבים שחורים יש 3,161 אסירים, וזאת בהשוואה ל-487 אסירים על כל 100,000 תושבים לבנים. (לשם השוואה, בישראל יש 121 אסירים בממוצע לכול 100,000 תושבים).
פטריוטיזם אמריקאי ללא התנצלות
בארה"ב, בדומה לישראל ולמדינות מערביות נוספות, אין עוני אבסולוטי. מצבם של העניים בארה"ב טוב לאין-שיעור ממצבם של העניים במרבית המדינות בעולם. יותר אנשים בעולם שואפים לממש את "החלום האמריקאי" בארה"ב, ולא בשום מקום אחר על-פני הגלובוס. ארה"ב היא לא רק מדינה, אלא היא גם "רעיון" בו האינדיבידואל יכול לממש את חלומותיו אם הוא יהיה מספיק חרוץ, אמיץ ובעל-תושייה. כמו כן, עליו לקחת אחריות מלאה על גורלו ובעיקר לקחת אחריות מלאה על כישלונותיו כדי שלא יהפוך למעמסה מעיקה על כתפי החברה. על-פי מיטב הפרמטרים החברתיים והכלכליים, הקהילה השחורה בארה"ב לא רק שהיא אינה חברה יצרנית, אלא היא גם מייצרת פשע בלתי נסבל המעיק בעיקר על הקהילה עצמה. במילים אחרות, הנזק החברתי והכלכלי הנובע מצבה של הקהילה השחורה בארה"ב הוא כפול ומכופל. לנזק הזה, הנגרם על-ידי הקהילה השחורה, יש "הצדקות מוסריות" הנשענות על היבטים היסטוריים הנוגעים ליחסים בין שחורים ללבנים עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת. במילים אחרות, הפעילים הרדיקליים בקהילה השחורה בארה"ב מחפשים הצדקות היסטוריות להתנהגותם האלימה של השחורים, ולחדלונה של החברה השחורה כולה לממש את יכולותיה הכלכליות והתרבותיות. המנגינה "הגזענית" מככבת בדרך-כלל כהסבר העיקרי למצבה של הקהילה השחורה, והיא משמשת גם כמסווה נוח לשדרה האינטלקטואלית ולמעצבי דעת-הקהל המשמשים מודל לחיקוי לדור הצעיר בקהילה. בניגוד לרשתות אחרות, ערוץ "פוקס ניוז" אינו מנסה ליפות את המציאות בנוגע למצבם של השחורים בארה"ב, וזאת בניגוד לתקשורת הליבראלית ולצביעות ההוליוודית ששטפה את ארה"ב בשנים האחרונות - אלה השבויים במלל טהרני שנועד להסוות ולטשטש (גם) את אחריותם של השחורים למצבם הנוכחי. סביר להניח שלאמריקאי הממוצע נמאס מהמלל הליברלי הבכייני של ערוץ CNN והעיתון "הניו-יורק טיימס", שאינם מייצגים לדעתו את אמריקה הערכית והפטריוטית.
מאז עלייתו לאוויר של ערוץ "פוקס ניוז" בשנת 1996, הוא זוכה לקהל צופים הולך וגדל ולאהדה בלתי-מסויגת בקרב הציבור השמרני בארה"ב. כך למשל, בבחירות האמצע שנערכו ב-3 בנובמבר 2010, הערוץ זכה לרייטינג של כ-7 מיליון צופים, וזאת בהשוואה לרשת CNN שזכתה ל-2.4 מיליון צופים. בבחירות האמצע של שנת 2006 מספר הצופים בערוץ "פוקס ניוז" הגיע ל-3 מיליון איש, כך שניתן לציין שהערוץ הצליח להכפיל את מספר הצופים במהלך השנים האחרונות. לפיכך, לעיתים קרובות נשמעת הטענה שערוץ "פוקס ניוז" הצליח לשבור את המונופול של התקשורת האמריקאית הנגועה בשמאלנות קיצונית המנוגדת לאתוס האמריקאי המסורתי. לאורך כל השנים האחרונות, הערוץ העניק במה תקשורתית הולמת לקו האידיאולוגי של זרם השמרני האמריקאי החרד מירידת כוחה של ארה"ב בזירה הבינלאומית, וחרד מחדירה עמוקה יותר של הממשל הפדרלי לתוככי חייו הפרטיים של האזרח.
בניגוד לערוצים אחרים בארה"ב, שדרני "פוקס ניוז" לא היססו לתקוף את אובמה החל מהימים הראשונים של כהונתו למרות היותו הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. בסביבתו הקרובה של הנשיא אובמה נטו לחשוב שמעצם היותו הנשיא השחור הראשון בארה"ב, הוא זכאי לחסינות ביקורתית ולהתחשבות מצד התקשורת האמריקאית. לפיכך, אין להתפלא על כך שהנשיא חש נעלב עד עמקי נשמתו מהביקורת הנוקבת שהוטחה בו בשידורי הערוץ כבר מהימים הראשונים לכהונתו. העלבון הנשיאותי הזה גרם למסכת שלמה של יחסים עכורים בין אנשי הנשיא לבי שדרני ערוץ "פוקס ניוז" עד כדי הטלת חרם נשיאותי שנמשך כמעט עד לבחירות האמצע של נובמבר 2010. פרשנים מהשמאל הקיצוני בארה"ב נוטים לתאר את "פוקס ניוז" כערוץ תעמולתי העומד לרשותה של המפלגה הרפובליקנית. אחרים טוענים כי הערוץ מקדם את מטרותיו של הימין הקיצוני בארה"ב עד כדי נגיעות חזקות של הטיות גזעניות כלפי מיעוטים לא-לבנים. ועם כל זאת, נשאלת השאלה מה מושך את הצופה האמריקאי לדבוק דווקא בערוץ "פוקס ניוז" על חשבון הערוצים האחרים?
הצופים האמריקאים נוהים אחרי ערוץ "פוקס ניוז" לא רק בגלל השדרנים הרהוטים והשדרניות המצודדות המופיעים בשלל תוכניות האקטואליה ומשדרי האירוח. לדעת צופים רבים, הערוץ מתייחס באופן מכובד ובאהדה גלויה למסורת האמריקאית, להיסטוריה האמריקאית, לצבא האמריקאי ולחייליו, לדת הנוצרית ולערכים המסורתיים שעיצבו את האומה האמריקאית במשך מאות שנים. בניגוד לשמאל האמריקאי שמרגיש צורך להתנצל על כל צעד ושעל בנוגע למעשיה של ארה"ב בזירה הפנימית והבינלאומית, שדרני הערוץ וכתביו אינם מרגישים צורך להתנצל על כוחה, עוצמתה וכלכלתה של ארה"ב ועל השפעתה ברחבי-העולם. יתרה מזאת, כל הישגיה של ארה"ב הושגו הודות לאומץ-ליבם ולמסירותם של אמריקאים רבים שפרצו את גבולות הידע האנושי בחתירה להישגים נוספים שהביאו תועלת לעצמם ולזולתם ברחבי-העולם. אמריקה החלוצה, הערכית, המסורתית והפטריוטית, כפי שזו משתקפת בשידורי הערוץ, עדיין מרתקת את הצופה האמריקאי הממוצע - וזהו סוד הקסם של ערוץ "פוקס ניוז", לא רק בארה"ב אלא גם במדינות מערביות נוספות ובכללן גם בישראל.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פוקס ניוז - פטריוטיזם אמריקאי ללא התנצלות", מגזין המזרח התיכון, 23 בדצמבר 2010.
מעמדם של השחורים בארה"ב
הקהילה השחורה בארה"ב מונה בסך-הכל כ-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה האמריקאית המונה 310 מיליון נפש. אבטלת השחורים בסוף 2008 הייתה בשיעור של 11 אחוזים, ובסוף 2010 שיעור המובטלים השחורים טיפס לכדי 16 אחוזים. שיעורי הפשיעה בקרב השחורים הם גבוהים במיוחד: כך למשל, בבדיקה שנערכה בנושא זה משנת 1976 ועד לשנת 2002 התברר כי 94 אחוזים מהנרצחים השחורים בארה"ב, נפגעו בידי שחורים אחרים. רק 6 אחוזים מהנרצחים השחורים, נפגעו בידי לבנים ומיעוטים אחרים. כמו כן, הסיכוי של אישה שחורה בארה"ב להידבק באיידס הוא פי 20 בהשוואה לאישה לבנה. גם בנוגע לנתונים על אונס, אלימות, פשעי שנאה ועבירות רכוש, אנו מוצאים שיעורים גבוהים מאוד של עבריינים שחורים - פי כמה וכמה בהשוואה לעבריינים לבנים. הנתון הבא מדגים היטב את תופעת האלימות השחורה בארה"ב: בשנת 2000 (אלפיים) היו 791,600 אסירים שחורים (מתוך כלל אוכלוסיית האסירים שעמדה באותה עת על פחות מ-2 מיליון), וזאת לעומת 603,032 סטודנטים שחורים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי ארה"ב. מנתונים רשמיים שפורסמו בשנת 2008 התברר כי על כל 100,000 תושבים שחורים יש 3,161 אסירים, וזאת בהשוואה ל-487 אסירים על כל 100,000 תושבים לבנים. (לשם השוואה, בישראל יש 121 אסירים בממוצע לכול 100,000 תושבים).
פטריוטיזם אמריקאי ללא התנצלות
בארה"ב, בדומה לישראל ולמדינות מערביות נוספות, אין עוני אבסולוטי. מצבם של העניים בארה"ב טוב לאין-שיעור ממצבם של העניים במרבית המדינות בעולם. יותר אנשים בעולם שואפים לממש את "החלום האמריקאי" בארה"ב, ולא בשום מקום אחר על-פני הגלובוס. ארה"ב היא לא רק מדינה, אלא היא גם "רעיון" בו האינדיבידואל יכול לממש את חלומותיו אם הוא יהיה מספיק חרוץ, אמיץ ובעל-תושייה. כמו כן, עליו לקחת אחריות מלאה על גורלו ובעיקר לקחת אחריות מלאה על כישלונותיו כדי שלא יהפוך למעמסה מעיקה על כתפי החברה. על-פי מיטב הפרמטרים החברתיים והכלכליים, הקהילה השחורה בארה"ב לא רק שהיא אינה חברה יצרנית, אלא היא גם מייצרת פשע בלתי נסבל המעיק בעיקר על הקהילה עצמה. במילים אחרות, הנזק החברתי והכלכלי הנובע מצבה של הקהילה השחורה בארה"ב הוא כפול ומכופל. לנזק הזה, הנגרם על-ידי הקהילה השחורה, יש "הצדקות מוסריות" הנשענות על היבטים היסטוריים הנוגעים ליחסים בין שחורים ללבנים עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת. במילים אחרות, הפעילים הרדיקליים בקהילה השחורה בארה"ב מחפשים הצדקות היסטוריות להתנהגותם האלימה של השחורים, ולחדלונה של החברה השחורה כולה לממש את יכולותיה הכלכליות והתרבותיות. המנגינה "הגזענית" מככבת בדרך-כלל כהסבר העיקרי למצבה של הקהילה השחורה, והיא משמשת גם כמסווה נוח לשדרה האינטלקטואלית ולמעצבי דעת-הקהל המשמשים מודל לחיקוי לדור הצעיר בקהילה. בניגוד לרשתות אחרות, ערוץ "פוקס ניוז" אינו מנסה ליפות את המציאות בנוגע למצבם של השחורים בארה"ב, וזאת בניגוד לתקשורת הליבראלית ולצביעות ההוליוודית ששטפה את ארה"ב בשנים האחרונות - אלה השבויים במלל טהרני שנועד להסוות ולטשטש (גם) את אחריותם של השחורים למצבם הנוכחי. סביר להניח שלאמריקאי הממוצע נמאס מהמלל הליברלי הבכייני של ערוץ CNN והעיתון "הניו-יורק טיימס", שאינם מייצגים לדעתו את אמריקה הערכית והפטריוטית.
מאז עלייתו לאוויר של ערוץ "פוקס ניוז" בשנת 1996, הוא זוכה לקהל צופים הולך וגדל ולאהדה בלתי-מסויגת בקרב הציבור השמרני בארה"ב. כך למשל, בבחירות האמצע שנערכו ב-3 בנובמבר 2010, הערוץ זכה לרייטינג של כ-7 מיליון צופים, וזאת בהשוואה לרשת CNN שזכתה ל-2.4 מיליון צופים. בבחירות האמצע של שנת 2006 מספר הצופים בערוץ "פוקס ניוז" הגיע ל-3 מיליון איש, כך שניתן לציין שהערוץ הצליח להכפיל את מספר הצופים במהלך השנים האחרונות. לפיכך, לעיתים קרובות נשמעת הטענה שערוץ "פוקס ניוז" הצליח לשבור את המונופול של התקשורת האמריקאית הנגועה בשמאלנות קיצונית המנוגדת לאתוס האמריקאי המסורתי. לאורך כל השנים האחרונות, הערוץ העניק במה תקשורתית הולמת לקו האידיאולוגי של זרם השמרני האמריקאי החרד מירידת כוחה של ארה"ב בזירה הבינלאומית, וחרד מחדירה עמוקה יותר של הממשל הפדרלי לתוככי חייו הפרטיים של האזרח.
בניגוד לערוצים אחרים בארה"ב, שדרני "פוקס ניוז" לא היססו לתקוף את אובמה החל מהימים הראשונים של כהונתו למרות היותו הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. בסביבתו הקרובה של הנשיא אובמה נטו לחשוב שמעצם היותו הנשיא השחור הראשון בארה"ב, הוא זכאי לחסינות ביקורתית ולהתחשבות מצד התקשורת האמריקאית. לפיכך, אין להתפלא על כך שהנשיא חש נעלב עד עמקי נשמתו מהביקורת הנוקבת שהוטחה בו בשידורי הערוץ כבר מהימים הראשונים לכהונתו. העלבון הנשיאותי הזה גרם למסכת שלמה של יחסים עכורים בין אנשי הנשיא לבי שדרני ערוץ "פוקס ניוז" עד כדי הטלת חרם נשיאותי שנמשך כמעט עד לבחירות האמצע של נובמבר 2010. פרשנים מהשמאל הקיצוני בארה"ב נוטים לתאר את "פוקס ניוז" כערוץ תעמולתי העומד לרשותה של המפלגה הרפובליקנית. אחרים טוענים כי הערוץ מקדם את מטרותיו של הימין הקיצוני בארה"ב עד כדי נגיעות חזקות של הטיות גזעניות כלפי מיעוטים לא-לבנים. ועם כל זאת, נשאלת השאלה מה מושך את הצופה האמריקאי לדבוק דווקא בערוץ "פוקס ניוז" על חשבון הערוצים האחרים?
הצופים האמריקאים נוהים אחרי ערוץ "פוקס ניוז" לא רק בגלל השדרנים הרהוטים והשדרניות המצודדות המופיעים בשלל תוכניות האקטואליה ומשדרי האירוח. לדעת צופים רבים, הערוץ מתייחס באופן מכובד ובאהדה גלויה למסורת האמריקאית, להיסטוריה האמריקאית, לצבא האמריקאי ולחייליו, לדת הנוצרית ולערכים המסורתיים שעיצבו את האומה האמריקאית במשך מאות שנים. בניגוד לשמאל האמריקאי שמרגיש צורך להתנצל על כל צעד ושעל בנוגע למעשיה של ארה"ב בזירה הפנימית והבינלאומית, שדרני הערוץ וכתביו אינם מרגישים צורך להתנצל על כוחה, עוצמתה וכלכלתה של ארה"ב ועל השפעתה ברחבי-העולם. יתרה מזאת, כל הישגיה של ארה"ב הושגו הודות לאומץ-ליבם ולמסירותם של אמריקאים רבים שפרצו את גבולות הידע האנושי בחתירה להישגים נוספים שהביאו תועלת לעצמם ולזולתם ברחבי-העולם. אמריקה החלוצה, הערכית, המסורתית והפטריוטית, כפי שזו משתקפת בשידורי הערוץ, עדיין מרתקת את הצופה האמריקאי הממוצע - וזהו סוד הקסם של ערוץ "פוקס ניוז", לא רק בארה"ב אלא גם במדינות מערביות נוספות ובכללן גם בישראל.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פוקס ניוז - פטריוטיזם אמריקאי ללא התנצלות", מגזין המזרח התיכון, 23 בדצמבר 2010.
1 comment:
The belt works to tighten your muscle tissues by contracting them, and
then relaxing them, and then repeating the motion, and it targets all the
muscles in your abdominal section.
Feel free to visit my weblog ... marsvenusatwork.com
Post a Comment