טרור אסלאמי- מאי 2013

האירועים המרכזיים שהיו בחודש מאי 2013: על-פי הערכות של גורמים באו"ם, במהלך החודשים אפריל-מאי 2013 נהרגו בעיראק יותר מ-2,000 בני-אדם בפיגועי טרור שרובם התבצעו בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון אל-קאעידה. המתח העדתי בין שיעים לסונים בעיראק, גולש לעבר מלחמת-אזרחים כוללת העלולה לערער עוד יותר את היציבות בעיראק שממילא אינה קיימת בשנים האחרונות; מלחמת-האזרחים בסוריה גבתה את חייהם של יותר מ-3,500 בני-אדם במהלך חודש מאי 2013. במהלך התקופה האחרונה אנו עדים לקרבות בין ארגוני טרור אסלאמיים הפועלים בסוריה לבין ארגונים אחרים, בנוגע לשליטה באזורים מהם הצבא הסורי נסוג. המאבקים המרים בתוך סוריה גלשו לעבר העיר טריפולי שבלבנון. במהלך חודש מאי 2013 נהרגו לפחות 35 בני-אדם בקרבות בין תומכי אסד לבין מתנגדיו הפועלים בעיר. גורמים רשמיים באו"ם מסרו על הריגתם של יותר מ-93,000 בני-אדם מאז שהחלה מלחמת-האזרחים בסוריה חודש מרס 2011; הצבא הניגרי פתח במבצע צבאי נרחב נגד טרוריסטים מוסלמים מארגון "בוקו חראם" הפועל בעיקר בצפון ניגריה. במהלך חודש מאי 2013 נהרגו יותר מ-320 אזרחים, חיילים וטרוריסטים מוסלמים; בסודאן נהרגו במהלך חודש מאי 2013 כ-700 אזרחים, חיילים וטרוריסטים - רבים מהם נהרגו בקרבות ובעימותים קטלניים שהיו בחבל דארפור. עשרות-אלפים נוספים בחבל דארפור הפכו לפליטים; בטורקיה נהרגו בחודש מאי 2013 יותר מ-50 בני-אדם בפיגוע קטלני שהתבצע ביוזמת סוריה באזור חבל אלכסנדרטה. בשנים האחרונות העולם-הערבי כולו מתפורר ליחידות קטנות, עדתיות ושבטיות, הנלחמות זו בזו ללא הרף במלחמה אחת ארוכה ומתמשכת.

 

בסיכומו של דבר בחודש מאי 2013 נהרגו 6,816 בני-אדם; בחודש אפריל 2013 נהרגו 8,204 בני-אדם; בחודש מרס 2013 נהרגו 8,620 בני-אדם; בחודש פברואר 2013 נהרגו 5,779 בני-אדם בחודש ינואר 2013 נהרג 6,812 בני-אדם. במהלך החודשים ינואר-מאי 2013 נהרגו 36,231 בני-אדם. לשם השוואה, בשנת 2012 נהרגו 59,232 בני-אדם, בשנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם, בשנת 2010 נהרגו 29,831 בני-אדם בפעולות טרור אסלאמיות באלימות אסלאמית.

 

המלחמה בטרור האסלאמי:

במהלך חודש אפריל 2013 נהרגו בפקיסטן 2 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בחודשים אפריל מאי 2013 נהרגו בפקיסטן בחיסולים-ממוקדים אמריקאים 65 בני-אדם. בתימן נהרגו במהלך התקופה הנדונה, לפחות 7 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. במהלך חודש מאי 2013 נהרגו באפגניסטן 26 חיילי נאט"ו. בחודשים ינואר-מאי 2013 נהרגו באפגניסטן 68 חיילי נאט"ו.

==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש מאי 2013", מגזין המזרח התיכון, 13 ביוני 2013.

שיטפונות בגרמניה - הממד האזרחי והתקשורתי

בעקבות כמות הגשמים המרובה שירדה בגרמניה במהלך בחודש מאי 2013, כל אזור דרום גרמניה הוצף בשל עלייה מהירה בנהרות ובאגמים של מפלס המים. במקומות אחדים, מפלס המים עלה ב-12 מטר. כתוצאה מכך, אזורים שלמים הוצפו - בעיקר באזור בוואריה - עד לגובה של 4 מטרים. למעשה מדובר על נזק כספי ופסיכולוגי בממדים גדולים משום שמדובר על השפעה ישירה על מיליוני בני-אדם שנפגעו בצורה כזו או אחרת מההצפות האדירות שהחלו כבר בתחילת יוני 2013. גורמים רשמיים בגרמניה מסרו כי הנזק שנגרם הפעם, גדול יותר מהנזק שנגרם מההצפות האדירות של שנת 2002. רבים מתושבי הדרום עמדו חסרי-אונים לנוכח ההצפות האדירות שגרמו לנזקים רבים לתשתיות, לבתים, למרתפים, לבתי עסק, למפעלים ולמוסדות החינוך.

 

עלות השיקום של כל האזורים שנפגעו, עלולה להגיע לסכום כפול מהנזק שנגרם מההצפות האדירות של שנת 2002 שהגיע לסכום של יותר מ-13 מיליארד אירו. בעיירות בהן הפיקו לקחים בעקבות ההצפות הקשות של שנת 2002, התושבים הצליחו להתמודד באופן הולם יותר לנוכח ממדי ההרס של ההצפות של יוני 2013. ועם זאת, ראוי לציין, ששיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין האזרחים, תלוי בעיקר בהתנהלות האישית של כל אזרח ואזרח לנוכח ממדי ההרס והנזק שנגרם לו באופן אישי. ראוי להזכיר שמדובר על מיליוני בני-אדם הפרושים של שטח שגודלו פי 4 מגודלה של מדינת-ישראל. ובכן, בעצם, מה התחולל בדרום גרמניה בימים הראשונים של חודש יוני 2013?

 

כל מי שראה את המים הגולשים לעבר העיירות והערים בדרום שם לב לתופעה הבאה: מלבד צבעם של המים שנטו להיות עכורים מעט, הם לא נשאו עמם את הרפש הרגיל של ניירות, עיתונים, בקבוקים, צמיגים, עגלות ואין-ספור של שקיות ניילון. במילים אחרות, הנהרות והרחובות מטופלים באופן יעיל ויומיומי לאורך כל השנה, כך שהרפש לא גרם לסתימה של פתחי הניקוז ושל תעלות הניקוז כפי שהדבר מתחולל במקומות אחרים.

 

הממשלה הפדראלית של גרמניה שלחה לאזורים שנפגעו כ-4,500 חיילים וחיילות כדי לסייע לתושבים. כמו כן הוחלט לסייע לכול אזרח באופן מיידי בסכום של 1,500 אירו. אכן, טיפה בים! אולם זהו סיוע ראשוני על מנת להקל מעט את סבלם של התושבים לנוכח המצוקה האישית הקשה. החיילים והחיילות שהגיעו לאזורים הפגועים נעזרו בתושבים המקומיים שמילאו עשרות-אלפי שקי-חול במשך ימים ארוכים כדי לחסום את המים לבל יגלשו לתוך העיירות והערים בדרום המדינה ובמקומות נוספים. מרבית העבודה נעשתה בעזרת האזרחים עצמם ולא בעזרת סיוע מקומי או פדראלי מתוך הבנה ברורה שאי-אפשר לסייע לכולם בו-זמנית.

 

התקשורת הגרמנית ברובה דיווחה באופן ענייני של ממדי האסון וסייעה במתן הוראות לאזרחים להתפנות למקומות בטוחים ביותר - מדובר על עשרות-אלפי אזרחים שפונו מבתיהם במשך זמן קצר בלבד. תושבים שלא יכלו למצוא מקלט זמני אצל קרוביהם וחבריהם, פונו לבתי-מחסה זמניים שנבנו בכנסיות ובמרכזי הספורט. כל תושב שהתפנה, לקח עמו דברים חיוניים בלבד על-מנת להקל את שהותו במקלט הזמני לימים הקרובים. התקשורת הגרמנית לא עסקה בהתלהמות-חסרת רסן של שיסוי זה כנגד זה, אלא היא סייעה לרשויות המקומיות ולתושבים הפגועים במתן אינפורמציה יעילה וברורה ככל שניתן. כמובן, שהתקשורת הגרמנית לא הזמינה עשרות "מומחים לענייני-כלום" כדי להסביר לצופים בכל חצי דקה "עד כמה המצב קשה". כמו כן, התקשורת הגרמנית לא הזמינה עשרות פוליטיקאים כדי להעניק להם דקת-פרסום אישית בעזרת התלהמות מילולית והטחת האשמות מיותרת נגד גורמים פוליטיים בכירים המנהלים את גרמניה. או כפי שאמר אחד משדרני החדשות הבכירים של גרמניה באחד מרגעי השיא של האסון: "לפוליטיקה ולבירוקרטיה יש זמן". רק ביום השלישי של האסון, רשתות הטלוויזיה הציבוריות הקדישו תוכניות מיוחדות לנושא. אך גם הפעם, זה היה בעיקר במתן דיווח ענייני ותיאור הגיוני של ההתמודדות האמיצה של התושבים עם מצבם המיוחד לנוכח הקטסטרופה. "מהדורת השבט" הטלוויזיונית של גרמניה השתדלה לסקר גם אירועים נוספים מבלי לחרוג מעבר ל-15 דקות של חדשות ענייניות. כל מי שרצה להתעדכן מעבר למה שנאמר בחדשות המרכזיות, עשה זאת דרך אתרי האינטרנט של רשתות הטלוויזיה.

 

אלפי תושבים בעיירות המוצפות נותרו ללא חשמל וללא תנאים סניטריים במשך ימים ארוכים - וזאת, בקור מקפיא של 5 עד 10 מעלות. סירות מנוע קטנות שטו ברחובות המוצפים והגישו סיוע ראשוני לתושבים המתגוררים בקומות העליונות שהעדיפו להישאר בבתיהם. תושבים סייעו זה לזה ללא תלונות וללא היסטריה מיותרת. כוחות-הביטחון המקומיים לא הציבו שמירה הדוקה על בתי העסק או על בתי התושבים כדי למנוע ביזה משום שלא היה צורך בכך. לפיכך, כוחות הביטחון וההצלה של הדרום התפנו לסייע ככול יכולתם לתושבים הפגועים. וכמובן, אף אזרח שפוי לא ציפה שראש-הממשלה, אנגלה מרקר, תבוא באופן אישי לנקות לו את הבית.

 

הרשתות החברתיות בגרמניה עבדו בימים האחרונים באופן אינטנסיבי. עשרות-אלפי מתנדבים הגיעו לאזורים הפגועים כדי לסייע לתושבים. תלמידי בית-ספר יסודי לצד חיילים, סטודנטים ואזרחים, מילאו שקי-חול במשך ימים ארוכים כדי לדפן את צידי הנהרות והאגמים. אלפי מתנדבים אחרים סייעו לתושבים לנקז את המים ולנקות את הבוץ מבתיהם - מדובר על עשרות-אלפי בתים. אחרים סייעו לנקות את הרחובות מהבוץ ולהעמיס על עגלות-האשפה את הרהיטים ומוצרים שיצאו מכלל שימוש בעקבות השיטפונות. חקלאים באזור הדרום רתמו את הציוד החקלאי שלהם לטובת פינוי האשפה שהצטברה, עם נסיגת המים.

 

ייקח חודשים ארוכים כדי לשקם את הנזק שנגרם בשיטפונות. אולם, על-פי ההתנהלות של האזרחים ושל הרשויות המקומיות לנוכח האסון הנוכחי, האזורים שנפגעו ישוקמו קצת יותר מהר ממה שאנו נוטים לחשוב בדרך כלל.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "שיטפונות אדירים בגרמניה - הממד האזרחי והתקשורתי", מגזין המזרח התיכון, 6 ביוני 2013.

טרור אסלאמי - האירועים המרכזים של חודש אפריל 2013

האירועים המרכזיים שהיו בחודש אפריל 2013: גורמי אופוזיציה שונים בסוריה ומחוצה לה, מסרו לקראת סוף חודש אפריל על הריגתם של יותר מ-80,000 בני-אדם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה בחודש מרס 2011. על-פי הערכות אחדות, מספר ההרוגים בסוריה נע בין 80,000 בני-אדם ל-120,000 בני-אדם; בעיראק נהרגו חודש אפריל יותר מ-700 בני-אדם. זהו האומדן הגובה ביותר של מספר ההרוגים בחמש השנים האחרונות. גורמים מוסמכים באו"ם מסרו כי מספר ההרוגים הגבוה נבע בין היתר בשל ניסיונו של ארגון אל-קאעידה לסכל את המהלך התקין של מערכת הבחירות המקומית שנערכה בעיראק. ככול הידוע, לאורך כל התקופה הנדונה נהרגו עשרות מועמדים בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון אל-קאעידה; מירב תשומת-הלב הבינלאומית הופנתה בחודש אפריל 2013 לעבר ארה"ב לאור הפיגוע הקטלני שהתבצע בבוסטון בידי שני אחים מוסלמים ממוצא קווקזי. במהלך האירוע כולו שנמשך ימים אחדים, נהרגו 5 בני-אדם - כולל אחד מהטרוריסטים, שתכנן ויזם את הפיגוע יחד עם אחיו הצעיר; בניגריה נהרגו יותר מ-400 בני-אדם בפיגועי טרור, בפעולות יזומות של כוחות-הביטחון ובעימותים קטלניים שפרצו בין מוסלמים לנוצרים. על-פי הערכות אחדות, מספר ההרוגים גבוה יותר לנוכח פעילותו האלימה של הצבא הניגרי באזורים בהם מתגוררים תושבים הנחשדים בהזדהות עם ארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם". גורמים בינלאומיים מסרו בחודש אפריל 2013 כי בכל יום נהרגים בניגריה כ-60 בני-אדם בפעילות של הצבא הניגרי באזורים בהם מתגוררים מוסלמים.

בחודש אפריל 2014 נורו לעבר ישראל לפחות 15 טילים מרצועת עזה, וזאת בהשוואה לטיל אחד שנורה לעבר ישראל בחודש מרס 2013. מאז תחילת שנת 2013 נורו לעבר ישראל לפחות 17 טילים בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים ברצועת עזה. כמו כן בחודש אפריל 2013 נורו לעבר העיר אילת 2 טילים שנורו בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים באזור חצי-האי סיני. בשומרון נרצח ישראלי בדקירות סכין בידי טרוריסט מוסלמי.

בסיכומו של דבר, בחודש אפריל 2013 נהרגו 8,204 בני-אדם; בחודש מרס 2013 נהרגו 8,620 בני-אדם; בחודש פברואר 2013 נהרגו 5,779; ובחודש ינואר 2013 נהרגו 6,812 בני-אדם. בחודשים ינואר-אפריל 2013 נהרגו 29,415 בני-אדם. לשם השוואה, בשנת 2012 נהרגו 59,232 בני-אדם, בשנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם ובשנת 2010 נהרגו 29,831 בני-אדם בפעולות טרור אסלאמיות ובאלימות אסלאמית.

המלחמה בטרור האסלאמי:

במהלך חודש אפריל 2013 נהרגו בפקיסטן 10 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בחודשים ינואר-אפריל 2013 נהרגו בפקיסטן בחיסולים-ממוקדים אמריקאים 63 בני-אדם. בתימן נהרגו במהלך התקופה הנדונה, אפריל 2013, 7 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שהתבצעו בידיעת השלטונות הרשמיים של תימן. על-פי הערכות אחדות, ארה"ב מבצעת חיסולים-ממוקדים בסומליה והיא אף מסייעת לצרפת במלחמה המתנהלת במאלי נגד ארגוני טרור אסלאמיים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה. כמו כן, בחודש אפריל 2013 נהרגו באפגניסטן 17 חיילי נאט"ו. בחודשים ינואר-אפריל 2013 נהרגו באפגניסטן 42 חיילי נאט"ו.

הנתונים המופיעים בטבלה זו, נאספו על ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מעקב יומיומי שך הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 באפריל 2013 ועד ל-30 באפריל 2013. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה כולל אזרחים, חיילים וטרוריסטים מוסלמים על-פי האומדן הנמוך ביותר.מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש אפריל 2013", מגזין המזרח התיכון, 16 במאי 2013.

Warum der Islam bei uns keine Heimat findet

ביום שישי האחרון פגשתי את גב' אינגריד ברחוב איינשטיין ממש בין אוניברסיטת תל-אביב לקניון רמת-אביב. מזג-האוויר היה נעים מאוד, משהו כמו 26 מעלות עם רוח קלה שנשבה מהים הנמצא במרחק של קילומטר בערך מהאוניברסיטה. הערפל הכבד שהיה בלילה הקודם, נעלם לגמרי בשעות הבוקר. עוד לפני שהצלחתי להוציא מילה אחת מהפה, אינגריד מושיטה לי כמה דפי צילום של מאמר שהתפרסם בעיתון "די וולט" (Die Welt). שמתי לב שהכותרת של המאמר מדברת על איזשהו נושא הקשור לאסלאם בגרמניה או לאסלאם באופן כללי. הכותרת של המאמר הייתה: Warum der Islam bei uns keine Heimat findet. אבל למען הנימוס שאלתי את גב' אינגריד אם היא רוצה לשתות איתי קפה כפי שאנחנו עושים מידי פעם כשאנחנו נפגשים ברחוב איינשטיין. natürlich, natürlich, היא עונה. כשאנחנו מתיישבים בבית קפה, אני מבין שגב' אינגריד רוצה לדבר איתי על פוליטיקה ולשמוע ממני על החדשות האחרונות מברלין, Die neuesten Nachrichten aus Berlin.

כשאנחנו מתיישבים בבית קפה, כמו תמיד, האנשים מסביב מסתכלים עלינו בסקרנות משום שגב' אינגריד מדברת גרמנית במבטא בולט, בעוד שאני עונה לה באנגלית, בדרך כלל. גב' אינגריד רוצה לדבר על פוליטיקה, אבל אני דווקא רוצה לדבר על התוכנית האחרונה של The voice kids Deutschland, המשודרת בכל יום שישי בשעה 21:15 לפי שעון ישראל באחד משלושת ערוצי הטלוויזיה בגרמנית שיש בישראל. אלו הן שעתיים וחצי של הנאה גדולה מאוד לשמוע את הילדים מבצעים שירים שרובם שירים באנגלית. פעם אחד בלבד שמעתי את אחת מהילדות שרה שיר בגרמנית של קסנדרה סטין – stadt – הנחשב לאחד משירי הפופ הטובים ביותר שנכתבו בגרמניה בשנים האחרונות. קסנדרה סטין (Cassandra Steen), ממוצא אפרו-אמריקאי, ילידת גרמניה, נחשבת לאחת מהזמרות המובילות בגרמניה ובארצות דוברות גרמנית. פעם ניסיתי להשמיע לגב' אינגריד את השיר stadt של קסנדרה סטין, אבל היא אמרה לי שזה סגנון חדש מידי בשבילה. טוב, אז במקרה הזה, באמת אין מה לעשות!

כעת הגיע הזמן לדבר קצת על גב' אינגריד: היא נולדה בברלין מייד לאחר מלחמת העולם השנייה. היא החליטה להגיע לישראל לפני כמה שנים. גב' אינגריד אוהבת שאנשים מתייחסים אליה בכבוד. היא מקפידה להגיד dankeschön, ו- bitteschön כמעט בכל משפט שני. עם חיוך כמובן.

היא לא מספרת לי על החיים הפרטיים שלה: למשל, האם היא הייתה נשואה פעם, או האם יש לה ילדים. היא לא מדברת עברית. (היא טוענת שבגילה קשה לקלוט שפה חדשה). היא הגיעה לישראל לפני כמה שנים והחליטה להישאר כאן לתמיד. עד שהיא הגיעה לישראל היא התגוררה רק בברלין. היא תמיד טוענת באוזני: אני מסתדרת טוב בישראל. הכול פשוט ונעים. יש בתל אביב קהילה גדולה של דוברי גרמנית. בתל אביב יש את Goethe Institut, וכן קל למצוא עיתונים וספרים בשפה הגרמנית כמעט בכל חנות ספרים גדולה. בנוסף לזה, באוניברסיטת תל אביב יש את המכון להיסטוריה גרמנית המקיים הרצאות בשפה הגרמנית לקהל הרחב.

שלושה דברים מטרידים מאוד את גב' אינגריד: המצב הכלכלי באירופה, המהגרים והאסלאם הרדיקלי במערב אירופה. זאת הסיבה שהיא הביאה לי את המאמר Warum der Islam bei uns keine Heimat findet המתבסס על מחקר שנערך ב-13 מדינות בהן נשאלו כ-14,000 אנשים "האם האסלאם מתאים לאורח החיים המערבי". מסתבר שכ-50 אחוזים מכלל המשיבים, טענו שעקרונות האסלאם אינם מתאימים לאורח החיים המערבי. קריאה מהנה. Tschüß.
--
מאת: ד"ר יוחאי סלע, מגזין המזרח התיכון, 6 במאי 2013.

מסרים דיפלומטיים ופוליטיים בישראל

הניסיון ההיסטורי שלנו לאורך מאות ואלפי שנים הפך אתנו לאומה של חשדנים בשאלת יחסינו עם מדינות קרובות ורחוקות כאחת. החשדנות הזאת הביאה אותנו להישגים אחדים אך גם לכישלונות קולוסאליים בלתי-נתפסים כמו חורבן בית-ראשון, מרד בר כוכבא ומרד גאלוס שמוטטו לחלוטין את היישוב היהודי בארץ ישראל. במשך 300 שנה - בשנת 70 לספירה ועד לשנת 351 לספירה - ארץ-ישראל הפכה מארץ נושבת לארץ חרבה עם אוכלוסייה מדולדלת הנמצאת בקשיים קיומיים וללא ריבונות. בואו נבדוק לרגע מה קרה בתקופה המודרנית ליכולת הישראלית לשרוד גם תקופות חשוכות וקשות מנשוא.

 

בין השנים 1938 ל-1948, היישוב היהודי בארץ-ישראל, שמנה כחצי מיליון נפש בלבד, נאלץ להתמודד עם כוונותיה הרצחניות של האימפריה הגרמנית-הנאצית, עם האימפריה הבריטית הגזענית שהחליטה לקבל את העמדה הערבית על סגירת שערי העלייה לארץ-ישראל, ועם האימפריה הערבית שתכננה לחסל את היישוב היהודי בארץ-ישראל. אלה היו השנים הקשות ביותר להנהגה היהודית שנאלצה מכורח הנסיבות לשתף פעולה עם בריטניה הגזענית, אך במקביל לכך לנהל גם מערכת שלמה של הגנה אקטיבית והקמת ישובים ברחבי הארץ, וכן לנהל מערכה חובקת-עולם בניסיון להציל ככול שניתן את יהודי אירופה. (בריטניה אחראית באופן ישיר ועקיף לחיסולם של מיליוני יהודים באירופה בידי הגרמנים, והיא עדיין לא התנצלה על כך). הפרקטיקה של המעשה המדיני וחשיבה ארוכת טווח למרות הנסיבות הקשות, דחפו את היישוב היהודי לנהל מערכה מושכלת נגד שלוש אימפריות קטלניות למרות מספרם המועט של היהודים בארץ-ישראל ולמרות המשאבים המדולדלים. מאז שנת 1860, כאשר ראשוני היהודים יצאו את חומות העיר ירושלים כדי ליישב מחדש את ארץ-ישראל, הצלחנו עקב-בצד-אגודל לבסס מדינה ריבונית הנחשבת לאחת מהמוצלחות בעולם עם הון אנושי של כ-50 אחוזים בעלי השכלה אקדמית - השנייה בעולם אחרי קנדה. מדינה שבה התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש עבר את ה-32,000 דולר, כנראה מתנהלת כהלכה למרות הכותרות המתלהמות של בעלי-עניין פוליטיים עם אג'נדה קיצונית על סף הגזענות. ב-30 באפריל 2013 נמסר מפי נציגי הליגה-הערבית על הסכמתה לאמץ משא-ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים. זהו שינוי חשוב ראשון מאז שנת 2002 בעת שהתפרסמה "יוזמת השלום הסעודית" שהתבססה רק על קווי 1967. אנחנו לא תמימים, אנחנו יודעים שיהיו עוד הרבה מהמורות בדרך, אנו מבינים היטב את הסכנות המתרחשות במזרח-התיכון הערבי הנשלט בידי קיצונים אסלאמיים או מנהיגים חמומי מוח כדוגמת ארדואן, ראש-ממשלת טורקיה, ושותפיו לדעה ולדרך. אנחנו מבינים היטב את הלוגיקה הערבית המתאפיינת באלימות מילולית ובמעשים רצחניים כדי להצדיק את האידיאולוגיה הדתית האסלאמית או את האידיאולוגיה הלאומנית הגזענית שלהם. אנחנו מבינים היטב שהמצב במזרח-התיכון, בו מתנהלת מלחמה יומיומית של מדינה מוסלמית אחד כנגד מדינה מוסלמית שנייה, אינו מבשר טובות למדינה שבאופייה היא שוחרת-שלום כדוגמת ישראל. אנחנו גם מבינים היטב שהמצב הרעוע של מדינות-ערב הקורסות וכישלונה של הליגה-הערבית להשתלט על שטף האירועים האלימים של השנים האחרונות, מדרבן את חברות הליגה-הערבית להיאחז בחבל הקצר והדקיק ששמו "הסכסוך בין ישראל לרשות הפלסטינית". כל הדברים הללו מאוד ברורים לנו משום שאנחנו כבר לא תמימים, וכי ברור לנו היטב שהביטוי הקולוניאליסטי-הערבי המתבטא במושג "זכות השיבה" הוא ביטוי מכובס ל"השמדת ישראל" בדרכים עקיפות.

 

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עשה השבוע שתי טעויות קשות: א) הוא לא העביר מסר חיובי למפנה המעניין בהצעה החדשה על הליגה הערבית. ב) הוא העביר מסר מדיני פחדני בפגישה שנערכה עם הנהלת משרד-החוץ בירושלים שנערכה ב-1 במאי 2013.

 

כך אמר נתניהו בפגישה שנערכה בירושלים והוא אף ביקש להעביר את המסר הזה לנציגים הדיפלומטים של ישראלים המשרתים בחו"ל: "יש להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים שימנע את הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית, אבל יחזק אותה ויבטיח לה ביטחון ויציבות". שוב הפוליטיקה הישראלית מנסה לשחק על "אפקט הפחד" כדי להצדיק מהלכים מדיניים כשם שנתניהו השתמש באותם מינוחים כדי להתנגד לקיומה של ריבונות פלסטינית כלשהי בשטחי יהודה ושומרון. אם זה מה שבאמת מניע את הישראלים לנוע לעבר הסכם עם הרשות הפלסטינית, סביר להניח שהמנהיגות הפלסטינית תסרב להצעותיה של ישראל משום שלדעתה "הזמן ממילא משחק לטובת הפלסטינים". אולם הזמן אינו משחק לטובת הרשות הפלסטינית אם בוחנים את הרעיונות המרכזיים של "האמנה הפלסטינית" שפורסמה בשנת 1964. הליגה-הערבית שתכננה את חיסולם הפיזי של היהודים בארץ ישראל במאי 1948, מסכימה לתיקוני גבול על בסיס קווי 1967. משמעות הדבר, שללא הניצחון המזהיר של ישראל במלחמת ששת-הימים של יוני 1967, היום היינו מדברים על תיקוני גבול באזור תל-אביב, הגליל והנגב.

 

אם נתניהו היה מדגיש את האפקט ההומאני בקיומה של מדינה פלסטינית כלשהי (כדי לאפשר לפלסטינים לנהל את חייהם בעצמם), במקום לשחק על "אפקט הפחד" של הישראלים, המסר המהפכני שלו היה מעביר את האחריות בעיקר לצד הפלסטיני. משום שאם ישראל כל כך מפחדת ממדינה דו-לאומית, סביר להניח שהפחד הזה יגרום לה לעשות וויתורים מרחקי-לכת בהיבט הביטחוני עם הרשות הפלסטינית רק בשל "החשש הכבד" הזה. גם הטיעון של "סכנה דמוגרפית" הדמיונית מנוצל לצורך קידום אג'נדה של פחד, חשש והיסטריה.

 

לתקשורת הישראלית ולפוליטיקה הישראלית יש מסורת של התלהמות חסרת-רסן גם בעניינים שוליים לחלוטין. המסרים המתלהמים הללו נועדו ליצור היסטריה ציבורית של דחיפות מלאכותית שאין לה ממש אחיזה במציאות. לצערנו הרב גם אנשי אקדמיה ואנשי משפט נסחפים לתמליל המתלהם הזה גם בעניינים הקשורים להסכמי-שכר, לתוכנית-הכלכלית, לשינויים מבניים במשק הישראלי, לעבירות פליליות, לרמת האקדמיה הישראלית ולרמת התלמידים בישראל. שימו לב כמה פעמים המילים "מלחמה" או "מלחמת חורמה" מופיעים באמצעי התקשורת בעניינים הקושרים לכלכלה, לספורט ולעניינים תרבותיים. מטבע הדברים, הביטויים הללו יוצרים מתח מלאכותי בלתי-פוסק המשפיע על אורח החיים בישראל. ההתייחסות כלפי עצמנו וכלפי אורחות חיינו בישראל מכתיבים באופן-ישיר גם את התייחסותם של זרים כלפי מדינת-ישראל ותושביה.

 

שימו לב לנקודה הבאה: מאז שברק חוסיין אובמה נכנס לתפקידו, ארה"ב ביצעה מאות חיסולים-ממוקדים שגרמו להריגתם של אלפי בני-אדם באפגניסטן, בפקיסטן, בתימן ובסומליה. בגלל התדמית המתונה של הנשיא, אף אחד לא מנסה להאשים את אובמה בפשעי-מלחמה. המסרים המרוככים של הנשיא האמריקאי מאפשרים לו לנהל מערכת יעילה של מלחמה אכזרית באסלאם הקיצוני מבלי שהוא יידרש לתת על כך דין-וחשבון מוסרי או משפטי בגין החלטותיו בעניין. במילים אחרות, הביטוי "עשה הרבה - אך דבר מעט" מתאים ללא ספק גם לפוליטיקה הישראלית בשדה הדיפלומטי.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "עדיף לדיפלומטיה הישראלית שהרשות הפלסטינית תגיד לא", מגזין המזרח התיכון, 3 במאי 2013.

האתגר של הטרור האסלאמי בסין

שני אחים מוסלמים, ג'יהאדיסטים תושבי ארה"ב ממוצא קווקזי, הצליחו לשתק חלקים גדולים מהעיר בוסטון שבארה"ב, וזאת לאחר שהם הצליחו להוציא לפועל פיגוע במהלך אירוע ספורטיבי רב-משתתפים שהתקיים ב-16 באפריל 2013. בתחילה, שני האחים הפעילו שתי פצצות מאולתרות שגרמו להריגתם של 3 בני-אדם ולפציעתם של 170 נוספים. בעקבות מאמץ עילאי של כל גורמי הביטחון האמריקאים ובעזרת אזרחים רבים שסייעו לכוחות הביטחון לאתר את 2 הטרוריסטים, האירוע החמור שנמשך 4 ימים רצופים הסתיים - לא לפני שהאחים הצליחו להרוג אדם נוסף. בסיכומו של דבר, ניתן לסכם את אירוע הטרור באופן הבא: 4 בני-אדם נהרגו, טרוריסט אחד נהרג, טרוריסט שני נתפס פצוע בידי כוחות הביטחון ואזורים שלמים בעיר בוסטון היו משותקים למשך שעות אורכות כשרבים מהתושבים היו ספונים בבתיהם על-פי ההוראות המפורשות של כוחות-הביטחון. במילים אחרות, הטרור האסלאמי של צפון-הקווקז הגיע לארה"ב כפי שהטרור האסלאמי הערבי הגיע לארה"ב באירועי ספטמבר 2001.

 

האירוע הקשה אכן הסתיים מהר, ולכאורה החיים חזרו למסלולם התקין והשפוי למרות התוצאות המרות של הפיגוע המתמשך הזה. באופן תמוה, חלקים גדולים ממעצבי דעת-הקהל בארה"ב - הכוללים גם אנשי ממשל, עיתונאים ואנשי אקדמיה - עדיין מסרבים להבין את המשמעות הכוללת של מה שאירע בבוסטון בהקשר רחב הקשור לזירה הפנים-אמריקאית ולזירה הבינלאומית בנוגע לסכנותיה של האידיאולוגיה האסלאמית הג'יהאדיסטית המתנהלת בעזרתם של עשרות אלפי טרוריסטים מוסלמים ובעזרת מימון מסיבי ושיטתי של סעודיה וקטאר המוזרם לארגונים המטיפים לשנאה כלפי אורחות החיים המנוגדים לרוח אסלאם הרדיקלי. ראוי לציין שסעודיה וקטאר הן שתי בעלות-בריתה של ארה"ב החשובות ביותר באזור המפרץ-הפרסי - אזור רווי באלימות העלולה להתפרץ בכל רגע נתון בשל מחלוקת דתית או עדתית.

 

הקו הרשמי של ארה"ב - בשנים האחרונות - מתבטא בניסיון לטשטש את קיומו של המושג "טרור אסלאמי". לכאורה, מדינות מערביות רבות מנסות להעלים את קיומו של העימות האכזרי בין האסלאם למערב בעזרת לוליינות מילולית המחפה על פחד גדול מפניו. אולם, הגדרת הבעיה בכללותה מהווה גם חלק מהפתרון כלפי האסלאם הרדיקלי והרצחני המתפשט כ"חולות נודדים" ברחבי העולם גם בעזרת מחדליהן ושתיקתן של מדינות מערביות רבות.

 

שתי נקודות עיקריות ניתן להבין מהאירוע החמור שהתרחש בבוסטון: א) חשיפה לאורח חיים מערבי, על כל המשתמע מכך, איננה מעניקה חסינות אוטומטית מפני מוסלמים הנחשפים לאידיאולוגיה האסלאמית הרצחנית המטיפה לחיסול והשמדה של "כופרים". ב) די בשני טרוריסטים מוסלמים עם ידע מינימאלי בהכנת מטעני-נפץ כדי לשתק את חייהם של מיליוני בני-אדם לאורך ימים ארוכים. למרות הצלחתם של רשויות הביטחון של ארה"ב לאורך כל האירוע הרצחני בבוסטון, מעשיהם של שני האחים הטרוריסטים משמש מקור של השראה למוסלמים רבים החיים במדינות מערביות. כך למשל, גורמי מודיעין באירופה מסרו בתחילת אפריל 2013 על כ-500 מוסלמים מאירופה שהגיעו לסוריה כדי להילחם לצד גורמים אסלאמיים הפועלים נגד משטרו של בשאר אל-אסד. ככול שתתמשך מלחמת-האזרחים בסוריה, כך יגדל מספרם של המתנדבים מוסלמים אירופאים - ואלה ישמשו בסופו של דבר, לאחר שהם ישובו לארצותיהם, את הבסיס עליו תושתת הפעילות האסלאמית הרדיקלית נגד אורח החיים המערביו האירופאי. יתרה מזאת, אירופה המערבית יושבת על חבית של אבק-שריפה לאור גלי ההגירה הבלתי-נשלטים של אזרחים המגיעים ממדינות מוסלמיות. אל השטף הזה מצטרף גל נוסף של מהגרים המגיעים ממדינות מזרח-אירופאיות, כמו בולגריה ורומניה, המהווים מעמסה נוספת על רשויות החוק במדינות כמו בגרמניה, בהולנד, בבלגיה, בשוויץ ובמדינות אירופאיות נוספות. גלי הגירה אלה, מציבים אתגר הן בתחום הפלילי והן בתחום הביטחוני לכול רשויות החוק במדינות מערב אירופה. יתר על כן, קיימת נטייה של כנופיות פליליות לגלוש לעבר אידיאולוגיה דתית או לאומנית כפי שמדינת-ישראל נאלצת להתמודד עם כנופיות מוסלמיות שגלשו לעבר פעולות טרור בתקופות של מתח ובשבר בתחומי רצועת-עזה וברשות הפלסטינית. המעבר הזה בין המעשה הפלילי למעשה הטרוריסטי, שיש לו גם מניע דתי, הוא מעבר קל משום שקיימת תשתית אידיאולוגית נגד הגורמים האזרחיים נגדם ננקטת ממילא גישה אלימה בשל שוני תרבותי וכלכלי. כך למשל, אזורים שלמים בערים המרכזיות של אירופה נמצאות בשליטה של כנופיות מוסלמיות, כך שלרשויות החוק אין כלל שליטה על הנעשה באזורים אלה. מטבע הדברים, הסלחנות הפחדנית כלפי המיעוט המוסלמי המתגורר באירופה, גרר אחריו חוסר-שליטה של הגורמים המוסמכים שמטרתם למנוע מעשים פליליים ומעשים לאומניים שיש להם מניע דתי אסלאמי. הבעיה הזו רק הולכת ומחריפה משנה לשנה, עד כדי איבוד שליטה של כל גורמי האכיפה במדינות אחדות באירופה בדומה למה מה שמתרחש בשבדיה ובבלגיה.

 

מבט קצר על אירועי הטרור האסלאמיים שהיו לאורך כל החצית השנייה של חודש אפריל 2013, (מאז הפיגוע בבוסטון), מראה בעליל כי אירועים אלימים יותר עם עשרות ומאות נפגעים לא מצאו את ביטויים באמצעי התקשורת המובילים ברחבי-העולם המערבי. לכאורה, אירועים אלימים אלה הם עניין של המדינות הנוגעות בדבר. אולם, ההתעלמות הזו חושפת למעשה את בורותו של העולם-החופשי לנוכח מעשי הזוועה המתבצעים בשם האסלאם בעשרות מדינות - החל מאזור צפון-הקווקז, תאילנד, הפיליפינים, בורמה, אינדונזיה ועד לאזור המפרץ-הפרסי וצפון-אפריקה. ישנו קו אחד משותף לכול האירועים האלה הנובע מעצם קיומו של האסלאם הרדיקאלי המטיף לאלימות, לרצח ולטבח בכל עת שמתעוררת מחלוקת רעיונית כלשהי. הדוגמא לאיום האסלאמי הקיים בסין האוטוריטארית יבהיר מעט את התמונה לנוכח האתגר האסלאמי הרובץ לפתחו של העולם החופשי.

 

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית בסין

מחוז שינג'יאנג בסין מוגדר כאזור אוטונומי של מוסלמים אויגורים המהווים כ-45 אחוזים מכלל האוכלוסייה הכללית של המקום המונה כ-22 מיליון נפש. במהלך השנים האחרונות מתחולל מאבק לאומי-דתי עם סינים בני האן המהווים כ-41 אחוזים מכלל האוכלוסייה של המחוז. אוכלוסיית בני האן מקבלת תמיכה ועידוד מהשלטונות הרשמיים של סין במטרה להילחם בשאיפות הבדלניות של האוגורים לבסס לעצם מדינה עצמאית נפרדת. לאור השאיפות הבדלניות הללו התרחשו אירועים אלימים שגרמו להריגתם של מאות בני-אדם.

 

סקירה קלה של אירועי טרור שהתרחשו במחוז ב-4 השנים האחרונות מעלה את התמונה הבאה: ב-24 באפריל 2013 נמסר על הריגתם של 21 בני-אדם (15 עובדי ממשלה ו-8 טרוריסטים) במהלך קרבות שפרצו בין כוחות-הביטחון לבין טרוריסטים מוסלמים; בחודש מרס 2013 נהרגו 4 בני-אדם מפיצוץ של מטען חבלה שהופעל בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים במחוז; בחודש פברואר 2013 נהרגו 20 בני-אדם בעימותים אלימים בין כוחות-הביטחון לבין מוסלמים רדיקלים הפועלים במחוז; בחודש יולי 2011 נהרגו 20 בני-אדם בהתקפה של טרוריסטים מוסלמים על תחנת משטרה מקומית הפועלת במחוז; באוגוסט 2011 פתחו כוחות הביטחון של במבצע מיוחד ללכידתם של טרוריסטים מוסלמים הפועלים ברחבי המחוז; בדצמבר 2011 נהרגו 8 בני-אדם מפיצוץ של מטען-חבלה שהופעל בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים במחוז; באוגוסט 2010 נהרגו 9 בני-אדם מפיצוץ של מכונית-תופת שהופעלה בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים במחוז; ב-16 בספטמבר 2009 נחשף תא-טרור מוסלמי שפעל במחוז; בשנת 2009 נהרגו יותר מ-200 בני-אדם בעימותים קטלניים שפרצו בין כוחות-הביטחון לבין מוסלמים רדיקליים הפועלים במחוז; בחודש אוגוסט 2008 נהרגו 16 שוטרים ו-5 טרוריסטים מוסלמים בהתקפות טרור שנערכו במחוז.

 

לכאורה, אין קשר בין הטרור האסלאמי בארה"ב לבין הטרור האסלאמי בסין. אולם בחינה מדוקדקת יותר של המניעים לאירועים הללו מראה בעליל כי לאלימות הקטלנית הזו יש קשר ישיר לאורח-המחשבה האסלאמי הדוגל במעשים אלימים בכל עת שמתעוררת מחלוקת רעיונית כלשהי. יתרה מזאת, אם בוחנים לעומק את דבריהם של אחמד טיבי ושל חנין זועבי בנוגע לאירועים אחדים שהתרחשו במזרח-התיכון, אנו מגלים שהאלימות הזו נטועה היטב גם בקרב אזרחים שהתחנכו בסביבה ליבראלית ודמוקרטית כדוגמת מדינת-ישראל. מטבע הדברים, ניתן לסכם את הדיון הנוכחי פעם נוספת במשפט הבא: האסלאם הוא הבעיה- ולא הפתרון.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "החולות הנודדים של הטרור האסלאמי ברחבי העולם", מגזין המזרח התיכון, 26 באפריל 2013.

טרור אסלאמי - מרס 2013

על-מנת להבין טוב יותר את מה שמתחולל בעולם-האסלאמי בנוגע לטרור האסלאמי ולאלימות האסלאמית, הנתון הבא ידגים היטב את גודל הטרגדיה המתחוללת במדינות מוסלמיות רבות: מקורות רשמיים באפגניסטן מסרו בתחילת מרס 2013 כי במהלך 12 הקודמים נהרגו באפגניסטן 2,983 מאנשי כוחות-הביטחון ו-2,754 אזרחים במאות התקפות טרור של טרוריסטים מוסלמים - בעיקר אלה היו טרוריסטים מוסלמים מארגון הטליבאן ומארגון אל-קאעידה. על-פי הערכות אחדות במהלך התקופה הנדונה נהרגו לפחות 3,000 טרוריסטים מוסלמים בפעולות יזומות של כוחות נאט"ו הפועלים באפגניסטן ושל כוחות-הביטחון המקומיים הפועלים בשם הממשלה האפגאנית.

 

גם במהלך חודש מרס 2013 נערכו מבצעים צבאיים במאלי נגד טרוריסטים מוסלמים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה. מאמצעים אלו נעשו בשיתוף-פעולה ישיר של צרפת ושל כוחות אפריקאים המסייעים לממשלה המרכזית של מאלי לנהל מלחמת-חורמה נגד טרוריסטים מוסלמים מארגון אל-קאעידה שהצליחו להשתלט על כל צפון מאלי. גורמים רשמיים במאלי מסרו כי מאז שהחלה המלחמה במאלי בחודש ינואר 2013 ועד לסוף מרס 2013, נהרגו יותר מ-600 טרוריסטים מוסלמים ו-63 חיילים הנאמנים לממשלה המרכזית. בעקבות המעורבות הצרפתית הישירה בלחימה במאלי, נהרגו 5 חיילים צרפתים, וכן בן-ערובה אחד נרצח בידי טרוריסטים מוסלמים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה.

 

חודש מרס 2013 היה קטלני במיוחד לנוכח מלחמת-האזרחים המתחוללת בסוריה מאז חודש מרס 2011. על-פי הערכות המסתמכות על מקורות מתוך סוריה ומחוצה לה, נהרגו במהלך חודש מרס 2013 כ-6,000 בני-אדם כולל אנשי-כוחות הביטחון הנאמנים למשטר העלווי של בשאר אל-אסד. בשנתיים האחרונות נהרגו בסוריה יותר מ-70,000 בני-אדם, וכן יותר ממיליון בני-אדם נמלטו ללבנון, לעיראק, לירדן ולטורקיה. פליטים סורים אלה גורמים למתח רב - בעיקר בלבנון, הסובלת ממילא ממתח תמידי בין ארגון חיזבאללה התומך באסד לבין גורמים מקומיים המתנגדים לו. המתח בלבנון, לאור מלחמת האזרחים בסוריה, גרם לעשרות הרוגים בעימותים שפרצו בין שני המחנות הללו. ניתן להעריך, שככול שמצבו של אסד יחמיר, לבנון עלולה להיגרר למלחמת-אזרחים נוספת ביוזמתו הישירה של ארגון חיזבאללה.

 

ישנן התרחשויות נוספות במזרח-התיכון שכדאי לשים אליהן לב בתקופה הקרובה: טורקיה מנהלת משא-ומתן עם הכורדים ואף הוכרזה הפסקת-אש בין שני הצדדים. במהלך השנה האחרונה נהרגו כ-1,000 בני-אדם בעימותים קטלניים בין טורקיה לבין חברי ארגון הכורדי ה-PKK; התחדש העימות הקטלני בדארפור שבמערב-סודאן ביוזמתה של ממשלת חרטום האסלאמית של עומר אל-באשיר. רק בחודש האחרון נהרגו מאות בני-אדם בעימותים הללו. ממשלת חרטום מסייעת למורדים הפועלים בדרום-סודאן שקיבלה את עצמאותה ב-9 ביולי 2011; בניגריה חלה החרפה ניכרת בפעולות הטרור של ארגון "בוקו חראם" השואף להחיל את חוקי "השריעה" על המדינה ולסלק את הנוצרים וכופרים בכוח הזרוע, באלימות ובטרור שיטתי יומיומי; בסומליה ניכרת הצלחה צבאית גדולה של ממשלות המערב ושל ממשלות אפריקאיות להילחם נגד ארגון הטרור "אל-שבאב" המזוהה עם ארגון אל-קאעידה. במהלך השנים האחרונות נהרגו בסומליה עשרות-אלפי בני-אדם בפעולות טרור אכזריות של טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-שבאב".

 

בסיכומו של דבר, בחודש מרס 2013 נהרגו 8,620 בני-אדם; בחודש פברואר 2013 נהרגו 5,779 בני-אדם; ובחודש ינואר 2013 נהרגו 6,812 בני-אדם. בחודשים ינואר-מרס 2013 נהרגו 21,211 בני-אדם. לשם השוואה, בשנת 2012 נהרגו 59,232 בני-אדם, בשנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם ובשנת 2010 נהרגו 29,831 בני-אדם בפעולות טרור אסלאמיות ובאלימות אסלאמית.

 

המלחמה בטרור האסלאמי:

מעבר לקיומם של ארגוני טרור אסלאמיים אלימים וגזעניים הפרוסים בכל המרחב האסלאמי ואף מעבר לו, אנו עדים למתחים דתיים רבים הגולשים לאלימות קשה בין תושבים מוסלמים לתושבים שאינם מוסלמים - בדומה למה שמתרחש בקווקז, בפיליפינים, בתאילנד, במצרים (בין מוסלמים לקופטים), בבורמה, בניגריה, בהודו, בסין ובמקומות נוספים. יתרה מזאת, גם בתוך העדות המוסלמיות רוחשת וגועשת לה אלימות מקיפה הגורמת למאות הרוגים מידי חודש כפי שהדבר מתרחש בפקיסטן, בסוריה, בלבנון, בתימן, בסודאן, באפגניסטן, בלוב, באלג'יריה, בעיראק ובסומליה.

 

למעשה, המרחב האסלאמי כולו שרוי במלחמת-אזרחים אחת מתמשכת כשהמניע העיקרי לקיומה הוא מלחמת-דת בין המוסלמים לבין עצמם ובין המוסלמים לבני-דתות אחרות כמו נגד היהודים, הנוצרים וההינדים.

 

למרות הסכם הפסקת-האש בין ארגון החמאס למדינת-ישראל, נורו מרצועת-עזה לעבר ישראל 14 טילים בחודש מרס 2013. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013, נורו לעבר ישראל 17 טילים בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים ברצועת-עזה. בטקס הזיכרון לשואה ולגבורה שהתקיים ב-7 באפריל 2013, נורו לעבר ישראל 3 טילים בתוך כוונת מכוון לפגוע באוכלוסייה אזרחית שקיימה את הטקס באזור הדרום. הירי הזה לא היה מקרי, והוא נועד לאותת לישראלים על כוונותיהם האמיתיות של המוסלמים כלפי מדינת-ישראל דווקא ביום קשה זה.

 

במהלך חודש מרס 2013 נהרגו 6 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן. בחודשים ינואר-מרס 2013 נהרגו בפקיסטן 53 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. לשם השוואה, בשנת 2012 נהרגו בפקיסטן 297 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים, בשנת 2011 נהרגו 610 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים, ובשנת 2010 נהרגו 960 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן בלבד.

 

בחודש מרס 2013 נהרגו באפגניסטן 16 חיילי נאט"ו. מתחילת שנת 2013 נהרגו באפגניסטן 25 חיילי נאט"ו. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2012, נהרגו באפגניסטן 402 חיילי נאט"ו.

 

הנתונים המופיעים בטבלה זו נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מעקב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 במרס 2013 ועד ל-31 במרס 2013. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה כולל אזרחים, חיילים וטרוריסטים מוסלמים על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש מרס 2013", מגזין המזרח התיכון, 12 באפריל 2013.