Assads Luftwaffe soll erneut Fassbomben abgeworfen haben

SPIEGEL ONLINE: Das syrische Regime hat nach Angaben von Aktivisten wieder Fassbomben gegen die Bevölkerung eingesetzt - viele Zivilisten sollen getötet worden sein, darunter Kinder. 

Dem scharfen internationalen Protest zum Trotz setzt die syrische Luftwaffe nach Angaben von Aktivisten weiter Fassbomben ein. Bei zwei Luftangriffen mit Fassbomben seien am Donnerstag wieder 14 Zivilisten getötet worden, erklärte die oppositionsnahe Syrische Beobachtungsstelle für Menschenrechte. Helikopter hätten die mit Sprengstoff und Metallsplittern gefüllten Fässer über den Ortschaften Hajjan und Deir Dschamal in der Provinz Aleppo abgeworfen. Unter den Opfern seien sieben Kinder.

Die Angaben der in Großbritannien ansässigen Beobachtungsstelle sind von unabhängiger Seite kaum zu überprüfen, sie verfügt in Syrien aber über ein dichtes Netz von Informanten. Nach Angaben der Organisation waren am 31. Mai bei mehreren Fassbombenangriffen in Aleppo mehr als 80 Menschen getötet worden. Neben den Vereinten Nationen protestierte auch die Bundesregierung dagegen und warf der Armee von Staatschef Baschar al-Assad Kriegsverbrechen vor.

Der Bürgerkrieg in Syrien dauert inzwischen länger als vier Jahre. Mehr als 220.000 Menschen wurden in dem Konflikt bereits getötet. Die syrische Regierung bestreitet den Einsatz von Fassbomben.

==

ZEIT ONLINE: IS-Bombenbaufabrik im Irak bei Luftangriff zerstört.

Kirkuk (AFP) Bei einem Luftangriff im Irak ist nach Behördenangaben eine große Anlage der Dschihadistenorganisation Islamischer Dschihad (IS) zum Bau von Autobomben zerstört worden. Der Angriff habe einer Anlage nahe der Stadt Hawidschah im Norden des Irak gegolten, in der Autos mit Sprengstoff präpariert worden seien, sagte ein irakischer Armeeoffizier am Mittwoch. Zahlreiche IS-Kämpfer seien getötet worden.

==

NZZ.CH: Yemen - Schwere Luftangriffe gegen Rebellen. (ap) Die von Saudiarabien geführte Koalition hat Luftangriffe gegen die Huthi-Rebellen und deren Verbündete am Stadtrand von Aden in Südjemen geflogen. Das teilten am Donnerstag jemenitische Beamte und Augenzeugen mit. Die Kriegsflugzeuge bombardierten demnach ländliche Gegenden nordwestlich der Stadt, wo Huthis und mit ihnen verbündete Kräfte stationiert waren.

Tumult bei Pressekonferenz von Merkel und Al-Sisi

DIE WELT: Eklat beim Besuch von Ägyptens Präsident Al-Sisi: Bei einer Pressekonferenz mit Kanzlerin Merkel kam es zu lautstarkem Streit zwischen Journalisten und Delegation. Sicherheitskräfte griffen ein.

Die Pressekonferenz von Bundeskanzlerin Angela Merkel (CDU) mit dem ägyptischen Präsidenten Abdel Fattah al-Sisi wurde von Tumulten überschattet. Eine Gegnerin des Al-Sisi-Regimes – eine Frau mit Kopftuch und in Deutschland arbeitende Journalistin – bat nach Ende der Pressekonferenz am Mittwoch im Kanzleramt lautstark um die Möglichkeit, eine Frage stellen zu können. Als diese nicht mehr zugelassen wurde, schrie sie: "Er ist ein Mörder."

Die ägyptische Pressedelegation sprang daraufhin nahezu geschlossen auf und schrie im Chor zurück: "Es lebe Ägypten, es lebe Ägypten." Dabei deuteten die ägyptischen Medienvertreter wütend auf die Frau, die von Sicherheitskräften abgeführt wurde.

Merkel und Sisi beendeten die Pressekonferenz noch mit dem üblichen Händedruck vor den Flaggen beider Länder und verließen dann schnell den Saal.

Zuvor verstießen die meisten ägyptischen Journalisten gegen die Gepflogenheiten im Kanzleramt, indem sie Sisi während seines Statements laut applaudierten. Die Medienbetreuer des Kanzleramts hatten Mühe, die Ägypter zu beruhigen.

Auch vor dem Kanzleramt setzte sich die angespannte Lage fort: Dort demonstrierten sowohl Anhänger als auch Gegner Sisis, der als Armeechef im Juli 2013 an die Macht in Kairo gekommen war. Mittlerweile wurde er in einer Wahl als Präsident bestätigt. WEITER...

אביגדור ליברמן מתחפש לזהבה גלאון

אולי הגיע הזמן להודות בכך, אולם אחד מהדברים הטובים שקרו עם הרכבתה של הממשלה החדשה - ממשלתו הרביעית של בנימין נתניהו - הוא, שאביגדור ליברמן אינו שר-החוץ של מדינת-ישראל. עדיין לא שכחנו את דבריו הברוטאליים בנוגע להתנהלותה של ממשלת-ישראל במהלך המלחמה בעזה בקיץ 2014. מי שהתחיל את המהלך נגד ראש-הממשלה לפני הבחירות האחרונות היה שר-החוץ לשעבר אביגדור ליברמן - שהתגבשה אצלו המחשבה שהוא המועמד הראוי ביותר לרשת את מקומו של בנימין נתניהו. ההתנהלות השערורייתית שלו במהלך מבצע "צוק איתן", מוססה לחלוטין את השיירים של תדמיתו הפוליטית בעיני כלל הציבור הישראלי.

הדיפלומט מספר 1 של מדינת-ישראל התנהג כמו תגרן פוליטי במשך שבועות ארוכים, וזאת במקום לייצג את מדינת-ישראל כהלכה באחת משעותיה הקשות. האם ליברמן באמת היה ראוי לייצג את מדינת-ישראל מול הקהילה הדיפלומטית הבינלאומית? האם באמת נתניהו שומר את תפקיד שר-החוץ עד שהפרימדונה של הפוליטיקה הישראלית ישתכנע שמקומו הראוי הוא עם הממשלה הנוכחית ולא נגדה? בנוגע לשאלה השנייה, אין לי מושג. בנוגע לשאלה ראשונה - התשובה היא ברורה ומובנת לאלה שלא הצביעו עבור מפלגתו. לאמירה הזו אין שום קשר לעניינים המשפטיים שהתנהלו נגד ליברמן לאורך שנים ארוכות. אנחנו אפילו כתבנו במגזין זה - מגזין המזרח התיכון - שההתנהלות המשפטית כלפיו הייתה התעמרות מבישה של המערכת המשפטית, וזאת ללא שום קשר לדעותיו הפוליטיות או למעשיו כשר-החוץ.

לאור תוצאות הבחירות האחרונות של מרס 2015, מסתבר שלאביגדור ליברמן, בדומה לשמאל הישראלי, אין מה למכור לציבור הישראלי. להזכירכם, מפלגת "ישראל ביתנו" זכתה ב-6 מנדטים בלבד בבחירות האחרונות. בבחירות של 2009 המפלגה זכתה ב-15 מנדטים, ובבחירות של 2013 המפלגה כבר ירדה ל-11 מנדטים. במילים אחרות, בתוך שש שנים המפלגה ירדה ב-9 מנדטים. על-פי האספירציות של אביגדור ליברמן, הוא היה צריך להיות "יורשו החוקי" של בנימין נתניהו, אלא שהתוצאות של הבחירות האחרונות הפכו את ליברמן לפוליטיקאי מריר שמרכולתו התכלתה במהירות בשל מעשיו ומחדליו בשנים האחרונות. ובכן, איך אפשר להסביר את הירידה התלולה הזו?

יהיו כאלה שיטענו שליברמן הוא "שמאלן" שמתחזה ל"ימני" משום שמאגר התומכים של המפלגה מגיע בעיקר מישראלים דוברי רוסית - שיש להם בדרך-כלל אלרגיה לאידיאולוגיה שמאלנית המריחה מסוציאליזם בנוסח הסובייטי. ירידת כוחה של המפלגה כנראה נובע מהתבגרותם של תומכיו שהפכו מעורים יותר בחיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של מדינת-ישראל בדומה לתהליכים שעברו על מרבית העדות שעלו לישראל ב-70 השנים האחרונות. סביר להניח שאביגדור ליברמן מבין את התהליך הזה העלול למוסס לחלוטין את מפלגתו לקראת הבחירות הבאות. זיהוי מפלגתי-עדתי יכול לעבוד עד שלב מסוים, אך לא מעבר לכך.

לפיכך, ליברמן החליט לשחק דווקא על המגרש "השמאלני" במטרה לזכות בכמה כותרות אוהדות בתקשורת הישראלית שאינה נוטה חסד עם בנימין נתניהו. במילים אחרות, האידיאולוגיה החדשה של ליברמן היא "להציק כמה שיותר לבנימין נתניהו" בעזרת הודעות פוליטיות הזויות המתחרות בהודעותיה הפוליטיות ההזויות של זהבה גלאון. הרי שניהם למעשה מתחרים על אותו מגרש פוליטי קטן ולא משמעותי במיוחד. ובכן, על-פי מה שנראה כרגע, שתי המפלגות האלה עלולות להיעלם לגמרי בבחירות הבאות משום שהן הפכו לבלתי-רלוונטיות למציאות השוררת בישראל ובמזרח-התיכון כולו. ליברמן כבר לא יכול לבנות על תמיכתה המובהקת של העיתונות הרוסית היוצאת בישראל, משום שבניהם ונכדיהם של עולי ברית-המועצות לשעבר מעדיפים תוצרת כחול-לבן בעברית.

יצחק הרצוג מגיב להתפטרותו טוני בלייר

במאמר מוסגר אנחנו חייבים לציין שהחלק השני של הסרט הדוקומנטרי של ענת גורן (ששודר ב-26 במאי 2015) קבר למעשה את דמותו של יצחק הרצוג כמנהיג עתידי של מדינת-ישראל וכנציג ראוי של מחנה השמאל בישראל. באופן עקיף, הסרט הזה עשה שירות גדול לאזרחי ישראל: התברר באופן מוחלט שהרצוג פשוט תלוש מהמציאות ואין לו כל יכולת להסיק מסקנות מתבקשות בנוגע לסיבות שהביאו לכישלונו בבחירות האחרונות.

ליצחק הרצוג, בדומה לאביגדור ליברמן, יש נטייה לפרסם הודעות פוליטיות החושפות למעשה את עולמו הפנימי ואת אורח-החשיבה שלו בנוגע לעניינים שונים ומגוונים המתחוללים בישראל. ב-27 במאי 2015 הודיע שליח הקוורטט למזרח-התיכון, טוני בלייר, על התפטרותו מתפקידו לאחר 8 שנות כהונה במשרה זו. מדובר על 8 שנים ארוכות בהן המזרח-התיכון כולו עבר תהפוכות קשות מנושא, אך לא נוצרה שום דינמיקה משמעותית ביחסים בין האוטונומיה הפלסטינית לבין מדינת-ישראל. וזאת, למרות הטענות של הפלסטינים על "הכיבוש הישראלי המעיק". הכיבוש הישראלי כל כך "מעיק", שהרשות-הפלסטינית של אבו-מאזן מסרבת להתנתק מישראל בתואנות שונות ומשונות. אפילו להקים תחנת-כוח עצמאית בשטחי הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן מתנגד. אכן, הכיבוש "מעיק" מאוד על חייהם של הערבים "האומללים" המתגוררים בשטחי האוטונומיה הפלסטינית. כנראה שהטמטום הערבי הפושה במזרח-התיכון כולו, הוא הכיבוש האמיתי והיחיד השורר באזור כבר עשרות רבות של שנים.

שליחים דיפלומטיים מערביים המגיעים לישראל טוענים ש"הסטטוס-קוו בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית אינו יכול להימשך יותר". ברק חוסיין אובמה החל כבר בשנת 2009 להשתמש במשפט הזה כביטוי של תוכחה כלפי מדינת-ישראל. המשפט הזה מסמל יותר מכל את יצר ההרפתקנות האידיאולוגי של פוליטיקאים מערביים אחדים המתיימרים להבין את המזרח-התיכון למרות אירועי הדמים המתחוללים בכל אחת ואחת מפינותיו של העולם-הערבי. הסטטוס-קוו אכן נשבר בטוניסיה, בסוריה, בעיראק, במצרים, בתימן, בלוב, בסודאן, בסומליה ובמקומות נוספים שעברו זעזועים קשים של אלימות קשה וחסרת-רסן. כנראה שיש מישהו המדמיין את הצטרפותה של ישראל לרשימה האומללה הזו.

ובכן, האם טוני בלייר הביא לפריצת-דרך משמעותית באזור? אין ספק שטוני בלייר הוא ידיד של ישראל. אולם טוני בלייר היה חלק "מתעשיית השלום" המערבית המתיימרת להתערב גם בענייניה הפנימיים של מדינת-ישראל. זו תעשייה העוסקת גם ביצירת קשרים עסקיים לטובת ממון פרטי - כפי שהואשם טוני בלייר פעמים אחדות לאורך השנים האחרונות. טוני בלייר גם זכה בפרס הישראלי "דן דוד" בשנת 2009 שבמסגרתו הוא זכה לקבל סכום של מיליון דולר. כנראה שבלייר מיצה את עצמו במזרח-התיכון.

לאור התפטרותו של טוני בלייר, הרצוג פרסם הודעה ב-27 במאי 2015 בנוסח הבא: "הודעתו של בלייר היא הוכחה חמורה לחוסר הביטחון שגובל בייאוש של הקהילה הבינלאומית ממדיניותה של ישראל ומכישלון המנהיגות החמור של שני הצדדים. כדי להשיג ביטחון ושקט לאזרחי ישראל צריך להפסיק להילחם בידידים שלנו בכל העולם". עולם-ומלואו של כזב אידיאולוגי עולה מדבריו של הרצוג משום שפעם נוספת הרצוג הפך את מדינת-ישראל לאויבת של מפלגת-העבודה המתחזה ל"מחנה הציוני". יתרה מזאת, הרצוג הרחיב את היריעה בכך שהוא הפך את מדינת-ישראל לאויבת של "הקהילה הבינלאומית" ולאויבת של ידידיה. פעם, קראו לזה בפשטות, "אנטישמיות".

==

מאת: ד"ר יוחאי בסלע, "אביגדור ליברמן מתחפש לזהבה גלאון", מגזין המזרח התיכון, 28 במאי 2015.

Aided by the Sea, Israel Overcomes an Old Foe: Drought

The New York Times: As California and other western areas of the United States grapple with an extreme drought, a revolution has taken place here. A major national effort to desalinate Mediterranean seawater and to recycle wastewater has provided the country with enough water for all its needs, even during severe droughts. More than 50 percent of the water for Israeli households, agriculture and industry is now artificially produced.

During the drought years, farmers at Ramat Rachel, a kibbutz on the southern outskirts of Jerusalem, took water-economizing measures like uprooting old apple orchards a few years before their time. With the new plenty, water allocations for Israeli farmers that had been slashed have been raised again, though the price has also gone up.

“Now there is no problem of water,” said Shaul Ben-Dov, an agronomist at Ramat Rachel. “The price is higher, but we can live a normal life in a country that is half desert.”

With its part-Mediterranean, part-desert climate, Israel had suffered from chronic shortages and exploitation of its natural water resources for decades.

The natural fresh water at Israel’s disposal in an average year does not cover its total use of roughly 525 billion gallons. The demand for potable water is projected to rise to 515 billion gallons by 2030, from 317 billion gallons this year.

The turnaround came with a seven-year drought, one of the most severe to hit modern Israel, that began in 2005 and peaked in the winter of 2008 to 2009. The country’s main natural water sources — the Sea of Galilee in the north and the mountain and coastal aquifers — were severely depleted, threatening a potentially irreversible deterioration of the water quality.

Measures to increase the supply and reduce the demand were accelerated, overseen by the Water Authority, a powerful interministerial agency established in 2007.

Desalination emerged as one focus of the government’s efforts, with four major plants going into operation over the past decade. A fifth one should be ready to operate within months. Together, they will produce a total of more than 130 billion gallons of potable water a year, with a goal of 200 billion gallons by 2020. Read more.

Irak: 40 Tote bei Anschlag auf Polizeistation

Dutzende weitere Verletzte – Sicherheitskräfte immer wieder Ziel von Angriffen

Bagdad – Bei einem Selbstmordanschlag der Terrormiliz "Islamischer Staat" (IS) sind nach Angaben aus irakischen Sicherheitskreisen mindestens 40 irakische Soldaten getötet worden. Wie eine Presse-Agentur am Montag erfuhr, galt der Angriff mit einem mit Sprengstoff beladenen Panzerfahrzeug einem Waffendepot im umkämpften Westen des Landes – in einer Wüstenregion zwischen den Städten Samarra und Ramadi.

35 Soldaten seien zudem verletzt worden. Nach Angaben eines Arztes handelte es sich bei den Todesopfern hauptsächlich um Angehörige der Sicherheitskräfte. Der Selbstmordanschlag mit einem mit Sprengstoff präparierten Fahrzeug richtete sich demnach gegen eine Polizeistation nahe der Stadt Samarra. Mindestens 37 Leichen seien zu einem Krankenhaus in Samarra gebracht worden, berichtete der Arzt.

In der vergangenen Woche hatte die irakische Führung Militäreinsätze zur Rückeroberung von Gebieten im Westirak angekündigt. Im Irak werden immer wieder Anschläge gegen Sicherheitskräfte verübt. In den vergangenen Monaten bekannte sich oft die IS-Miliz zu den Attentaten.

Saudiarabien: "Unsere Pflicht, Schiiten zu töten"

"Die Presse", Print-Ausgabe, 01.06.2015: Eine Terrorserie erschüttert das Königreich am Golf. Der Hass zwischen Sunniten und Schiiten wurde jahrelang geschürt - und mischt sich nun mit IS-Ideologie.

Riad/Kairo. Wie ein Indianer hatte sich Abduljaleel Alarbash eine Feder ins Haar gesteckt – für ein Selfie in den Bergen von Kansas. Lachend schaute der 22-jährige Saudi in die Kamera, der seit zwei Semestern an der US-Universität in Wichita studierte. Mitte Mai reiste er für einige Tage zurück in seine Heimat Saudiarabien. Letzten Freitag riss ihn in Dammam ein Selbstmordattentäter mit in den Tod.

Tausende Menschen kamen zur Beerdigung des Studenten, die zu einer schweigenden Protestdemonstration der schiitischen Volksgruppe gegen das saudische Königshaus wurde. Zwölf Prozent der Bevölkerung sind Schiiten, das entspricht etwa 2,7 Millionen Menschen. In ihren Siedlungsgebieten im Osten liegen alle wichtigen Ölanlagen.

Trotzdem werden die Menschen seit Generationen von Riad wie Bürger zweiter Klasse behandelt. Sie haben keinen Zugang zu hohen politischen Ämtern, wenig gut bezahlte Jobs und kaum Aufstiegschancen. Sie leiden unter viel zu geringen staatlichen Investitionen im Wohnbau, Schulen, Universitäten und Wirtschaft. Seit dem saudischen Luftkrieg im Jemen aber hat sich ihre Lage noch einmal zugespitzt. Sunnitische Kleriker rufen zum Heiligen Krieg gegen die schiitischen Houthis im Nachbarland auf. Gleichzeitig bedrohen sie in ihren Hasspredigten auch die eigene Minderheit und prangern sie offen als fünfte Kolonne des Iran an.

Kritik am Kronprinzen

Der getötete Abduljaleel Alarbash dagegen gilt unter seinen Mitgläubigen als Held. Ohne sein Lebensopfer hätte es vergangenen Freitag in der Imam-Hussein-Moschee von Dammam ein ähnlich schreckliches Blutbad gegeben wie eine Woche zuvor in Qatif, bei dem 21 Betende getötet und über 120 verletzt wurden – das schwerste Attentat auf Schiiten in der Geschichte des Königreichs.

Diesmal kam der Terrorist als Frau verkleidet. Der Student vor der Moscheetür wurde misstrauisch, weil das Frauengebet für diesen Tag aus Sicherheitsgründen abgesagt worden war. Als er den Verdächtigen zur Rede stellen wollte, zündete der seine Ladung. Wenige Stunden später übernahm der Islamische Staat auch für dieses zweite Blutbad im Osten Saudiarabiens innerhalb von acht Tagen die Verantwortung. „Es ist unsere Pflicht, Schiiten zu töten und die arabische Halbinsel von diesem Dreck zu reinigen“, hieß es in der Audio-Botschaft, die weitere Attentate in der Heimat des Propheten Mohammed ankündigte.

Mit dieser neuen Terrorserie verknüpfen sich auf saudischem Boden erstmals die üblichen Hasspredigten gegen Schiiten mit der mörderischen IS-Ideologie. Ausgelöst durch die maßlose Hetze gegen die Houthis im Jemen könnten künftig weitere junge Saudis, die mit dem Islamischen Kalifat sympathisieren, zu Terrortaten gegen die eigenen schiitischen Landsleute angestachelt werden.

So konfrontierten empörte Schiiten vergangene Woche den saudischen Kronprinzen und Innenminister Mohamed bin Nayef bei dessen Besuch am Schauplatz des Attentats mit ungewöhnlich harter Kritik. „Wenn Sie nicht Ihren Teil zur Beendigung der Hetze beitragen, sind Sie schweigender Komplize dieser Verbrechen“, erklärte ein junger Mann und forderte die Schließung aller Zeitungen, die Hass auf Schiiten schürten.

("Die Presse", Print-Ausgabe, 01.06.2015) 

Mehr als 40 Tote bei radikal-islamistischen Angriffen in Nigeria

Tiroler Tageszeitung: Maiduguri (APA/dpa/AFP) - Nur einen Tag nach der Amtseinführung des neuen nigerianischen Präsidenten Muhammadu Buhari sind im Nordosten des Landes mindestens 41 Menschen getötet worden. Bei einem der radikal-islamistischen Terrororganisation Boko Haram zugeschriebenen Selbstmordanschlag auf eine Moschee in Maiduguri wurden am Samstag nach Polizeiangaben mindestens 26 Menschen getötet, mehr als 20 weitere wurden verletzt.

Wenige Stunden zuvor hatten die sunnitischen Fundamentalisten bei einem Angriff auf die Hauptstadt des Bundesstaates Borno Augenzeugenberichten zufolge mindestens 15 Menschen getötet. Bewohner des südlichen Vorortes Dala wurden am Samstag kurz nach Mitternacht von Panzerabwehrraketen geweckt, wie Augenzeugen berichteten. Demnach rückten Hunderte Boko-Haram-Kämpfer auf Maiduguri vor. Wie aus Sicherheitskreisen in Maiduguri verlautete, wurde der Angriff jedoch abgewehrt. „Alles ist unter Kontrolle“, sagte ein Vertreter der Sicherheitskräfte am Samstag.

Buhari hatte bei seiner Amtseinführung am Freitag angekündigt, die Kommandozentrale für den Kampf gegen Boko Haram nach Maiduguri, der Hauptstadt des Bundesstaats Borno, zu verlegen. Der 72-jährige Muslim sagte, dies werde dabei helfen, die „gottlosen“ Terroristen militärisch zu besiegen. Boko Haram hatte in der Vergangenheit bereits mehrfach versucht, Maiduguri einzunehmen, wurde aber jedes Mal vom Militär zurückgeschlagen.

Der Selbstmordattentäter in der Moschee war offenbar ein Teenager, der sich unter die Gläubigen gemischt hatte, wie Augenzeuge Aliyu Garba sagte. Die Polizei machte zunächst keine Angaben zur Identität des Attentäters. Bei dem Angriff auf Maiduguri in den frühen Morgenstunden versuchten die Extremisten, mit einem Konvoi aus Geländewägen und Motorrädern die Stadtviertel Gomari und Malari einzunehmen. „Wir hatten Glück, das die Soldaten den Angriff zurückschlagen konnten“, sagte der Einwohner Faruk Ibrahim.

Bei Anschlägen und Angriffen der Boko Haram sind im Nordosten Nigerias seit 2009 mehr als 14.000 Menschen getötet worden. Mehr als 1,5 Millionen Menschen sind vor der Gewalt geflohen. Die Extremisten wollen in der Region einen sogenannten Gottesstaat errichten. Zuletzt wurden sie aber von den Streitkräften Nigerias, Kameruns und dem Militär aus dem Tschad und dem Niger immer weiter zurückgedrängt.

Buhari hat den Kampf gegen Boko Haram, die sich unter seinem Vorgänger Goodluck Jonathan von einer obskuren Sekte zu einer nationalen Bedrohung entwickelt hat, zur Priorität erklärt. Der frühere General sagte am Freitag, auch alle Geiseln - darunter die mehr als 200 vor einem Jahr entführten Schülerinnen aus Chibok - müssten schnell lebend befreit werden.