מייד כשפורסמה הידיעה על כוונתם, לכאורה, של האיראנים להורות לכל היהודים לשאת טלאי-צהוב לזיהוי, הידיעה פשטה כאש בשדה קוצים, ודומה היה כי ענן קודר וכבד כיסה את יהודי העולם ומדינת-ישראל. גם אם הידיעה אינה נכונה, וגם אם רבים מאמינים שאין זה כך, מבול הצהרותיו של אחמדינג'אד שניתנו בשנה האחרונה בנוגע להשמדתה של ישראל, עורר תגובה מהירה בעלת עוצמה רגשית רבה לשמע הבשורה, שכן, מי שנתן פרסום לידיעה, נגע במודע בעצב-החשוף של העם-היהודי כולו.
מעבר להיבט התקשורתי של העניין – שהוא נושא מעניין כשלעצמו - ראוי לציין כי רעיון הטלאי-הצהוב מקורו באיסלאם הקדום של המאה ה-9. רק בתקופת ימי-הביניים אימצו מדינות אירופאיות אחדות את הרעיון. עם עליית הנאצים לשלטון הרעיון קיבל ממד מפלצתי, ובעקבות זאת נוצרה זהות בין הטלאי-הצהוב לבין הנאציזם, ומכאן גם הרגישות הרבה לגבי אזכורו בהקשרים שונים.
בניגוד לדעה הרווחת, דווקא השליטים המוסלמים הם אלה שהנהיגו סימן מזהה ליהודים ולנוצרים כאות של גנאי. כבר עם עליית האיסלאם וכיבוש ארץ-ישראל בידי המוסלמים, הונהגו תשלומים מיוחדים כמו "מס גולגולת" על היהודים והנוצרים. שיכלול נוסף לרעיון של בידול בין המוסלמים לבין הלא-מוסלמים החל בתקופתו של הח'ליף מותכיל (מותאוואכיל), ממשפחת בית עבאס, שמשל בשנים 847-861. בהיסטוריוגרפיה המוסלמית מותכיל היה ידוע כאדם חשוך ואכזר שביקש לחפות על מידותיו הרעות באמצעות חקיקה דתית נוקשה כלפי יהודים ונוצרים כאחד, ולחזק את אחיזתו של האיסלאם בקרב המאמינים.
וכך נכתב בצו של הח'ליף שפורסם בשנת 850, כפי שהובא בספרו של שמעון דובנוב (דברי ימי עם עולם, כרך שלישי, עמוד 222):
"מושל כל המאמינים מצא לנכון לצוות על כל הבלתי מאמינים, מגדול ועד קטן, על היושבים בחצר המלכות ועל הנמצאים בארצותיו השונות, הסוחרים, הלבלרים, הקטנים עם הגדולים, לעשות את עטיפותיהם (מין אריג מעוטף מסביב לראש ויורד על העורף, והוא מלבוש בני מרום העם) מגוון צהוב, ושאינם לובשים עטיפות, משרתים או בני דלת העם, מצווים לשים במקום ניכר במלבושם, ל החזה ועל הגב, טלאי מאותו גוון. כן חייבים הם לשים במצנפותיהם כפתורים הנבדלים בצבעם מהמצנפת עצמה וניכרים היטב בלי להיבלע בקמטים. וכן עליהם לשים ארכופים של עץ באוכפיהם ולקבוע במרכז כדורים הנראים לעין במבט ראשון. ועוד: העבדים והשפחות וכל הנמנים על מעמד זה ונוהגים לחגור חגורות יחבשו במקום החגורות תכריך על הבטן או פתיל צמר."
לצורך הדגשה של הצו, הוכנסו הגבלות ותקנות נוספות על-מנת להבדיל בין המוסלמים לבין היהודים והנוצרים:
המרפקים של המעיל והכותונת חייבים היו להיות בצבע צהוב.
שמלת הנשים בצאתן מהבית היתה צריכה להיות בצבע צהוב.
התרבוש היה חייב להיות בצבע צהוב.
היה מותר לרכב רק על חמורים ופרדות.
כמו כן היו תקנות על סימון בתי הלא-מאמינים; בתי-כנסת וכנסיות חדשים נהרסו; קברותיהם של הלא-מאמינים לא יבלטו מעל פני הקרקע; הוכפל מס-גולגולת; נאסר ללמוד בבתי-ספר מוסלמים, וחל איסור על כניסה לבתי-מרחץ של מוסלמים.
ככל הידוע, רוב התקנות האלה לא נאכפו על היהודים והנוצרים בצורה גורפת וקפדנית. אך במסגרת זרימת רעיונות ומנהגים מאזור לאזור, הכנסייה הנוצרית אימצה את הרעיון בדבר זיהויים של היהודים באמצעות לבוש בשנת 1215, בתקופתו של האפיפיור אינוקנטיוס (אינוצנטיוס) ה-3. ב-1929 הונהג בצרפת הטלאי העגול. ב-1257 הונהג בצפון-איטליה הטלאי הצהוב. ב-1274 הונהג באנגליה טלאי העשוי משני לוחות הברית שקצוותיהם מעוגלים. כך, החל להתגלגל הרעיון של זיהוי היהודים באמצעות סימן או לבוש מזהה עד לצורה המוכרת לנו כל-כך מהתקופה המודרנית.
מה קרה עם הח'ליף מותכיל? במסגרת השינויים שהח'ליף רצה להנהיג באימפריה המוסלמית, הוא ביקש לבצע שינויים בנהגת הצבא. חיילים טורקים, ששירתו בצבאו וחששו למעמדם הצבאי, התנקשו בחיי הח'ליף בשנת 861. לאחר הרצח החלה תקופת אנרכיה שפשטה בכל רחבי האימפריה והיא נמשכה כ-9 שנים בקירוב.
ומה קרה עם שמעון דובנוב? דובנוב נולד בבלארוס ב-1860. ב-1922 הוא הגיע לקובנה שבליטא, שם הוצעה לו קתדרה לדברי ימי ישראל באוניברסיטה הליטאית. לאחר זמן מה, הוא עבר לברלין ועסק בחיבור המקיף והמעמיק דברי ימי עם עולם המתפרש על-פני 10 כרכים. דובנוב התנגד לציונות ודגל במתן אוטונומיה ליהודים בארצות מושבם. ב-1941 נרצח דובנוב בעיר ריגה, בלטוויה, בידי קצין גסטאפו שהיה בעבר תלמידו.
לעיון נוסף ראו את מאמרו של שלום צבר.
מעבר להיבט התקשורתי של העניין – שהוא נושא מעניין כשלעצמו - ראוי לציין כי רעיון הטלאי-הצהוב מקורו באיסלאם הקדום של המאה ה-9. רק בתקופת ימי-הביניים אימצו מדינות אירופאיות אחדות את הרעיון. עם עליית הנאצים לשלטון הרעיון קיבל ממד מפלצתי, ובעקבות זאת נוצרה זהות בין הטלאי-הצהוב לבין הנאציזם, ומכאן גם הרגישות הרבה לגבי אזכורו בהקשרים שונים.
בניגוד לדעה הרווחת, דווקא השליטים המוסלמים הם אלה שהנהיגו סימן מזהה ליהודים ולנוצרים כאות של גנאי. כבר עם עליית האיסלאם וכיבוש ארץ-ישראל בידי המוסלמים, הונהגו תשלומים מיוחדים כמו "מס גולגולת" על היהודים והנוצרים. שיכלול נוסף לרעיון של בידול בין המוסלמים לבין הלא-מוסלמים החל בתקופתו של הח'ליף מותכיל (מותאוואכיל), ממשפחת בית עבאס, שמשל בשנים 847-861. בהיסטוריוגרפיה המוסלמית מותכיל היה ידוע כאדם חשוך ואכזר שביקש לחפות על מידותיו הרעות באמצעות חקיקה דתית נוקשה כלפי יהודים ונוצרים כאחד, ולחזק את אחיזתו של האיסלאם בקרב המאמינים.
וכך נכתב בצו של הח'ליף שפורסם בשנת 850, כפי שהובא בספרו של שמעון דובנוב (דברי ימי עם עולם, כרך שלישי, עמוד 222):
"מושל כל המאמינים מצא לנכון לצוות על כל הבלתי מאמינים, מגדול ועד קטן, על היושבים בחצר המלכות ועל הנמצאים בארצותיו השונות, הסוחרים, הלבלרים, הקטנים עם הגדולים, לעשות את עטיפותיהם (מין אריג מעוטף מסביב לראש ויורד על העורף, והוא מלבוש בני מרום העם) מגוון צהוב, ושאינם לובשים עטיפות, משרתים או בני דלת העם, מצווים לשים במקום ניכר במלבושם, ל החזה ועל הגב, טלאי מאותו גוון. כן חייבים הם לשים במצנפותיהם כפתורים הנבדלים בצבעם מהמצנפת עצמה וניכרים היטב בלי להיבלע בקמטים. וכן עליהם לשים ארכופים של עץ באוכפיהם ולקבוע במרכז כדורים הנראים לעין במבט ראשון. ועוד: העבדים והשפחות וכל הנמנים על מעמד זה ונוהגים לחגור חגורות יחבשו במקום החגורות תכריך על הבטן או פתיל צמר."
לצורך הדגשה של הצו, הוכנסו הגבלות ותקנות נוספות על-מנת להבדיל בין המוסלמים לבין היהודים והנוצרים:
המרפקים של המעיל והכותונת חייבים היו להיות בצבע צהוב.
שמלת הנשים בצאתן מהבית היתה צריכה להיות בצבע צהוב.
התרבוש היה חייב להיות בצבע צהוב.
היה מותר לרכב רק על חמורים ופרדות.
כמו כן היו תקנות על סימון בתי הלא-מאמינים; בתי-כנסת וכנסיות חדשים נהרסו; קברותיהם של הלא-מאמינים לא יבלטו מעל פני הקרקע; הוכפל מס-גולגולת; נאסר ללמוד בבתי-ספר מוסלמים, וחל איסור על כניסה לבתי-מרחץ של מוסלמים.
ככל הידוע, רוב התקנות האלה לא נאכפו על היהודים והנוצרים בצורה גורפת וקפדנית. אך במסגרת זרימת רעיונות ומנהגים מאזור לאזור, הכנסייה הנוצרית אימצה את הרעיון בדבר זיהויים של היהודים באמצעות לבוש בשנת 1215, בתקופתו של האפיפיור אינוקנטיוס (אינוצנטיוס) ה-3. ב-1929 הונהג בצרפת הטלאי העגול. ב-1257 הונהג בצפון-איטליה הטלאי הצהוב. ב-1274 הונהג באנגליה טלאי העשוי משני לוחות הברית שקצוותיהם מעוגלים. כך, החל להתגלגל הרעיון של זיהוי היהודים באמצעות סימן או לבוש מזהה עד לצורה המוכרת לנו כל-כך מהתקופה המודרנית.
מה קרה עם הח'ליף מותכיל? במסגרת השינויים שהח'ליף רצה להנהיג באימפריה המוסלמית, הוא ביקש לבצע שינויים בנהגת הצבא. חיילים טורקים, ששירתו בצבאו וחששו למעמדם הצבאי, התנקשו בחיי הח'ליף בשנת 861. לאחר הרצח החלה תקופת אנרכיה שפשטה בכל רחבי האימפריה והיא נמשכה כ-9 שנים בקירוב.
ומה קרה עם שמעון דובנוב? דובנוב נולד בבלארוס ב-1860. ב-1922 הוא הגיע לקובנה שבליטא, שם הוצעה לו קתדרה לדברי ימי ישראל באוניברסיטה הליטאית. לאחר זמן מה, הוא עבר לברלין ועסק בחיבור המקיף והמעמיק דברי ימי עם עולם המתפרש על-פני 10 כרכים. דובנוב התנגד לציונות ודגל במתן אוטונומיה ליהודים בארצות מושבם. ב-1941 נרצח דובנוב בעיר ריגה, בלטוויה, בידי קצין גסטאפו שהיה בעבר תלמידו.
לעיון נוסף ראו את מאמרו של שלום צבר.
----
המאמר פורסם גם באומדיה.
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הטלאי הצהוב - מקורו באיסלאם הקדום", 25 במאי 2006, The Mideast Forum.
1 comment:
Heya i'm for the first time here. I found this board and I find It really helpful & it helped me out a lot. I hope to present one thing again and aid others like you aided me.
Feel free to surf to my website ... http://www.prweb.com/...ew/prweb10193901.htm
Post a Comment