טרור אסלאמי - אפריל 2012

סקירה קלה על מה שהתרחש במרחב האסלאמי במהלך חודש אפריל 2012, מעלה את התמונה הבאה: מלחמת-האזרחים בסוריה, שגבתה עד כה את חייהם של יותר מ-12,000 בני-אדם, לא הגיעה להכרעה ברורה למרות הטבח היומיומי המתבצע בהוראתו של הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד. המצב המעורער בסוריה והשליטה הביטחונית הרופסת של המשטר הסורי באזורים אחדים ברחבי המדינה, מהווים הזדמנות לארגונים אסלאמיים רדיקליים להפוך את סוריה לשדה-ניסויים נוסף של אלימות, טרור, טבח ואונס בשם עקרונות הג'יהאד. במהלך החודשים האחרונים של שנת 2012, אפשר לזהות בבירור נטייה אסלאמית רדיקלית גם בשורות האופוזיציה "החילונית" הלוחמת נגד המשטר העלווי בסוריה מאז שהחלה ההתקוממות העממית ב-15 במרס 2011.

בתימן מתנהלת מלחמת-חורמה נגד פעילי טרור מוסלמים מארגון אל-קאעידה השולטים שליטה הדוקה בדרום המדינה. במסגרת המלחמה המתנהלת בדרום תימן, הממשלה המרכזית של תימן מקבלת סיוע הדוק מצד כוחות-אוויריים אמריקאים במסגרת המדיניות האמריקאית הנוגעת לחיסולים-ממוקדים נגד פעילי טרור מוסלמים הפועלים במרחב האסלאמי. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו בדרום-תימן לפחות 1,000 פעילי טרור מוסלמים, חיילים ואזרחים.

בצפון-ניגריה מתנהל סוג מסוים של טיהור-אתני נגד הקהילה הנוצרית מצד פעילי טרור מוסלמים מארגון "בוקו חראם" - ארגון טרור הדוגל ביישום חוקי השריעה וגירושם של כל "הכופרים" מכל רחבי המדינה הניגרית; בלוב, במאלי, בסומליה, בעיראק, באפגניסטן, בפקיסטן, באזור חצי-האי סיני, בסודאן, בדרום-תאילנד, בדרום-הפיליפינים, בטורקיה, בצפון-הקווקז ובאזורים נוספים אנו מזהים בבירור חוסר-שליטה של הממשלה המרכזית במאבק נגד גורמי טרור אסלאמיים הפועלים ממניעים שונים ומגוונים.

בחודש אפריל 2012 נורו לעבר ישראל 8 טילים בידי פעילי טרור מוסלמים הפועלים מרצועת-עזה. מאז תחילת שנת 2012 נורו לעבר ישראל 226 טילים ו-43 פצצות מרגמה. בחודש אפריל 2012 הסתתנו לישראל 1,090 אפריקאים. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 הסתתנו לישראל דרך הגבול המצרי 6,618 אפריקאים שהסתייעו בגורמים אסלאמיים הפועלים בסיני ובישראל.

בסיכומו של דבר, בחודש אפריל 2012 נהרגו 3,233 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים באלימות אסלאמית. בחודש מרס 2012 נהרגו 4,284 בני-אדם. בחודש פברואר 2012 נהרגו 4,274 בני-אדם ובחודש ינואר 2012 נהרגו 3,295 בני-אדם. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו 15,086 בני-אדם. לשם השוואה לאורך כל שנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם, ובשנת 2010 נהרגו 29,832 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית.

המלחמה בטרור האסלאמי:

בשל המחלוקת הקשה בין ממשלת פקיסטן לבין ארה"ב בנוגע למדיניות החיסולים-הממוקדים האמריקאית, ניתן לזהות ירידה דרמטית בהתקפות האוויריות האמריקאיות בשנת 2012 לעומת השנתיים הקודמות. במהלך חודש אפריל 2012 נהרגו בפקיסטן 6 פעילי טרור מוסלמים בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן 78 פעילי טרור מוסלמים הפועלים במסגרת ארגון הטליבאן, אל-קאעידה ו"רשת חאקאני". לשם השוואה, לאורך כל שנת 2011 נהרגו בפקיסטן 610 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים, ובשנת 2010 נהרגו בפקיסטן 960 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים.

בסומליה נהרגו לפחות 35 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בחודש אפריל 2012. בתימן נהרגו לפחות 18 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בחודש אפריל 2012. על-פי הערכות אחדות, מספר ההרוגים בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בשתי המדינות הללו גבוה בהרבה - בעיקר מדובר על תימן הזוכה לסיוע אמריקאי מסיבי נגד ארגון אל-קאעידה הפועל בדרום-תימן.

במהלך חודש אפריל 2012 נהרגו באפגניסטן 42 חיילי נאט"ו. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו באפגניסטן 139 חיילי נאט"ו. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2011 נהרגו באפגניסטן 566 חיילי נאט"ו, ובשנת 2010 נהרגו 711 חיילי נאט"ו.

הנתונים המופיעים בטבלת הטרור האסלאמי נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מערב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 באפריל 2012 ועד ל-30 באפריל 2012. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה זו כולל אזרחים, חיילים ופעילי טרור על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש אפריל 2012", מגזין המזרח התיכון, 12 במאי 2012.

טרור אסלאמי - מרס 2012

חודש מרס 2012 היה רווי באלימות אסלאמית שהתרחשה כמעט בכל פינה במרחב האסלאמי כולו ואף מעבר לו. במקומות אחדים בהם מתגוררים מוסלמים, אנו עדים לפעילות אסלאמית רדיקלית הגולשת לעיתים קרובות לפיגועי טרור רצחניים כפי שאירע ב-19 במרס 2012 עם הריגתם של 4 בני-אדם (מהם 3 ילדים) בהתקפה של טרוריסט מוסלמי על בית-ספר יהודי בעיר טולוז שבצרפת. ימים אחדים לפני כן, הטרוריסט - שפעל בהשראת ארגון אל-קאעידה - רצח 3 חיילים צרפתים בדרום-צרפת.

 

ב-9 במרס 2012 החל סבב נוסף של אלימות בין פעילי טרור מוסלמים הפועלים מרצועת-עזה לבין מדינת-ישראל, שנמשך לסירוגין עד ל-16 במרס 2012. במהלך התקופה הנדונה, נורו לעבר ישראל יותר מ-200 טילים ופצצות מרגמה. בתגובה לירי, ישראל ביצעה התקפות אוויריות על יעדי טרור ועל חוליות טרור של משגרי טילים שבמהלכן נהרגו לפחות 29 פעילי טרור מוסלמים. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 נורו לעבר ישראל 218 טילים ו-43 פצצות מרגמה מרצועת-עזה. כמו כן, בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 הסתננו לישראל דרך הגבול המצרי 5,528 אפריקאים שהסתייעו בגורמים אסלאמיים הפועלים בסיני ובישראל.

עיקר תשומת-הלב התקשורתית והדיפלומטית הופנתה גם במהלך חודש מרס 2012 לעבר מלחמת-אזרחים המתחוללת בסוריה מאז ה-15 במרס 2011. למרות מאמציהן של מדינות אחדות להביא להפסקת האלימות הקשה המתחוללת ברחבי סוריה, המשטר העלווי של בשאר אל-אסד המשיך לפעול באלימות רבה באמצעות הפגזות מסיביות יומיומיות על ערים אחדות ברחבי המדינה ובאמצעות כנופיות "השביחה" העלוויות המנהלות מסע שיטתי של הרג, אונס וביזה באוכלוסייה האזרחית. בחודש מרס 2012 נהרגו ברחבי סוריה 1,767 אזרחים, חיילים ואנשי "הצבא הסורי החופשי" המורכב מעשרות-אלפי עריקים שעזבו את יחידותיהם במחאה על האלימות של כוחות-הביטחון כלפי האוכלוסייה האזרחית. מאז ה-15 במרס 2011, נהרגו בסוריה קרוב ל-10,000 בני-אדם. על-פי הערכות אחדות, אלפי בני-אדם נוספים עדיין נעדרים בעקבות מעצרם בידי שירותי-הביטחון ומודיעין הפועלים בשם המשטר העלווי של בשאר אל-אסד.

בחודש מרס 2012 נהרגו 4,284 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית. בחודש בפברואר 2012 נהרגו 4,274 בני-אדם, ובחודש ינואר 2012 נהרגו 3,295 בני-אדם. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו 11,853 בני-אדם. לשם השוואה, בכל שנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם, ובשנת 2010 נהרגו 29,832 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית.

המלחמה בטרור האסלאמי:

ב-24 במרס 2012 התבצעה הפיכה צבאית במאלי גם על רקע אוזלת-ידה של הממשלה המרכזית בטיפולה בפעילות הטרוריסטית של שבטי "הטוארג" הפועלים בצפון המדינה. במהלך החודשים הראשונים של שנת 2012 הצליחו המיליציות החמושות של שבטי "הטוארג" להשתלט על אזורים נרחבים בצפון מאלי תוך כדי הרג שיטתי והטלת מורא שגרמו לבריחתם של עשרות אלפי תושבים מקומיים. המשטר הצבאי החדש של מאלי הצהיר על מלחמה בלתי מתפשרת במיליציות החמושות, וכן על עריכתן של בחירות דמוקרטיות בעתיד הקרוב.

גם במהלך חודש מרס 2012 התחוללה מלחמה בדרום-תימן בין כוחות הממשלה לבין פעילי טרור מוסלמים מארגון "אל-קאעידה" שהצליחו להשתלט על אזורים נרחבים בדרום המדינה. במהלך החודש כולו נהרגו בתימן 391 בני-אדם - רבים מהם פעילי טרור מוסלמים שחוסלו מהאוויר בסיוע אמריקאי במסגרת המדינות האמריקאית הנוגעת לחיסולים-ממוקדים המתבצעים גם בסומליה, בפקיסטן ובאפגניסטן.

בפקיסטן נהרגו בחודש מרס 2012 לפחות 36 פעילי טרור מוסלמים בחיסולים-ממוקדים אמריקאים למרות התנגדותה של דעת-הקהל הפקיסטנית. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן 72 פעילי טרור מוסלמים הפועלים מסגרת ארגון הטליבאן, אל-קאעידה ו"רשת חאקאני". לשם השוואה, בכל שנת 2011 נהרגו בפקיסטן 610 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים, ובשנת 2010 נהרגו בפקיסטן 960 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים.

בחודש מרס 2012 נהרגו באפגניסטן 39 חיילי נאט"ו. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 נהרגו באפגניסטן 97 חיילי נאט"ו. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2011 נהרגו באפגניסטן 566 חיילי נאט"ו, ובשנת 2010 נהרגו 711 חיילי נאט"ו.

חודש מרס 2012 התאפיין גם בהגברת הפעילות הצבאית של טורקיה נגד חברי המחתרת הכורדית, ה-PKK. במהלך החודש כולו נהרגו לפחות 54 בני-אדם - רובם היו חברי המחתרת הכורדית שנהרגו בהיתקלויות קטלניות עם הצבא הטורקי הפועל במזרח המדינה. הפעילות הצבאית הטורקית מתבצעת גם בתוך השטח העיראקי - עניין הגורם למתח ביטחוני רב בין שתי המדינות.

בניגריה נהרגו בחודש מרס 2012 לפחות 146 בני-אדם באלימות אסלאמית ובפעולות טרור קטלניות שהתבצעו בידי פעילי טרור מוסלמים מארגון "בוקו חראם" הפועל בעיקר בצפון המדינה. פעילותו הקטלנית של ארגון "בוקו חראם" נגד הנוצרים המתגוררים בצפון-ניגריה, עוררה את הממשלה הניגרית להצהיר על כוונתה להשקיע משאבים צבאיים כדי להילחם ביעלות נגד הארגון - המבקש להחיל את חוקי השריעה (ההלכה המוסלמית) על כלל האוכלוסייה בניגריה והוא אינו מסתיר את כוונתו להביא לגירושם של כל הנוצרים המתגוררים בה.

במהלך חודש מרס 2012 אנו מזהים פעילות טרוריסטית אסלאמית מוגברת גם באוזבקיסטן המתבצעת במסגרת "התנועה האסלאמית של אוזבקיסטן". פעילי התנועה מקבלים הכשרה טרוריסטית במסגרת פעילותם למען ארגון הטליבאן הפועל באפגניסטן, וכן בכירי התנועה מסייעים לארגון הטליבאן לבצע פיגועים נגד כוחות נאט"ו המוצבים באפגניסטן. בתחילת שנת 2012 נהרגו 2 מפקדים בכירים של "התנועה האסלאמית של אוזבקיסטן" בפעולה צבאית יזומה של כוחות נאט"ו שנערכה בתחומי אפגניסטן. על רקע זה, קיים שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בין גורמי ביון מערביים לבין הדרג הביטחוני הבכיר של אוזבקיסטן. ב-13 באפריל 2012 חוסל עמאר שאחיב, מפקד בכיר ב"תנועה האסלאמית של אוזבקיסטן", בפעולה של כוחות נאט"ו ושל כוחות אפגניים שפעלו במחוז פריאב שבאפגניסטן. שאחיב היה אחראי לתכנונם של פיגועי התאבדות שהתבצעו באפגניסטן ובפקיסטן.

הנתונים המופיעים בטבלת הטרור אסלאמי נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת עקב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 במרס 2012 ועד ל-31 במרס 2012. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה זו כולל אזרחים, חיילים ופעילי טרור על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש מרס 2012", מגזין המזרח התיכון, 21 באפריל 2012.

טרור אסלאמי - פברואר 2012

לאחר שנה של מלחמת-אזרחים בסוריה שהחלה לכאורה באופן אקראי ב-15 במרס 2011, אפשר להגדיר את מה שמתחולל בסוריה כ"מדינה הנמצאת במצב של חוסר הכרעה". ימים אחדים לפני שהחלו האירועים האלימים בסוריה, צפינו במגזין זה - מגזין המזרח התיכון - על מה שעתיד לקרות לתודעה הפוליטית והחברתית של האזרח הסורי הממוצע המצפה לחיים הוגנים יותר במסגרת הריבונית - שהיא ממילא שברירית בשל האופי העדתי של המשטר הסורי. שינוי כזה אכן התרחש, אולם שיקולים בינלאומיים "כבדי-משקל" מונעים ממערכת הבינלאומית להתערב באופן פעיל בנעשה בסוריה לטובת האזרחים הסורים הנאנקים תחת הברוטאליות של המשטר. המשטר העלווי של בשאר אל-אסד אינו שולט על חלקים גדולים משטחה של סוריה. לפיכך, אנו מזהים גלישה של גורמי טרור סונים המתייצבים לצדה של האופוזיציה הלוחמת, אך מאידך ניתן לזהות גורמי טרור שיעים המגיעים מאיראן, מעיראק ומלבנון המתייצבים באופן פעיל לצדו של המשטר העלווי של בשאר אל-אסד. בשנה האחרונה נהרגו בסוריה כ-8,000 בני-אדם - אזרחים, חיילים ועריקים שהצטרפו ל"צבא הסורי החופשי". לנוכח הטרגדיה האנושית המתחוללת בסוריה, כל אחד יצטרך לשאול את עצמו איך התרחש טבח כזה מתחת לאפו של העולם "הנאור".

בשעה שהעולם היה מרותק לנעשה בעיר חומס בעקבות ההפגזות הקשות של הצבא הסורי בפברואר 2012, טרגדיות נוספות וקשות לא פחות התרחשו בעוצמה גדולה גם בניגריה, בסומליה, בעיראק, באפגניסטן, בפקיסטן, בתימן, במאלי ובמקומות נוספים. כך למשל, ממשלת ניגריה איבדה את השליטה הביטחונית בצפון המדינה לאור פעילותו האלימה של ארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם" המקיים קשרים ענפים עם ארגון אל-קאעידה הפועל בצפון-אפריקה ועם ארגון "אל-שבאב" הפועל בסומליה. במהלך חודש פברואר 2012, ממשלת מאלי איבדה של השליטה הביטחונית באזורים בהם שולטים שבטי ה"טוארג" הנתמכים בידי פעילי טרור מוסלמים מארגון אל-קאעידה הפועלים בכל צפון-אפריקה. בחודש פברואר 2012 התבצעה סדרת פיגועים קטלנית של ארגון אל-קאעידה נגד בני-העדה השיעית שגרמה להריגתם של כ-60 בני-אדם בשעות ספורות בלבד. גם בני-העדה השיעית בפקיסטן סובלת מהתנכלויות יומיומיות מצד גורמי טרור סונים מארגון הטליבאן ואל-קאעידה הפועלים בצפון-מערב המדינה.

בסיכומו של דבר, בחודש פברואר 2012 נהרגו 4,274 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית. בחודש ינואר 2012 נהרגו 3,295 בני-אדם. בחודשיים הראשונים של שנת 2012 נהרגו 7,569 בני-אדם. לשם ההשוואה, בכל שנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם, ובשנת 2010 נהרגו 29,832 בני-אדם בפיגועי טרור ובאלימות אסלאמית.

המלחמה בטרור האסלאמי:
בחודש פברואר 2012 התהדק שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לפיליפינים במלחמה נגד ארגון הטרור האסלאמי "אבו סיאף" הפועל בדרום המדינה. על-פי מידע שנמסר ממקורות רשמיים בפיליפינים, נערך חיסול-ממוקד אמריקאי בתחילת פברואר 2012 שבעקבותיו נהרגו 15 פעילי טרור מארגון "אבו סיאף" - ארגון המקיים קשרים הדוקים עם ארגון אל-קאעידה. בסומליה נערך חיסול-ממוקד אמריקאי אחד לפחות שבעקבותיו נהרגו לפחות 4 פעילי טרור הקשורים לארגון אל-קאעידה ולארגון הטרור "אל-שבאב". בפקיסטן נהרגו בחודש פברואר 2012 לפחות 23 פעילי טרור בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שהתבצעו למרות התנגדותה של דעת-הקהל הפקיסטנית. בחודשיים הראשונים של שנת 2012 נהרגו בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן 33 פעילי טרור. לשם השוואה, בכל שנת 2011 נהרגו בפקיסטן 610 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים, ובשנת 2010 נהרגו בפקיסטן 960 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים.

בחודש פברואר 2012 נהרגו באפגניסטן 24 חיילי נאט"ו. בחודשיים הראשונים של שנת 2012 נהרגו באפגניסטן 58 חילי נאט"ו. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2011 נהרגו באפגניסטן 566 חיילי נאט"ו, ובשנת 2010 נהרגו 711 חיילי נאט"ו - רובם היו חיילים אמריקאים.

בחודש פברואר 2012 נחשפו ניסיונותיה של איראן לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות בהודו, בתאילנד, בגיאורגיה ובאזרבייג'ן - גם בעזרתם של פעילי טרור מוסלמים מארגון חיזבאללה. במהלך חודש פברואר 2012 נורו לעבר ישראל כ-30 טילים בידי פעילי טרור מוסלמים הפועלים ברצועת-עזה. מתחילת שנת 2012 נורו לעבר ישראל יותר מ-40 טילים מרצועת-עזה. במהלך חודש פברואר 2012 נעשו לפחות 3 ניסיונות לבצע פיגועים נגד ישראל דרך הגבול המצרי - ונמסר על הרוג אחד בהיתקלות עם חיילי צה"ל. בחודש בפברואר 2012 הסתננו לישראל לפחות 1,800 מסתננים אפריקאים, וזאת בהשוואה ל-2,295 מסתננים אפריקאים שנכנסו לישראל בחודש בינואר 2012. על-פי הערכות אחדות, בשנת 2011 הסתננו לישראל יותר מ-16,000 מסתננים אפריקאים דרך הגבול המצרי. ככול שחולף הזמן, ישראל נאלצת להתמודד עם הסתננות אידיאולוגית הנעזרת בידי גורמי טרור אסלאמיים הפועלים בחצי-האי סיני.

הנתונים המופיעים בטבלת הטרור האסלאמי נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מעקב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במקורות בינלאומיים במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 בפברואר 2012 ועד ל-29 בפברואר 2012. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה זו כולל אזרחים, חיילים ופעילי טרור על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש בפברואר 2012", מגזין המזרח התיכון, 3 במרס 2012.

טרור אסאלמי בדרום-מזרח אסיה והתקשורת הישראלית

זה יהיה כמעט נדוש להצהיר שלתקשורת הבינלאומית ולתקשורת הישראלית יש סדר-יום פוליטי שמוכתב ומונהג של ידי עורכים, כתבים ובעלי ממון המבקשים לנתב את דעת-הקהל המקומית והבינלאומית לעבר תפיסה תודעתית-פוליטית מוגדרת בנוגע לנושאים המסוקרים. כאשר "הנושא החם" הוא ישראל, סביר להניח שהידיעה תתפרסם במאות מקורות מידע, ולעיתים גם באלפי מקורות שונים ומגוונים המופיעים ברחבי-העולם בשפות שונות. האובססיה הזו, שיש לה בסיס פרוורטי הנשען ברובו על יצר המציצנות השואב את השראתו מתחושות עזות של משטמה אנטישמית, דוחפת את העורכים בתקשורת לייחס משמעות חסרת-פרופורציות לאירועים קטנים המתרחשים בישראל לעומת אירועים הרי-גורל המתרחשים במקומות אחרים בעולם. המצב העובדתי הזה, אינו נובע רק מנוכחותם של מאות עיתונאים זרים בישראל - וזאת, ללא כל פרופורציה לגודלה של מדינת-ישראל - אלא, הוא לעיתים קרובות פרי עבודה רשלנית של התקשורת הישראלית המייחסת לעצמה מידות ערכיות מעולות שאינן עולות בקנה-אחד עם המציאות העובדתית. התקשורת הישראלית אפילו עורכת לעצמה כנסים פומביים שבהם היא מהללת את עצמה בקול חד-גוני משעמם - אך מעל לכול, זהו גם קול המעורר דאגה במידה מסוימת.

האווירה התקשורתית בישראל היא מאוד אלימה, גסה ורדיקלית - בעוד שהמציאות הישראלית היומיומית היא ברוב המקרים מתונה ורגועה למרות ההתלהמות התקשורתית המלווה את האזרח הישראלי מידי יום מיומו. אפילו הפרסומות בישראל, בעיקר אלה המוקרנות בטלוויזיה, נוטות להיות צעקניות, רעשניות על גבול הברוטאליות המילולית. התקשורת הישראלית כל כך מרוצה מעצמה, שהיא נוטה לייצר סרטוני "פרומו" שאין להם קשר ממשי למה שעתיד להיות מוקרן מבעד למסכי הטלוויזיה. כך גם הכותרות המתפרסמות בעיתונות הכתובה - שלא תמיד יש להן קשר ישיר לתוכן של הכתבה או לידיעה המופיעה בעיתון.

ובכן, סביר להניח שתשאלו את עצמכם, מה הקשר בין הכותרת של המאמר הנוכחי לבין מה שכתבתי עד כה. על-מנת להבהיר מעט את הנושא שעל הפרק, קחו לדוגמא את משדר החדשות של ערוץ 2 של השעה 20:00 ב-22 בפברואר 2101: באותו יום נערך טבח קשה בעיר חומס שבסוריה שבעקבותיו נהרגו לפחות 100 בני-אדם. במהלך היום היו אירועים קשים נוספים ברחבי המזרח-התיכון ובמקומות נוספים. אולם ערוץ 2 החליט להקדיש 13 דקות תמימות לנושאים פוליטיים איזוטריים ולנושאים משפטיים הקשורים לישראל (כחלק מהאג'נדה הפוליטית של הערוץ), ורק לאחר מכן שודרה כתבה קצרה של 2 דקות על מה שהתרחש בסוריה באותו יום. ערוץ 2 מחזיק "דסק" רציני מאוד לענייני המזרח התיכון, כשם שבאקדמיה הישראלית יש מאות מזרחנים, אולם לאורך כל תקופת כהונתו של חוסני מובארק לא התפרסם ספר אחד ראוי לשמו בשפה העברית על מצרים תחת מנהיגותו - מדובר על תקופה של 30 שנה. במהלך התקופה הנדונה התפרסמו אלפי ספרים על ישראל שחלקם ניתן להגדירם כגזעניים וכאנטי-ישראלים שמטרתם העיקרית הייתה לחבוט בכל מחיר במדינת-ישראל ובאזרחיה. כמובן שהספרים התפרסמו בכסות "אקדמית" במסגרת מה שמוגדר ה"חופש לחקור ולבקר". אולם, מצרים שלאחר מובראק מתפרקת (להפתעתם של רבים), בעוד שישראל מותירה את המדינות הערביות מאחור בכל תחום אפשרי (להפתעתם הרבה של חסידי הלאומנות הערבית הפשיסטית בתקשורת הישראלית).

התקשורת היא הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה. לפיכך, לצד הקרב על הרווח הכספי, מתנהל גם קרב עיקש על התודעה החדשותית ברמה של לוחמה-פסיכולוגית בהתאם לקו המנחה של העיתון. במילים אחרות, אפשר לשתול רעיון כלשהו - ובקביל לכך לחזור עליו אין-ספור פעמים גם בכתבות שלכאורה אין קשר ביניהן. תהליך התודעה-החדשותית מתרחשת בדרך-כלל כשאתם "עוברים" על הכותרות בעיתון. באופן דומה, עיתון הארץ התחיל להדגיש בכל כתבה שורות אחדות שלדעת עורכי העיתון שורות אלה הן הנקודות העיקריות בכתבה שכדאי שתקראו אותן כדי להבין על מה מדובר. ובכן, יש לנו "כותרת" של הכתבה, ויש לנו "הדגשה" של הרעיון המרכזי של הכתבה או המאמר. לכאורה, עורכי העיתון רוצים לחסוך לנו זמן יקר, או שהם רוצים להיות בטוחים שאנו מבינים היטב מה הרעיון המרכזי של הכתבה. ועם זאת, שני הכלים הללו, "הכותרת" וה"הדגשה", הם כלים חזקים היכולים ליצור תודעה חדשותית מסוימת בנוגע לנושא מסוים. העין האנושית אינה יכולה להתעלם לחלוטין לא מהכותרת ולא מההדגשה של הרעיון המרכזי המופיע במאמר או בכתבה. לפיכך, השימוש בכותרות, במילים ובמונחים מסוימים אינו יוצר רק תודעה-חדשותית, אלא הוא גם מכתיב את קצב הקריאה של הקוראים - קצב ההופך את הקריאה למהירה ושטחית.

באמצע חודש פברואר 2012 התבצעה סדרת פיגועים נגד ישראל בתאילנד, בהודו, בגיאורגיה ובאזרבייג'ן. למרבה המזל, לא היו נפגעים רבים בנפש. ועם זאת, התקשורת הישראלית בחרה להיכנס להיסטריה בעזרת כותרות מתלהמות על "גל טרור נגד ישראל". הגדיל לעשות אחד מהעיתונים היומיים שבחר בכותרת רעשנית על כך ש"כל שירותי המודיעין של ישראל נכשלו בסיכול הפיגועים". אולם, למען האמת, גם העיתון עצמו נכשל בסיכול הפיגועים משום שהוא מתיימר לדעת הכל ולהבין כל דבר - בעיקר אם אפשר לגזור קופון כלשהו למען העניין הפלסטיני.

בחודש ינואר 2012 נערך בתאילנד דיון על טרור אסלאמי בדרום-מזרח אסיה - בעיקר בנוגע למדינות כמו תאילנד, הפיליפינים ואינדונזיה. גם הטרור האסלאמי בחבל קשמיר הוזכר במקרים אחדים לנוכח מעורבותם של פעילי טרור מוסלמים המגיעים מפקיסטן כדי לסייע לתושבי החבל ואף לבצע פיגועי טרור רצחניים בהודו עצמה. "גל הטרור" האמיתי אינו מתחולל נגד ישראל, אלא נגד תושבים חפים-מפשע המתגוררים בדרום-תאילנד ובדרום-הפיליפינים. במהלך הדיון שנערך בתאילנד הועלתה הסברה שהמצב הביטחוני באזורים הללו עלול להפוך ל"איום אזורי" בדומה למה שמתרחש באפגניסטן, בתימן ובסומליה. כך למשל, על-פי דוברים רשמיים של ממשלת תאילנד, בשנת 2011 נהרגו בפיגועי טרור אסלאמיים 535 בני-אדם, וזאת לעומת שנת 2010 במהלכה נהרגו 521 בני-אדם. משנת 2004 נהרגו בדרום-תאילנד יותר מ-5,000 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים באלימות אסלאמית. גם בדרום הפיליפינים מתנהל מאבק דמים בין גורמי טרור אסלאמיים לבין כוחות הביטחון שהביא להריגתם של יותר מ-150,000 בני-אדם בשלושים השנים האחרונות (על-פי מקורות צבאיים רשמיים מפברואר 2012). מעט מאוד מכל האירועים הללו המתחוללים העוצמה רבה באזורים האלה הצליח לחדור את האטימות של התקשורת הישראלית לאורך כל השנים האחרונות, וזאת למרות האיכויות המדהימות שהיא מייחסת לעצמה.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "התקשורת הישראלית והטרור האסלאמי בדרום-מזרח אסיה", מגזין המזרח התיכון, 25 בפברואר 2012.

טרור אסלאמי - ינואר 2012

שנת 2011 הסתיימה עם 40,134 הרוגים באלימות אסלאמית ובפיגועי טרור אסלאמיים שהתבצעו ברבות מהמדינות המוסלמיות המתאפיינות, בדרך-כלל, בחוסר-שליטה ובתפקוד לקוי מן היסוד. לכישלון הזה יש מרכיב תרבותי עמוק הנטוע היטב בהיסטוריה האסלאמית, המתאפיינת בעיקר בנקיטת אלימות כפתרון מועדף לכל מחלוקת דתית, פוליטית או חברתית. אין תימה איפה, שאם נפנה את מבטנו לכל פינה במרחב האסלאמי, נוכל להבחין בנקל בקווים הברורים של המחלוקות הרבות הקיימות בתוך המדינה האסלאמית ובגבולותיה הגיאוגרפיים עם מדינות שכנות ורחוקות - גם אם הן מנהלות קשרים דיפלומטיים תקינים לכאורה.

ההתקוממות העממית שפרצה במרחב הערבי בתחילת שנת 2011, אומנם סילקה מנהיגים רודנים, אך במקביל לכך היא גם חשפה פעם נוספת את הצביון המלאכותי של המדינה הערבית הלאומית הכורעת תחת הנטל לנוכח האתגרים החברתיים, העדתיים והדתיים המאיימים לפורר את התבנית הגיאוגרפי ליחידות קטנות. מצרים, טוניסיה, לוב ותימן אינן מצליחות להתמודד עם האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים למרות סילוקה של המנהיגות הרודנית לאחר שבועות רבים של אלימות קשה ואכזרית. המצב המעורער במדינות הללו, מדרבן את הכוחות האסלאמיים הרדיקליים להפעיל מערכת שלמה של אינדוקטרינציה קיצונית שיש לה השפעות החורגות מעבר לגבולות המדינה הריבונית. מאז תחילת שנת 2011 אנו יכולים להבחין בהתגברות הפעילות האסלאמית הרדיקלית בכל צפון-אפריקה - בעיקר של ארגונים אסלאמיים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה.

בחודש ינואר 2012 נהרגו בסוריה 1076 בני-אדם - בעיקר מירי והפגזות של הכוחות הנאמנים למשטר העלווי של הנשיא בשאר אל-אסד ושל כנופיות "השביחה" המסייעות לו. בהתאם למידע שנאסף על-ידי מגזין הזה - מגזין המזרח התיכון - נהרגו בסוריה יותר מ-6,000 בני-אדם מאז שהחלה ההתקוממות העממית ב-15 במרס 2011. למרות התערבותה של הליגה-הערבית, המשטר הסורי לא היסס להורות על הפגזה יומיומית לעבר אזרחים תמימים בערים אחדות שגרמה להריגתם של מאות בני-אדם בחודש ינואר 2012 בלבד. באופן דומה, ארגוני טרור סונים הפועלים בעיראק, לא היססו להורות על הריגתם של 78 שיעים בסדרה של פיגועי טרור שהתבצעה ב-5 בינואר 2012. כך גם אירע בניגריה, ב-21 בינואר 2012, בסדרת הפיגועים שהתבצעה בידי פעילי טרור מוסלמים מארגון "בוקו חראם" שגרמו להריגתם של 180 בני-אדם - רבים מהם נוצרים.

בסיכומו של דבר, בחודש ינואר 2012 נהרגו 3,295 בני-אדם בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית. לשם השוואה, בחודש ינואר 2011 נהרגו 2,356 בני-אדם, ובחודש ינואר 2010 נהרגו 2,166 בני-אדם. בשנת 2011 נהרגו 40,134 בני-אדם, ובשנת 2010 נהרגו 29,832 בני-אדם בפיגועי טרור ובאלימות אסלאמית.

המלחמה בטרור האסלאמי:
למרות המצב האלים והאכזרי השורר בסוריה בחודשים האחרונים, המערכת הדיפלומטית הבינלאומית אינה מצליחה להגיע לפתרון מוסכם כלשהו בנוגע לסוריה בשל שיקולים הנוגעים למאבקי-כוח ויוקרה בין רוסיה וסין לבין מדינות המערב ובראשן ארה"ב. אם לא יימצא פתרון שיניח את דעתה של האופוזיציה הסורית בשבועות הקרובים, אנו נראה את סוריה הופכת לעוד מדינה מוסלמית המתפקדת בדומה לסומליה, לתימן ולעיראק עם פיצול גיאוגרפי המתבסס על מרכיב עדתי-דתי. בשבועות האחרונים אנו עדים לנוכחות מוגברת של פעילי טרור מארגון אל-קאעידה החודרים מעיראק ומלבנון במטרה לסייע לתנועת "האחים המוסלמים" הפועלת בסוריה המדממת. מנגד, מאות פעילי טרור מארגון חיזבאללה וחברי "משמרות המהפכה" של איראן מסייעים באופן פעיל למשטר העלווי לדכא באכזריות את ההתקוממות העממית שהחלה ב-15 במרס 2011. למרות הטבח הנורא המתחולל בסוריה בעיקר מאז ראשית 2012, העולם עדיין עומד מנגד.

במהלך החודשים האחרונים ניכרת ההצלחה הצבאית של קניה, אתיופיה והממשלה המרכזית של סומליה במלחמתם נגד פעילי טרור מוסלמים מארגון "אל-שבאב" המזוהה עם ארגון אל-קאעידה, וזאת למרות שבמהלך חודש ינואר 2012 נהרגו יותר מ-250 בני-אדם בפיגועי טרור ובהתקפות צבאיות יזומות על בסיסי טרור של ארגון "אל-שבאב" הנמצאים בדרום סומליה. ארגון אל-קאעידה וארגון "אל-שבאב" ניהלו מגעים, ברמה הבכירה ביותר, על הצטרפותו המלאה של ארגון "אל-שבאב" לארגון אל-קאעידה תחת הנהגה משותפת. תהליך דומה ומזורז ניתן לזהות גם בחצי-האי סיני, במאלי ובדרום-תאילנד.

במהלך חודש ינואר 2012 נורו לעבר ישראל 9 טילים ו-7 פצצות מרגמה שנורו בידי פעילי טרור מוסלמים הפועלים מרצועת-עזה, וזאת לעומת 30 טילים ו-11 פצצות מרגמה שנורו לעבר ישראל בחודש דצמבר 2011. מאז שנת 2005 נורו לעבר ישראל יותר מ-6,500 טילים שנורו בידי פעילי טרור מוסלמים הפועלים מרצועת-עזה. במהלך חודש ינואר 2012 חדרו לישראל 2,295 מסתננים אפריקאים. לאורך כל שנת 2011 חדרו לישראל 16,000 מסתננים אפריקאים. לשם ההשוואה, לאירופה הגדולה חדרו 58,000 מסתננים אפריקאים בשנת 2011. ממשלת-ישראל עדיין נמצאת בתרדמת למרות הסכנה הרובצת לפתחנו.

לאור פעילותו האלימה והרצחנית של ארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם", ממשלת ניגריה הכריזה על מצב-חירום באזורים רבים בצפון-ניגריה בעיקר לאחר המתקפה של ה-21 בינואר 2012 שבמהלכה נהרגו לפחות 180 בני-אדם. גם בתאילנד ובפיליפינים אנו מזהים פעילות מוגברת של ארגוני טרור אסלאמיים: כך למשל בשנת 2011 נהרגו בדרום-תאילנד 535 בני-אדם, וזאת בהשוואה לשנת 2010 שבמהלכה נהרגו 521 בני-אדם בפעולות טרור אסלאמיות (על-פי מקורות רשמיים מה-15 בינואר 2012). הטרור האסלאמי המתחולל בדרום-מזרח אסיה עלול להוות בעיה אקוטית אזורית בדומה למה שמתרחש בתימן, באפגניסטן, בסומליה ובצפון-אפריקה.

למרות המתיחות השוררת בין פקיסטן לארה"ב, בחודש ינואר 2012 התחדשו החיסולים-הממוקדים האמריקאים בפקיסטן. בחודש זה נהרגו לפחות 10 פעילי טרור מוסלמים מארגון הטליבאן בחיסולים-ממוקדים אמריקאים שנערכו בפקיסטן בלבד. לשם השוואה, לאורך של שנת 2011 נהרגו בפקיסטן 610 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בשנת 2010 נהרגו 960 בני-אדם בחיסולים-ממוקדים אמריקאים. בתימן נהרגו 15 פעילי טרור מוסלמים מארגון אל-קאעידה בחיסול-ממוקד אמריקאי אחד שנערך בחודש ינואר 2012. בסומליה ידוע בוודאות על חיסול-ממוקד אמריקאי אחד שבעקבותיו נהרג פעיל טרור בכיר מארגון "אל-שבאב".

בחודש ינואר 2012 נהרגו באפגניסטן 34 חיילי נאט"ו. לאורך כל שנת 2011 נהרגו באפגניסטן 566 חיילי נאט"ו, ובשנת 2010 נהרגו באפגניסטן 711 חיילי נאט"ו - רובם היו חיילים אמריקאים.

הנתונים המופיעים בטבלת הטרור האסלאמי נאספו על-ידי מגזין זה - מגזין המזרח התיכון - בעזרת מעקב יומיומי של הודעות ממשלתיות וידיעות חדשותיות שהתפרסמו במקורות בינלאומיים במהלך התקופה הנדונה - החל מה-1 בינואר 2012 ועד ל-31 בינואר 2012. מספר ההרוגים והפצועים המופיע בטבלה זו כולל אזרחים, חיילים ופעילי טרור על-פי האומדן הנמוך ביותר. מרבית ההרוגים הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים החברים בתנועות רדיקליות ובארגוני טרור אסלאמיים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש ינואר 2012", מגזין המזרח התיכון, 11 בפברואר 2012.

התעמולה הערבית הפשיסטית של עיתון הארץ

ראשית, אנחנו צריכים לציין כמה עובדות מכאיבות: המאבק בין מדינות-ערב לישראל מעולם לא היה טריטוריאלי. המאבק בין העולם-הערבי לישראל הוא בעיקרו מאבק בין מוסלמים ליהודים על רקע דתי. על בסיס שני הנתונים הללו ניתן להבין את התנהגותם של הערבים מאז "הצהרת בלפור" מנובמבר 1917 ועד לסירובה של הרשות-הפלסטינית לנהל משא-ומתן רציני עם מדינת-ישראל ב-2012. רצח, טרור, אלימות, אונס, מלחמת-ג'יהאד ותעמולה בזירה הבינלאומית שימשו את האידיאולוגיה הערבית ככלים לגיטימיים במאבק הדתי שנועד להביא לחיסולה של הנוכחות היהודית בארץ-ישראל. מהבחינה הזו אין שום הבדל גדול במאבק הלאומי של יהודי ארץ-ישראל מאז תקופת בית-שני ועד למרד בר-כוכבא בשנת 132 לספירה. במהלך התקופה הנדונה חוסלו מיליוני יהודים במאבקם ההרואי על זהותם הלאומית והתרבותית. לא "שנאת חינם" גרמה להרג הנורא הזה, אלא חמדנותם של הכובשים והפולשים הרבים שראו ביהודים כבלתי-ראויים לחיות את חייהם בהתאם לאמונתם התרבותית על אדמתם ההיסטורית. בדומה להיום, גם אז, היו כמה יהודים שהצדיקו את ההרג הנורא הזה מטעמים שונים משונים. אך כל זה מתקשר לעיתון הארץ? ובכן, עוד כמה שורות תבינו.

כדי לנהל תעמולה אנטי-ישראלית ותעמולה אנטישמית, לא צריך הרבה. אפילו התנ"ך שלנו מספק "הוכחות" להיותו של עם-ישראל לאום מיוחד שבו כל כישלון אישי ולאומי הוא הזדמנות מיוחדת להתערטלות פומבית והכאה על חטא. מהרעיון הבסיסי הזה של "תיקון עולם" במובן הטוב של המושג, העניין הפך לסוג של קרדום בו ניתן לחבוט בזהות ובתרבות היהודית עד לדרגה של משטמה גזענית היכולה למוסס לחלוטין את הרצון לנהל דיאלוג רציני ואינטלקטואלי על בסיס הגיוני ומושכל. כמעט 2000 שנה הנצרות מנהלת דיאלוג אלים וגזעני עם היהדות. יותר מ-1300 שנה האסלאם מנהל דיאלוג אלים וגזעני עם היהדות וגם עם עצמו עד לדרגה של חיסול-הדדי המוקדש למען השגת עליונות כיתתית במסגרת הדת המוסלמית הברוטאלית. כל שנה, ב-27 בינואר, העולם "התרבותי" מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. מאידך, אי-אפשר להשתחרר מהעובדה שהשואה של עם היהודי התאפשרה בגלל שהנצרות הניחה לאורך מאות שנים את הבסיס ההגיוני ואת ההצדקות המוסריות שהובילו לחיסולם של מיליוני יהודים בהבל-פה. כל עניין "יהודי" הוסבר אך ורק על-פי הפרשנות השלילית בנושאים הנוגעים לתרבות, לדת, ללבוש, להתנהגות, לשפה, לדיבור, למנטאליות ולמראה הפיזי. גם ההישגים של היהודים הוסברו על-פי הפרשנות השלילית כחלק מתעמולה חובקת-עולם שנועדה לערער עוד יותר את הלגיטימיות של היהודים להתנהל כיהודים. בשלב הסופי, "הגנטיקה היהודית" שימשה עילה "הגיונית" שהובילה לפיתרון הסופי של "בעיית היהודים". אל תוך המלכודת התעמולתית הזו נפלו גם יהודים שהחשיבו את עצמם כ"ליבראליים" וכ"מתקדמים" הנעים בבטחה, לכאורה, בתוך הזרם החמים והמרכזי של התרבות האירופאית של אותה עת. בעשרות השנים האחרונות, הנצרות האירופאית העביר את "לפיד האנטישמיות" לידיים הבטוחות של נאמני האסלאם ולחסידי הלאומנות הערבית הפשיסטית המבכה את כישלונו של היטלר להביא לסיומה המוחלט של "בעיית היהודים".

הכרזת העצמאות הישראלית בשנת 1948, לאחר שנים ארוכות של מאבק הירואי נגד האימפריה העות'מאנית, נגד האימפריה הבריטית ונגד האימפריה הערבית, העניקה פתח רחב, וענק, להנחת תשתית אידיאולוגית נוספת במסגרת התעמולה המתנהלת נגד עצם הקיום היהודי העצמאי בארץ-ישראל. לשם כך הכול מותר, כולל טרור אידיאולוגי המתנהל על-פי רוב במתווה של "אופטיקה הפוכה". דהיינו, מעצימים באורח מלאכותי כל כישלון ובעיה הקשורה לישראל, ומאידך מגמדים באורח שיטתי הישגים ואף מעלימים בעיות שאינן משרתות את התעמולה האנטי-ישראלית. על-פ המתווה הזה, כל היבט משמש עילה להעביר מסר פוליטי שיש בו סממנים מובהקים של אנטישמיות. כך למשל, בקריקטורות, בכתבות על אופנה, בכתבות הנוגעות לנושאים של אדריכלות, של מוסיקה, על תוכניות טלוויזיה, על רפואה, על תרבות ועל נושאים שיש בהם נגיעה לאקולוגיה. כל נושא, למעשה, משרת את האידיאולוגיה הראשית, דהיינו הסיקור התקשורתי נועד בראש ובראשונה להעביר מסר פוליטי מובהק שמטרתו להניח תשתית לדה-לגיטימציה של מדינת-ישראל להתקיים כמדינה יהודית ריבונית בארץ-ישראל. הכול עטוף במלל תרבותי, לכאורה, הנוגע למגוון רחב של נושאים הקשורים לישראל. במסגרת הזו גם מגייסים כותבים בעלי נטיות פוליטיות מתונות כדי שישמשו עלי-תאנה שנועדו להסוות מעט את המגמה הכללית אליו חותר הדיווח התקשורתי.

כמובן שגם עניינים היסטוריים הקשורים לקיום היהודי בארץ-ישראל, או בנושאים הקשורים לפוליטיקה המקומית ול"זכויות אדם", מהווים קרקע פורייה כדי להעביר מסר אידיאולוגי שיטתי שנועד לשרת מטרות מוגדרות מאוד. כך למשל, "הכיבוש" הישראלי על שטחי יהודה ושומרון, הוא כלי בלבד שלתוכו יוצקים אין-ספור נושאים שמטרתם לערער את הלגיטימיות של מדינת-ישראל להתנהל כמדינה יהודית ריבונית. במסגרת הזו, נושאים כמו בעיית המסתננים האפריקאים, עוני, העבריינות הלאומנית של ערביי-ישראל, דת, כלכלה, יחסים בינלאומיים ואירועים לאומיים והיסטוריים, משמשים הזדמנות לחבוט פעם נוספת במדינת-ישראל כמדינה וכחברה.

כאשר בעיית "הכיבוש" הישראלי על יהודה ושומרון תבוא על פתרונה, מובטח לכם שזה לא סוף הסיפור, משום שבאמתחתו של עיתון הארץ יש עוד הרבה נושאים העומדים על הפרק - לכאורה בשם "המוסר" ובשם "הצדק ההיסטורי". כך למשל, במאמר שהתפרסם בעיתון הארץ ב-24 בינואר 2012, כתב עקיבא אלדר את המשפטים האלה: "פוליטיקאים ישראלים מכל המפלגות הציוניות מסרבים להכיר בזכות השיבה של הפלסטינים. הם דוחים בתוקף גם את דרישתם הצנועה יותר של הצד הפלסטיני - להודות באחריות החלקית של ישראל לנכבה הפלסטינית ב-1948. חוק הנכבה נועד להסיר את הכתם הזה מעל המצפון של הקולקטיב הישראלי-יהודי". שימו לב לביטויים "דרישתם הצנועה יותר של הצד הפלסטיני", ולביטוי "הכתם הזה". לזה קוראים בפשטות: עוד חסיד שוטה של התעמולה הערבית הפשיסטית.

עיתון הארץ שוב מנסה להנשים באורח-מלאכותי את הסיפור הפלסטיני המדומה על חשבון עמידתו ההירואית של היישוב היהודי בשנים 1948-1947. בתרגיל הליבראלי-האינטלקטואלי לכאורה שמתנהל בעיתון הארץ חדשות לבקרים, מעמידים "נרטיב" מול "נרטיב". אולם, במקרה שלנו, זו בדיה ערבית לעומת גבורה ישראלית של אומה שעברה טרגדיה בלתי-אנושית. הכתם-ההיסטורי הכבד מוטל אך ורק על הצד הערבי כולו ,כולל אלה המכונים "פלסטינים", משום שבהחלטותיו להשמיד את היישוב היהודי בארץ-ישראל (בעיקר לאחר אירועי השואה היהודית), מראות בעליל על טיבם של הערכים התרבותיים עליהם מושתתת ההתנהלות הפוליטית, הדתית והבינלאומית של העמים המוסלמים במזרח-התיכון. שום דבר עקרוני לא השתנה מאז 1947. הצד המוסלמי משועבד לאלימות כפיתרון מועדף לכול מחלוקת כפי שאירועי ינואר 2012 מוכיחים לנו מידי יום ביומו.

אם נבדוק במבט חטוף את האירועים שתרחשו רק בינואר 2012 ברחבי העולם-המוסלמי, התמונה תיראה כך: במהלך החודש ינואר 2012 נהרגו במדינות המוסלמיות אלפי בני-אדם במסכת שלמה של פיגוע טרור ובאלימות אסלאמית רוחבית. כך למשל, בניגריה האלימה והגזענית, נרצחו מאות בני-אדם בהתקפות טרור רחבות-היקף של מוסלמים כלפי נוצרים ושל מוסלמים כלפי מוסלמים אחרים. בעיראק התבצעו התקפות טרור רצחניות של ארגון אל-קאעידה שגרמו להריגתם של מאות בני-אדם. בסומליה נרצחו מאות בני-אדם בפיגועי טרור - וכן גם בהתקפות-הנגד של קנייה ואתיופיה כלפי פעילי טרור מוסלמים מארגון "אל-שבאב" המזוהה עם ארגון אל-קאעידה. בפקיסטן, באפגניסטן, בסוריה, במצרים, בלוב, באלג'יריה, במאלי ובתימן התבצעו מאות פעולות טרור שגרמו לאלפי הרוגים ופצועים. ובכן, לאחר סקירה קצרה זו - שאנו מפרסמים כאן מידי חודש בחודשו בנוגע לאלימות האסלאמית - נשאלת השאלה האם זה מקרי שהטרור והרצחנות הפכו למאפיינים העיקריים של התרבות האסלאמית והערבית? האם יש לכך הסבר תרבותי, גזעי, דתי, מנטאלי, או אפילו גנטי לאלימות הבלתי-מוסברת הזו? מדוע כאשר המוסלמים אינם יכולים לחסל את "הכופרים" הם מחסלים זה את זה בקצב של הרג תעשייתי חסר-מעצורים? דרך-אגב, בדומה לפלסטינים, גם הגרמנים חושבים שהם הקורבנות האמיתיים של מלחמת-העולם השנייה. הבנתם את הרעיון?
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "עיתון הארץ - תרגיל בתעמולה ערבית פשיסטית", מגזין המזרח התיכון, 27 בינואר 2012.

בעיית הבעיות בישראל של 2011 היא בעיית הדיור וגובה המשכנתאות

עיריית תל-אביב מתכננת להביא אוכלוסייה איכותית לשכונות אחדות בדרום העיר באמצעות השקעה של מאות מיליוני שקלים שיוזרמו לבנייתן של דירות חדשות שחלקן תכנסנה לקטגוריה של "דיור בר-השגה". נשמע טוב, נכון? ובכן, לא ממש. במצב השורר כיום בדרום תל-אביב עם אוכלוסייה של עשרות אלפי מסתננים מאפריקה ועוד עשרות אלפי מהגרי עבודה בלתי-חוקיים, כל מי שהולך להשקיע בדירת מגורים באזורים הללו, שם את כספו על קרן הצבי. הבעיה אינה מתבטאת במחסור של "אוכלוסייה איכותית" בדרום העיר, אלא הבעיה העיקרית היא בהזנחה של אזורים רבים הנמצאים באזור נווה שאנן, שכונת שפירא, שכונת התקווה ושכונת פלורנטין - שהפכו בשנים האחרונות לאבן שואבת לעשרות אלפי מסתננים אפריקאים ולעשרות אלפי מהגרי עבודה בלתי-חוקיים. אני רוצה לראות את הפוליטיקאי הישראלי האמיץ (בעיקר מהשמאל) שישקיע בדירת מגורים בשכונת שפירא באזור הנושק לרחוב דרך סלמה. אין בעיה של מחסור בדירות בדרום העיר, אלא יש בעיה רצינית של שיטפון יומיומי של מסתננים אפריקאים המשתלטים על כל דירה פנויה - מעופשת וחבולה ככול שתהייה. פתרון הבעיות בדרום העיר אינו נעוץ בתכנון של פרויקטים חדשים בלבד, אלא דרושה השקעה מסיבית בנכסים קיימים כמו טיפוח הבניינים, הכבישים, המדרכות, התאורה, הביוב, המים, החינוך והתרבות באזור כולו. למי שלא יודע, שכונת שפירא יכולה להיות פנינה תרבותית-היסטורית איכותית ביותר בעזרת השקעה נכונה הן מצד עיריית תל-אביב והן מצד ממשלת-ישראל. אולם ראשית, יש להביא לפתרון מהיר של בעיית המסתננים האפריקאים שהשתלטו על אזורים אחדים ברחבי דרום תל-אביב ועל ערים אחדות ברחבי הארץ. ההשתלטות הברוטאלית הזו דחקה את רגלי הישראלים המתגוררים במקומות הללו דווקא בשעה שהם זקוקים להשקעות ממשלתיות רציניות ואיכותיות מאוד. כן, כן, איכותיות מאוד.

בעיית הבעיות בישראל של 2011 היא בעיית הדיור וגובה המשכנתאות. שימו לב מה קורה בישראל בתחום הזה לפי נתונים של 2010: מחירה של דירה ממוצעת בישראל הגיע ל-1,000,000 שקלים. אבל המסים הישירים והעקיפים על כל דירה כזו חצו את ה-500,000 שקלים שנכנסו לקופת המדינה בדרך זו או אחרת. האידיאולוגיה של המשטר הכלכלי השורר בישראל ב-20 השנים האחרונות מתבטאת בלחלוב את האזרח הישראלי בתחום הכי בסיסי, אך הכי יקר ליבו של הישראלי הממוצע - דהיינו, רכישת דירה שהיא הדבר הבסיסי ביותר הנוגע ליציבות אישית ולתכנון לטווח ארוך. במקום לטפל בבעיה הכאובה הזו, ממשלת ישראל החליטה לפתוח את שוק המלט לייבוא זול כאילו זו הבעיה העיקרית הגורמת לעליית מחירי הדיור בישראל. התקשורת הישראלית הרשלנית, והרדודה בדרך-כלל, עסוקה בניגוח אישי של ראש-הממשלה על עניינים שוליים, כך שלא נותר לה זמן לעסוק בעיות האמיתיות של האזרח הישראלי. בדרך זו, התקשורת הישראלית הפכה לעוד סוג של "אוליגרכיה" המייצגת אינטרס חד-צדדי בדומה לבית-המשפט העליון ולקרטלים כלכליים המנהלים את חיינו.

המחאה האזרחית של קיץ 2011 החלה בגלל בעיית הדיור בישראל. אך בגלל רשלנותם של המארגנים ושל עדת שוטים אקדמאיים שליוותה אותם, המחאה גלשה לנושאים טפלים כמו "מחאת נהגי המוניות" ועוד עניינים חשובים, אך לא רלוונטיים לנושא העיקרי. אתם רוצים להבין על מה מדובר? ובכן, אם מחירה של דירה ממוצעת בתל-אביב יהיה לא יותר מ-400,000 ₪ ושכר-הדירה לא יעבור את ה-2,000 ₪ לדירה הראויה למגורי אדם, אז זה לא יהיה משנה אם הקוטג' יעלה 5 ₪ או 6 ₪. המחאה החברתית של קיץ 2011 תקעה את מעמד-הביניים באותו מקום, אך החרדים ימשיכו לקבל דירות במסגרת התוכנית "דיור למשתכן" במחיר זול במיוחד - הכולל הנחות גדולות מאוד בארנונה, בגני-ילדים ובבתי-הספר. אין שום ספק שצריך לעזור לחרדים בעלי המשפחות, אך במקביל לכך צריך להשוות את התנאים גם לשאר האזרחים ללא שום קשר לגודל משפחתם ולמעמדם האישי בשל היותם רווקים או נשואים. דיור הוגן במחיר סביר הוא מצרך בסיסי ולא מותרות, אלא שהמשטר הכלכלי בישראל הפך את נושא הדיור לשוק פרוע מאוד שבמסגרתו המדינה, הבנקים, וסוחרי הנדל"ן מרווחים סכומים עצומים על חשבון עבודתם ופרי-עמלם של מאות אלפי ישראלים המרווחים שכר ממוצע של 4,000 ₪ עד 6,000 ₪ נטו לחודש.

חלק מהבעיה נעוץ בשינויים התרבותיים שעברו על החברה הישראלית בשנים האחרונות. חלק נוסף וחשוב של הבעיה נעוץ גם במנהיגות הישראלית - מכל המפלגות - שהצליחה להפוך את המילה "צניעות" לביטוי גנאי. רבים מהמנהיגים הישראלים ומהעיתונאים הישראלים מדברים על "אחריות חברתית", אך מאחורי המילים הגדולות הללו מסתתרת הפקרות אישית ויוהרה הגולשת לסוג של נהנתנות חסרת-מעצורים. המעבר ממוקד-כוח אחד כמו התקשורת למוקד-כוח שני כמו הפוליטיקה ולאחר מכן מעבר למוקד-כוח שלישי כמו עסקים, נתפס כיום כמסלול טבעי החסין לחלוטין מביקורת ציבורית. במילים אחרות, "הרווח" האישי הפך לחזות-הכל והוא מוקרן גם לשאר התחומים המקיפים את חייו של האזרח הישראלי - החל מבעיית הדיור וכלה ובעיית המסתננים האפריקאים הפולשים לתל-אביב ולערים נוספות בישראל. דבריה היהירים של דורית בייניש, נשיאת בית-משפט העליון, על הפוליטיקה הישראלית, מדגימים היטב את החשיבה החד-ממדית של טובת "אוליגרכיה" אחת על רעותה העומדת בניגוד גמור לראיה ממלכתית של משרתי-ציבור האמורים לשרת את טובת הציבור בכללותו ולא את גחמותיהם האישיות הנובעות מיוהרה מקצועית צרה. קצת צניעות לא תזיק - גם מקרה הזה.

כשאין ראייה ממלכתית של טובת כלל-הציבור ותכנון לטווח ארוך, אנו מוצאים את עצמנו גם אוכלוסייה של 7.5 מיליון נפש, אך עם עשרות קבוצות-לחץ המנסות לנגוס בעוגה הציבורית על חשבון קבוצות אחרות. כך למשל, ראשי העיריות בישראל מנסים לגייס אוכלוסיות חזקות בעזרת בניית דירות יוקרתיות של 150 מ"ר עם מרפסת של 30-40 מ"ר, או על-ידי בנייה של מגדלי-עסקים המספקים הכנסה שוטפת לעירייה באמצעות ארנונה גבוהה. אני רוצה להזכיר לכם שפעם מדינת-ישראל בנתה דירות-עולים בגדול של 45 מ"ר. ובכן, קוראים יקרים, כמה עולה דירת-עולים ישנה כזו בגודל של 45 מ"ר, שלא שופצה מעולם, ברמת-אביב הישנה? המחיר הממוצע עומד כיום (דצמבר 2011) על 1,600,000 ₪ טבין ותקילין. כמובן שאין שום הצדקה הגיונית למחיר הזה, אולם כאשר אתם יוצאים מתחומי רמת-אביב לכיוון דרום תל-אביב האפריקאית, המחיר הזה נשמע לפתע הגיוני. לצערנו הרב, "היגיון" הזה נוצר בשל עיוות מחשבתי של כלל החברה הישראלית - עיוות היוצר פערים חברתיים ואורבניים בלתי-ניתנים לגישור לעוד שנים רבות מאוד. הנחה זמנית במחירי הקוטג' או ירידה זעירה של 5 אחוזים במחירי בדירות לא יהפכו את ישראל לרמת-אביב - כפי שישראל ראויה וצריכה להיות, אך במחיר השווה לכול נפש.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "דיור בר-השגה והחיים בתל-אביב האפריקאית של ישראל 2011", מגזין המזרח התיכון, 24 בדצמבר 2011.