מדינת-ישראל בראי התקשורת הישראלית

ראשית, לקראת השנה החדשה בואו נסלק כמה הנחות שגויות שחדרו לשיח הישראלי: למדינת ישראל יש ידידים ואוהדים רבים מאוד ברחבי העולם וזאת בניגוד גמור למה שמסוקר בתקשורת הישראלית. ידידיה הרבים של ישראל מצפים ממנה, בכיליון-עיניים, שהיא תגיב בעוצמה רבה כלפי הטענות המופנות כלפיה בזירה הבינלאומית בדומה לפרסום העלילה האנטישמית של שוודיה ובעניין דו"ח גולדסטון שהעניק רוח גבית לטרור האסלאמי. התגובה שמצפים מאיתנו נוגעת גם למימד האזרחי של האדם הפשוט וגם למימד המדיני הנוגע לבכירי הפוליטיקה הישראלית. אז תתחילו להפעיל את היצירתיות האזרחית שלכם ואל תוותרו על אף טענה זדונית המופנית נגד מדינת-ישראל. בסופו של דבר, בדומה לערבים, גם ארגוני השמאל הרדיקליים יבינו שאסור להתעסק איתנו. לפיכך, דרושה מאיתנו היכולת לצאת המלכודת ההתנצלותית שלנו ולפעול באופן יצירתי ותעמולתי נגד אותם ארגונים ונגד אותם אישים המפיצים דברי בלע על מדינת-ישראל.

האם החברה הישראלית שסועה, כפי טוענים אקדמאים ועיתונאים אחדים? ממש לא! החברה הישראלית כיום הרבה יותר מאוחדת, הרבה יותר ציונית והרבה יותר פטריוטית ממה שהיה משנות ה-60 ועד לאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת. השסעים המלאכותיים הללו יובאו לישראל בעקבות כמה אקדמאים ישראלים שלמדו בארה"ב השסועה ומפוצלת באמת. תיאוריות פוליטיות וסוציולוגיות שהתפתחו בארה"ב, תפסו חזקה בישראל על-מנת לתת מענה תעסוקתי זמני לחוקרים ישראלים במסגרת מוסדות המחקר שלנו. השסע האמיתי והיחידי הקיים בישראל שורר בין הרוב יהודי לבין המיעוט ערבי. זהו מיעוט ערבי הנשלט אידיאולוגית בידי פוליטיקאים ערבים אחדים המחפשים הצדקה לקיומם באמצעות אידיאולוגיה לאומנית גזענית המופעלת ללא הרף נגד מדינת-ישראל ותושביה. חקיקה פשוטה ויעילה יכולה להביא שקט אזרחי גם במקרה הזה, שכן חלק לא קטן מערביי-ישראל מעוניין באמת להשתלב באורחות החיים של ישראל הציונית, היהודית והדמוקרטית, שאם לא כן האלטרנטיבה היחידה העומדת בפניהם היא לחיות במדינה ערבית המתנהלת על-פי הסגנון החמאסי או הסורי.

האם החברה הישראלית אלימה והפשע משתולל בישראל? ממש לא! בניגוד לדימוי התקשורתי המופץ בישראל ללא הרף, החברה היהודית בישראל אינה אלימה כלל וכלל. כ-75 אחוזים מהפעילות העבריינית בישראל מתבצעת בידי ערביי-ישראל המוסתים בידי מנהיגיהם. ועם כל זאת, מימדי הפשע בישראל נמוכים בהרבה ממימדי הפשע הקיימים במדינות הנחשבות רק לכאורה כ"מתוקנות". יש לנו דרישות גבוהות מעצמנו, על כן התגובה הציבורית נוטה להיות היסטרית ומתלהמת, אולם את המאמץ יש להפעיל בעיקר כלפי המיעוט הערבי המתגורר בישראל. בעזרת מערכת הסברה ממשלתית ותקשורתית, ואף באמצעות חקיקה נאותה וקשוחה, נוכל להפחית במידה ניכרת את מימדי העבריינות הלאומנית של ערביי-ישראל.

האם החינוך בישראל קורס? ממש לא! לתלמיד הישראלי הצעיר יש אופי מרדני בדומה להוריו ובדומה לאבות אבותיו. המרדנות הזו הביאה אותנו להישגים יוצאי-דופן במאות השנים האחרונות. מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת אנו שומעים ללא הרף על הידרדרותה של מערכת החינוך בישראל. אולם, למען האמת, אנו ניצבים בחזית המדע העולמי בעשרות תחומים. מדינת-ישראל הקטנה היא מעצמה מדעית בהשוואה לגודל אוכלוסייתה, ועשרות מוסדות אקדמיים מייצרים את השדרה האינטלקטואלית בישראל. מספר האקדמאים בישראל הוא מן הגבוהים בעולם בהשוואה לגודל האוכלוסייה. מספר הפרסומים המדעיים של חוקרים ישראלים הוא מן הגבוהים בעולם. 18 בתי ספר לקולנוע קיימים בישראל הקטנה, בעוד שבמרבית המדינות האירופאיות ישנם 2 או 3 מוסדות כאלה, לכול היותר. מערכת החינוך בישראל מייצרת אנשים סקרנים, בלתי שגרתיים ודעתניים חסרי-מנוח המפרסמים למעלה מ-6,000 כותרים חדשים מידי שנה בדומה לצרפת הגדולה. שימו לב לנתון הבא: במצרים, שהיא בעלת אוכלוסייה של 80 מיליון נפש, מתפרסמים מידי שנה כ-300 כותרים חדשים בלבד. אבל הנתון הבא, מלפני 80 שנה, יפתיע אתכם עוד יותר: ב-1928 יצאו לאור בארץ-ישראל 321 כותרים חדשים בעברית - על כן, באמצעות הנתון הזה ניתן להבין את הפער הבלתי-נתפס בין ישראל לבין שכנותיה ולבין מדינות רבות בעולם.

התקשורת הישראלית אימצה דימויים אנטישמיים על החברה הישראלית, ומכאן גם נובעת הביקורת הזדונית המוטחת בחברה הישראלית ובמוסדותיה הרשמיים של מדינת-ישראל. ולמרות הזלזול והלעג המתמשך, כ-5 מיליון איש ביקרו בתיאטרון השנה. 2 מיליון איש צפו במופעי מוסיקה קלאסית. כ-10 מיליון השאלות ספרים נעשו השנה בספריות הציבוריות בישראל. לצד הפעילות התרבותית הענפה, המוסדות הישראלים עסקו גם בנטיעת 100,000 עצי חרוב ואקליפטוס ברמת הגולן. יתרה מזאת, 13,000 דונם של עצי הדר מזנים חדשים ניטעו השנה ברחבי ישראל - בעיקר בעמק יזרעאל. התנועה הקיבוצית חוגגת השנה מאה שנים להיווסדה, ולמרות השינויים שהתחוללו בה, תנועות-הנוער הקיבוצים עדיין מהווים את חוד-החנית של החברה הישראלית בביטחון, בתרבות, בכלכלה ובעשייה החברתית.

מאות מאמרים התפרסמו על העתיד הכלכלי הקשה הצפוי לישראל בעקבות המשבר העולמי שהחל ב-2008. מדינת-ישראל צלחה את המשבר בהצלחה יתרה לא רק בשל פועלו של סטנלי פישר, אלא גם בגלל אופיו הזהיר של המשק הישראלי ושל החוסך הישראלי. אין כאן הרפתקנות כלכלית בלתי-זהירה בנוסח האמריקאי או האירי או האיסלנדי, אלא מתקיימת כאן מערכת כלכלית מחושבת היטב הן מצד הממשלה והן מצד האזרח הפשוט. אלה מבין אנשי העסקים שטענו השנה כי "ישראל קטנה עליהם מבחינה כלכלית", הפסידו עשרות מיליארדי דולרים בהרפתקאות עסקיות בחו"ל. מי שנשאר בישראל, ראה ברכה גדולה בעמלו - והלקח הוא ברור מאליו.

מדינת-ישראל מסייעת לעשרות מדינות ברחבי-העולם - לא בכסף, אלא בהעברת ידע ישראלי שהושג בעמל רב בנושאים חקלאיים, מדעיים, וחברתיים. אלפי סטודנטים מרחבי-העולם מקבלים הכשרה מקצועית בישראל במגוון רחב של תחומים ועיסוקים. כל בקשה המופנית לישראל ממדינות זרות (ואפילו אם הן עוינות) נשקלת בכובד-ראש מתוך תחושת שליחות ואחריות חברתית אוניברסאלית. חלק זעיר ביותר מהפעילות הבינלאומית הישראלית מעניין את התקשורת הישראלית - בעיקר במקרים בהם ניתן לדלות רכילות עסיסית וזדונית המופנית כלפי מוסדות המדינה ונציגיה. לצערנו הרב, הביקורת הזדונית הזו מזינה לעיתים קרובות את התקשורת העולמית ואת הארגונים האנטי-ישראליים הפועלים במדינות אחדות. לפיכך, דרושה מכל אחד ואחת מאיתנו המתגייסות ציבורית פעילה על-מנת להילחם בתופעת האנטישמיות העולמית - זו הלובשת צורה ופושטת צורה מידי כמה שנים.

שנה טובה ומבורכת לכולכם.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מדינת-ישראל בראי התקשורת הישראלית", 20 בספטמבר 2009, The mideast Forum.